ראו ידידיי, מראש ברור לי שפוסט הזה הולך להפוך אותי ל"לא גזעי" גם בין רבים שאני מכיר באופן אישי, אך כמי שמכיר את הדברים מהשטח ורואה את הדברים אחרת, אני חש צורך לומר את דבריי בנושא זה.
בעיקרון, אני נגד כל סוג של כפייה, בין אם היא דתית ובין אם חילונית / שמאלנית או ימנית / שוביניסטית או פמיניסטית.
אני אפילו מאמין שלכל אדם צריכה להיות הזכות לבחור לחיות את חייו כמו גם לסיימם, ואם הוא בוחר לחיות, יש לאפשר לו לחיות בכבוד, על פי דרכו - כל זמן שאינו פוגע ומפריע לאחרים.
באופן עקרוני - לא איכפת לי שחשיש ומריחואנה יהיו חוקיים, אבל על מנת שתהיה לכם אפשרות לקחת אחריות, ויכולת להישמר לנפשותיכם, חשוב שתבינו מהיכן זה בא ולאן זה מוביל.
ראשית, שיהיה ברור, אם עישון סמים היה הנאה צרופה שאינה כרוכה בנזקים לגוף ולנפש, גם אני הייתי מסתובב כל היום עם ג'וינטים ועיניים מוגדלות ואדמומיות כשחיוך דבילי נסוך על פני.
אבל - כאשר מדובר על דברים שהם בעלי השפעה על תפקודינו ועל עתידנו, חשוב שנהיה מודעים להיבטים השונים שלהם.
כל מי שמעשן גראס או "כיף", חי בהכחשה - ומשכנע את עצמו בכך שהוא בסך הכול נהנה מהחיים. בערך כמו שמן שמסרב לרזות וטוען שככה טוב לו : אלא שכפי שהשומן מזיק ללב - ה"שומן" הזה מזיק למוח ולמערכות רבות אחרות בגוף.
לאיש אין ספק בכך שההנאה הזאת משנה את זרימת הדם למוח, פוגעת בקואורדינציה והורסת את המשאב החשוב ביותר של האדם - והוא הזיכרון, חדות המחשבה ויכולת הריכוז.
ומכיוון שבלי זיכרון אי אפשר ללמוד שום דבר, המשתמשים בסמים קלים, גורמים לפגיעה ב IQ, ואם לומר במילים פשוטות, גם אם הם נולדו אינטליגנטים, באיטיות הם הופכים את עצמם לטָמבלים ביחס לפוטנציאל הטבעי שאיתו הם באו לעולם.
מה שהופך את הנושא לבעייתי הוא, שהפגיעה במערכת העצבית נמשכת באיטיות על פני שנים רבות, ולכן אדם יכול להרשות לעצמו ליהנות מעישון סמים במשך שנים ארוכות, עד שהוא מבין - ומכיר בכך שהוא פגוע באופן כלשהו. אלא שבשלב זה הוא כבר דפוק באופן בלתי הפיך, נעשה אפאטי וכבר אינו יכול להפסיק, וההידרדרות הולכת ונמשכת מתוך אדישות וחוסר אכפתיות לתוצאות.
בגיל מאוחר יותר, כאשר ההשפעה ניכרת בכל הביצועים של הגוף ומובילה לבעיות קואורדינציה ולמחלות קוגניטיביות כמו אלצהיימר ומחלות מוטוריות כמו פרקינסון, הנזק הופך לקבוע - וכבר אי אפשר להחזיר את הגלגל. לכן, מוטב להפסיק מוקדם ככל האפשר.
חופש או שיעבוד??? על עליות ומורדות במצב הרוח:
כל מי שמעשן "סמים קלים", מכיר בוודאי את התפרצויות הזעם ואת העליות והמורדות במצב הרוח.
הסיבה העיקרית לכך היא שבדרך כלל, לפני שאנחנו גומרים את הג'וינט הראשון, אנחנו כבר חושבים על הג'וינט הבא.
גם אם אינך מעשן ברציפות, הרי שאירועים שונים במהלך היום "נופלים" על הצורך בג'וינט הבא, ואנחנו מתמלאים בלחץ.
"מאיפה אני משיג עכשיו איזו שאכטה", או "איפה אני מוצא פינה לסדר את הראש", הם חלק מהתחושות שמשפיעות על ההתנהגות ויוצרות לחץ כמעט מתמיד.
הסמים גם הופכים לנהל את חיי המעשנים. הם בוחרים את חבריהם לפי זה שהם מעשנים או לא, מוצאים תעסוקה שמאפשרת להם "ליהנות" מהעישון לעיתים תכופות ועוד...
האם עישון סמים יכול להיות מוגדר כמימוש חופש???
לכאורה, אדם חופשי הוא אדם הרשאי לעשות בחייו כרצונו.
אבל מה שמתחיל בהנאה בפעמים הראשונות, הופך לצורך כפייתי.
בפועל, כל מי שצורך סמים - גם כאלו שמוגדרים כ"קלים", יודע שכשיש "יובש", לפעמים צריך להיות חופשי כדי לנסוע רחוק ולארגן איזו שאכטה, פרח או בוף, או מה שלא יהיה. כשאין מה לעשן מפלס העצבים עולה, כושר הריכוז קטן, ויכולת התפקוד נפגעת.
באופן אישי, אני סבור שראוי לראות את השימוש בסמים יותר כשיעבוד מתוך בחירה מאשר כחופש, אבל החופש להיות משועבד הוא גם חופש כשלעצמו, ואין לי ספק שיש כאלו שיעדיפו אותו - במיוחד כשאין מודעות...
מי שעבר את גיל 40 - והוא עדיין מעשן סמים קלים, הוא פתטי בעיניי.
מילא כשהסמים הם חלק ממרד הנעורים ובשלב שאנחנו עדיין חזקים ולא איכפת לנו מכלום, אבל מי שהגיע לגיל 40 והוא עדיין מעשן חשיש או מריחואנה, זה פשוט לרחם עליו, מכיוון שבשלב זה הנזק הופך להיות חמור.
בעלי העניין
ישנם לא מעט בעלי אינטרסים להכניס אתכם למעגל צרכני הסמים ולהשאיר אתכם שם.
בין אם מדובר באינטרס של חברים מתוך התת מודע, על מנת שיהיה להם עם מי לעשן - ובין אם אינטרס של סוחרים ופוּשֶרים למיניהם, המתפרנסים ממכירת הבופים, הפרחים והכדורים.
אבל האינטרס המסוכן ביותר, הוא האינטרס של שכנינו - שלא משלימים עם קיומנו ועם זכותנו על הארץ. אלו, מציפים את הארץ בסמים המיובאים מסיני, ממצרים ומלבנון דרך פרצות בגבול ומנהרות, מתוך מטרה להביא לשאננות ולאדישות בציבור היהודי, לפגוע בתפוקה, ביצרנות ובתל"ג, להוריד את רמת האכפתיות והלוחמנות בקרב הציבור. על פי מושגיהם : להחליש את האויב הציוני באמצעות פגיעה ביעילות, בזרע ובפוריות של העם היהודי. בין בין אם אתה תכיר בכך או לאו : עובדה היא שלשימוש בסמים - גם אלו המוגדרים כקלים, יש השפעה על כל אלה.
באזורנו רדוף מאבקי השליטה, ישנם לא מעטים שלא יחסכו במאמצים לסמם ולהשחית את הצעירים הישראלים, על מנת להביא בהדרגה לשעת כושר להשתלט על הארץ - ואם עוד אפשר להרוויח מזה כסף - והרבה, אז התועלת כפולה ומכופלת.
אפשר לראות את רכישות הסמים כרכישת נשק עבור החמס ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים, מכיוון שבכסף שאתם משלמים - ארגוני הטרור, העומדים מאחורי יבוא חלק נכבד של הסמים לארץ, קונים כלי נשק ואמצעי חבלה.
תמיד צריך לזכור. יצור שאינו מודע לאויבים ולסכנות שבסביבתו, הופך לטרף - או נכחד...
כלל זה חל על כל היצורים החיים - וגם על האדם באשר הוא.
לסיכום, אם בא לך לעשן ג'וינט לידי, לא אזדעזע ולא אזמין משטרה. אכבד את החופש שלך.
אני אפילו בעד להפוך את הסמים הקלים לחוקיים, אבל כמי שמבין מהיכן זה בא ולאן זה מוביל, אני מרחם על המעשנים, וסבור שיש להילחם בתופעה בדרך של מודעות. |