כבר מאתמול אני במצב רוח מלאנכולי ואני מוצאת את עצמי מאזינה למוסיקה שקטה ורגועה ומעלה זכרונות ביני לבין עצמי. את השיר שהבאתי כאן שמעתי לראשונה בהופעה של אסתר עופרים בהיכל התרבות בשנת 1977. הייתי חיילת צעירה אז ובחרתי לנצל את האירוע למפגש מיוחד ונדיר עם אימי החורגת.
אני זוכרת אפילו מה לבשתי, ג'ינס משופשף וקרוע בבירכיים וגופיה לבנה, ואילו היא הגיעה לבושה בהידור בחליפה מחויטת, כחולה כהה, עם חצאית צמודה שכיסתה את ברכיה. אני זוכרת את המבט שנתנה בי ושהייתי אסירת תודה שלא אמרה מילה.
המופע היה מהפנט ובערב זה נולדו אצלי האהבה והתשוקה לצליליו החושניים והמרגיעים, ובו זמנית מסעירים של הצ'לו. חשבתי ואולי אף קיוויתי שהחוויה המשותפת שלנו, שלה ושלי, יתכן ותביא לחידוש הקשר , אך הדבר לא קרה.
היום כשאני כמעט בגילה של אימי החורגת אז, והיא היום קשישה בת 80 אני נזכרת בערב המיוחד הזה, שבו לכמה שעות קסומות היינו פשוט שתי נשים שמתענגות יחדיו על קולה הנפלא של אסתר עופרים.
אֲנִי הַשַּׂר (מתוך האלבום הלבן) מלים - שלמה אבן גבירול לחן - שלמה יידוב
אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד, אֲנִי כִנוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים וְשִׁירִי כַּעֲטָרָה לַמְּלָכִים וּמִגְבָּעוֹת בְּרָאשֵׁי הַסְּגָנִים. וְהִנֵּנִי בְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹתַי – וְלִבִּי בָן כְּלֵב בֶּן-הַשְּׁמֹנִים! |
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה ומרגש.
רק * ממני.
כי כבר כתבת כל כך יפה את כל השאר.
אני צריך לבקקר אצלך לעיתים יותר תכופות.
לחם זכרונות ותשוקות זה הבסיס של החיים
\הייתי בהופעה ההיא היא הייתה מדהימה במיוחד כששרה א קפלה את (FUCK לא זוכר
חנן
*
על העצב שהשתחרר בניחוח העבר והחמלה הסמויה שבך
* ממני.
וכשאת עצובה
גם אני עצובה
ו...איך אפשר להיות עצובה
כשאת הצונמי הכי יפה בגן.......אבל פייר...עם יד על הלב....איזה כייף שיש לנו זכרונות....אפילו אם מביאים אותנו למקומות נוגים......ובמה היית משתפת אותנו שיגע בליבנו כל כך אם לא בזכרונות כגון אלה....???????????
את כתבת מהלב...וכבשת את ליבנו בפתיחות ,בכנות,בכאב, בשיתוף ...באמיתי שלעיתים קשה לעצמנו לגעת
ואת עושה זאת בנגיעות קלילות ובמילים עדינות
חיבוקימים ונישוקימים מלאן
אז יש כבר שלכת בחוץ???
אהבתי וכיכבתי
שריאלי
נפלא השיר
ואת חייכי לעולם והוא יחזיר אהבה
לא עצבות, לא שמחה,
שיקוף של מציאות קיימת ,אך לא שכיחה,
חבל, אולי אפשר היה יותר, לגשר על הסדק שנפער
איבן גבירול
איש הגות ורוח ומשורר ענק
את זה - אהבתי... אהבתי... אהבתי...
עוד אינני יכול לחלק מכוכבי אז שאפו ענק on the house.
כשאת עצובה את כן יפה וחמודה:)))
*
יפה מאוד
.
}}{{שטוטית_מעודדת:)
כמה כיף את מביאה לפה יקירה
תודה
נוסטלגיה ומלנכוליה
בהחלט
אסתר עופרים.
*
לולי.
יש רגעים בחיים שהעצימו ועיצבו את חיינו
הם יחודיים - כל אחד והרגעים שאסף.
חשוב לשמור עליהם באיזה בית מקדש מיוחד
או לעטוף אותם בזהירות בצלופן או סתם בעטיפה של מתנה ולנצור.
וברגעים.....של חשבון נפש,ערגה או בלבול
לשלוף אותם
להסיר בזהירות את העטיפה ולנשק.
גם אם אספנו עצב גדול - הזמן הפך אותו לזכרון כחול -עמוק.
מקסימה שכמוך.
כשעצוב הולכים לים, יוצאים לטיול רגלי בלילה, נושמים עמוק, לוקחים קוביית שוקולד, שומעים מוצרט והחיוך של הלב חוזר.
נפעמתי למשמע קולה של נסיכת הזמר הישראלי
איזו שיר ואיזו צלילות ובהירות בקולה
מקסים
יפה. רגע בזמן
תודה!
גיל
אכן זכרונות טובים,
שימרי איתה על קשר יקירה,
גיל - 80 זה לא צחוק.
בסוף מצטערים על הזמן שהתבזבז....
בהצלחה.
ושירי כעטרה למלכים - מקסים. חולה על אבן גבירול ועל אסתר עופרים(להבדיל אלף אלפי הבדלות)
כל-כך התאים לי השיר הזה לרגע זה. חזרתי מסיור עם תלמידיי ביד ושם וכל-כך כבד לי ,ועצוב ולבד.
והשיר הזה בא בדיוק בזמן הנכון.
תודה תודה
מחר יום חדש
עדנה
את אסתר עופרים שמעתי לראשונה בחדר גדול ברמת הגולן בתום מלחמת ששת הימים.
היינו חטיבת שריון, לבושים ונראים כמו שלוכים מקצועיים, לא מגולחים, פרועים, די מאובקים ומולנו אסתר מטופחת, מצוחצחת, מקפידה עם המלווה על קלה כחמורה ומגישה הופעה מקצועית כאילו היה זה היכל התרבות בתל אביב לפחות.
למשך כשעה, היינו מנותקים מכל מה שעבר עלינו, מאזינים בשקט ומתגעגעים הביתה.
שירים הם לפעמים געגועים למשהו....או מישהו.....
מקסים.
בכל פעם שאני מגיעה לגיל מסוים אני נזכרת בארועים בחיי בהם האנשים מסביב היו בגיל הזה , וזה תמיד נותן נקודת מבט חדשה ומפתיעה.
* לחיי הנוסטלגיה ...
יפה.
תודה.
את אסתר עופרים זוכרת כילדה בטלויזיה שחור לבן.....
טוב להטביע בה יגון לעיתים ולשחזר רגעים בזמן....
המלנכוליה היא רגע חולף עוד רגע קט יתחלף
וישוב לשכון בפנייך חיוכך
איתו אשלח כוכב זוהר לנחמך
ריגשת מאוד...
שולחת חיבוק גדול.
זכרונות מתוקים
ושתזכי לשנים רבות...
לטעמי הסובייקטיבי....אסתר עופרים היא אחת מ-3 הזמרות העיבריות הטובות ביותר ב-100 השנים האחרונות.
אפילו אבי שנפטר כבר לפני למעלה מ-20 שנה, התמוסס למישמע קולה ושירתה. כך גם אני היום למעלה מ-40 שנה אחרי.חבל שבחרה לחיות את חייה דווקא בגרמניה.
מדהים.. תודה שהבאת את המופלא הזה.
רק אתמול בערב הקשבתי לנער פלא בן 17, זוכה קרן שרת,
בנה של חברה, בסלון הביתי, מנגן על הצ'לו בן ה-150 שנה, של סבא רבא שלו.
הפוסט שלך המשך מרגש לאתמול בערב.
אהבתי את זכרון החוויה שלך עם אביבה.
חיבוק
"צונמי"-בשביל רגעים כאלה יש חברים וצריך לנצל את זה.
רק להזכיר לך: המוח שלנו מדהים ביכולת המרשימה שלו לבצע רה-אירגון כל כמה שנים,ומה לעשות שזה שזור תמיד בעצבות כזו או אחרת.
חולשה זו הזדמנות
דןדן
יש דברים אחרים למלנכוליה... :-)))
כשעצובים יש גרביטציה לשירים מלאנכוליים...
והשיר שבחרת יפה כל כך...
צ'לו כלי מדהים בעיני,
ואישה שמנגנת על צ'לו זה מראה חושני בעיני ...
שתמצאי בך את הכוח אל מחוץ למלאנכוליה
* שיאיר את דרכך
וחיבוק
יקירתי
ברגעים כאלה של עצבות את צריכה לשמוע שירים שמחים!
ושאת שמחה רוב הזמן תשמעי לך שירים עצובים כאלה...
כשאת עצובה...גם לי פתאום אין חשק...
אוהבת אותך אישה!
ותודה לך על...ועל...ועל...
********************
יפה מאוד
כמה יפה.