0

רוחות היער

0 תגובות   יום שלישי, 16/9/08, 02:50

דרך אחת לאורך שעת החלום

פוקחת עיניים של כוכבים

הינה אני כבר לא לבד

אף פעם באמת לא הייתי.

 

נמרים מפוחלצים מנייר

כדגלים שעבר זמנם ברוח

מקוטעים לשברי המרקע

כאן עיניי תמיד נעצמות.

 

הינה השקט שוב לוחש

מסכים כבדים של חוסר הכרה

נפץ הסופה בעיניי המתבונן

הזגוגית הזאת קרה למגע העור.

 

ראי דרך פרגוד השקט

שם בסדקי ענפי הדעת

בוהקים דברים שלא מן המובן

תקשיבי לפעימות התופים.

דרג את התוכן: