מגדלים אותנו ומחנכים אותנו לתחרותיות והשגיות, להיות הטובים ביותר בכל מה שאנו מתעסקים, או לאחר הכישלונות- להתמקד במה שיש לנו בו יתרון יחסי. למה להיות הכי טובים?בעולמנו המשמעות של להיות הכי טוב מיד מתקשרת עם כסף, הצלחה, אושר.
אולם להיות הכי טובים זה להיות לבד, זה לעשות משהו לבד הכי טוב כדי שנוכל לזהות את ההצלחה בוודאות ככזו השייכת לנו. בלהיות הכי טוב יש עניין של יצירה. אני יוצר משהו שהוא הכי טוב ולכן אני הכי טוב. יצירה זו חייבת להיות של איש אחד, כי אחרת לא נוכל לזהות את ההצלחה עם איש אחד, ונאלץ להתחלק בקרדיט, וכל צד ינסה לקבץ אליו את מירב הקרדיט, או/ו יחשוש שמא חלקו בהצלחה אינו משמעות כזה שהוא יכול ליחס אותה אל עצמו.
כתוצאה מכך אנו ממעטים ליצור יחד, גם שאנו פועלים בצוות אנו מנסים לשכנע שהרעיון שלנו (זה שהגענו איתו מהבית) הוא הרעיון הנכון ועל חברי הקבוצה לקבלו, וכן מותר להם להוסיף לו תוספות בבחינת ציפוי לעוגת שוקולד. אבל בסופו של יום ברור לכולם מי הגה את הרעיון, או מי הוביל את התהליך.
אנחנו לא מחונכים לעבודת צוות אמיתי, ליצירה משותפת אמיתית, בגלל האגו שאנחנו צריכים להאכיל, ובגלל הביטחון העצמי שלנו שאנו מוכרחים להשקות.
אמנם התבגרנו ואנחנו כבר יודעים שאין אמת אחת, ואנו יודעים כי לפעמים אנו צודקים ולפעמים אחרים צודקים על פנינו, אולם אנו לא מסוגלים לייצר תהליך של יצירה אמיתית, משותפת, שמטרתה תהיה להשיג תוצר שאינו אידיאה של אף רעיון של חברי הצוות, אלא משהו אחר שהוא תוצאה של אינטרציה אותנטית.
רק ברגע שנשתחרר מעול דמי המזונות לאגו שלנו, ונמצא סביבת עבודה/חברים אשר ויתרה גם היא על הרגלים מגונים שכאלו, אנו נוכל ליצור משהו טוב באמת, ואף לחדש באמת. |