
מה שקרה לי בסוף יוני תפס אותי לא מוכנה. חשבתי כבר, שאהיה אחת מהאנשים האלו שמחליפים מקצוע כל כמה שנים, שוהים בעבודה עד שהם ממצים אותה ועוברים הלאה, ומגיעים לגיל שישים בלי לדעת מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, וזה גם לא משנה להם, כי בינתיים היו להם חיים מעניינים ולא יצא להם לשעמם את עצמם אפילו לרגע. פתאום נפל עלי הדבר הזה, הידיעה מה אני אמורה לעשות עם החיים שלי. זה לא מה שרציתי, זה לא מה שחשבתי שיקרה לי. כל הסיפור נראה לי מוזר. מדריכים רוחניים, אנרגיות, דברים שאי אפשר לתפוס בחושים בהם מקובל להשתמש, אירועים שאין מאחוריהם שום היגיון, מציאות שאין בה מקריות, זה לא בדיוק מה שלימדו אותי בביתספר. אני מכירה את רוב המדריכים שלי מלפני שנולדתי, רק לקח לי המון שנים להגיד להם "בסדר, אתם קיימים". אנרגיות תמיד תפסו מקום בחיים שלי, אבל אני לא יכולתי להאמין, אז למדתי כל מני דברים שנתנו לי תעודות שאמרו לי שאני יכולה. חיפשתי דברים מסובכים, כי ככל שמשהו יותר מסובך, יש בו יותר הסברים, וככל שהיו יותר הסברים, היה לי יותר קל לקבל אותו. אחרי ההודעה, לקח לי שלושה שבועות לאסוף את עצמי ולהעביר את האנרגיה הלאה בפעם הראשונה. העברתי אותה לשלושה אנשים נפלאים מאוד, שהסכימו לבוא ולהיות אלו שמנסים עליהם. הכול היה חדש מאוד ולא בנוי, לא היו לי הגדרות לכלום, רק ידיעת האנרגיה והמוכנות להעביר. זה היה הדבר הכי קל שעשיתי בחיים, הכי טבעי והכי פשוט. מאז, אני מנסה לפתח את ההחתמה לסדנה מלאה, בה אפשר יהיה לקבל את האנרגיה וגם להתנסות בעבודה בה. אני נתקלת באלף ואחד מכשולים לא צפויים, כל אחד מהם משקף עבורי קושי פנימי, פחדים, אמונות שלא ידעתי שיש לי, צורך לשלוט קצת בחיים שלי ופחד מפשוט לתת לדברים לזרום. היום, למשל, הבנתי פתאום שבניסיון לפתח משהו טוב, סיבכתי יותר מדי את הדברים. אין דבר יותר פשוט מאנרגיה שנכנסת בדיוק למקום בו היא צריכה להיות, עושה את מה שמתאים ולא דורשת מאף אחד לדעת הכול או לכוון, אבל אני יצור אנושי עם מוח, והמוח כל הזמן דורש הסברים וסיפורים וסיבות ותרוצים לכל דבר, אז סיבכתי את ההסברים עד לנקודה, בה החלטתי שאני לא רוצה הסברים בכלל. ביום שישי הקרוב אני מעבירה סדנה ראשונה עם האנרגיה, אני פוחדת פחד מוות, והדבר הראשון שאני מבקשת מעצמי הוא להפסיק להסביר, לפרק ולנסות לבדוק איך זה פועל. אני מבקשת מעצמי לקבל, להגיע, להיות נוכחת. אני מבקשת מעצמי להאמין, לאפשר, לפנות מקום ופשוט להיות. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ענבל, *
את מקסימה.
מאז שכתבת את זה עברו הרבה מים בירקון . . .
איזה כיף לך שמצאת את הייעוד שלך,
שהוא הגיע אליך.
נשמע לי שיש לך חיים נהדרים,
מעניינים ומלאי סיפוק
123 ניסיון
תודה
אני רגילה לחשוב וקשה מאוד להפסיק. אבל משתדלת.
תודה רבה!
בהצלחה...ולא לחשוב כול כך הרבה
בנושא הזה מרגישים יותר וחושבים פחות
* ממני החבר אלון
תודה תודה
ענבל
להפסיק להסביר
מתרשם מתבונותייך
אופיר
אלה מקסימה, תודה רבה!
סוזי, רוב תודות!
בהצלחה
מאחלת לך התגברות מעבר לכל הפחדים וצעד קדימה אל עבר היעוד שלך. את תהיי נהדרת. השיטה הכחולה עובדת.
מחבקת אותך ברכות,
אלה
מירי, תודה ענקית, כל מילה שלך נכונה, ואני באמת ברת מזל. עם הפחד, אני שמחה מאוד לסדנה, שמחה על כל קושי שמגיע ואני מתגברת, ובוסופו של דבר, יותר שמחה מפוחדת. וגם שמחה מאוד שאת כאן
דסיקה, תודה גדולה על העידוד על התגובה ועל כוונת הכוכב
תהי את עצמך והכל יגיע מאליו.
תודה ובהצלחה.
נטולת *
יקרה אחת,
מכירה את זה מקרוב, את פחד המוות הזה שלפני. זוהי בעצם ההתרגשות הגדולה שלפני. תתרגלי להרגיש אותה בשמחה, כחלק מההכנה. זוהי האנרגיה העצומה שנכנסת אלייך כי מכינים אותך לפני הסדנה.
מבטיחה לך שבסדנה השנייה, ובעצם כבר ב-דקה השנייה, לא יהיה שום פחד, תהיה רק שמחה גדולה וזרימה גדולה.
תתמסרי להכנות. זה הדבר ששווה לך לחיות בשבילו. אז, פחד או לא, את ברת מזל..
הפכי בכל תא שלך, להיות האנרגיה של הפוטנציאל הגבוה של הסדנה..
אהבה, מירי
כוכב:)
.
עוד אחזור לכתוב כאן כמה מילים
}{שטוטית