אם נחזור לאחור בזמן תוך ניסיון לגלות את מקורות הסכסוך בין הכלב לחתול, נגלה שהמדובר בסכסוך ישן מאוד. אולי מהימים הראשונים בהם נפגשו בביתו של האדם (החברות בין האדם לחתול עתיקה כמעט כמו החברות בינו לכלב). למעשה, קשה לקבוע האם כלבים שונאים חתולים, או האם הם בעצם אוהבים אותם. כך או כך, בימינו, רבים מהכלבים מתמלאים התרגשות בעת שהם נתקלים בשותפיהם לחברותם עם האדם. יש שיפרצו במרדף סוער, יש שינבחו, יש שיכנסו לעמדת מארב, ויש שיזנקו בפתאומיות כאילו כדי לעקור את ידו של אדונם ממקומה. אם נניח לרגע שזוהי סתם סקרנות כבירה כזו, נגלה שההתרגשות הרבה למראה דמות החתול ברחוב אינה שמורה רק לכלבים שלא זכו להכיר חתולים מקרוב. כלבים רבים אשר גדלים עם חתולים בביתם מתמלאים באותה התרגשות, כאילו לא ראו חתול מימיהם.מנגד, ישנם גם כלבים שחתול אינו מעורר בהם כלום. אף על פי כן, לא ניתן להניח שההתרגשות מדמות החתול ברחוב היא גחמה של כלב מוטרף כלשהו. הרי רובם של הכלבים מתרגשים באותו אופן. לנגד עינינו פיסת טבע של ממש. גביש מן ההיסטוריה. על פי כל הסימנים דמות החתול היא גירוי כלבי. הכוונה לסוג התרחשות אליה בנויים הכלבים להגיב כפי שהם מגיבים. אם מבטנו בכלב שנשאר אדיש הרי שבמקרה זה לא ניתן ללמוד מאומה, לא על הגירוי ולא על התגובה התואמת. אולם אם מבטנו בכלב נרגש, תהיה התרגשותו מכל סוג, לנגד עינינו הגירוי ולנגד עינינו התגובה. כלבים אינם שונאים חתולים וגם לא אוהבים אותם. תחרות עשויה להתקיים בהם ביניהם בתנאי שהם חיים יחדיו באותו בית. כאשר מסלולו של הכלב ברחוב נחצה בחתול הוא רק מתגרה ממנו. תגובתו היא תגובת הצייד!כאשר האמור בכלב בוגר, צעיר, נמרץ ופעלתן- כלב רגיל, ישנה סבירות רבה שכאשר הוא נתקל בחתול, מיד באותו רגע, נפרש בפניו תפריט של אפשרויות פעולה- אפשרויות פעולה הלקוחות בשלמותן מתבנית הציד. הכלב נולד כשתבניות התנהגות כלביות מוכלות בו. אף שהאמור בכלבי בית, התנהגותם, כעיקרון, היא התנהגותם של כלבי הבר. אופן הטיפול במזון, הדרך לטיפול עצמי, הטיפול האימהי, תבניות החברה, סולם המעמדות, התקשורת והשפה, מימיקת הפנים והגוף, כולם תבניות כלביות. זהו התפריט על פיו כלבים מתנהגים. בתפריט זה ממש קיימת גם תבנית הציד. אופן ביטויה של תבנית זו מותנה לא רק בערות התבנית, אלא גם בתכונת אומץ הלב וגם בפעלתנות כללית ובחשק הריצה. מה שמניע בפועל את ההתנהגות הוא דפוס התייחסות אליו הכלב מורגל. רובם של הכלבים יסתפקו בביטוי חלקי בלבד של התבנית, ימצאו סיפוק בריצה ובמרדף, ינבחו ויעשו רעש גדול. אלה יתאכזבו כשהחתול יפסיק את מנוסתו ויקמר גבו, ולא יעיזו לבטא את המשכה האורגינאלי של ההתנהגות. מנגד ישנם כלבים אשר עלולים להדגים את מה שרשום לפניהם בתפריט - לאחוז בכוח, לנשוך, לטלטל ולנפנף מצד לצד. בנקודה זו יש להזכיר את כוחו של החתול להשיב מלחמה. גם הוא ציד אולם עתה אין הוא צד אלא נלחם על חייו. ההבדל הגדול במסה ביניהם הופך את המלחמה ללא הוגנת בדרך כלל. יכולתו של החתול מוגבלת גם בריצה. אומנם הוא זריז וחמקן אולם איטי בריצתו ובעיקר, מתעייף במהירות הבזק (50 מ'!). בנוסף, חלק מהחתולים הם בעלי חיים מאוד תמימים. לא כולם חיות רחוב מנוסות, כל מיני יצורים אקזוטיים יפיפיים או צאצאיהם שנלכדים בפינת חצר... כאשר בעקבותיו כלב שהוא צייד נחוש, סיכוייו של החתול הם עצים לטפס עליהם, מכוניות להתחבא תחתן או סורגים לעבור דרכם. (דרכי מילט מובנות בחתולים). כך או כך, אין הוא מצפה לרחמים. כאשר החתול צעיר, כאשר הוא חולה, כשהשטח פתוח, כשאין עצים סביב, כשצריך לרוץ מרחק גדול עד למחסה, אלה סיכוייו של הכלב. רחמים אין בו. כעת, משהוכן הרקע לסכסוך ומשהובן שחשקו של הכלב למראה (או ריח) חתול לא מעורר אותו דווקא לליקוקים, הגיע הזמן לדון בחלק המעשי של הדברים. בחינוך. אצא מהנחה שההתחייסות המלחמתית לחתולים, ככלל, אינה רצויה בין מגדלי הכלבים. גורי כלבים אינם נושכים חתולים ואינם מטלטלים אותם עד מוות. למעשה, הם אפילו לא רודפים אחריהם. גם כאשר האמור בכלב שנולד כצייד עז נפש, התייחסותו לחתולים ברחוב היא תוצאה של הדרך בה הורגל להתייחס אליהם. אין ספק שאם יינתן לאותו צייד להתנהג ברחובות העיר על פי חשקיו, חיש מהר יתממש פוטנציאל ההתנהגות והצייד יהפוך למחסל חתולים. מנגד, כוחו של ההרגל עצום. הוא כה גדול עד שהוא עשוי לשנות גם את טבעו של הנמרץ בציידים. הרגל, כמוהו כשתיל המכה שורשיו בהתנהגות. כשהוא עמוק קשה לעקרו אולם כשהוא "עניין חדש", מאמץ קטן והוא נתלש. לעניינו, יש להרגיל את גור הכלבים הצעיר, יהיה טבעו אשר יהיה, להימצא בקרבת חתולים ולא להיסחף להתנהגות צייד. יש להפנות את תשומת לבו מהחתול, לשחק עמו, ללטפו ולהעניק לו צ'ופרים (כדי להסב את תשומת לבו). אגב, גם גערות יעשו את העבודה אולם אין סיבה לכעס והתרגזות. יש להעסיקו בכל דרך ובשום אופן לא לאפשר לו את ביצוע תנועותיו הציידיות- ההיערכות, עמדת המארב, הזינוק. השימוש במילה "גבולות " אינו כה רלוונטי. זה לא שאסור לו. אנו שם כדי להפריע לו בציד ולעודד אותו לפעילויות אחרות, גם בין חתולים. די בכמה מקרים רצופים בודדים בהם נענה הכלבלב ועל אף קרבת החתול עסק בעניינים שונים, כדי שתפיסתו באשר לחתולים ברחוב תתייצב על אדישות וחוסר התייחסות. הרגל. גם כאשר האמור בכלב מבוגר שמורגל במרדפי חתולים, ניתן לתקן את התנהגותו באותה שיטה אף שבדרך כלל נדרש מאמץ גדול יותר. מגדל כלבים אשר נפל בגורלו לגדל כלב שהוא צייד בנשמתו, אם בכוונתו לזכות בכלב שיחסו לחתולים הוא נוח, חייב להיות דרוך ומרוכז במידת מה בעת שכלבו הוא גור צעיר. ההתייחסות לחתול מתקבעת ברובה עד גיל שישה חודשים. זה אינו מאבק לתמיד. חתולים היסטריים, מבוהלים ומתרוצצים ובעיקר אלה שעושים מהומה גדולה, הם עושי הצרות. לא רק שהכלב מתקשה לעמוד בפני הגירוי שהם יוצרים, אם הוא צייד בנשמתו הוא עלול לשנות את יחסו לחתולים בכלל. שוב להידלק. |