התדמית אצלי יצאה לחופשה.... למה אנשים שאני חושבת שהם דבילים, ישר חייבים לדעת או להרגיש, שזה מה שאני חושבת עליהם? ולמה אני לא מצליחה לדון אותם לכף זכות אלא לחובה? ולמה אני כל כך מתרגזת על טימטום, סתימות, אוילות ועצלנות? למה למה למה? לא יודעת אבל מה שבטוח שאפילו אם אני הכי צודקת בעולם אני הכי לא חכמה- כי בעיקר אני פוגעת בתדמית שלי. אני כל כך לא דיפלומטית בשם השם!!!!! יש את הפתגם הידוע "דברי חכמים בנחת נאמרים" ואני כל כך חסרת נחת, כנראה פה קבור הכלב... כנראה שאני צריכה חופשה הגונה על מקום גבוה. אבל דחוף!!!!
|