לאחר הרבה הצעות, פוסטים, רעיונות ומחשבות, ולאחר שראיתי כי הצעותיי ורעיונותיי נופלים על קרקע ערלה ולא מאומצים על ידי מקבלי ההחלטות, החלטתי לעשות פעולה בעצמי. החלטתי לפתח מודל מבוסס על רעיונות שהעלתי בעבר שיאפשר בצורה מתודית להלחם בתאונות הדרכים במסגרת העירונית. למודל קראתי "עיר ללא תאונות" אני מציע לכם, לקרוא את תיאור המודל ולהציע למועמדים לראשות העיר בבחירות הקרובות בעירכם להענות לאתגר ולאמץ את המודל כחלק ממצעם. מהו "עיר ללא תאונות" ?– "עיר ללא תאונות" הוא מודל המציע פתרון הדרגתי לבעיית תאונות הדרכים בתוך העיר. המודל מציע דרך להפחית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים בשלבים עד כמעט לאפס על ידי סדרה של החלטות ופעולות שיכולות להיעשות על ידי העירייה או הרשות המקומית בשיתוף גורמים עירוניים אחרים. איך זה עובד? - המודל מתחיל בקבלת החלטה. ההחלטה חייבת להתקבל בדרג הבכיר ביותר. על ידי ראש העיר או ראש המועצה. ההחלטה צריכה להיות מהסוג של "אני הולך להקטין את מספר הנפגעים בתאונות בעירי לכמעט אפס". המחויבות הנגזרת מהחלטה כזו משמעותית ביותר בשלבים הביצועיים שיתוארו בהמשך. אם צמרת העירייה לא תיקח החלטה כזו, המודל לא יעבוד. אי אפשר לעשות חצי עבודה כאן. בלי מחוייבות, המודל הזה יסיים את חייב באותה רשות מקומית עם איזו תוכנית שולית "להעלאת המודעות".
- השלב השני הוא חלוקה של התאונות ל 2. תאונות כנגד הולכי רגל ורוכבי אופניים (דריסה) ותאונות רכב ברכב (התנגשות). למה לחלק? משום שהטיפול בכל סוג תאונה – שונה.
- הערת אגב: כפי שתראו בהמשך, המוטיב העיקרי במודל הוא מיקוד. השאיפה היא להתמקד בפלחים ולטפל בכל פלח בנפרד.
- בואו נתחיל לטפל בהולכי הרגל ורוכבי האופניים. כדי למנוע תאונות מסוג דריסה, אפשר לפעול בשני מישורים: מישור אחד הוא חינוך והסברה. זה כיוון טוב ויעיל רק עד גבול מסוים משום שבהרבה מקרים נפגעים ילדים קטנים או אנשים מבוגרים או שהתאונה ארעה בגלל הפתעה או אובדן שליטה. המישור השני והיעיל יותר הוא הפרדה בין הולכי הרגל למכוניות. כאן ניתן לעבוד בשתי שיטות. השיטה הרוחבית והשיטה הממוקדת.
- בשיטה הרוחבית, ממפים את אתרי החיכוך בין הולכי רגל למכוניות. לדוגמה, יציאות ממגרשי משחקים אל כביש בצורה ישירה או לא מוארת או ללא מעבר חציה. או למשל, כביש ראשי עם תנועה כבדה של מכוניות ובית ספר/מתנ"ס או מרכז ילדים אחר מצד אחד וגורם משיכה מצד שני... וכן הלאה וכן הלאה. לכל בעיה כזו שממופה, תופרים פיתרון. למקרה היציאה ממגרש המשחקים ניתן להוסיף תאורה, מעבר חציה מסודר ובמפרים ופנסי אזהרה, למקרה הרחוב הראשי, ניתן למשל להוסיף גדרות לצידי הכביש, או במרכזו ומעבר חציה מסודר קרוב לאזורי החצייה.... כך ניתן לכסות בשלבים את כל מוקדי החיכוך בעיר.
- בשיטה הממוקדת, אוספים נתונים משנים עברו על מיקומי לסיבות לתאונות שהתרחשו בעיר. מנתחים כל תאונה לגופה ומחפשים דרך למנוע תאונה דומה באותו מקום ובמקומות אחרים. זאת שיטה עם "שכל". היא יותר חסכונית במשאבים אך לוקחת יותר זמן.
- אני ממליץ לשלב את שתי השיטות ובדרך זו להפחית משנה לשנה את מספר הנפגעים בתאונות מסוג דריסה.
- לגבי הטיפול בתאונות מסוג התנגשות בתוך העיר, אפרט מעט יותר בפוסט הבא.
|
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט חשוב ביותר
כל הכבוד על הרעיון.
אני בהחלט אעביר הלאה.
אגב, בהנחה שהמועמד בבחירות יקבל את ההחלטה וגם יחליט על טווח הזמן לביצוע
ונניח שהנושא אטרקטיבי אצל הבוחרים שלו יותר מפקקי התנועה, מערכת החינוך ופינוי הזבל בלילה,
מה הסיכוי שיעמוד בהבטחות של לפני הבחירות שפיזר כמו סוכריות לכל עבר?
יש לי השערה לא אופטימית במיוחד על בסיס נתוני האמת ב15 שנה האחרונות
מה דעתך שלך? איך מדלגים על המשוכה הזו?
בציר היום - אוסף כתבות המציג את מצבה העגום של משרד התחבורה ומלחמתו בתאונות...
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ds20080916_52940
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3596679,00.html
חמוד שלי, ברור לי שאותך לא יקנו. אבל זה שונה לגמרי כשאתה בא לראש עירייה לבד, מאשר כשיש לך אלפי אנשים מאחוריך שיכולים לפעול מול התקשורת ומול האנשים ברחוב.
דוגמאות
אבי לוי שהקים את פעולה ירוקה.
הבלוגרים שמקדמים את חנין
או עיר לכולנו
כשאנשים מתארגנים מלמטה יש להם הרבה יותר כוח.
טוב... למי טוב? לבוחרים? לפוליטיקאי? לתורמים של הפוליטקיאי? המצב הקיים כעת לא נובע רק משלומיאליות הוא נובע גם מאינטרסים. חלק מהצעדים - כמו איסור חנייה על מדרכות או הורדת מהירות בתוך העיר - יכולים להיות לא פופלארים , במיוחד לא פופלאריים כלפי חברות המכוניות.
תזכורת - חגורות בטיחות קיימות כיום כתקן הכרחי וכחוק כלפי האזרחים לאחר שרלף ניידר תבע את חברות המכוניות בספר שלו "לא בטוחות בשום מהירות" - זה היה מאבק אז וזה מאבק היום.
מול חיי האדם ומול טובת החברה יש אינרטסים של פוליטקיאם ואנשי עסקים - והדברים לא תמיד הולכים זה עם זה.
שלום אביאן,
כל תוכנית שבאה להתמודד עם מצב לא רצוי ולשנותו
טובה וראויה
כך גם תוכניתך שבאה להתמודד עם תאונות הדרכים ולהפחית את הנזק שנגרם
אכן : מחוייבות,התמדה וטיפול ממוקד המצריך איסוף נתונים וחשיבה של איך לעשות אחרת
יכולה לתרום רבות ולשפר את המצב הנוכחי
בעיקר איך לעשות אחרת
כי מה שנעשה עד היום לא הפיק את התוצאות הרצויות לכן
כדי להגיע למשהו חדש צריך לעשות חדש
מי שמנהל את העיר יש לו את המשאבים הכספיים והיכולת של להפעיל את האנשים
על מנת לשנות את הדפוסים הקיימים
העיתוי שלך מתאים - זמן בחירות
מעניין יהיה לראות מי באמת יעשה משהו אחרי הבחירות
וכעת לפילוסופיה:
עיר ללא תאונות זה כמו -
עיר ללא מחלות
עיר ללא כעסים
עיר ללא פחדים
עיר ללא פגעים מסוגים שונים (גניבות, וכו')
משחר היווצרות האנושות ,יהוה, שהוא אולי האלוהים
העניק לנו חיים מלאי אתגרים
לא משנה אביאן מה שתעשה ואיך שתנסה לפעול על מנת לשפר משהו
תמיד - אבל תמיד - תצוץ בעיה נוספת איתה תצטרך להתמודד
זו המשמעות של חיים בכדור הארץ
לעולם לא יהיה פתרון מוחלט לשום דבר,
אפילו פעם היה איזה מישהו שקראו לו היטלר והוא הצליח לשכנע חצי מתושבי כדור הארץ שאם היהודים לא היו קיימים - אז לא היו בעיות בעולם[
לכן זו לא בעיה של ראש עיר כזה או אחר שלא לוקח מחוייבות זו או אחרת
זה המודל הבעייתי הכוללני של האבולוציה פה
מי ששולט הוא לא הזך הטהור בעל הכוונות הטובות
אבל אנשים כמוך וכמוני יכולים להשפיע בקטן
להנות מעצם החשיבה השונה
ואולי למצוא שותפים לדרך שאיתם יהיה כיף לחיות
אני נהנית מעצם הכתיבה אליך ותודה שגרמת לי להפעיל כמה גלגלים
יום טוב
יעל
למה להם לאמץ את זה?
אתה יודע מה מדהים אותי?
שזה נראה כל כך פשוט , שאני אומרת - איך אף אחד לא אימץ את זה עד עכשיו?
אביאן - חלק מראשי הערים פשוט לא ישימו עליך קצוץ - הם ישימו הרבה פוסטרים על אוטובוסים, ישלמו לחברות יחסי ציבור כסף כדי להגיב בטוקבקים וזהו.
חלק ישמעו, יבטיחו ואחרי הבחירות לא יזכרו איך קוראים לך
חלק ישמעו, יבטיחו, ינסו לעשות משהו, ואחרי כמה שיחות עם החברים שלהם, יבינו שלא כדאי.
תאוריית קונספיצריה זה דבר שאין דרך להוכיח אותו, על קשרים של אנשים שנפגשים בחדרי חדרים. הקשר בין הון לשלטון בישראל הוא ממש לא כזה - כבר לא דואגים להשתין מהמקפצה. הנה דוגמה אחת
בתשובה לשאלה: החלטות על חלוקת רכוש ומשאבים ציבוריים מתקבלות בכפר שמריהו ובהרצליה פיתוח ולא בקרית הממשלה בירושלים? עונה וינרוט, שלקוחותיו כוללים את צמרת אנשי העסקים והפוליטיקאים במדינה:
.
האם למישהו יש ספק שחברות דלק וחברות מכוניות ואטובוסים ומשאיות בישראל מפעילות לובי פוליטי? מה בדיוק עושים הלוביסטים שלהם?
זה לא רק הפחתת נסועה - זה גם רכבים שחונים על המדרכה, הגבלת מהירות ברחובות, וכו'. כמו שהבחור אמר.
"מהות הקונפליקט היום, הוא אנשים ומכוניות.... עיר יכולה להיות ידידותית מאוד למכוניות או ידידותית מאוד למכוניות. אי אפשר לעשות את שני הדברים."
עירייה עושה הרבה מאוד דברים שמשפיעים על תאונות דרכים - מדיניות תחבורה, תקציב, מדינית בינוי וכו'. מכאן שאר ה"ידיים".
אז זה יכנס כ"באזז" - ויעשו מה שעושים היום. זה לא מחוייבות למשהו קונקרטי. אם יצליחו ינפנפו בזה, ואם לא- ידברו על משהו אחר.
זה סותר מעט בגלל שהשאלה איפה מתחילים לשנות - בגישת מלמעלה למטה מנסים ללכת לראשי העיר ולבקש מהם טובה. בגישה מלמטה למעלה מבצעים התארגנות אזרחית שלוחצת בצורה של פעילות ציבורית עקיפה (עמותות) או פעילות פוליטית ישירה (ריצה למעוצה, לראשות עיר, למפגות) - דגשי הפעילות ודרך הפעילות שונים. האחד הוא "קמפיין" והשני הוא פעילות שורשית. הראשון הוא דבר שיש 100 כמוהו ביום ו30000 בשנה, והשני הוא דבר שעושים אותו מעט מידי בארץ. אין סבלנות.
אביאן -
אתה מתייחס רק לצד הטכני כאילו הצד הפוליטי (או הכוחני, הדרך בה מעוצבים מוסדות החברה),לא קיים אבל זה הצד העיקרי שדופק את המהלך שאתה מציע.
איך שאני רואה את זה, הסיבה לכך שאין הרבה הענות לדבר כזה (ויוזמה מצד ראשי הערים עצמם) נחלקת ל-2 דברים שנובעים מאותה תופעה
התופעה היא שחיתות. או קשרי הון שלטון.
שני הדברים הם
1. לחלק מהפוליטיקאים לא ממש אכפת איך תראה העיר שלהם, או מה צריך לעשות כדי לשפר בה את החיים, אלא הם פשוט פאוור פריקס, או שלהתברג למגנון העירוני או המפלגתי זה פשוט דרך שהם מכירים כדי להתפרנס. אפשר לראות את זה בכל מיני רשימות שיש כעת שרצות לתל אביב, שקמו סביב מיליונירים שאוספים אנשים מפורסמים. מה החזון שלהם? אה "תבחרו בי, יהיה בסדר". כיוון שכך, לא אכפת להם ממש שיהיו תאונות דרכים.
2. חלק מהפוליטקיאים לא יכולים להלחם ברצינות בתאונות דרכים בגלל שהם או המפלגות שלהם קשורות לבעלי הון שקשורים לעסקי הנפט או המכוניות. צעדים כמו הקטנת מהירות הנסיעה ליד בתי ספר , השקטת תנועה והוצאת מכוניות ממרכזי הערים. הם יעשו המון רעש, יפתחו בקמפיינים חינוכיים, וכו' - אבל לא יעזו להקשות את החיים על הנהג, שיסע 60 קמ"ש בעיר ושיחנה על המדרכה. למה לא?. אני לא רוצה לרמוז שום דבר, אבל ביטוי לגישה הזאת אפשר למצוא לדוגמה בתל אביב-יפו. גם בערים אחרות,
(אגב, גם חלק מהארגונים ללוחמה בתאונות הדרכים קשורים קשר הדוק לעסקי המכוניות והדלק, וגם הם לא ישנו דברים יותר מדי).
בגבעתיים, עירי, יותר ויותר הורים מסיעים את הילדים לבית הספר ולגן (ובדרך דורסים ילדים אחרים),במפלצות בנות 2-3 טונות שחונות על המדרכות ומכריחות נשים עם עגלות ילדים לרדת לכביש. תמונה מתל אביב להמחשה - בחלק מהרחובות "אין מדרכה"
ראשי הערים ברובם יודעים את זה , מעודדים בשתיקה או מעודדים בשמחה, בונים עוד חניונים, מכניסים עוד מכוניות לתוך העיר, מאפשרים חנייה על המדרכות, רושמים לפעמים רפורטים, מקבלים תמיכה ושלום על ישראל (ושלום ולא להתראות ל-1500 אנשים שלא יהיו איתנו בשנה הבאה).
גם אם הם עושים ביד אחת (כמו הנסיון בנתניה) בשאר 19 הידיים הם עושים בדרך כלל להפך. למה? כי ככה בנוייה המערכת הפוליטית-עירונית היום.
רובם המכריע לא מנסה לבצע שינוי מהותי. ואם מישהו מהם חושב על דבר כזה - הוא צריך תמיכה ציבורית ועממית - ציבור שמבין על מה הוא מדבר. ואין לו כזה דבר.
לכן אני אומר - צריך להישיר מבט ולהתייחס לדברים כמכלול - לדבר על הדברים הטכניים, אבל לא להתעלם מההיבטים הפוליטיים.
להערכתי יוזמה כזו לא תתקדם ברוב ערי הארץ בגלל הסיבות שציינתי, אלא אם נשנה את הדרך בה נערכות הבחירות - שיטה שבה מיליונירים מרכיבים רשימות ולאזרחים אין מושג מה ראשי העיר מציעים, מה יוצר את הבעיות ומה פותר אותם. -זה לא מצריך שינוי חקיקתי - רק שינוי בהתארגנות שלנו
- זה דורש הרבה אנשים שנאספים יחד ומתחילים לדבר על הבעיות , מקימים ארגון דמוקרטי וחושבים מראש איך מונעים השפעות של בעלי הון או מפלגות מושחתות על זה. זה דורש תמיכה של בלוגרים ואנשים אחרים שמבינים שבלי מעורבות פוליטית שום דבר לא יזוז. - זה לדעתי מה שקורא כעת בתל אביב-יפו עם "עיר לכולנו" ועם דב חנין, וזו עוד סיבה מדוע אני חושב שזה חשוב לכולם.
עבור שאר המקומות - זה קצת מאוחר לבחירות הנוכחיות, אבל הבחירות הבאות הן רק עוד 5 שנים - אתם יכולים לשנות - תסתכלו לדוגמה מה עשו בקדומים. או מה קורא בבלוגספרה סביב הבחירות בתל אביב-יפו - מי שלא יכול לבצע מהלכים כאלה בעיר שלו - שלא יתפלא שראש העיר לא שם עליו.
המודל מתחיל בקבלת החלטה -
ופה מתחילה הבעיה
קבל את תמיכתי המלאה.
יישר כח וכל הכבוד על היוזמה המבורכת
אשמח לתמוך בכל דרך ביוזמותייך אלו .
עדי
איפה משרד יח"צ שירים את הכפפה,
ויחדיר את המושג של "עיר ללא תאונות" לתודעה שלנו.
מהפכות מתחילות במודעות ותשומת לב.
אחר כך זה כבר הופך למטבע לשון שגור וצורך,
ועם יחסי ציבור מספיק טובים,
בבחירות הבאות (לצערי את הקרובות כנראה פיספסנו)
לא יהיה ראש עיר שלא יתחייב ל"עיר ללא תאונות".
אבל כאמור לצורך זה צריך משרד מעולה של יחסי ציבור
כי קומון סנס, בטיחות התושבים וחייהם, אינם ערכים הראויים לתשומת לב במשנתם של התמודדים לרשויות.
רעיונות מעניינים על נושא כל כך חשוב.
למרות שהעניינים מתנהלים באיטיות במדינתנו הקטנה, אני מסכימה אתך שעדיף לפעול ולנסות במקום לא לעשות.
זמן מצויין עכשיו, לפני בחירות.
אני מעבירה את הפוסט שלך לראש המועצה שלנו.
אין מכוניות אין תאונות
מנסיון כואב, רק הפחתת הנסועה ברכב פרטי, התשתיות לרכב פרטי ובסופו של דבר מספר כלי הרכב הפרטיים- ניתן יהיה להתגבר על הזיהום, זלילת השטחים הפתוחים, התאונות ואי השוויון שמכוניות פרטיות מייצרות בעבורנו...
*
אביאן!
מי שנלחם כמוך בנגע תאונות הדרכים, סופו להצליח. אל ייאוש!
תכניתך טובה באופן כללי,אבל אני חושב שצריך כאן שילוב של משאבי המדינה,קרי משרד התחבורה,מע"צ,המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים.
ראש עיר שתציע לו שינויים מיבניים כמו הקמת גדר, בניית כביש עוקף את ביה"ס, מדרכה, תאורה במקום חשוך, יגיד: אין לי תקציב,שהממשלה תעזור לי! שמע"צ ייבנה את הכביש העוקף,וכו...
אבל אילו הייה שיתוף פעולה בין ראש הראשות המקומית לבין מי מהגופים הממשלתיים הנ"ל,זה הייה יכל לקרום אור וגידים.
אני לא רואה שחברי הקפה הם לובי מספיק חזק על ראש הראשות המקומית.
אבל הנושא בנפשנו.
כשנהרג חייל בגבול כל המדינה נרעדת,אבל כשנהרגים ביום 5 אנשים,עוברים לצחרת לסדר היום.
אולי אביאן תעלה על הכתב את המינשר שחיבררת,ייחתמו עליו 100-1000 איש,ואז נשלח אותו לכל המועמדים בבחירות המוניציפליות + העתק לשר התחבורה,העתק למנכ"ל מע"צ,העתק לוועדה הלאומית למניעת תאונות דרכים,העתק למנהלי בתי הספר שבערים,ואז זה ייקבל הד ציבורי מתאים.
בכל אופן מגיע לך כ ו כ ב
חייצוק
הדברים שאתה מביא כאן הם בנפשנו.
אני אישית לא הייתי שמה יהבי על הפולטיקאים, אלא על גופים שמטרתם המובהקת להילחם בתאונות.
מה דעתך על גיוס חברות אשר יקדמו את הנושא ( נניח תורנות של עובדי החברה לשמירה על מעברי חציה באזור הגאוגרפי בו ממוקמת החברה) זאת תמורת פירסום וכו'?
לגבי השיטה הרוחבית....נשמע אחלה וישים..
לגבי השיטה הממוקדת, בספק אם יהיו מוכנים להשקיע את המאמצים...
וסתם דיעה שלי,
צריך לסגור את הכניסות לערים גדולות בחניונים - ומשם השכרת אופניים, הרבה פחות תאונות והרבה פחות זיהום (חמור לא פחות)
יום טוב לך אביאן
אחלה רעיון חזק ואמץ אני יעביר למכריי את המסר למרות שאני יזמתי ופיתחתי מכשירים למניעת תאונות
כולם אומרים אנחנו יודעים מוכר לנו עובדים על זה ואולי אחוזים קטנים יוצאים לפועל אם יעניין אותך
לגביי המכשירים צור קשר למייל שיהיה בהצלחה יום טוב לכולם BOAZ
לגבי למה יש הרבה תאונות ביום כיפור
כי ביום כיפור לא נוסעים בנסיעות יוממות אלא נוסעים למסעות ארוכים (ומתייבשים) , פוגשים מכוניות באופן לא צפוי , ילדים נוסעים בצורה פרועה (יש להם יום בשנה לנסוע, אז הם מתפרקים והם גם לא מכירים את הגבולות של נסיעה באופניים) - זה דומה לזה שביום שבת יש הרבה נהגים שלא נוסעים ביומיום ולכן דפוס התאונות שונה.
ההשוואוה האמיתית צריכה להיות ליום ללא מכוניות - יום שבו יש יוממות (ועסקים פתוחים) אבל עם פחות מכוניות.
לגבי תכנונים אוטופיים יותר מזה שהבאתי קודם - ראו את עיר ללא מכוניות. ואת עיר האופניים- אני מעריך שעם ערים כאלה מספר המתים בתאונות ומספר הפצועים ירדו לבערך 1% ממה שיש היום (וגם נקבל תחבורה טובה יותר ופחות זיהום ויותר קיימות ) - העתיד שייך לערים ללא מכוניות. זה רק שאלה של זמן ושל מחירי נפט.
1. פוסט של לרמן על מלחמה של עיריית נתניה בתאונות דרכים מול הולכי רגל
2. "מהות הקונפליקט היום, הוא אנשים ומכוניות.... עיר יכולה להיות ידידותית מאוד למכוניות או ידידותית מאוד למכוניות. אי אפשר לעשות את שני הדברים."
הדובר הוא אנריקה פנלוסה, מי שהיה ראש-עיריית בוגוטה ,בראיון לפני שנה. כשיש רצון (פוליטי) נפתחת דרך. עוד פרטים בבלוג של לרמן.
לא צריך ללכת רחוק מידי. בוגוטה, פורטלנד וקוריטיבה , קופנהגן הורידו את כמות הרכבים בעיר. אני מאמין שיש בהם בהתאם גם הרבה פחות תאונות. במקביל יש בהם הרבה פחות זיהום, הרבה פחות פליטות של גזי חממה ועוד. התחבורה שם הרבה יותר טובה מאשר בערים מקבילות כמו תל אביב.
בניגוד להרבה דברים אחרים פרוש הדבר חסכון של כסף (למעשה חסכון של סכום עצום של 30 -50 מילאירד ש"ח בשנה) - בסכום הזה אפשר להצמיד כמעט שוטר לכל ילד שילווה אותו.
מקומות משחק יש במקומות מרווחים יותר. במקומות עניים יותר המכוניות חונות בכל מקום פנוי, והילדים, אם הם שם, משחקים על המדרכה או כל מקום שנותר. זה מראה נזק נוסף של מכוניות - הן לוקחות המון מקום פנוי.
אני לא רואה למה לנסות להציל 500 איש, אבל במקביל לוותר על החיים של 1000 איש אחרים שמתים ממחלות לב , סרטן, מחלות ראה ועוד, כשאפשר , בצורה מוכחת להציל את החיים של כולם , למנוע סבל מפציעות ומחלות וגם לחסוך כסף בסדר גודל של תקציב החינוך.
אביאן, ראית כבר את אגדה אורבנית?
3. לא סתם שיש תוכנית מוכחת שעובדת בלמעלה מ-80 ערים, השנה יש גם מתמודד ורשימה שממש מנסים לקדם תוכנית כזו, ולקדם מודעות לדבר כזה. דב חנין ועיר לכולנו בבחירות בתל אביב. - מהות השינויים שלהם הם שימוש ב-BRT ובתחבורת מעברים.
זה חלק מהסיבה למה אני תומך בחנין ולמה לדעתי יש חשיבות לבחירת האלה לכלל אזרחי ישראל
חשוב מאד. יש כל כך הרבה אלימות על הכביש, שעם נהגים כאלה , לא צריך אוייבים. כל הכבוד על הפוסט הזה.
יפעת
טוב, מצטרפת אליך. אני מוכנה לשים לרגע את היאוש בצד, ולנסות.
רק מתלבטת אם זה מגיע לפני חינוך, למשל, או אחרי. הרי צריך כאן להתחיל את הכל מהיסוד.
ראוי לבחינה רצינית.
שי
מהפוסט שלך - לאלוהים (כלומר למקבלי ההחלטות)
כיכבתי כי חשוב. . .
כל הכבוד
מקווה שירימו הכפפה
בהצלחה
ורד נוטמן
"יופי" .
עיר בלי תאונות בארץ ? מדהים .
רק ביום כיפור על אופניים,
וברגל.
אכן דברים חשובים ומענינים אתה מעלה כאן.
ובתור אחד שסבל מנושא תאונות הדרכים (ולמרות זאת לא ממש עושה הרבה בנושא).
אני מתכוון להפיץ את התוכנית שלך למועמדים לראשות העיר אצלינו (הוד השרון) ומזמין עוד חברים מהוד השרון לעשות אותו הדבר כדי לייצר איזה שהיא מסה לעניין.
תודה רבה.
בוקר טוב אביאן,
תודה על פוסט כתוב היטב, על ההתמקדות במטרה והמאבק הבלתי פוסק שלך בתאונות הדרכים.
ברשותך אני אעביר את הפוסט שלך הלאה כמו שהוא למי שנראה לי לנכון ואולי המילים שלך ישפיעו על מקבלי ההחלטות לפחות במחוז מגורי.
בברכת שנה טובה, נטולת נפגעים בכבישים ובכל מקום אחר.
איריס
תודה לך
עד שאפשר יהיה לגרום כאן לשינויי ייקח הרבה זמן
כמו כל תוכנית טובה ,
סביר שהדברים יידחו עשרים שנה בעקבות חוסרים בתקציב
רעיון נחמד ,הביצוע מסובך.