הבאנו עימנו את מלוא עוצמת גרוננו הנפוחים לצעוק ברחובות בשם האהבה לדרוש, להטיף, לנטוע תקווה
אנשים טרודים נקישות צעדיהם חדלו הפנו מבטם, חייכו, שתקו גם היו שסלדו והיו שסתם הביטו, הקשיבו והמשיכו בדרכם שליחות גדולה, יפי הנפש, ביום גאותה היינו שם
בסוף התפזרנו טובים ויפים חיבקנו אהבנו היינו עייפים שבנו לבתינו לעלוז ולדמוע לשתות עד שיכרון, לזעוף ולפגוע |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יורים ובוכים.
תודה,
אהבתי.
עוד לא התירו לי לככב.
כי החיים ממשיכים הלאה...
התקוה לעולם לא תגמר ..
לא מבינה את הקשר וזה לא באמת משנה .
אני כיכבתי כי אהבתי ,,
לא יודעת אם הבנתי נכון את הקטע, אבל אני גאה בקטע
מצוין. חזק.
אשוב לככב :)
וכבר היה חכם שאמר
"ואף על פי כן,
נוע תנוע...."
http://www.youtube.com/watch?v=VWO4xLai_kw
בחיים כמו בחיים, לפחות שיהיה בתנועה.