מהירהורי ליבי...
פוסטים פופולאריים
-
אישה
2/9/08 | 595 צפיות
-
הוא לא רצה יותר...והקשיבו לו...
17/9/08 | 804 צפיות
-
אמת או חובה...
31/8/08 | 561 צפיות
-
קופת חולים זה קטע...
9/9/08 | 879 צפיות
פוסטים אחרונים
- הוא לא רצה יותר...והקשיבו לו... 17/9/08
- קופת חולים זה קטע... 9/9/08
- אישה 2/9/08
- אמת או חובה... 31/8/08
הוא לא רצה יותר...והקשיבו לו...
בדרך לעבודה ראיתי רוכבי אופניים ומיד אתה הופעת אצלי בראש... אצלך הכל תמיד היה עד הסוף. מעולם לא בערך. כשרכבת על האופניים תמיד שאפת להיות הכי טוב שיש ולשם כך קנית את האופניים הטובים ביותר. כשתופפת על התופים, יכולתי לשמוע את הגיטרות וכלי הנשיפה מלווים אותך. נשמעת כמו מנגינה שלא רציתי שתיגמר. כשעסקת במחשבים, הלכת עם זה כל כך רחוק שבנית את המחשב של הדור הבא. שלא לדבר על כך שכל דקה במחיצתך הייתה מלווה בצחוק מתגלגל, כי כשהמציאו את המושג סטנד-אפ, המציאו אותו עלייך.
היום האופניים שלך מוצגים בחלון ראווה למכירה וזה שיקנה אותם לא ידע איזה כשרון היה שם קודם. זה שיתופף על התופים שלך יוכל רק לקוות שיצליח לרגש כפי שאתה ריגשת. המחשב שלך?! מי ידע שבאיזה בית בנוי לו שם המחשב של הדור הבא? והצחוק, הצחוק המתגלגל תמיד יהיה מהול בצביטה בבטן...
אז איך עם כל כך הרבה מתנות שקיבלת, לא הבנת מה התכלית?? לא אהבת להיות כאן ותמיד הרגשת "עוף זר ומוזר" כל כך לא התחברת לארציות שבסוף הקשיבו לך... הקשיבו לך מוקדם מידי...
מתגעגעת כל כך.....
סוף לסיפור ביצוע: יהודית רביץ מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: יהודית רביץ
שום הפתעות אין בסיפור שוב הדמעות על האיפור החגיגה נגמרת המסכה נושרת ושוב הדמעות על האיפור והחיוך שעוד תפור נפרם משפתותיך נפרד כבר מעליך וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו כל האורות כבר נאספו הזמן שאין רופא לו חמק חלף כמו פלא ורק הזיעה על הפנים כובע מעוך ריק משפנים כל הצופים כבר קמו כל התשואות נדמו פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה מה שהיה, כמו לא היה נמוג כהרף עין ורק אתה עדיין ושוב הדמעות על האיפור והחיוך שעוד תפור נפרם משפתותיך נפרד כבר מעליך וסוף לסיפור.
|
תגובות אחרונות
-
צבעוני
בתגובה על אנטליה
-
עמית42
בתגובה על מהירהורי ליבי...
-
\
בתגובה על הוא לא רצה יותר...והקשיבו לו...
-
ביליבי
בתגובה על אישה
-
תמי123
בתגובה על קופת חולים זה קטע...
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאמינה :)
הוא לא יודע אחרת...
גם עכשיו הוא עושה הכל באותו כישרון, רק שאת לא רואה כי הוא בעולם אחר. תהי שקטה...
גם לי :((
תודה על התגובה...
תודה יקירי על התגובה :))
מקסים!
תודה על השיתוף יקירתי
חיבוק
זה בדיוק מה שהייתי צריכה....חיבוק:)))
תודה לך
כן, תמיד כשמשהו נגמר מגלים שלא הספקנו, שלא מיצינו....דרכו של עולם..."הזוהר" של התקופה היא זאת שהופכת את זה לכל כך חסר....
אבל בהחלט נוצרת חזק חזק...
תודה
תודה על תגובתך...
ג'בה ג'בה פרוקסי פרוקסי....וואלה...
הנחמה היחידה היא הידיעה שהוא באמת נח...אבל הגעגועעעע איהההה
אחותי שאלתי את עצמי מתי זה יצא...
לדבר ברגישות רבה זו גם דרך להפרד
אחותי האהובה תזכרי שלפי התאוריה שלו ... הוא יושב שם למעלה מביט בנו ומתגלגל מצחוק בבדיחות הכי ציניות בעולם שרק הוא ידע לשפוך אותנו לריצפה....
חלק מהעניין הוא לזכור את כל הקטעים היפים שלו והיחודיים שלו כך הוא לעולם ישאר אצלנו בלב.
ואסיים איך זה הלך???? ג'בה ג'בה פרוקסי פרוקסי... (על משקל טפו טפו חמסה חמסה ) :))))))
אנחנו מתגעגעים אבל הוא נח
חיבוק ענק אוחתומית:))
נגעת
חדרת
ריגשת
מחבק
את כל אחד מאיתנו .
מעט מפספסים לדעתי...
*
מעגל החיים
מציאות שלא פעם כואבת
כי היא מלווה בקיצוניות,
כמה "שהיית" למעלה
בשפיץ
ככה בחלוף הזמן והשיגרה הגלגל
מתהפך לו.......
למרות הצער והכאב,
צריך לראות את "הזוהר" של התקופה,
ואת זה לנצור ולזכור.
מאוד נוגע ללב. תודה ששיתפת אותנו
תודהאולי זה אומר שאת מצליחה לגרד ממני כל פעם עוד קצת:)))
ולגבי ה195 הודעות...אמאלההההההההה
אורי יקר
תודה לך על מילים כל כך מרגשות ומחזקות
מירב
נוגע
אין לי הרבה מה לומר
פרט לזה שכתבת פשוט מדהים!
כמה עצוב אבל יחד עם זאת כלכך
רגישה וכלכך עדינה במילים...
קראתי פעמיים..
ובאמת הפוסט למרות העצב פשוט יפה..
כנראה שברגעים עצובים
דווקא אז יוצאים הדברים הכלכך יפים
מאוד אהבתי!
אורי
חיימי
נכנסתי קצת דרך אלי
195 הודעות
שמחה כל כך על כל תדר ריגשי שיוצא ממך
אוהבת
תודה ריקי
כוכב לחיוך.
יש בזה משהו...
תודה על תגובתך
מירב
תודה על תגובתך הרגישה
עצוב
לדעת שאתה נוגע בחיים
והחיים לא נוגעים בך .....
עצוב
לאחוז ברוחב לב את כל אשר אתה יכול
ובכל זאת לא לאחוז בכלל ....
עצוב
יפה כתבת
גם כשעצוב.
Z
*