
רק כמה חודשים נתתי לסיגריות מקום בגופי ובנפשי, לא היה לי מושג שאני כל כך חלשה. כבר כמעט ארבעה ימים בלי, ושתי הסיגריות האחרונות שבמגירה קוראות לי שוב ושוב - "תדליקי אותנו, נטע, תדליקי אותנו כמו שרק את יודעת". מנסה לשכנע את עצמי שאני יכולה בלי, אבל נראה לי שלנצח בכל פעם שאראה ברחוב אנשים עם סיגריה, המחשבה היחידה שתמלא את ראשי תהיה "איזה כיף להם". באמת כיף. |
נגה ומאדים
בתגובה על אני רק רוצה שתחזור כבר
ღ Alma ღ
בתגובה על פרפרים
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קיץ 1975
אני בן 29
מאחורי תריסר שנים של עישון די מאסיבי.
עישנתי סיגריות "פולאריס" - מנטול, למי שזוכר.
ריאותי צפופות מעיטרן מגעיל. נשימתי כבדה.
שיעול עמוק וחלול מטריד אותי מעת לעת.
קוצר נשימה בעליה במדרגות.
העשן המיסלסל בבית ומרעיל את זוגתי שתחיה ובנותי ...
בוקר אחד, קמתי, ובלבי גמלה ההחלטה:
אני מפסיק לעשן. נקודה !!
הסיגריה שהמתינה לתורה יחד עם כוס הקפה של הבוקר -
הושלכה אחר כבוד לפח האשפה.
החפיסה - נותרה יתומה על השולחן.
מאז - חלפו עברו 33 שנה.
אני עומד בזה בכבוד.
שום פתוי. שום כמיהה. שום דבר !!!
להיפך !
אני סולד מהריח. מתרחק ממעשנים.
נשימתי טהורה.
בדיקת ברונכוסקופיה שעברתי לאחרונה - ללא מימצאים. נקי.
תודה לאל.
ולמעשנים שבכם - סיירו נא במחלקת ריאות ואונקולוגיה ...
נראה אם תמשיכו לשלוח יד לחפיסה - עוד סיגריה ...
נראה ...
שנה טובה, בריאה וללא עישון !
יקח עוד זמן, אבל לא תמיד תחשבי "איזה כיף להם".
הכיף האמיתי הוא להיות מסוגל להריח דברים שאינם סיגריה, לשמור על גוף בריא לתקופה ארוכה, ועוד כמה דברים.