מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
רכיבת בוקר (או איך החלטתי להישאר בדירה שלי)
"נו קומי כבר, עוד שקט בחוץ" "אאאאאא" "נו, אולי תספיקי להתחמק מהחום" "אאאאאאאאא" "נו, נו תקעת אתמול המבורגר וצ'יפס בטטה וטבעות בצל" "אאוצ'" "הכרחת אותי להיות ביצ'. קומי" "טובבבבבבבבב, רק לבדוק מייל" "לא!"
השעון מראה 0722, אני בועטת בעצמי החוצה מהמיטה. האנדורפינים יעשו לי טוב. כן כן, יעשו לי טוב. עאלק. גם עוד חמש שעות שינה יעשו לי טוב. לעור הפנים. פותחת ת'ארון. אוף, כל בגדי הרכיבה מלוכלכים. נשארו רק מכנסיים רגילים בלי ספוג, יכאב לי התחת. חולצה מנדפת אבל בלי כיסים, איפה אני אשים את הפנימית ספייר (בבקשה בבקשה אלוהים שלא יהיה לי פנצ'ר). בחוץ הרעש והקרינה בשיאם. חוטפת מטח פוטונים בפנים, כל התאים שלי מתכווצים במחאה. פוטון זה גם חלקיק וגם גל. אוף תשתקי. שכחתי משקפי שמש, חוזרת. יוצאת שוב. אוטובוסים פולטים מלאן אנשים שהולכים השד יודע לאן, ממהרים. וחס וחלילה שילכו בטור. מפוזרים, כאילו הם קונפטי שמישהו נשף עליו בחזקה- פווווווווו בלי שום רווח שמאפשר לי ולנאנובייק שלי, שהכידון שלהם מנוסר, לעבור. שיווי משקל הוא שם המשחק, כמה אפשר להישאר על האוכף במהירות של 0.1 קמ"ש? עברתי אותם. מהר לפארק. מה עדיף? לתת בראש ארבעים דקות או יותר לאט שעה שלמה? הולכת על השעה. לא בא לי לגרום ללב לעשות חרקירי הבוקר, גם ישיבה בספריה מצריכה אותו. רוכבת מערבה עד גשר הווקופ' (זה מה כתוב על השלט, בשבילי הוא תמיד גשר רידינג), מסתובבת מזרחה. הרגליים דוחפות ומושכות. פתאום אני שמה לב שהפה סגור חזק. תשחררי לסתות. שחררתי. אופס ברחש. נו שוין, קצת חלבון בבוקר עדיין לא הרג אפ אחד. הדם גועש לי בכל הצינורות בגוף, מביא חמצן ופיח לכל התאים, הלב עובד, שואב ומשחרר, כל החיוניות הזו על בוקר, ואפילו לא התעוררתי עדיין.דוחפת ומושכת. טיפות ניגרות מהמצח עד לחריץ שבין הציצים. אני מעבירה יד עטוית כפפה על הפנים, אולי הכפפה תספוג משהו, או לפחות תמרח. כשרק התחלתי לרכוב, הייתי מכבסת את הכפפות אחרי כל רכיבה. טל צחק עלי. באיזשהו שלב הפסקתי...מריחים את זה. עברתי את גשר המכבייה, עוד קצת ומגיעה לרחוב שטרית, פרסה ואחורה.דוחפת מושכת. על הדרך סיקסקים, ברווזים, אווזים. איזה מזל שיש את הפארק הזה מסביב לנחל האומלל. אופס, עוד ברחש. גשר נמיר, חוזרת הביתה. כמה רמזורים וכולם אדומים. נהגת מפגרת אחת נוסעת באדום ומשפשפת אותי בצד. נפלתי. היא פותחת דלת, אני מתרוממת, אפילו לא ראתה שהתחלף לה לאדום...השרשרת נפלה, הרגל נחבלה. בקטנה. הופכת אופניים, מחזירה שרשרת למקום, הרגל מדוושת אז הכל בסדר. הביתה. ישר פושטת את כל הבגדים הרטובים שדבוקים אלי (מנדפים מנדפים, אולי בנורבגיה...).
אה, החלטתי שמאריכה חוזה בדירה. איפה עוד אצבור חוויות בוקר כאלה.
החלק שמחבר בין הרגליים לשאר הגוף כואב. ידעתי שאשלם על מכנסיים נטולי ספוג. מפונקת. |
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למה?
היית גאה גם היום...
שעה בחד"כ על הקרוס ואח"כ בטן.
וכל זה למרות קרסול כואב ושתי חבורות מכוערות, זיכרון אתמול.
ועכשיו היום מעריב.
ערב טוב.
או-טו-טו את שוב מתעוררת...
ואני עוד עם בוקר יום האתמול שלך
אני גאה בך!
לא, לא על הרכיבה...
על זה שהעלית את זה על הכתב
מחר יום חדש ואיתו אור ואושר!
כן. :-)
(זה גם ציונה לוי שרמוטה, בעצם.)
זה נשמע (בהתחלה) כמו מונולוגים של רוכב וסוסתו....
מזכיר את ספרות תקופת ההשכלה: מנדליי שלום עליכם
אם אני לא טועה התחרות האחרונה שלהם בארץ היתה טריאתולן אילת. רן ניצח.
מאז היו תחרויות world cup הכי משמעותית היתה בדרום אפריקה - דן הגיע שישי, רן 12.
ובעניין התחת - אני יותר חומד את איזור הבטן....
תגיד שלמה, איזה סוס אתה מכיר שיכול להיות לו פנצ'ר???
סוס עם עגלה?
(-:
את האחים שלך הייתי רואה באימונים כשגרתי בסביבה.
לא יודעת לגבי שעות שינה, אבל הישבנים שלהם זה יצירת מופת...
מי ניצח באחרון?
תודה מותק,
צל"ש זה ציון לרוכבים שקמים מוקדם?
לא יאומן - כתבת את זכרונות הילדות שלי...
עד לצבא התאמנתי עם שני האחים הקטנים שלי בטריאתלון. זה הסתכם בזה שרב השבוע רבנו כי לא קמתי לאימונים. או שהיה קר מדי, או שהיה חם מדי, או שירד גשם, או שהבגדים היו מלוכלכים.... בקיצור - כל יום תירוץ אחר.
היום אני שוקל כמעט 90 קילו והאחים הקטנים שלי מתאמנים בתנאי גובה בפירנאים הצרפתיים לקראת אליפות אירופה בטריאתלון. שניהם חולקים ביניהם שש אליפויות ישראל רצופות בטריאתלון, מדורגים בשמונים הראשונים בעולם ובדרך לייצג אותנו בבייג'ין...
נראה לי שבכל זאת אני הייתי החכם שלא קמתי לאימונים - לא?
.... ממש מגעיל מה שרשמת
תחזור בך מייד .
לא צוחקים על דברים כאלו
... ידידי גם עם חומר יש פנ צ'רים . החומר עובד על חור קטן ולא תמיד פועל היטב . תלוי גם כמה הוא ותיק בתוך הפנימית !
...WALLA הדס מקנא בך על הרכיבה אבל למה בשעה הזוייה איפשר ב 9.00 נניח .
אחלה שעה בשעה כזו אני מוכן כל יום .
כן דורון,שמענו עליכם רוכבי האופנים הקשוחים שליבם לא עמד להם.(בעצם כן..שלא נדע).
איזה כייף לקרוא על המאבק שאני מנהלת עם עצמי כל בוקר
רק שאצלי זה לא אופניים ולא בחוץ בחסדי הנהגים אלא מכון כושר ממוזגן עם אאוטפיט תואם
האנדרופינים - אותם אנדרופינים
והיום בהחלט נראה אחרת אחרי זה.
נהניתי הנאה גדולה.
עזבי את המצ'וגעים האלה..
שבע זה סופר מוקדם.
צל"ש על שהצלחת.
מה 0500? נגנב לך המח ממחסור בשעות שינה?
וחוץמזה אני לא עולה על הכביש. שטיחונית גאה.
ועשיתי שעה (לא התרכזת, אותך למורה).
טוב, איך שורפים 2000 קלוריות בשלוש שעות? רוצה תקציר מנהלים.
(-:
מפונקת ?
לא הייתי אומר...
מי שבכלל עולה אצלו בדל של מחשבה על יציאה לרכיבה בימים מהבילים שכאלה, הוא כבר גיבור בעיניי
קבלי כוכב על ההקרבה..
אויש נו !!!
מה זה הפינוק הזה?!
לרכיבה מתעוררים בשעה 0500 בחום הזה, ב 0530 מתחילים לרכב ואמרת 40 דקות?
כלומר עשית רק חימום?
מזתומרת 40 דקות, את לא נכנסת אפילות לתחום האירובי יקירה.......
שמעי...רוצה לתת עבודה, כנסי לפורום אופני כביש ותשאלי מה עושים בכדי לשרוף ברכיבה מעל 2000 קלוריות בשלוש שעות.
אולי תחליפי לפנימית עם חומר כך שגם אם יהיה לך פנצ'ר תוכלי להמשיך לרכב ולא להיות תלויה בחולצות כיסים.......
אני בדיוק עוזבת את אזור הפארק :(
עוברת ללב...
ואני גאה בעצמי על בוקר שאני עושה בו קפה ולא לוקחת שקית שוקו מהמקרר.
פעלתנית - סחטיין עלייך !