כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    בית חולים לציפורים

    21 תגובות   יום ראשון, 14/9/08, 19:22

    קראתי על בית החולים לציפורים אצל א.ב. יהושע. קיבלתי את 'השיבה מהודו' מחבר מעט אחרי שחזרתי מהודו (בפעם הראשונה). בתחילת הספר בנג'י, רופא צעיר שנוסע לכלכתא לחלץ אישה צעירה שחלתה במאלריה, מבקר בבית חולים לציפורים. לא מצאתי את בית החולים בספרי תרמילאים והנחתי שא. ב. יהושע המציא אותו בשביל הסיפור. זו הרי אנקדוטה נהדרת, בית חולים לציפורים בליבה של תת יבשת ענייה. אבל חודש אחר כך - את הספר עוד לא גמרתי, לקחתי אותו איתי בתרמיל - הייתי שוב בדלהי והיה לי יום שלם לבזבז עד שתצא הרכבת שלי.

     

    לפי 'השיבה מהודו' בית החולים לציפורים נמצא ליד המצודה האדומה של דלהי. לקחתי לשם ריקשה. חציתי את הכביש, יש שוק הומה מאוד מול המצודה. שאלתי את אחד הרוכלים. הוא סימן כיוון עם היד. שאלתי עוד רוכל. ועוד אחד. בהודו חשוב לשאול כמה פעמים ולהצליב מידע. כולם הצביעו על אותו כיוון. הלכתי לשם. מצאתי את עצמי מול חנות לעופות קפואים.

     

    חזרתי לנקודת ההתחלה. קיים או המצאה בספר? יכול להיות שבאחד הרובעים העניים של דלהי יש בית חולים לציפורים? ליד הצומת עמדו כמה ריקשה וואלות (נהגי ריקשה). הפרעתי להם באמצע מקלחת. הם הצביעו על כיוון אחר. שאלתי גם קבצן. גם הוא הצביע על אותו כיוון.

     

    ''

     

    בתוך האשרם של הג'הין קל מאוד לזהות את בית החולים. בניין בן שתי קומות, מסויד לבן ועליו ציורים צבעוניים של ציפורים. הצוות מסביר פנים. בקומה הראשונה כלובים קטנים עבור ציפורים שזקוקות לבידוד ולמנוחה ללא תנועה. בקומה השנייה כלובים גדולים יותר. אפשר לראות בבית החולים ציפורים מגובסות או חבושות. לכמה מהן כתמי יוד על הכנף.

     

    ''

     

    מעט אחרי שנכנסתי, הגיע ילד, בידיו ציפור. וטרינר קבע שהיא לא סובלת משבר, רק חלושה מאוד. האכילו את הציפור בעדינות.

     

    ''

     

     

    ''

     

    הציעו לילד לבוא לבקר את הציפור וגם לשלח אותה לאוויר בעוד כמה ימים.

     

    יוצא לי להגיע לדלהי לעיתים די קרובות. בדרך למקומות אחרים. תמיד יש לי זמן להעביר, תמיד אני הולכת לבית החולים לציפורים.

     

    כשאתם בדלהי - פשוט חצו את הכביש מול כניסת הולכי הרגל של המצודה האדומה (כניסת הולכי הרגל. יש גם כניסה לרכבים). המצודה היא אתר תיירות מרכזי, כל ריקשה וואלה יכיר אותה. הכנסו לאשרם של קהילת הג'הין, ממש מול המצודה, אל תכנסו לשוק. במהדורה האחרונה של ה Lonley Planet כבר יש אזכור. אם אתם מגיעים לדלהי בשבועיים הקרובים, קחו ריקשה גם לג'אמה מסג'יד, המסגד הגדול. אין כניסה לתיירים בראמאדן, אבל תוכלו לקנות ממתקים של עיד אל פיטר. וגם להסתובב בחנויות של חרשי הברזל ברובע המוסלמי.

      

    ברייאן הוא פעיל של ה ISM, תנועת הסולידריות הבינלאומית. הוא היה פעיל בחברון לפני שלוש שנים, חטף זעזוע מח כשכמה מתנחלים זרקו עליו אבנים. התבקשתי אז להתלוות אליו במיון של איכילוב כדי לעזור בתרגום. כך הכרנו.

     

    בשבוע שעבר הוא היה ברצועה. דיברנו בטלפון הבוקר. הוא מספר שבבתי חולים ברצועה חסר הציוד הרפואי הבסיסי ביותר. יוד, גבס, תחבושות, אנטיביוטיקה.

     

    נהוג לחשוב שהכיבוש ברצועה נגמר אחרי ההתנתקות. אין טעות גדולה מזו. ישראל שולטת על המעברים היבשתיים ועל המרחב הימי והאווירי. תושבי הרצועה מצויים במצור.

     

    למידע נוסף על המצב ברצועה - באתר בצלם.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/09 12:49:


      לימור ושושי -

      הפוסט הישן הזה הוא אחד האהובים עלי. מאוד שמחה שמצאתן אותו. תודה רבה.

        23/4/09 20:08:

      *

      יערה, תודה

      שושי

        23/4/09 14:32:


      סתם פרט טריוויה שהפתיע אותי בזמנו -

      את הספר כתב א.ב. יהושע מבלי שהיה מעולם בהודו.

       

        21/9/08 16:36:

      צטט: רונתי 2008-09-16 16:39:01

      שוב אני חייבת להחמיא לך: את איומה ונוראה. פעם ראשונה בעשרים שנה יש לי חשק ממשי לבקר בהודו, מדינה שממש לא בא לי עליה ברמות על. איזה יופי של סיפור. הלוואי והיה דומה המשל לנמשל.

      ותשמעי משהו מוזר באמת, איך שהתחלתי לקרוא את הפוסט הזה שלך ונתקלתי לראשונה בתמונה של בית החולים לציפורים - הופרעה קריאתי על ידי צפצוף רם  וצורמני מהחלון, כאילו קראו לי. הרמתי ראשי והנה צופית מול החלון מרפרפת בכנפיה בעוז.  הציצה בי ואני בה -  ופרחה.

      גם אני לא רציתי לנסוע להודו. גמרתי אז תואר שני והייתי עמוק בתוך קריירה והמשך לימודים ומה פתאום לעזוב הכל ולנסוע. אבל קרו אז דברים שלא היו תלויים בי והיה גם הצורך בהפסקה ונסעתי. באי חשק גדול.

       

      חזרתי להודו עוד שלוש פעמים מאז הפעם הראשונה ההיא. גרתי בה, עבדתי בה. היום היא חלק מחיי המקצועיים והאישיים. יש בה משהו כל כך מלא חיים. אני 'בחיים' שם. בקיצור, אם את שואלת אותי - סעי. ספרי איך היה.

       

        16/9/08 16:39:

      שוב אני חייבת להחמיא לך: את איומה ונוראה. פעם ראשונה בעשרים שנה יש לי חשק ממשי לבקר בהודו, מדינה שממש לא בא לי עליה ברמות על. איזה יופי של סיפור. הלוואי והיה דומה המשל לנמשל.

      ותשמעי משהו מוזר באמת, איך שהתחלתי לקרוא את הפוסט הזה שלך ונתקלתי לראשונה בתמונה של בית החולים לציפורים - הופרעה קריאתי על ידי צפצוף רם  וצורמני מהחלון, כאילו קראו לי. הרמתי ראשי והנה צופית מול החלון מרפרפת בכנפיה בעוז.  הציצה בי ואני בה -  ופרחה.

        15/9/08 23:07:


      רק להגיד לך אהלן,

      כשאני רוצה לדעת מה קורה ואיך ממש נראית המציאות כאן, אני באה אליך.

      מתבעסת לקרוא, לראות..

      ועדיין יודעת לבחור בטוב. אני מהמאמינים שעשיית טוב, גם הקטן ביותר, מהדהדת ובסופו של דבר, תוצאתה תגיע.

      חמלה ותמימות היו פה פעם.

      נראה שאבדו איפשהו...

      מי שמחפש טוב, מוצא!

        15/9/08 22:01:

      צטט: hzkygbyfh 2008-09-15 07:43:58

       

      ראיסי דאוּלאת כּוּל כּוּל כּוּל אל-ערבּ 

      מן פדלכּ איפתח אל-בּאבּ

       

       

       

      Duwwal, לא Dawlat, וצריך להיות ראיסו, לא ראיסי, והפנייה צריכה להמשיך בצורת רבים - אבל כל הכבוד על המאמץ
        15/9/08 11:18:

      צטט: אשת 2008-09-15 11:10:16

      לצערי לא ידעתי על המקום, בית החולים היחיד שבקרתי בו בדלהי היה לבעלי הממון, כמות האנטיביוטיקה בה הולעטתי שם כנראה תחסן אותי עד יום מותי, אבל מדהים לגלות מקום כזה דוקא בדלהי, בין האנשים שבורי הכנף והכלבים קטומי המקור

      עושה את הקישור שלך מצמרר אף יותר

      בבית החולים לציפורים סגרתי את פינת הביקורים בבתי חולים בהודו.

      אני התלבטתי בקשר לקישור הזה. הפוסט היה מוכן ביום ראשון בבוקר ולא נשלח. פחדתי מהחיבור הזה.

       

        15/9/08 11:10:

      לצערי לא ידעתי על המקום, בית החולים היחיד שבקרתי בו בדלהי היה לבעלי הממון, כמות האנטיביוטיקה בה הולעטתי שם כנראה תחסן אותי עד יום מותי, אבל מדהים לגלות מקום כזה דוקא בדלהי, בין האנשים שבורי הכנף והכלבים קטומי המקור

      עושה את הקישור שלך מצמרר אף יותר

        15/9/08 10:41:

      צטט: יערת דבש 2008-09-15 09:03:22

      צטט: נטשה 1977 2008-09-15 08:29:10

      לא חשוב, מצאתי...

      את יכולה פליז למחוק את שתי ההודעות האחרונות? :-)

       

      למה?

      האם יש למחוק אותות קלון?

      חן חן על כוכבייך.

       

      אבל אבל אבל - נטאשה קטנתי, האם את לא צריכה להיות ממש עכשיו בביקור המחסומים שלך?

       

      לאאאאאא!

      ידעתי שהייתי צריכה להשאיר לך הודעה מצטדקת ב-פ-ר-ט-י על הבוקר...! :-)

      היה לילה ממש ממש קשה

      אצטרף אליהן בשני הבא

       

       

       

      רציתי מאוד... :-(

       

        15/9/08 09:03:

      צטט: נטשה 1977 2008-09-15 08:29:10

      לא חשוב, מצאתי...

      את יכולה פליז למחוק את שתי ההודעות האחרונות? :-)

       

      למה?

      האם יש למחוק אותות קלון?

      חן חן על כוכבייך.

       

      אבל אבל אבל - נטאשה קטנתי, האם את לא צריכה להיות ממש עכשיו בביקור המחסומים שלך?

        15/9/08 08:44:

      צטט: נטשה 1977 2008-09-15 08:26:30


      חייבת לצאת קצת פארשית ולהדבק דווקא לדימוי

      כי זו באמת תופעה מדהימה...

       

      מי האנשים שמטפלים בציפורים?

      ביניהם גם אנשי מקצוע?

      הם מקבלים תמורה?

      מאיפה הכסף לתרופות בעת הצורך?... זה מוסד ממשלתי?...

       

      יש לך מושג?

       

      מפתה ברמות על כמובן לבקר שם.

       

      לא פארשית בכלל. פארשית אני בעצמי.

       

      לקחתי הרבה ישראלים לבית החולים לציפורים. ישראלים שרק נחתו בדלהי יושבים בפהאלר גנג' (השוק המרכזי, אזור שהפך למרכז של תיירים) המומים "יש פרות ברחוב" והם לא יודעים מה לעשות.

       

      לא הכל אני יודעת אבל - בית החולים שייך לאשרם וכמו כל הפעילויות באשרם הוא מתופעל על ידי אנשי הקהילה. זה לגמרי לא מוסד ממשלתי. לא חושבת שהם מקבלים תמורה, זה חלק מעולמם הדתי. אני מנחשת שאת העבודה הלא מקצועית (ניקוי כלובים, האכלה) עושים מתנדבים מתחלפים. יכול להיות שהוטרינרים מקבלים שכר מאנשי האשרם. הכסף? האשרם נותן שירותי דת. בבית החולים עצמו, וגם במקדש הג'הין שבאשרם, אפשר לתרום. אני תמיד משאירה שם כסף. אני מניחה שמאז שבית החולים זכה לאזכור בספרי מטיילים, ולכן מגיעים לשם יותר תיירים, הקופה מתמלאת היטב.

       

       מאוד מומלץ. תרמילאים לא יודעים מה לעשות בדלהי. יש בה אתרי תיירות, מה שאני קוראת 'אירופאיים'. המצודה האדומה למשל. נכנסתי פנימה לפני חמש שנים. נהנתי בעיקר מהסנאים שקיפצו סביבי. תרמילאים מחפשים משהו אחר. יש אותו בדלהי, אבל נדרשים כמה ביקורים כדי למצוא.

       

      גם הרובע המוסלמי מומלץ. ודווקא לא המסגד הגדול (ג'אמה מסג'יד). אם כי גם הוא. סביב המסגד יש עשרות חנויות של חרשי ברזל. עבודות אומנות יפיפיות. קניתי שם ידית נהדרת בצורת מפלצת עם זין ענק לחברים. ומקוש לדלת בצורת אריה להורים שלי. אבל בסוף השארתי אותו אצלי.

       

        15/9/08 08:29:

      לא חשוב, מצאתי...

      את יכולה פליז למחוק את שתי ההודעות האחרונות? :-)

       

        15/9/08 08:27:


      נכנעתי

      האתר הזה הביס אותי

      ספרי לי איך למען השם נותנים כוכב

      אוף.

       

        15/9/08 08:26:


      חייבת לצאת קצת פארשית ולהדבק דווקא לדימוי

      כי זו באמת תופעה מדהימה...

       

      מי האנשים שמטפלים בציפורים?

      ביניהם גם אנשי מקצוע?

      הם מקבלים תמורה?

      מאיפה הכסף לתרופות בעת הצורך?... זה מוסד ממשלתי?...

       

      יש לך מושג?

       

      מפתה ברמות על כמובן לבקר שם.

       

        15/9/08 07:43:

       

      ראיסי דאוּלאת כּוּל כּוּל כּוּל אל-ערבּ 

      מן פדלכּ איפתח אל-בּאבּ

       

        15/9/08 07:43:

      צטט: lexis 2008-09-14 23:42:21

      אהבתי תקישור האסוציאטיבי

       

      אני התלבטתי לגביו. שמחה שאת חושבת כך.

        15/9/08 06:58:

      תושבי הרצועה מצויים במצור.

      ________________________________________ 

      ועל כן אני רוצה לצאת בקריאה נרגשת למנהיגי מדינות ערב :

      פיתחו נא ,

      פיתחו נא את שערי לבבכם 

      פיתחו נא , פיתחו נא , פיתחו נא

       

        14/9/08 23:42:
      אהבתי תקישור האסוציאטיבי
        14/9/08 22:50:

      היכן יש ממנה והיכן אין.

      חמלה.אכן.

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין