ליהוגים
נראה לי שהבלוג הזה יעסוק בכל מה שבא לי לי לכתוב באותו היום. לא רוצה להיכנס להגדרות מצומצמות
פוסטים פופולאריים
-
גברת, רק ניסיתי לעזור
7/8/07 | 941 צפיות
-
לבד על הגג- שבתות וחגים (וגם ימי חול)
2/8/07 | 1103 צפיות
-
Never Again
11/10/07 | 1041 צפיות
-
אתה פה חסר לי
22/7/07 | 1320 צפיות
-
בלוז לביצית מבוזבזת
15/9/07 | 1150 צפיות
-
ד"ר בגנו מצלצל לא רע
11/7/07 | 996 צפיות
פוסטים אחרונים
- בצורת בעיר הקטנה 1/8/09
- השיבה 31/7/09
- she's a small wonder 26/10/07
- In Your Face 25/10/07
- לדשא של השכנה יש כרטיס טיסה ללונדון 23/10/07
- פיסת אושר מתפוררת 18/10/07
סליחה? אפשר להרוס לך את המשפחה?
עמדותיי לגבי מוסד הנישואים אמביוולנטיות. מצד אחד, אני פאקינג פולניה ואנחנו נולדות עם שבב תת עורי שמכוון אותנו לטקס הכפוי הזה. אך בה בעת, אני רוצה לחשוב על עצמי כעל אדם שמאמין יותר בקשרים, יחסים וכימיה מאשר בפאגאניות שנס ליחה.
לא ממש העסקתי את עצמי בשאלות הללו במהלך חיי הקצרים, כנראה בגלל שהדבר הכי קרוב לחתונה שנגע באיזושהי צורה לחיי הפרטיים היה ביקור ביותר מדי מסיבות רווקות.
ולמרות הדעות הלא ממש מיושבות הללו, תמיד ראיתי את נישואיהם של אחרים כקדושים. עד שפגשתי בגבר שגרם לי לרצות לזהם ולטמא את הקדושה הזו ולא להתנצל על זה.
אני בעייתית. בררנית, עקשנית כמו חמור, מתנשאת לעתים קרובות, ועוד הרבה דברים - טובים כרעים, שהופכים אותי למכלול מעניין אך מאתגר לעייפה. אז איך זה שהגבר הראשון (טוב השני, אבל הראשון היה בגיל 19) שפגשתי בחיי, שממש עשה לי את זה, בכל רמה אפשרית, מנטלית, רגשית, רוחנית, פיזית, כימית, ביולוגית, ריאלית פיזיקלית.... איך זה שהוא נשוי?
הפכנו לידידים עד מהרה וכל רגע במחיצתו היה מרגש אותי כאילו הייתי שוב בתיכון חדרה, ועודד גזית, קראש נעוריי, חלף על פניי במסדרון. המחשבות שהיו מלוות כל אינטראקציה איתו היו גורמות לי להרגיש כל כך רע עם עצמי, שסף ההתחרפנות הלך וקרב את עצמו אליי במהירות האור.
כשהועזבתי מעבודתי, פתאום לא ראיתי אותו יותר על בסיס יום יומי. זה הקל עליי וסייע לי, כך חשבתי, להתפכח מהאשליה שאי פעם יהיה שם משהו.
ראיתי אותו היום. אכלנו צהריים יחד. איזה מזל שאני כבר לא עובדת שם. |
תגובות אחרונות
-
ש.ב. אילת
בתגובה על
-
ג ז ר
בתגובה על
-
חומר חוצני
בתגובה על בצורת בעיר הקטנה
-
רפאל7
בתגובה על
-
y2work
בתגובה על השיבה
-
שי שמש שי
בתגובה על איך הכניסו אותי למיטה וגרמו לי להרגיש כמו זבל
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא בא ממקום של להגיד זה טוב או רע..
תעשי את מה שטוב לך ואפילו אם נכון לעכשיו.. אם זה בא ממקום 'טוב' של אינטואיציה..
רובנו פוסלים חוויות והתנסויות 'רק' כי לא 'יצא' מהם דבר או כי זה 'לא בסדר' (אם זה לא אמור לקרות זה לא יקרה) - מכל חוויה תלמדי ותגדלי.. הרגע לא חוזר Carpe diem..
סליחה? אפשר לשאול אם את נפש תאומה שלי?
על כל פנים, שמרי נפשך ממערכת יחסים שלא תוכל להתממש. הוא חוזר לחיק המשפחה.
את חוזרת ללבד. מה שלא תבחרי לעשות, מחזקת את ידיך.
(אמנם הגיבו פה אנשים, "עשית את הבחירה הנכונה", אבל לא חושבת שהם הבינו שאת עדיין "איתו". בשורה התחתונה, ראית אותו, נפגשתם. יש קשר. והוא עדיין שם, במחשבות שלך. כך ניכר מהפוסט).
מה זה משנה היום...?
טוב שהתרחקת ממשהו שלא יתממש לך כבר.
כנסי לפוסט החדש שלי..ותביני..(אולי?)
בכל מקרה אני בעד להכיר אותך...
את נשמעת לי מתוקה.
תמיר
זה בדיוק בגלל שהוא נשוי
חיים בזוגיות מוסיפים איזו תכונה או שתיים שנשים אוהבות
טבעת זה סקסי בגלל השינוי שעוברים ולא בגלל שזה יפה בעין...
את לא צריכה לחוש יסורי מצפון על המחשבות שלך
בגמרא כתוב "רוצה גם רוצה אבל לא יכול"
היצר מותר וחוקי - וחבל שתהיי אדם בלי יצרים (חצי רגל בקבר...)
לעשות מעשה זה כבר עניין לפוסט נפרד
פוחדים מהתגובות של ליזי...חייייייייייי
כי שעובר איזה תהליך שקשור, אני חייב לציין את הרמה הגבוהה של התגובות.
בפוסטים שלי התגובות היו הרבה יותר מתחסדות.
אולי זה העניין של זוית הראיה.
אז אל תקרא את הפוסטים שלי :)
ליבי,
תחזרי לשם סליזי. לפני שאנחנו מקימים תנועת מחאה...
חייה ותן לחיות. כל אחד יעשה הישר בעיניו.
כל עוד את מחייכת בבוקר שיהיה לך בכיף עם מה שאת עושה.
אין ספק שאת מתחילה להוות תחרות רצינית לליזה, על התואר האישה הלבושה הכי עירומה בקפה.
ברק
למרות הדיעה הרווחת , בעיקר מהצד הנינטש , ה"צלע השלישית" לא הורסת את המשפחה או את התא הזוגי. היא רק מבליטה את היסודות הרעועים ממילא ואולי מאיצה את התהליך שקרוב לוודאי יקרה במוקדם ובמאוחר. בדר"כ מי שמאושר ומסופק בחייו וגם מי שלא, לא ממהר כל כך לנטוש אי מבטחים. לא אכנס כאן לצדדים המוסריים או הלא מוסריים של הסוגיה וכל אחד עם מצפונו יחיה, אבל אני הייתי נוהג כמו שאני מרגיש ולא מחפש את הצדק האולטימטיבי.
אני מקווה שהוא ענה בשלילה.
ואחרי ארוחת הצהריים נפרדתם לשלום. וזהו.
לל"ט
התנצלתי באישי ובגלל שהגבת בפומבי אני עושה זאת גם כאן
ברוח טובה הייתה התגובה וצודקת אולי קצת לא לעניין
לא ידעתי שהעובדה שאני חולקת את מחשבותיי עם חבריי לקפה הופכת אותי לנואשת
נמאס כבר מהגישה הזו
את צריכה למצוא מישהו ומהר!
:)