
זה עוד אחת מהתובנות שאתה מקבל כשאתה מענג את עצמך; שאני צריך להתחיל לאהוב. לא ממקום רוחניקי, מהמקום הכי קר תועלתני אנליטי שיש. דברים ממקומות שליליים לא מביאים אותך לשומקום. כל האנרגיה מתפוגגת ברגע. אי אפשר לבנות מהם שומדבר ארוך טווח. ואהבה היא בעצם דרך לסינרגיה עם העולם (אם אני מצליח לא להקיא מעצמי גם אתם תסבלו). והרבה יותר נוח לחיות ככה. יותר נעים. וגם אנשים עם זכרון רעוע כמו שלי- לערוך חשבונות ולזכור את כל פרטי המידע האיסופיים שאפשר להשתמש בהם כנשק בויכוח מסריח- זה קשה מדי ולא מספק. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צודק.
צודק.
וגם לי יש זיכרון רעוע, אך אני לא מוצא בזה דבר גרוע
יתרונות אדירים, אם כבר,
לחיות מחדש כל רגע, ולויכוחים אני לא נכנס, מפסיד מראש, אז מה?