באתי מהעבודה היום,היה בדואר את התדפיס של הויזה,בשורה הראשונה היה חיוב 24 מתוך 24 – התשלום האחרון של ה- LCD ,חייכתי לעצמי,לא רק כי נגמרו התשלומים שזה סיבה מצויינת לחייך,אלא כי נזכרתי ביום ההוא,שקניתי אותה....ואלה? עברו שנתיים? זה עשה לי חשק להיכנס למייל ולחפש משהו- את המייל בו סיפרתי לחבר טוב שלי על היום ההוא. יש לי חבר מאד טוב,פעם הוא שימש גם כיומן האלקטרוני שלי,הייתי מספרת לו על הדברים שקוריםקרו לי,הוא נשבר,נהיה לו הזוי מדי הסיפורים שלי,אני מלחיצה אותו איתם,והכותרות שלי דרמטיות....לא רציתי לפגוע בבריאותו- אז פתחתי בלוג.(עכשיו יש סכנה לבריאותכם...אבל זה כבר סיפור אחר.)העתקתי את המייל ההוא,שמספר על היום ההוא,לפני שנתיים בדיוק(בויזה אמרו-וזה בטוח שהם סופרים נכון..) לא נגעתי למעט שינוי חלק מהשמות אז ככה,פעם בכמה זמן זה קורה לי,שאני קצת מתעופפת,לא מפוקסת,לא סגורה על עצמי,כאילו אין סיבה לזה ובד בבד כאילו יש מיליון סיבות לזה,ואז זה עובר ואני נוחתת לקרקע. עכשיו אני בתקופה הזאת,של ההתעופפות,לשם ההמחשה אספר לך יום בחיי-אתמול: קמתי בבוקר,התלבשתי,התאפרתי,ואספתי את השיער הצידה,אסוף לצד-מראה לא שגרתי,ככה התחשק לי-אושר הסתכל עליי ואמר-אמא איזה יפה את...מי שיראה אותך ירצה להתחתן איתך בטוח....הלכתי לעבודה,מזלי שהמע"מ מתקרב והבנות נורא נורא לחוצות-ואני טובת לב שכמותי התנדבתי לעזור,והבוס מאד העריך את זה והודה לי-הוא באמת צריך להודות לי שאני לא עושה ביקורת כשאני ככה,בקיצור כבר יומיים אני עושה עבודה טכנית בלי הרבה מאמץ,נזכרת כמה טוב שאני לא מנהלת חשבונות-אפילו כשאני מעופפת זה משעמם אותי לא להפעיל את הראש. בין לבין בעבודה,מקבלת SMSים מהדייט של שישי-קוראים לו אסף,מקבלת מיילים טלפונים מדנה ורונית. מגיעה לאמא,מבשרת לאושר שטרם נמצא חתן,מתבוננת באמא ההמומה מהיציאה ולא מבינה,וממשיכה לחדר לישון,אני עייפה כשאני מעופפת.... היה רעש מטריד בחדר של אחי,אז הוצאתי את התקע שהיה לידי מהשקע ונהיה שקט... זה מה שרציתי....שקט...מיותר לציין שכמעט הרגתי 2 דגי נוי-דולפינים באורך חצי מטר כל אחד שנמצאים באקווריום בחדר של אחי והוא מטפח אותם כבר 5 שנים,מסתבר שניתקתי אותם מחמצן.... מתעוררת, ואומרת לעצמי-אני יודעת מה אני רוצה לעשות-לקנות טלויזיה....(נשרפה לפני שנה,העברתי את הקטנה שבחדר לסלון ואמרתי בהזדמנות נקנה חדשה.....)החלטתי שזה זמן טוב לקנות טלויזיה,טלפון לדנה,שהיא במצב צבירה הפכפך באופן טבעי-בא לך לבוא איתי לקנות טלויזיה? כן... מחסני חשמל,הרעיון-לקנות טלויזיה פשוטה,1000 ש"ח,התוצאה-קניית פלזמה ב5000 ש"ח. כלומר,זה עולה 5900,עשו מבצע 5500,דנה חירפנה אותם אז זה הגיע ל5000,היא נתנה לי 500(מגיע לך יותר...מתנה....את גם עושה בשבילי הרבה...),נשאר לשלם 4500,187 ש"ח לחודש במשך שנתיים. חוזרות הביתה,אני היא,קרטון ענק עם פלזמה 32 אינץ באוטו ו2 ילדים צוהלים,טלפון אחד,מצאה את מי לסנג'ר למשימה,בא,הרכיב,סידר,חיבר את הדי וי די,והלך. מקלחת,משכנעת את אושר שלקנות לאור ילדה מהכיתה שרשרת זהב עם השם אור זה רעיון ממש גרוע,סוגרים על ששבוע הבא אני קונה לה קופסת אוכל בוורוד. עולה למיטה,ליאור שולח הודעה-בחיים לא פגשתי מישהי כמוך,אניח לך קצת אבל אהיה איתך בקשר. טלפון מאסף(הדייט),משוחחים קצת,הוא חמוד אבל לך ספר לו שאני בתקופת ההתעופפות,מנסה להישמע נורמלית,נראה לי שהוא טיפה מסנוור אז הוא לא שם לב כמה אני דפוקה,נרדמת,מתעוררת,לא נרדמת,קוראת ספר,נרדמת,מתעוררת- מתקלחת,מתלבשת,מתאפרת,עושה קוקו-הפעם לצד השני. אני מסיימת עכשיו לעבוד,הולכת לאמא,אני אשתדל לא להרוג חיות היום,אני אשתדל לא להתקרב לחנויות היום,אני אשתדל לנחות קצת.... נשיקות, אני.. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קודם זו החברה שלא הרגה אותך
עכשיו את רוצחת דגים תמים השחים אל מותם ללא חמצן
מה יהיה איתך?
זו הייתה רק מטאפורה... מה לי ולמטבח :)
תתחדש.....
הכלים נאים בעיניך?
באתי רק לקנות סיר ויצאתי עם מטבח חדש :)