
אני יכולה לספר לכם על ההצגה שהייתי בה אמש - 'הכתובה' של קישון בתיאטרון ירושלים. אשמח לעשות זאת, כמו שאשמח לכתוב על חומרים משמחים אחרים. תחת זה, אני בוחרת לכתוב על שביתת הנכים.
נראה שמזל עושה זאת טוב ממני: http://cafe.themarker.com/view.php?u=164691
מזה מספר חודשים הם יושבים באוהל המחאה, והפתרון אינו נראה באופק. דרישותיהם בסיסיות ביותר, דרישות שמטרתן לאפשר קיום בכבוד מינימלי למי שאיתרע מזלו. עם זאת, גם המעט הזה דורש, כך נראה, מהפך בחשיבה. לא נעים לי להזכיר לכם, אך 'הנכים' הם כל אחד מקוראי שורות אלה, בפוטנציה. חברה שמתעלמת מכך לוקה בעיוורון בסיסי. אני עדיין מקווה לטוב... |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוי אני מה זה מסכים איתך!!!
אבל אם יתנו לנו לחיות בכבוד מה ישאר למושחתים???
טוב, אולי לא סניליות, אולי נוסטלגיה.
ותודה על האמון בכך שהסניליות רחוקה ממני. אמן.
אהוד, 'רגעי סניליות'?
אצלך?
נו, באמת.
'דסיקה', תודה.
'יערה', תודה.
ומסכימה בכל לבי.
נהוג להגיד שלמדינת ישראל אין כסף.
לא נכון.
יש לנו סדר עדיפות. מביש, אבל יש לנו סדר עדיפויות.
כמה חבל.
קישון היה נפלא.
למה יש לי הרושם שדבריך לא נאמרים ברמה הפשוטה?
לא, לא, תכתבי על "הכתובה"! קישון במיטבו. מעניין אם גם ההצגה כזו.
הספר ברשותי("6 מחזות"), ומדי פעם, ברגעי סניליות, אני חוזר אליו.
תודה יקירה
אכן המצב שם קשה ,
אך צריך למצוא פתרון לפני החגים ,
ובוודאי לפני החורף הירושלמי
שמחה שהצטרפת אלינו
כל תמיכה עוזרת להגביר את הלחץ
ואני מקווה שיימצא פתרון בקרוב !
מזל
אורי, תודה.
אציע להם...תודה.
תודה.
על הכוכב והתמיכה.
חשוב ונכון
*
אורי
אני טוען שצריך להעביר את קבלת השבת למול ביתו של ראש הממשלה.
מזדהה עימך ומחזק את ידייך *************
איתך.
יותר מאשר עיוורון בסיסי,
חברה המתעלמת מצרכיהם של הנכים החיים בה,
לוקה בנכות. רגשית, מוסרית, הומנית.
ואין גרוע מהנכות הזאת.
היא מביישת אותנו!
אבל למי אכפת?
לראש הממשלה שעסוק בלקבל עוד ועוד טובות הנאה?
לחברי הכנסת ולשרים, שמתלבטים היכן לבלות את חופשות החגים,
על חשבון משלם המיסים? על חשבון הנכים?
תסתכלו עליהם תראו אותנו!