שלומי הגנוב אהב להסתובב בשכונה עם גופיה קצרה ונעלי בית של סבא. נעלי אצבע של סבא כזה, ככה שלוכי.
כל הילדים היו מקפקפים אותו לפי התור ליד הפלאפל של פנטוש מהחמוצים וזורקים עליו חצץ ושקיות של מים קטנות שהם סחבו מפנטוש . הגדילו לעשות גבי 4 ג'יגה ושמעון פלורוסנט ששפכו על שלומי דלי של מים ואז זרקו אותו על עמוד חשמל. שלומי נעמד וקלט שיש לו איזה חצץ שנתקע בקפקף אז הוא התחיל לנער את הרגל ובשביל לא ליפול הוא החזיק את העמוד חשמל. אבל מה היה?! ... שמעון פלורוסנט בכלל קלט ששלומי מתחשמל ושהוא תפוס לעמוד ולא יכול לעזוב אותו. שמעון הסתכל שמאלה ימינה, מצא איזה קרש וניסה להפריד את שלומי מהעמוד. שלומי תפס את העמוד אז שמעון ניסה להפסיק אותו וחבט בו בעוצמה שלא היתה מביישת מנוע גרמני. הבאתי אותה בדימוי אירופאי. סחטיין.
הקיצר
כעבור כמה שנים של קפקופים שלומי החליט שהוא רוצה להיות רב אומן באומנויות לחימה ונסע לצפון האי טגשימי כדי ללמוד נינג'יצו, בושידו, ג'ודו, קראטה, קנדו ואייקידו
ועוד כמה סוגי מכות שרק אלירן וויקיפדיה יודעים... ביום שישי אחד בשעות הצהריים המוקדמות שלומי חזר לארץ. הוא שם תתיקים בבית וירד לעשות סיבוב בשכונה עם הקפקפים של פעם. למטה ממש ליד העמוד חשמל ישבו גבי ושמעון והעבירו רינגטונים בבלוטוס.
שלומי שבר להם את העצמות

אז לכל מי שמרביץ שידע שהוא סתם יוצא גנוב ובסוף יחכו לו בסיבוב..
הבאתי אותה בחרוז . סחטיקה.

שבת שלום.