| פעימות לב מסוחררות הומיות חרדתן, קוצי מתכת כדקירות איוב בליבי. מבט אחרון נוטף דמעתו לקרעי שמיים מתחלפים, מעונני שלכת של דמעות. שמש עמומה קורצת רסיסייה לקולות פחדים רמים. מכים בליבי בקולות קריעה של התרגשות איומה. 28-02-2005 שיר זה נכתב עקב נסיעה באוטובוס מטבריה לירושלים,אוטובוס שהתקבלה התרעה ספציפית על מחבל מתאבד הנמצא בתוכו. |