 האם קרה לכם שהצלחתם ליצור פרויקט מאוד מוצלח ואז הפרויקט הבא לא היה כל כך מוצלח למרות שנקטתם באותם צעדים? האם קרה לכם שיום אחד מכרתם מספר יצירות ולמחרת לא מכרתם אף יצירה למרות שלגלריה הגיע אותו מספר מבקרים ואתם עשיתם אותן פעולות על מנת למכור? איך קורה שבתחומים מסוימים אנחנו מנסים להשיג תוצאות פעם אחר פעם ולא מצליחים, למרות שאנו מפיקים לקחים ומסיקים מסקנות? כולנו מכירים את הפתגם: "אין חכם כבעל ניסיון", אולם האם ניסיון חיינו מקדם אותנו תמיד או שישנם מקרים שבהם הלקחים שלמדנו לא רק שלא מקדמים אותנו אלא אפילו מעכבים אותנו? למידה בלתי מודעת במרבית המקרים הלמידה שלנו היא בלתי מודעת, היא בעצם תהליך שבה אנחנו נותנים לסביבה לאלף אותנו. הסביבה מלמדת אותנו מה הגבולות שאנחנו לא יכולים לעבור, הסביבה מלמדת אותנו עד כמה רחוק אנחנו יכולים ללכת. כל מי שיש לו ילד יודע עד כמה חשוב לשים לילד גבולות. זהו צורך בסיסי גם של אדם בוגר. אולם לעתים, על מנת להתקדם, להגיע לסיפוק ולמימוש עצמי אנו נדרשים לפרוץ חלק מהגבולות וזה נושא אחר. אני מציע כאן דרך ללמידה מודעת מההצלחות ומהכישלונות שלנו בחיים. קחו לדוגמה פסל שנהג לעבוד עם גלריה אחת למשך מספר שנים, עד שהקשר העסקי נותק. מאז אותו אמן עובר בין גלריות ולא מצליח למצוא את הגלריה המתאימה לו. הוא מגיע אליי כשהוא מספר לי שבהתחלה הוא היה מבקר בגלריה או אפילו מציג בה כמה עבודות עד שהיה מגלה שאותו בעל גלריה לא ישר, לא מבין, לא יודע למכור את העבודות שלו או פשוט אדם שאי אפשר להסתדר איתו. היום, הוא מתגאה, הוא כבר לא צריך לבקר בגלריה. מספיק לו לדבר עם בעל הגלריה בטלפון כדי לדעת שזה לא מתאים. "כל בעלי הגלריות הם חארות" הוא אומר לי. האם הלמידה של אותו פסל מקדמת אותו או לא? זה כמובן תלוי במטרה שלו, האם המטרה היא לחסוך זמן או שהמטרה היא למצוא את הגלריה המתאימה? או אולי המטרה היא הרבה יותר ארוכת טווח: להציג, להיחשף ולמכור? איך ללמוד בצורה שתקדם אותנו? קראו את "שלושת הכללים ללמידה מודעת ומקדמת" (אם אתם מנסים לנחש מיהו אותו פסל אז אגלה לכם שהדוגמה מומצאת, אולם מתבססת על אימון אמיתי בתחום אחר. אני עושה זאת על מנת לשמור על פרטיות המתאמנים) |