להלן הידיעה מתוך אתר nfc; התובע טען שאדם המוכר לו זייף את הפרופיל שלו ושל אמו והנתבעת לא הסירה אותם הנתבעת השיבה שהתובע סירב להמציא לה תצהיר - היא חויבה בפיצוי ▪ ▪ ▪ מאת: איריס פרחי. ארנון בורוכוב תבע את ביזנס נט בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל בגין פרסום לשון הרע. לדבריו, באתר: "מרקר קפה" שמפעילה הנתבעת פרסם אדם, הנוהג להטרידו, פרופיל מזויף שלו ושל אמו המנוחה. "ביקשתי מהנתבעת במייל, ובטלפון, להסיר את הפרופילים, המהווים לשון הרע בשל תוכנם והעובדה שהתמונות שצורפו אינן שלי ושל אמי המנוחה ובתגובה התבקשתי להציג תצהיר ערוך כדין". לטענתו, הבקשה אינה מעוגנת בתקנון האתר ומהווה רשלנות מכוונת מצד הנתבעת. בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שמדובר בתובע סדרתי הנוהג להטריד את מערכת המשפט בתביעות טורדניות, "וזו אחת מהן". לדבריה, עקב חששו, אסר עליה התובע לפנות למפרסם הפרופיל, כנהוג במקרים אלה, ומשכך ביקשה שימציא תצהיר ולאר מכן הייתה מסירה את הפרופילים. "מדובר בבקשה סבירה ומדתית ומשלא המציא את התצהיר אין לו אלא להלין על עצמו". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה והוסיפה: "מדיניות משפטית נכונה, קובעת שאין להטיל אחריות על ספק שירות שלא ידע בעת הפרסום, שאינו נכון". בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט גד ארנברג, את הנתבעת לשלם לתובע 1,500 שקל, פיצוי בגין לשון הרע, בתוך 30 יום. "באתי למסקנה כי מחד, דרישתה של הנתבעת לקבל תצהיר, כאשר התובע ביקש ואף דרש שלא לפנות למפרסם עצמו, סבירה ומדתית. אם התובע סבר שמפורסם עליו לשון הרע ואם כה היה חפץ בהסרתו, יכול היה במקום להגיש תביעה זו, להמציא תצהיר והפרופילים היו מוסרים. מאידך, המשך הפרסום גם לאחר שהוגשה התביעה כבר אינה סבירה ומדתית". השופט הדגיש שאין מחלוקת שבמועד פרסום הפרופילים, הנתבעת לא ידעה שמדובר בפרסום המהווה לשון הרע ומפיץ הפרופילים, לא פעל מטעמה. השופט תהה האם הנתבעת פעלה כדין כשביקשה מהתובע להמציא תצהיר כתנאי להסרת הפרופילים. לדברי השופט, בהתאם להצעת חוק מסחר אלקטרוני תשס"ח - 2008, היה על הנתבעת לפנות למפיץ הפרופילים עם קבלת התלונה ולהודיעו שהוגשה תלונה אלא שהנתבעת לא פעלה כך משום שלדבריה, התובע אסר זאת. "דרישתה מהתובע לחתום על תצהיר במקום הפניה למפיץ הייתה סבירה, וסירובו של התובע למסור תצהיר לא היה סביר. לאחר שהובהר ללא ספק שהתובע הוא שביקש את הסרת הפרופילים (באמצעות התביעה) הייתה הנתבעת אמורה להסיר מייד את הפרופילים והיא לא עשתה כן". למען הגילוי הנאות: בשל מקרה דומה ברוחו, של כתיבת פוסטים בניקים בדויים שמכילים לשון הרע כלפי, וסירוב של האתר לחסום את המלעיזים, העברתי רשמית בזמנו את הבלוג שלי לרשימות. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה חנה על הפוסט החשוב הזה.
ראוי להעמיד גם את הפסק הדין הזה בביקורת שיפוטית.
לא יתכן שאם בית משפט מכיר בהוצאת לשון הרע, להסתפק בקנס של 1,500 ש"ח. זה לא רציני ומזמין פוזזים חדשים לעשות שימוש לא ראוי באינטרנט.
המשמעות של פגיעה בשמו הטוב של אדם באמצעות אתר אינטרנט היא חובקת עולם. את חוק איסור לשון הרע לא ממש תיקנו למרות הכניסה של האינטרנט לעולמנו.
לא כל אחד יכול להתכסות בהגנה של אתר רשימות. מה יהיה גורלם של אלה שעדין מבקשים לתת דרור לכתיבתם באמצעות הקפה דמרקר כשמסתבר שהאתר הזה עוד נלחם בהם במקום לעשות מעשה שנועד להסיר לשון רעה.
את מוזמנת גם לקרא את הפוסט שהעלתי בזמנו בבלוג שלי . שם הגנתי על מערכת הקפה מתוך הנחה שהיא צריכה יותר ויותר להתערב בכתיבה שעל פניה די לה שתעורר חשש להוצאת לשון הרע. חבל שהמערכת עצמה לא ממש מפנימה בין מותר ובין אסור
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1104016
שנה טובה חנה
גם אני בדרך להעברת הבלוג מכאן
ניהול חובבני שזה פשוט עצוב.
תודה יקירתי. אני תמיד נוכחת, בכל מקום :)
טוב שאת כאן,
תמיד כייף למצוא דברים ממך,
תחזרי???
העמדה יפה של הדברים, נאה גרסת
כן, שכחתי להוסיף, שמבאס לכתוב כאן בלי תוכנית הדברה מסודרת.
נשמתי, אותך לא עזבתי, ולכאן לא חזרתי, כי נוכחת ברשת בכל מקום שיש לי בו טביעת אצבע....
הבלוג - שם.
תודה וטוב שחזרת(-:
אכן, זה גם רשום כאן בידיעה - לכן העלתי את זה כפוסט.
בלאק, כל האינטרנט שורץ תולעים ואמבות. הבעיה שלי היתה בהיעדר המוגנות, בתגובה המערכתית.
זה פורסם אתמול גם בגלובס ומדובר על הקפה
עשית בשכל ובתבונה. גם אני כבר שוקלת לעשות אותו דבר.
איך אפשר לכתוב טקסטים חושפניים עם מידע רגיש בביצה השורצת ראשנים, צפרדעים סנדליות ואמבות, המתרבים במהירות?