הגעתי לבית חולים עם אבא שלי, יותר דומה לקליניקה פרטית עם גינה גדולה. אמא שלי יושבת בכורסה.

היא שמחה לראות אותי, והנה אחרי כמעת שנה, אני מגלה שהיא כמעט לא יכולה ללכת בעצמה. יש כסא גלגלים.

קשה לראות את ההורים מזדקנים, עוד יותר קשה לא לראות ולגלות שבשנה אחת, השינוי כל כך גדול.

היא מנסה לקום לבד בקושי רב, לא כל כך עצמאית.

אני רואה את זה מול העיניים, וקשה לי להבין.

בתקופה אחרונה, היא נופלת, נופלת הרבה. מחפשים את הסיבה, עדיין לא יודעים.

בקיץ אנחנו מתכננים אירוע משפחתי לכבוד הבר מצוה של בנינו. ברור שהפעם, כולם באים.

הכרטיסים מוכנים.

אני יושבת בבית חולים וחושבת על הכל ביחד.

הפעם אמא לא נראית טוב, בלי סיבה, רק תחושת בטן , ההרגשה לא טובה.

זה פשוט נראה רציני.

מרגע זה מתחיל המסע של הקיץ 2008 .