זהו זהו... סוף סוף אחרי 9 חודשים של סבל (כן כן, לא היה קל בכלל שנאתי את ההריון שחבל על הזמן- ויסלחו לי כל הנשים שאומרת שהריון זה התקופה הכי יפה בחיים- לא בבית ספרנו!) נולדה לי ילדה מהמהמת אלמה שמה בישראל - נשמה בספרדית (למי ששאל את עצמו למה בא') וממש עכשיו בזמן שאני כותבת היא נמצאת אלי ומסתכלת מה אמא עושה והיא רק בת שבועיים.. אז החיים משתנים וכל היום אני עסוקה בציצי בגזים שיש לילדה ובחיתולים ולנסות לישון איזה ארבע חמש שעות (בסה"כ בלילה) אבל זה הדבר הכי מדהים שיכול להיות ולא ידעתי שאפשר לאהוב בכאלה עוצמות... הספקנו כבר לעשות סיבובים בשנקין , ברוטשילד ועכשיו התחלנו לעשות לה היכרות עם כל הבתי קפה הכי שווים בתל אביב חשוב לא? |