עכברושים צחקו עלי, הלילה

לצפייה במסך מלא

עכברושים צחקו עלי, הלילה

‎4

תכנים אישיים

20 תגובות יום חמישי, 18/9/08, 14:20

כשיורד האור אני יוצאת, מתערפדת ברחובות שמפתים את קרירות הסתו המתמהמהת, מהדהדים את בדידות צעדי הנמרצת. ואמש, אחרי 4, כששחור הרקיע מפהק כחול עמוק שאט אט יבהיר, חצו את דרכי באיטיות מופגנת, מיישירות מבט, 5 חולדות. ולא יחד, באיזורים שונים בעיר שלעולם לא מפסיקה, .. ניסיתי להחליט אם אלו חולדות או עכברושים, לא היו להם זנבות וזכרתי שלחולדה יש זנב ושבעצם אין בכלל עכברושים רק חולדות, ובאמת איני מוצאת הגדרה לעכברוש חוץ מהצחוק שלו שעם נאוה סמל הפך לאופרה

מול אחת נעמדתי בפוזת דוקרב, היד מדגדגת, פישוק קל, מצמצמת עיניים, המשיכה להתבונן בי בעייפות וללעוס, בהתרסה. הרגל רקעה, בחוזקה רקעה, קישטה, בעטתי בפח שהדהד עד סוף הרחוב, לא רק שלא נבהלה, החלה להתקרב, בנחישות, בבטחון עצמי מופגן, נרעדת מיהרתי הלאה. מעבר לסיבוב אחת נוספת הידסה מתוך גינה לאמצע המדרכה, אינסטינקטיבית חיפשתי סימני דם, נזכרת בדר' רייה שבבוקר השישה-עשר באפריל יצא מחדר-העבודה שלו ורגלו נתקלה בחולדה מתה באמצע מישורת הקומה. באותו רגע סילק בהיסח-הדעת את החיה הצדה וירד במדרגות. ואולם כשהגיע לרחוב עלה בדעתו פתאום שהחולדה לא היתה צריכה להימצא שם, והוא חזר על עקבותיו כדי להודיע על כך לשוער.

לנוכח תגובתו של אדון מישֶל הזקן, חש אף ביתר בהירות עד כמה תגליתו יוצאת-דופן. הוא עצמו לא ראה בהימצאותה של החולדה המתה ההיא אלא דבר מוזר, ואילו בעיני השוער היא היתה שערורִייֶה ממש. עמדתו של הלה היתה נחרצת: בבית הזה אין חולדות. לשווא חזר ואמר לו הרופא שבמישורת הקומה הראשונה יש חולדה, והיא כנראה מתה, אדון מישֶל לא זז מדעתו. בבית הזה אין חולדות, ואין ספק אפוא שאת זו הביאו מבחוץ. בקיצור, מעשה קונדס.

בערבו של אותו יום עצמו עמד בֶּרנאר רִייֶה במבואה וחיפש את המפתחות קודם שיעלה לדירתו, והנה, מעומק הפרוזדור האפל הגיחה לעיניו חולדה שמֵנה שהילוכה כושל ופרוותה לחה. החיה נעמדה, ביקשה כמדומה ליַצב את גופה, החלה ללכת לעבר הרופא, נעמדה שוב, חגה סביב עצמה בצוויחה דקה ולבסוף צנחה ארצה ושפתיה המשורבבות המפושקות פולטות דם. הרופא התבונן בה רגע ועלה לדירתו. לא החולדה העסיקה את מחשבותיו. הדם שנפלט החזיר אותו אל דאגתו האישית. אִשתו, שהיתה חולה זה שנה, עמדה לנסוע למחרת לבית-מרפא בהרים. הוא מצא אותה שוכבת בחדרם, כמו שביקש ממנה. כך התכוננה לקראת תלאות הנסיעה. היא חייכה.

יש יותר מ-120 סוגי חולדות ורק שניים מזיקים לנו:

- החולדה המצויה המפיצה מחלות (כמו המגפה השחורה באירופה).

- חולדת החוף הגדולה יותר, שמכונה החולדה הנורווגית (בגלל תפיסה מוטעית שהגיעה לאירופה דרך נורווגיה).
חולדה היתה היונק הראשון שבוית למטרות מחקר, חולדות מעבדה כנראה הצילו יותר בני אדם ממספר האנשים שמתו בגללן. חולדות מועדפות במחקרי לב, כליות, מערכת החיסון, הרבייה והעצבים. פריצות דרך בחקר הגנום של חולדות עשויות לגרום לגנטיקאים להחליף את העכברים בחולדות.
.

הדמיון בינינו לחולדות חורג מעבר למבנה האנטומי. חולדות מודעות לעצמן, צוחקות מדגדוג (מי עשה את זה?), חולמות (על הימלטות כושלת ממבוכים). ב- MIT עקבו אחר הפעילות הנוירולוגית בשנת החלום (REM) וגילו דפוסים שזוהו בחולדות ערות שניסו למצוא דרכן במבוכים.

חולדות יכולות להתמכר לסמים - אלכוהול, קוקאין, ניקוטין, אמפטמינים - ויכולות לשקוע בתענוג עד מוות, בדיוק כמונו. הן חברתיות, סקרניות ואוהבות מגע (אבל אני לא, הלו, שמעת?).

כשחולדה שאולפה לזהות צליל עם זרם חשמלי מתון שומעת את צלצול הפעמון והזרם לא מגיע, היא תנשום עמוק בדומה לאנחת רווחה.
.
מין אינו אינסטינקטיבי עבור חולדות, והן מבחינות בין סקס טוב לגרוע. כשהן מצפות לטוב הן קצרות רוח, מכשכשות בזנב ומגרדות באוזנים, מנתרות ומזנקות, עוצרות ומעיפות אחורה מבטי "יאללה בוא כבר לכאן". וחולדות לא משקרות. וגם לא רצות לספר לחבר'ה או בקפה.
.
לחולדות יש אישיות והן מגלות רגשות בהתאם לתנאי חייהן. חולדות הרגילות לחיים טובים אופטימיות, ואלו שגדלו בחוסר יציבות הופכות פסימיות. האופטימיות והפסימיות לומדות לזהות צליל אחד עם אירוע טוב (מזון) וצליל שני עם חוסר מזון, אבל כשהן נחשפות לצליל לא ברור, החולדה האופטימית תרוץ למקום ההאכלה, בעוד שהפסימית תתרחק בשקט בלי לצפות לכלום.
.
עדויות למטא-קוגניציה: חולדות יודעות מה הן יודעות ומה הן לא יודעות! זה יותר מכמה אנשים שאני מכירה, כולל אלה שנבחרים פה לכנסת. במחקר נדרשו חולדות להבדיל בין צלילים שנמשכים 2 שניות לצלילים של 8 שניות, בלחיצה על דוושה אחת או אחרת. אם החולדה ענתה נכון, היא זכתה לארוחה גדולה; אם לא, היא לא קיבלה כלום.
בכל ניסוי, לאחר שמיעת הצליל החולדה בוחרת בין דוושה ארוכה לקצרה, לבין תחיבת האף בצדו של התא כדי להגיד "לא יודעת" שיזכה אותה בחטיף קטן. החולדות הציגו מודעות למגבלותיהן. ככל שהצלילים היו קרובים יותר למשך של 2 או 8 שניות, גדלה הסבירות שיביעו ביטחון בשיפוט שלהן ויבצעו את מבחן הדוושה כדי לזכות בארוחה מלאה. כשמשך הצלילים נדד לאזורים מעורפלים ( 4 שניות), החולדות החלו להעדיף לעתים קרובות יותר את הנגיסות הצנועות יותר אך הבטוחות של אפשרות אי-הידיעה.
.
חולדות לא משקרות, וכשסיכויי הזכייה נמוכים, הן לא מהמרות.

במחשבה שנייה, הן לא עדיפות על בני אדם?

דרג את התוכן:

תגובות (19)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

shayerel

16/2/09 06:07:

קראתי את הפוסט שלך בשקיקיה

הלווי והיו לנו חברי כנסת חולדות , ככה היה פחות נזק למדינה

אפשר היה לאלף אותם, השוחד היה מסתכם בחתיכת גבינה ולא במעטפות שמנות

וכמובן השכל הישר שלהן שאני אפיו לא טורח להרחיב את הדיבור (ראי ערך רוחמה בובלה אברהם)

זולטר

8/11/08 01:07:

לפני שנה בחרה בחצר שלי חולדה.

בהתחלה הכלבים השתוללו בכל פעם שהיתה עוברת.

היתה עוברת כל ערב, מהמאורה שלה (מתחת לפילנדנדרון),

אל קערות האוכל שלהם.
מתי שהוא שכחתי ממנה.

ערב אחד ראיתי אותה עוברת בין הכלבים

שלא טרחו להתעורר - אל הקערה.

אחת מהבית. כמעט מהלהקה.

פעם, הסתכלנו עין בעין.

היא צמצמה מבט במבע שובב

כמעט אמרה לי:

כן אני חולדה. ואני אוכלת לך מהבונזו.

ואני בסבאבה. אתה לא חושב שמגניב?

geeee

27/9/08 12:12:

יהיה יותר מפתיע אם יגלו שלפוליטיקאים יש מצפון, לא?

המלט

19/9/08 16:32:

יום אחד החוקרים יגלו שלחולדות יש מצפון. ומה יהייה אז עם התשתית הרעיונית של הנסויים שבני-האדם עושים עליהם?

סתאאאם.

מאמר מעניין.

geeee

19/9/08 16:30:

צטט: מר רשתות 2008-09-19 15:56:50

לחולדה ולנו דמיון גנטי של 99%, והיא חיה אינטליגנטית בעלת כושר למידה ותושיה.

בפוליטיקה, יש בני אדם עם קרבה גנטית של 100% לחולדה וגם לחזיר.

וגם לג'וקים והכל יחד בהכלאה מוטציונית מדהימה

אבל.. רגע, למה להעליב את האנימליה?

פרופ' רשתות

19/9/08 15:56:

צטט: geeee 2008-09-18 22:09:51

חמאת בוטנים עם ריבה.. כמה אמריקאי, בררר :)

.
לפני שנים מצאתי בזבל בשוק הכרמל עגלה מדהימה, ז'תומרת חתיכת זבל מגעילה ומסריחה עם פוטנציאל שרק אני רואה. היה גשם נוראי אותו לילה ואני רצתי הביתה וגררתי את בנזוגי לעזור לי לקחת את העגלה שלא הצלחתי לבד להזיזה אפילו. הוא קיטר וקילל אבל נחלץ לעזרתי, כאילו שהיתה לו ברירה.

הגענו לשוק, העגלה היתה תקועה ברפש נוזלי שהגיע לנו עד מעל הברכים, טובעני ומסריח בטירוף, והגשם חובט מלמעלה, מושכים ומושכים והעגלה תקועה, טלטלנו אותה שוב ומיליון חולדות החלו לרוץ עלינו, זה היה מבהיל ממש. הוא צרח שזהו די הוא מתגרש ממני, שזו עילה שכל בית משפט יקבל ויחייב אותי בפיצויים על הנזקים הנפשיים וקפץ הצידה. אני המשכתי לנסות נואשות להציל את עגלת העץ הישנה והמסריחה שהפכה כבדה יותר ויותר בגלל המים שנספגו בה ושהצטברו במיכל שלה שהיה מלא ירקות רקובים וחולדות חורשות מזימות וחושפות שיניים. ואז קפצו עלינו מדורניקים שהיו שם במארב לכנופיית סוחרי סמים. הם עצרו אותנו כי לא נראה להם שמישהו שלא איבד סמים יעמוד בגשם הנורא וינסה לחפש בזבל המסריח בין החולדות משהו. הסברתי להם שאני רוצה את העגלה, שאני אמנית, שאנחנו בסדר, סטודנטים בבצלאל ושאנחנו בונים בית. לא ממש עזר לי. ואז הוא לחש להם שלמעשה רק שחררו אותי לא מזמן מהמוסד והוא משגיח עלי ושחשוב לתמוך בי ובאמנות שלי כי זה סוג של ריפוי בעיסוק, זה שכנע אותם, וכנראה לא היה רחוק מהמציאות :)

חזרנו בלי העגלה ועם טראומת חולדות לנצח

פוסט דפוסט.

לחולדה ולנו דמיון גנטי של 99%, והיא חיה אינטליגנטית בעלת כושר למידה ותושיה.

בפוליטיקה, יש בני אדם עם קרבה גנטית של 100% לחולדה וגם לחזיר.

דליה וירצברג-רופא

19/9/08 15:55:

צטט: geeee 2008-09-18 20:52:32

זה הפתיח של הדבר של קאמי, לירית, ואם לא קראת ממש מומלץ

זה היה ברשימת הקריאה בתיכון, אז לא נגעתי בזה כמו שום דבר שהיה צריך לעשות

אחרי שנים קראתי את כל מה שקבלנו אז (וקבלתי עשיריות בלי לקרוא מילה).. הזקן והים, החטא ועונשו וכמובן הדבר וגיליתי יצירות נפלאות

לזכותי ייאמר שקראתי הכול בזמן אמיתי. בתיכון לא הייתי חברותית במיוחד. הסתגרתי בבית ובלעתי ספרים. כל מה שיכולתי להניח עליו את ידיי. אח"כ, כשחליתי בשמינית, נכנס 'הדבר' לסיוטים שלי לצד גרגור סמסא האומלל מ'הגלגול'.

geeee

19/9/08 14:08:

וכמובן.. השבויים בצ'אנגי, ב'מלך עכברוש' של קלאוול, שמצליחים להתבדר בשבי הנורא אצל היפנים עם העכברושים שהם מגדלים ומתכננים לשחוט ולמכור לקצינים השבויים כבשר.

בשחרור המחנה העצום ננטש תוך יומיים ונותרים בו רק העכברושים. עכברוש אחד, החזק מכולם, משתחרר מהכלוב ומשתלט על האחרים - אנאלוגיה ל'מלך' ששלט בשבויים ולא ברור איך השיג מזון משובח.

גם בתנאים הקשים ביותר יהיה מי שיצליח לא רק לשרוד אלא גם להרוויח מהמצב.

geeee

19/9/08 13:58:

ברור שסמלי..

אפשר גם להיזכר ב- Room 101 , כשעם התקרבות העכברושים זועק וינסטון "לא אותי, קחו את ג'וליה, היא אשמה בכל".

דני.ל

19/9/08 13:36:

אין דין חולדת זבל עייפה מלחפש אוכל, שלא כמו מטיילת בלילות ( למה יצאה בשעב שאחרות מבנות מינה ישנות? )

כדין חולדתו של קאמי, שהיא בכלל סמלית. הנאצית המבשרת את המגיפה.

ומכל מה שכותבים עליה יודעי דבר, אם כבר מהמשפחה אז שיהיה עכבר לבן.

tsunami*

19/9/08 10:43:

צטט: geeee 2008-09-18 22:09:51

חמאת בוטנים עם ריבה.. כמה אמריקאי, בררר :)

.
לפני שנים מצאתי בזבל בשוק הכרמל עגלה מדהימה, ז'תומרת חתיכת זבל מגעילה ומסריחה עם פוטנציאל שרק אני רואה. היה גשם נוראי אותו לילה ואני רצתי הביתה וגררתי את בנזוגי לעזור לי לקחת את העגלה שלא הצלחתי לבד להזיזה אפילו. הוא קיטר וקילל אבל נחלץ לעזרתי, כאילו שהיתה לו ברירה.

הגענו לשוק, העגלה היתה תקועה ברפש נוזלי שהגיע לנו עד מעל הברכים, טובעני ומסריח בטירוף, והגשם חובט מלמעלה, מושכים ומושכים והעגלה תקועה, טלטלנו אותה שוב ומיליון חולדות החלו לרוץ עלינו, זה היה מבהיל ממש. הוא צרח שזהו די הוא מתגרש ממני, שזו עילה שכל בית משפט יקבל ויחייב אותי בפיצויים על הנזקים הנפשיים וקפץ הצידה. אני המשכתי לנסות נואשות להציל את עגלת העץ הישנה והמסריחה שהפכה כבדה יותר ויותר בגלל המים שנספגו בה ושהצטברו במיכל שלה שהיה מלא ירקות רקובים וחולדות חורשות מזימות וחושפות שיניים. ואז קפצו עלינו מדורניקים שהיו שם במארב לכנופיית סוחרי סמים. הם עצרו אותנו כי לא נראה להם שמישהו שלא איבד סמים יעמוד בגשם הנורא וינסה לחפש בזבל המסריח בין החולדות משהו. הסברתי להם שאני רוצה את העגלה, שאני אמנית, שאנחנו בסדר, סטודנטים בבצלאל ושאנחנו בונים בית. לא ממש עזר לי. ואז הוא לחש להם שלמעשה רק שחררו אותי לא מזמן מהמוסד והוא משגיח עלי ושחשוב לתמוך בי ובאמנות שלי כי זה סוג של ריפוי בעיסוק, זה שכנע אותם, וכנראה לא היה רחוק מהמציאות :)

חזרנו בלי העגלה ועם טראומת חולדות לנצח

חולדות כמו גם ג'וקים

לא ברור לי בשביל מהן קיימות בעצם

geeee

18/9/08 23:39:

יש סוג של חולדות מחמד, נתקלתי פעם בבחורה שהסתובבה באירופה והתפרנסה ממופעי רחוב עם החולדה שלה שרצה לה על הראש ומתחת לחולצה, גלגלה כל מיני דברים, קפצה מיד ליד וכאלה

שרון קדם

18/9/08 23:29:

ממש נשים קטנות החולדות האלו...

מעניין.

geeee

18/9/08 22:09:

חמאת בוטנים עם ריבה.. כמה אמריקאי, בררר :)

.
לפני שנים מצאתי בזבל בשוק הכרמל עגלה מדהימה, ז'תומרת חתיכת זבל מגעילה ומסריחה עם פוטנציאל שרק אני רואה. היה גשם נוראי אותו לילה ואני רצתי הביתה וגררתי את בנזוגי לעזור לי לקחת את העגלה שלא הצלחתי לבד להזיזה אפילו. הוא קיטר וקילל אבל נחלץ לעזרתי, כאילו שהיתה לו ברירה.

הגענו לשוק, העגלה היתה תקועה ברפש נוזלי שהגיע לנו עד מעל הברכים, טובעני ומסריח בטירוף, והגשם חובט מלמעלה, מושכים ומושכים והעגלה תקועה, טלטלנו אותה שוב ומיליון חולדות החלו לרוץ עלינו, זה היה מבהיל ממש. הוא צרח שזהו די הוא מתגרש ממני, שזו עילה שכל בית משפט יקבל ויחייב אותי בפיצויים על הנזקים הנפשיים וקפץ הצידה. אני המשכתי לנסות נואשות להציל את עגלת העץ הישנה והמסריחה שהפכה כבדה יותר ויותר בגלל המים שנספגו בה ושהצטברו במיכל שלה שהיה מלא ירקות רקובים וחולדות חורשות מזימות וחושפות שיניים. ואז קפצו עלינו מדורניקים שהיו שם במארב לכנופיית סוחרי סמים. הם עצרו אותנו כי לא נראה להם שמישהו שלא איבד סמים יעמוד בגשם הנורא וינסה לחפש בזבל המסריח בין החולדות משהו. הסברתי להם שאני רוצה את העגלה, שאני אמנית, שאנחנו בסדר, סטודנטים בבצלאל ושאנחנו בונים בית. לא ממש עזר לי. ואז הוא לחש להם שלמעשה רק שחררו אותי לא מזמן מהמוסד והוא משגיח עלי ושחשוב לתמוך בי ובאמנות שלי כי זה סוג של ריפוי בעיסוק, זה שכנע אותם, וכנראה לא היה רחוק מהמציאות :)

חזרנו בלי העגלה ועם טראומת חולדות לנצח

tsunami*

18/9/08 21:53:

החולדות שאני היכרתי אהבו חמאת בוטנים

כך לפחות אמר לוכד החולדות.

הוא הגיע עם מסכת גז ,כמה מלכודות וצנצנת של Skippy

ונעלם במעלה המדרגות המובילות אל תוך הגג.

לאחר כמה דקות ירד והלך.

לאחר יומיים הופיע שוב עם עוד צנצנת של חמאת בוטנים.

היום אני "אמתח" את המלכודות הוא אמר, הרכיב את המסכה

ושוב נעלם בגג.

בלילות שמעתי את החולדות מתרוצצות בגג מעלי