כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רומנטיקה זה אני!

    סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...

    ארכיון

    מכתב לאימא של דנה, מהמורה המלווה אותה בבסיס גדנ"ע

    81 תגובות   יום שישי , 19/9/08, 16:28

     שלום לך אימא של דנה מאי שם בצפון הרחוק!

    רציתי להגיד לך שדנה במחזור. לא, לא מחזור תשס"ט, המחזור ההוא, את יודעת איזה, כי גם את אישה.למה אני מספרת לך את זה? כי זה מידע בלתי מסווג. דנה בעצמה סיפרה את זה למפקדת הישירה שלה, למם-מ"מית, למם- פ"אית, וכעת היא מספרת את זה בשיחה מיוחדת עם מפקדת הבסיס, שהתפנתה מכל עיסוקיה כדי להבין, מדוע דנה לא יכולה לסדר את המיטה שלה, או להיכנס לשיעור נשק כשהיא במחזור.. 

     

     

    חוץ מזה הכול בסדר.  לא, היא לא אוכלת בחדר האוכל,  כי זה מגעיל אותה. מה מגעיל? חדר האוכל צבוע בצבעים מגעילים, המבורגר וצ'יפס זה אוכל מגעיל, ובבקשה אל תגידי שבמקדונלד היא אוכלת בדיוק אותו דבר, כי היא אומרת שזה לא אותו צ'יפס. חוץ מזה הכול בסדר. לא, היא לא שותה כלום, כי נורא מגעיל אותה לחלוק את קנקן הפטל בשולחן עם  עוד אנשים.

      

    אם היא ישנה טוב בלילה? נראה לי שכן. היא נמצאת באוויר הצח והבריא של הטבע מחוץ לחדר, אז למה שלא תישן טוב? למה היא לא בחדר? כי הוא מגעיל אותה. קודם כול יש שם עוד שלוש בנות מגעילות. שנית, זאת לא המיטה שלה. איך את רוצה שהיא תישן על מיטה לא שלה? את דפוקה, או מה? (המשפט האחרון הוא מה שאמרה למפקדת). גם הרצפה נורא מגעילה, כי הבנות לא יודעות לשטוף רצפה כמו שצריך למסדר. אם היא כן יודעת? מאיפה שתדע? היא טוענת שיש לכם עוזרת. אין לכם? אז כנראה התכוונה אליך, אימא יקרה.

      

    חוץ מזה הכול בסדר. לא, היא לא הייתה בשירותים כבר שלושה ימים. לא, אין לה עצירות. פשוט מגעיל אותה להיכנס לשם. אין שם מטהר אוויר. מה לא ברור פה?  אם למקלחות היא נכנסת? נראה לך? זה מגעיל אותה. בטח שיש מים חמים , אבל מגעיל אותה להתקלח עם עוד בנות באותו חדר. אוי, באמת, אל תתחילי להגיד שבמכון כושר היא עושה אותו דבר, כי הבנות במכון כושר לא מגעילות כמו פה!

     

     

      כן, היה מטווח, וכל הבנות ירו. לא, דנה לא ירדה למטווח. החול מגעיל אותה. גם הרובה. גם הקסדה – איחס! מי יודע על איזה ראש הייתה הקסדה הזאת קודם!  אבל חוץ מזה הכול בסדר. היא עושה הכול. לא, לשיעורים היא לא נכנסת, כי היא לא מתכוונת לשמוע הרצאות טיפשיות על צה"ל ועל ערכים. ממילא היא החליטה לא להתגייס. להתגייס זה רעיון מה-זה מגעיל! מסע לילה? לא, היא לא יצאה. מגעיל אותה לשמוע את השטויות על כוכב הצפון. היא צופה קבוע ב"כוכב נולד", זה דומה, לא?

     

      

    זהו, רק רציתי להגיד לך שלא תדאגי, הכול בסדר. דנה מרגישה מצוין בשעתיים האחרונות מאז קראנו לך לבוא לקחת אותה. אה, כן, היא גם ביקשה שלא תבואי עם המאזדה 3 המגעילה שלך ותעשי לה בושות לפני החבר'ה. תיקחי את ה-4  על 4 החדש של אבא.

      שיהיה לך המשך שבוע נעים, אימא של דנה – עם דנה,

    שלך,

    המורה המלווה, המצפה גם כן להמשך שבוע נעים( בלי דנה)

     

    נ.ב. אני מצרפת תמונה שלי עם בנות שאותן לא הגעיל להצטלם אתי על החצץ בבסיס.

     

     לקוראים: "דנה" הוא שם בדוי. הסיפור - לא...

    כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)

    דרג את התוכן:

      תגובות (80)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/08 20:19:

      אלי היקר! 

      כרגיל, המקוריות שלך מפילה אותי מהכיסא...

      די.אן. איי כשם קוד לדנה - מי חשב על זה? יש לך מוח קודח לא פחות משל אליעזר בן יהודה...

      תודה על המשוב המושקע!

      אלומה

       

       

      צטט: רוקם 2008-09-21 20:06:00


      עוד יסתבר שדנה זה שם קוד המכיל  D.N.A.

      ועל בסיס זה נקל להבין את סיבת תנועת השטנויים

      והתחושות השונות הלופתות ותופסות את דנה

      בין החולות והחוליות  השונות של מחזורי הימים ומרחצי הדמים

       

       

       

       

        21/9/08 20:18:

      למען הדיוק - לגדנ"ע...

      הצבא יגיע לתלמידי י"א רק עוד שנתיים...

      תודה!

      אלומה

       

       

      צטט: אדם אדם 2008-09-21 07:25:54


      כל הכבוד לצהל....

       

       

        21/9/08 20:17:

      תודה ניצה יקרה על תגובתך הצוחקת והמצחיקה!

      אלומה

       

       

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-09-21 05:06:26


      ואני חשבתי שאני המצאתי את האמאממא הנודניקית.

      אז ,

      חוצמזה הכל בסדר עם דנה שלי?

      ומה שלום המורה?

       

      האמת, קראתי ולא חייכתי.

      פשוט צחקתי מכל הלב.

       

      ניצה

       

       

        21/9/08 20:06:


      עוד יסתבר שדנה זה שם קוד המכיל  D.N.A.

      ועל בסיס זה נקל להבין את סיבת תנועת השטנויים

      והתחושות השונות הלופתות ותופסות את דנה

      בין החולות והחוליות  השונות של מחזורי הימים ומרחצי הדמים

       

       

        21/9/08 15:59:

        21/9/08 07:25:

      כל הכבוד לצהל....


      ואני חשבתי שאני המצאתי את האמאממא הנודניקית.

      אז ,

      חוצמזה הכל בסדר עם דנה שלי?

      ומה שלום המורה?

       

      האמת, קראתי ולא חייכתי.

      פשוט צחקתי מכל הלב.

       

      ניצה

        21/9/08 01:15:

      חחחחחחחחחחחחח קרעת אותי מצחוק, אורח יקר!

      שוב בכל עת!

      ביקורך מוסיף לנו בריאות!

      אלומה

       

       

      צטט: רמיאב 2008-09-20 22:46:05

       

      אלומה,
      קראתי בהנאה אמיתית.

      הזכיר לי מקרה שהיה, לפני שנים, בעת שהייתי

      מורה בבי"ס תיכון. הצטרפתי כמלווה לטיול שנתי

      של שכבת י'.

      ירדנו מהאוטובוסים בכניסה לאחד הואדיות בגליל

      והתחלנו לצעוד בירידה.

      להפתעתי רצו שתי בנות חזרה לאוטובוס בקריאה:

      "אי אפשר ללכת שם! אין בכלל מדרכה !!!"

      חיוך

      רמי

       

       

        20/9/08 22:46:

       

      אלומה,
      קראתי בהנאה אמיתית.

      הזכיר לי מקרה שהיה, לפני שנים, בעת שהייתי

      מורה בבי"ס תיכון. הצטרפתי כמלווה לטיול שנתי

      של שכבת י'.

      ירדנו מהאוטובוסים בכניסה לאחד הואדיות בגליל

      והתחלנו לצעוד בירידה.

      להפתעתי רצו שתי בנות חזרה לאוטובוס בקריאה:

      "אי אפשר ללכת שם! אין בכלל מדרכה !!!"

      חיוך

      רמי

        20/9/08 19:48:

      סיגל יקרה!

      זה בדיוק מה שאמרתי לה...אבל היא טוענת שהחליטה לא להתגייס, וזה לא רלבנטי בשבילה

      לחשוב על טירונות...

      תודה על המשוב!

      אלומה

       

       

      צטט: me2u2 2008-09-20 16:13:40


      עכשיו היא עדיין יכולה להרשות לעצמה

      עוד מעט היא תגיע לצבא

      ושם אמא לא תוכל לבוא לקחת אותה עם ה 4X4 החדש של אבא

      שם יראו לה בדיוק איפה החור של הדג...

      ואם לא אז אמא תבוא לבקר אותה...בקיץ'...(בכלא)*

      אחלה של פוסט

       

       

        20/9/08 17:06:

      צטט: המספרית 2008-09-19 23:31:49

       אוקיי, אלומה. תודה שתקנת.

      שבוע נפלא !

      הי מיכאל!

      חן חן!

      ותיקון טעות - הפוסט נכתב לאימא של דנה (לא אני)

      מהמורה המלווה שלה (אני).

      לא חושבת שהשהות הצבאית תחשל אותה, כי היא החליטה לא להתגייס אחרי השבוע שעברה...

      אלומה

       

      צטט: מיכאל 1 2008-09-19 17:10:17


      איזה יופי של פוסט. נהניתי כל כך מכתיבתך. *  

      אלומה, את כזאת מיוחדת. איך את יודעת לקרוא את הבת שלך.

      מגעיל? -  היא טוענת.  לא נורא. מתרגלים...

      אין לך מושג, כמה השהות הצבאית תבגר ותחשל אותה. בסוף זו תהיה עוד חווייה.

       

       

       

       

        20/9/08 16:13:


      עכשיו היא עדיין יכולה להרשות לעצמה

      עוד מעט היא תגיע לצבא

      ושם אמא לא תוכל לבוא לקחת אותה עם ה 4X4 החדש של אבא

      שם יראו לה בדיוק איפה החור של הדג...

      ואם לא אז אמא תבוא לבקר אותה...בקיץ'...(בכלא)*

      אחלה של פוסט

        20/9/08 16:13:

      חן חן טל היקר, על תגובתך המאוד מיוחדת...

      אלומה

       

       

      צטט: טל a 2008-09-20 15:35:05

      אין כמוך בדרכך המאוד מיוחדת.

       

      *

       

       

       

        20/9/08 15:46:

      שלום לך, הבעל של שושי, וברוך הבא לבלוג שלי!

      חן חן על המשוב החם והאוהד!

      שוב בכל עת, אשמח!

      אלומה

       

       

      צטט: דני פולטין 2008-09-20 12:59:02


      לאלומה שלום !

      כבעל של .......חוויתי את חווית שבוע הגדנ"ע החל מ 6 בבוקר ועד אחת אחר חצות -טלפונים של תלמידות מבוהלות המבקשות שחרור ואישור "שאבא שלי יבוא לקחת אותי"......

      כתבת בצורה הכי אוטנטית.

      בלי לפגוע בדנה, מזל שיש גם בני נוער אחרים.

      דני 

       

       

        20/9/08 15:35:

      אין כמוך בדרכך המאוד מיוחדת.

       

      *

       

        20/9/08 12:59:


      לאלומה שלום !

      כבעל של .......חוויתי את חווית שבוע הגדנ"ע החל מ 6 בבוקר ועד אחת אחר חצות -טלפונים של תלמידות מבוהלות המבקשות שחרור ואישור "שאבא שלי יבוא לקחת אותי"......

      כתבת בצורה הכי אוטנטית.

      בלי לפגוע בדנה, מזל שיש גם בני נוער אחרים.

      דני 

        20/9/08 11:54:

      הי לורי!

      תודה על תגובתך המרגיעה, הנעימה...והמתוקה!!!

      אלומה

       

      צטט: לורילי 2008-09-20 10:24:57


      תענוג לקרא אותך אלומה. את כמו גלולה מרגיעה במצבים לא נעימים. וואלה  מותק את. ד"ש לדנה.נשיקה

       

       

        20/9/08 11:53:

      לענת המפתיעה!

      גם את, ברוטוס???

      גם את דנה סמויה??? ולא ידעתי???

      חחחח

      הקפה הזה חושף נסתרות...

      חן חן על המשוב!

      אלומה 

       

      צטט: ענת** 2008-09-20 09:22:21


      חחחחחחחח

      קרעת אותי.

      כך היה לי בדיוק כשהתגייסתי לשירות הצבאי.

      כבר בשעה הראשונה ניגשתי לאחות בבסיס והתלוננתי שאני לא מרגישה טוב, שלחה אותי לנוח במיטה כשכל הבנות התחילו בפעילות.

      אח"כ גיליתי שכבר ישנו במיטה שלי אלף בנות קודמות והכל מגעיל ולא אכלתי בחדר האוכל שבוע וניזונתי מפירות ששלחו לי מהבית, התקלחתי רק אחרי של הבנות עזבו את המקלחות . אני יכולה להמשיך ולספר עד מחר, אבל את בטח מבינה את העיקרון צוחק

      הידד לדנה- בחורה כלבבי !!!!

       

       

        20/9/08 11:51:

      תודה יויה יקרה על ההזדהות!

      אלומה

       

       

      צטט: יויה1 2008-09-20 09:13:03

      ניפלא......איזו יכולת נהדרת בכתיבתך שלרגע חשבתי שמדובר פה  בבת שלי שלמרות שהיא רק בת 14

      זה מרגיש אותו דבר....... יעל.

       

       

        20/9/08 11:51:

      הי בני ירוק המילים...(הסימן המסחרי שלך - מבליט אותך בכל מקום!)

      חן חן על תגובתך החוץ גופית המושקעת...

      מקווה שכיווצי הרגליים עברו לך מאז הגלבוע....

      תודה על הכול!

      אלומה

       

       

      צטט: בני יעקבי 2008-09-20 02:26:08

      אז מה היה לנו?

      אחת מפונדרקת, ובסיס אחד שלם שכרע לה ברך... מזל שלא נשארה עד הסוף.

      אני לא מקנא בך, ובכל זאת, אני עוד פחות מקנא באמא של "דנה". היא צריכה לסבול אותה קצת יותר מכמה ימים...

      אכן, החוויה החוץ-גופית הזו, כלומר החוץ-משפחתית הראשונה הזו השאירה גם בי טראומה לא קטנה. עד היום שרירי הרגליים שלי מכווצים מהעליה ההיא על הגלבוע (כן, מהתחלה עד הסוף, עם מטען על הגב).

      כוכב לכתיבה המשעשעת והשנונה.

       

       

        20/9/08 10:24:

      תענוג לקרא אותך אלומה. את כמו גלולה מרגיעה במצבים לא נעימים. וואלה  מותק את. ד"ש לדנה.נשיקה
        20/9/08 09:22:


      חחחחחחחח

      קרעת אותי.

      כך היה לי בדיוק כשהתגייסתי לשירות הצבאי.

      כבר בשעה הראשונה ניגשתי לאחות בבסיס והתלוננתי שאני לא מרגישה טוב, שלחה אותי לנוח במיטה כשכל הבנות התחילו בפעילות.

      אח"כ גיליתי שכבר ישנו במיטה שלי אלף בנות קודמות והכל מגעיל ולא אכלתי בחדר האוכל שבוע וניזונתי מפירות ששלחו לי מהבית, התקלחתי רק אחרי של הבנות עזבו את המקלחות . אני יכולה להמשיך ולספר עד מחר, אבל את בטח מבינה את העיקרון צוחק

      הידד לדנה- בחורה כלבבי !!!!

        20/9/08 09:13:

      ניפלא......איזו יכולת נהדרת בכתיבתך שלרגע חשבתי שמדובר פה  בבת שלי שלמרות שהיא רק בת 14

      זה מרגיש אותו דבר....... יעל.

        20/9/08 08:11:

      צטט: המספרית 2008-09-19 23:59:29

      אישה 1 יקרה, ברוכה הבאה לבלוג שלי!

      ראשית תודה על כל המחמאות, ושמחה שנהנית מהפוסט.

      בטח שאת צודקת ואחרים טעו -

      קיראי את תגובתי להם ותיראי...

      אני היא המורה המלווה של כל הדנות בשבוע הזה. כל פרשנות אחרת לוקה בהבנת הנקרא...

      מסכימה עם כל מילה שלך על חוויותינו המצחיקות-עצובות כמורות, הנאלצים להיות גם אומנות, גם מטפלות, גם שומרות לילה, גם מעודדות, גם פיות טובות וגם מכשפות רעות - ועל כל התפקידים האלה אנחנו מקבלות, כמובן, משכורות עתק, משכורת לכל תפקיד...

      שמחתי לארח אותך (איך בכלל ידעת על הפוסט שלי?) ולקרוא את תגובתך המעמיקה-

      (וכן, ברור לי, שבנות של מורות לא דומות כלל לדנה שתיארתי...)

      ועוד יותר אשמח לראותך בכל עת!

      אלומה

       

       

       

      אלומה היקרה.

      שמחתי ונהניתי לבקר בפוסט המקסים שלך, ולקרוא את תגובתך לדבריי כמו גם לדברי האחרים.

      לשאלתך: את הפוסט גיליתי בדף הבית, אמש הוא פורסם ברשימת הפוסטים הנצפים (הפתעה נעימה, הא?). לעיתים אני מבקרת בדף הלובי ואפילו מוצאת שם מידי פעם אוצרות, כמו הבלוג שלך! חיוך 

      כמו כן, קראתי את תגובותייך המעניינות לשיריו של מיכאל, משורר האהבה הדגול. ואם אני לא טועה, לא מזמן אפילו הצעת לו אתגר שבעקבותיו נולד שיר יפהפה...נכון?

      אשמח להמשיך בהיכרות באופן פחות אקראי, הצעת החברות הווירטואלית בוא תבוא...( :

      שבת שלום ושוב תודה על הפוסט ה"מתוק-מריר" שכה הזדהיתי עימו.

      דינה

        20/9/08 02:26:

      אז מה היה לנו?

      אחת מפונדרקת, ובסיס אחד שלם שכרע לה ברך... מזל שלא נשארה עד הסוף.

      אני לא מקנא בך, ובכל זאת, אני עוד פחות מקנא באמא של "דנה". היא צריכה לסבול אותה קצת יותר מכמה ימים...

      אכן, החוויה החוץ-גופית הזו, כלומר החוץ-משפחתית הראשונה הזו השאירה גם בי טראומה לא קטנה. עד היום שרירי הרגליים שלי מכווצים מהעליה ההיא על הגלבוע (כן, מהתחלה עד הסוף, עם מטען על הגב).

      כוכב לכתיבה המשעשעת והשנונה.

        20/9/08 00:03:


      תודה לכל הפיות הטובות שבחרו לככב בסתר :

      רונה

      רנסנסה

      אלקבץ

      שמחתי לפגוש אתכן, גם אם מאחורי הקלעים, צנועות שלי...

      אלומה

        19/9/08 23:59:

      אישה 1 יקרה, ברוכה הבאה לבלוג שלי!

      ראשית תודה על כל המחמאות, ושמחה שנהנית מהפוסט.

      בטח שאת צודקת ואחרים טעו -

      קיראי את תגובתי להם ותיראי...

      אני היא המורה המלווה של כל הדנות בשבוע הזה. כל פרשנות אחרת לוקה בהבנת הנקרא...

      מסכימה עם כל מילה שלך על חוויותינו המצחיקות-עצובות כמורות, הנאלצים להיות גם אומנות, גם מטפלות, גם שומרות לילה, גם מעודדות, גם פיות טובות וגם מכשפות רעות - ועל כל התפקידים האלה אנחנו מקבלות, כמובן, משכורות עתק, משכורת לכל תפקיד...

      שמחתי לארח אותך (איך בכלל ידעת על הפוסט שלי?) ולקרוא את תגובתך המעמיקה-

      (וכן, ברור לי, שבנות של מורות לא דומות כלל לדנה שתיארתי...)

      ועוד יותר אשמח לראותך בכל עת!

      אלומה

       

       

       

      צטט: אישה1 2008-09-19 22:36:46

      צטט: אישה1 2008-09-19 22:28:21

      קראתי בשקיקה את הפוסט המצחיק-עצוב על דנה ושכמותה.

      הן בתור אמא לשתי בנות (למזלי ולשמחתי, ממש ממש לא מסוג "דנה" שתיארת) והן בתור מורה בתיכון גדול בב"ש מזה כ 20 שנה, הזדהיתי עם התיאור שלך.

      נכון שעל פניו הוא נשמע קיצוני במקצת, אך הריי אני מניחה שזו הייתה כוונתך. להראות לנו את "דנה" במערומיה (אה, בעצם היא הריי נגעלת מהמקלחת...חיוך). דנה שמייצגת פלח מסויים באכלסייה, שגם איתו עלינו להתמודד כמורים, ולא רק מורים מלווים במסע הגדנ"ע אלא לעיתים מסע החיים.

      מזל שיש הרבה יותר מהסוגים האחרים (אלו שדנה נגעלת מהם...). ובכך נתנחם.

      שבת שלום ותודה על החוויה שבקריאה.

      דינה

      נ.ב- שמתי לב שחלק מהמגיבים כאן פרשו את הסיפור של דנה כאילו כתבת אותו על בתך. אני ממש לא ראיתי זאת כך, אלא כסיפור ביקורת במסווה של רוח קלילה והומוריסטית מפיה של המורה המלווה את העלמה דנה במסע הגדנ"ע (כשהמורה זו את כמובן).

      ואם אני זו שטועה ולא הם- אנא קבלי את התנצלותי. אולי לא הבנתי את ה"עוקץ" בצורה הנכונה.

       

       

       

        19/9/08 23:53:

      קוסמת הצבעים שלי!

      תודה על תגובתך הקסומה...

      אל תתלבטי - כל סיפור שלי שלא מצורף לו ציור שלך -זו לא אגדה...

      אלומה

       

       

      צטט: רפאלה 2008-09-19 22:10:15

      קוסמת המילי שלי..

      אין עלייך !!

      כותבת..בקסם..

      ממחישה סיפור לאמת ..

      כבר אף פעם לא יודעת אם זו הגדה או אגדה.

      שלך

      רפאלה*

       

       

        19/9/08 23:49:

      חן חן, אילת היקרה!!!

      הצחוק יפה לבריאות...

      אלומה

       

       

      צטט: אילת*1 2008-09-19 21:06:25

       

      מצחיקה כתמידצוחקנשיקה

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        19/9/08 23:48:

      חחח מזל, איזו תגובה משעשעת!!!

      כל מילה שלך פנינה!

      מסכימה עם כל מה שכתבת, והיטבת לתאר את פני הדור...

      אלומה

       

       

      צטט: .a.m. מזל 2008-09-19 20:47:21

      הי אלומה

      אני מאמינה שבכל גיוס יש לפחות דנה אחת ,

      אולי לא בקיצוניות כזאת אבל אין ספק שהדור הולך ונהיה מפונק.

      כמעט לא רואים מטיילים שיוצאים עם אוהלים לתנאי שטח , הכל מתקיים סביב טיסות בתי מלון ובמקרה הגרוע - צימרים .

      החינוך מגיע מהבית , ואני שמחה שהיא בקשה שהאמא תבוא עם הרכב 4X4 ולא ביקשה את הנהג עם ה.....

      נקווה לטוב ונראה מה יהיה בעוד כמה שנים.

      אני מפחדת לחשוב, אולי ישלחו את המטפלת האישית לעשות טירונות במקום הילדה ?.?.?

      שתהיה שבת נפלאה

      מזל

       

       

        19/9/08 23:47:

      הי שוש!

      עם כוכבים או בלי - תמיד שמחה לארח אותך בבלוג שלי!

      אלומה

       

      צטט: שוש 10 2008-09-19 20:03:53

      היי מספרית אחת

      נחמדה התמונה ונחמד הסיפור.

      שיעשעת אותי לכבוד שבת

      נטולת כוכבים

      שוש

       

       

        19/9/08 23:46:

      הי אפרת!

      גם את הצלחת להצחיק אותי בתגובתך....

      תודה על ההשקעה...

      אלומה

       

       

      צטט: אפרת jeki 2008-09-19 19:55:12

      הצלחת להצחיק אותי

      ואני באה מחר

      לקחת את דנה

      חזרה הבייתה

       מספיק עם

      האימונים שלפני

      .. שלך

      אימא של דנה

      אגב הכל בסדר

      אך חבל שלא קראת

      לSMה ששלחתי

      פשוט השכנה הודיעה על פריצה בביתך

      לא קרה דבר

      רק נעלמו כמה מה..

      אפרת**

       

       

       

       

        19/9/08 23:44:

      לארה אהובה!

      איזה כיף לחזור עם חברות כמוך!

      אצלי, כמוך, הטירונות הייתה בלי תלונות וקיטורים. ישנו באוהלים במחנה 80 והיינו גאות

      בכל פעילות שעשינו, ממסלול המכשולים ועד המטווח. אצלנו אפילו קפצו לברזנט ממגדל,

      וגם הלכו בשיווי משקל על קורה. לא ראיתי את זה בגדנע של היום...יכולה רק לתאר איך

      היו מגיבות כל הדנות אם היו אומרים להן לקפוץ לברזנט...

      תודה על המחמאות והכוכב!

      אלומה

       

       

      צטט: light life 2008-09-19 19:04:35


      ברוך שובך יקירתי........

      את הטירונות שלי זה לא מזכיר לי........

      זוכרת שהיה די קשה ולא היו דנות.........

      עוד יעבור לה תום הנעורים........לדנה הכוונה.....

      ואם לא יהיה חבל בהמשך החיים ...........

       

       

        19/9/08 23:41:

      ארי היקר,

      אל תיקרע יותר מדי, כי אנחנו צריכים אותך שלם...

      מתנצלת על המכנסיים. ברור לך מה היה קורה אם הייתי משוטטת בשבילי החצץ במיני....

      חן חן על כל המחמאות!

      אלומה

       

      צטט: אוסטין 2008-09-19 18:03:06

      באלוהים ילדה

      איך שאת יודעת להצחיק!

      מזה נקרעתי........

      פעם ראשונה שלא רואים לך את הרגליים כי את במכנסיים.....

      אני מקווה שזו גם הפעם האחרונה !

      צוחק

       *

      סוף שבוע מקסים

      שלך בידידות רבה

      ארי

       

       

        19/9/08 23:39:

      נילי יקירה-לי!

      וואו, כמה מחמאות...הסמקתי...תודה!

      אכן, דנות כאלה יש הרבה, ומסכימה אתך, שבסוף יוצאים פרחים מהקוצים. היטבת לבטא זאת!

      אלומה

       

       

      צטט: נ.י.ל.י 2008-09-19 17:47:52


      לפני הכל-

      כל הבנות בתמונה יפיפיות(מי מהן זו את?)קריצהסתם.....אותך הרי כולנו כבר מכירים ואוהבים!!

      המורה בעלת הרגליים היפות והנשמה הטובה

      כן יש דנות כאלה ואני אפילו מכירה.....

      החיים מלמדים אותן שיעור או שניים

      וגם מהקקטוסים הללו

      יוצאים פרחים נהדרים!!!

      אהבתי מאד את הסיפור מהחיים!!!

       

       

        19/9/08 23:37:

      הי חלומית מתוקית!

      תתמכרי, תתמכרי, לא אעצור אותך...

      בשבילי כל מכורה היא מכרה זהב...

      אלומה

       

       

      צטט: חלום ומימושו 2008-09-19 17:37:20

      אני מתחילה להתמכר לך יקירתי

      יש לך בארסנל תרופות נגד התמכרות

      רק בשביל הידיעה

      לא שאני מתכוונת להשתמש ..............נשיקה

       

       

        19/9/08 23:35:

      תודה, לוריק מתוקה, על תגובתך המקסימה...

      ותיקון טעות - הפוסט נכתב לאימא של דנה (לא אני)

      מהמורה המלווה שלה (אני).

      את לא היחידה שטעית - ואין לי מושג למה, הרי כולם יודעים שאני מורה, ויש לי ביקורת על המערכת...

      מקווה לראות אותך מחר בתערוכה של אורית גפני!

      אלומה 

      צטט: lorriek 2008-09-19 17:29:42

      מקסים כתבת .

      האמת היא שבקלות יכולתי להלביש את הסיפור הזה על בנותיי אבל , איכשהו הן עברו את זה יותר טוב מהבת שלך .

      זה הגדנ"ע , צבא זה סיפור אחר לגמרי ...

       

       

        19/9/08 23:33:

      כיף שהצלחתי לחייך אותך! אני מבינה שזה לא קל...

      אז אשריי שעשיתי זאת!

      חן חן על הכוכב,ושבת שלום!

      אלומה

       

      צטט: 7777777777777 2008-09-19 17:19:02

      *-

      תודה להעלות את החיוך על פני הצלחת שבת שלום  לך.

       

       

        19/9/08 23:31:

      הי מיכאל!

      חן חן!

      ותיקון טעות - הפוסט נכתב לאימא של דנה (לא אני)

      מהמורה המלווה שלה (אני).

      לא חושבת שהשהות הצבאית תחשל אותה, כי היא החליטה לא להתגייס אחרי השבוע שעברה...

      אלומה

       

      צטט: מיכאל 1 2008-09-19 17:10:17


      איזה יופי של פוסט. נהניתי כל כך מכתיבתך. *  

      אלומה, את כזאת מיוחדת. איך את יודעת לקרוא את הבת שלך.

      מגעיל? -  היא טוענת.  לא נורא. מתרגלים...

      אין לך מושג, כמה השהות הצבאית תבגר ותחשל אותה. בסוף זו תהיה עוד חווייה.

       

       

        19/9/08 23:28:

      תמי!!!!!!!!!!!!!

      מתה עליךךךךךךךךךךךךךךך!

      אלומה

       

       

      צטט: תמי123 2008-09-19 17:09:40

      שמחה שחזרת

      התגעגעתי 

      אוהבת תמי

      כוכב

       

       

        19/9/08 23:27:

      תודה, בנצי היקר על השירים, הריקודים והפרגונים...

      "זיכרונות המורה?" תיקון קטן - זה עדיין טרי מאוד. רק אתמול חזרתי משם...

      אלומה

       

      צטט: raz benzi 2008-09-19 17:04:02

      כמאמר השירים:

      "ישנן בנות,ישנן בנות"(גם כן דנה -אינטרנשיונל)

      "אז, איפה,איפה הן,

      הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן?!"

      גם כן דנה ........מה ?! לא דנה?! אהה!!! ......היורם הגאון!

      כוכב לפוסט חמוד מזכרונות המורה.


       

       

       

        19/9/08 23:26:

      תודה, עופר היקר, על תגובתך היפה...

      ושבת שלום גם לך!

      אלומה

       

      צטט: ofer ben z 2008-09-19 16:56:59

      יפה שבת שלום

       

       

        19/9/08 23:25:

      ברוכה הבאה לבלוג שלי, אורחת יקרה!

      הבנים היו נהדרים! לא היה לי שום בעיה אתם. אותם לא הגעיל כלום.

      הם אפילו המשיכו בפעילות חבושים מפציעות, מנקעים ומעקיצות דבורים, ועשו זאת באומץ

      ובהתמדה של חיילים אמיתיים...אני מצדיעה לכל הבנים שהיו שם!

      אבל הבנות...נו, זה כבר סיפור אחר...ולא אחזור עליו...

      אלומה

       

      צטט: just_tsili 2008-09-19 16:56:51


      נו שוין, היה אחלה בגדנע, היה מעולה עם הבנות....אבל איך היו הבנים ?

       

      אנחנו לפני בערך מאה שנה בבית ליד חגגנו כמו לא יהייה מחר.

      בנים במגורי בנות היה חובה קריצה

       

       

        19/9/08 23:22:

      נ ו, פרסמתי, לא?

      או שהתכוונת לעשות מזה תוכנית ריאליטי...לא, תודה. הספיק לי שבוע עם כל הדנות-בננות...

      חן חן על המחמאות!

      אלומה

       

       

      צטט: הדס שטייף 2008-09-19 16:56:28


      כרגיל...

      נפלא....

      צריך לפרסם ובענק...

      הדס

       

       

        19/9/08 23:21:

      תודה ריקי יקרה, על תגובתך הגדולה!

      אלומה

       

      צטט: ריקיטריקי 2008-09-19 16:55:17


      ג ד ו ל ה!!!  *

      וחוצמזה מרקיז הכל בסדר....רגוע

       

       

        19/9/08 22:36:

      צטט: אישה1 2008-09-19 22:28:21

      קראתי בשקיקה את הפוסט המצחיק-עצוב על דנה ושכמותה.

      הן בתור אמא לשתי בנות (למזלי ולשמחתי, ממש ממש לא מסוג "דנה" שתיארת) והן בתור מורה בתיכון גדול בב"ש מזה כ 20 שנה, הזדהיתי עם התיאור שלך.

      נכון שעל פניו הוא נשמע קיצוני במקצת, אך הריי אני מניחה שזו הייתה כוונתך. להראות לנו את "דנה" במערומיה (אה, בעצם היא הריי נגעלת מהמקלחת...חיוך). דנה שמייצגת פלח מסויים באכלסייה, שגם איתו עלינו להתמודד כמורים, ולא רק מורים מלווים במסע הגדנ"ע אלא לעיתים מסע החיים.

      מזל שיש הרבה יותר מהסוגים האחרים (אלו שדנה נגעלת מהם...). ובכך נתנחם.

      שבת שלום ותודה על החוויה שבקריאה.

      דינה

      נ.ב- שמתי לב שחלק מהמגיבים כאן פרשו את הסיפור של דנה כאילו כתבת אותו על בתך. אני ממש לא ראיתי זאת כך, אלא כסיפור ביקורת במסווה של רוח קלילה והומוריסטית מפיה של המורה המלווה את העלמה דנה במסע הגדנ"ע (כשהמורה זו את כמובן).

      ואם אני זו שטועה ולא הם- אנא קבלי את התנצלותי. אולי לא הבנתי את ה"עוקץ" בצורה הנכונה.

       

        19/9/08 22:10:

      קוסמת המילי שלי..

      אין עלייך !!

      כותבת..בקסם..

      ממחישה סיפור לאמת ..

      כבר אף פעם לא יודעת אם זו הגדה או אגדה.

      שלך

      רפאלה*

        19/9/08 21:06:

       

      מצחיקה כתמידצוחקנשיקה

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        19/9/08 20:47:

      הי אלומה

      אני מאמינה שבכל גיוס יש לפחות דנה אחת ,

      אולי לא בקיצוניות כזאת אבל אין ספק שהדור הולך ונהיה מפונק.

      כמעט לא רואים מטיילים שיוצאים עם אוהלים לתנאי שטח , הכל מתקיים סביב טיסות בתי מלון ובמקרה הגרוע - צימרים .

      החינוך מגיע מהבית , ואני שמחה שהיא בקשה שהאמא תבוא עם הרכב 4X4 ולא ביקשה את הנהג עם ה.....

       

      נקווה לטוב ונראה מה יהיה בעוד כמה שנים.

      אני מפחדת לחשוב, אולי ישלחו את המטפלת האישית לעשות טירונות במקום הילדה ?.?.?

       

      שתהיה שבת נפלאה

      מזל

        19/9/08 20:03:

      היי מספרית אחת

      נחמדה התמונה ונחמד הסיפור.

      שיעשעת אותי לכבוד שבת

      נטולת כוכבים

      שוש

        19/9/08 19:55:

      הצלחת להצחיק אותי

      ואני באה מחר

      לקחת את דנה

      חזרה הבייתה

       מספיק עם

      האימונים שלפני

      .. שלך

      אימא של דנה

      אגב הכל בסדר

      אך חבל שלא קראת

      לSMה ששלחתי

      פשוט השכנה הודיעה על פריצה בביתך

      לא קרה דבר

      רק נעלמו כמה מה..

      אפרת**

       

       

        19/9/08 19:05:

      כוכב לשובך *

      לארה

       

        19/9/08 19:04:


      ברוך שובך יקירתי........

      את הטירונות שלי זה לא מזכיר לי........

      זוכרת שהיה די קשה ולא היו דנות.........

      עוד יעבור לה תום הנעורים........לדנה הכוונה.....

      ואם לא יהיה חבל בהמשך החיים ...........

        19/9/08 18:03:

      באלוהים ילדה

      איך שאת יודעת להצחיק!

      מזה נקרעתי........

      פעם ראשונה שלא רואים לך את הרגליים כי את במכנסיים.....

      אני מקווה שזו גם הפעם האחרונה !

      צוחק

       *

      סוף שבוע מקסים

      שלך בידידות רבה

      ארי

        19/9/08 17:47:


      לפני הכל-

      כל הבנות בתמונה יפיפיות(מי מהן זו את?)קריצהסתם.....אותך הרי כולנו כבר מכירים ואוהבים!!

      המורה בעלת הרגליים היפות והנשמה הטובה

      כן יש דנות כאלה ואני אפילו מכירה.....

      החיים מלמדים אותן שיעור או שניים

      וגם מהקקטוסים הללו

      יוצאים פרחים נהדרים!!!

      אהבתי מאד את הסיפור מהחיים!!!

        19/9/08 17:37:

      אני מתחילה להתמכר לך יקירתי

      יש לך בארסנל תרופות נגד התמכרות

      רק בשביל הידיעה

      לא שאני מתכוונת להשתמש ..............נשיקה

        19/9/08 17:29:

      מקסים כתבת .

      האמת היא שבקלות יכולתי להלביש את הסיפור הזה על בנותיי אבל , איכשהו הן עברו את זה יותר טוב מהבת שלך .

      זה הגדנ"ע , צבא זה סיפור אחר לגמרי ...

        19/9/08 17:19:

      *-

      תודה להעלות את החיוך על פני הצלחת שבת שלום  לך.

        19/9/08 17:12:


        תיקון :הכוונה: השהות הטרום-צבאית. (גדנ"ע).

      שבת נהדרת !

        19/9/08 17:10:


      איזה יופי של פוסט. נהניתי כל כך מכתיבתך. *  

      אלומה, את כזאת מיוחדת. איך את יודעת לקרוא את הבת שלך.

      מגעיל? -  היא טוענת.  לא נורא. מתרגלים...

      אין לך מושג, כמה השהות הצבאית תבגר ותחשל אותה. בסוף זו תהיה עוד חווייה.

        19/9/08 17:09:

      שמחה שחזרת

      התגעגעתי 

      אוהבת תמי

      כוכב

        19/9/08 17:04:

      כמאמר השירים:

      "ישנן בנות,ישנן בנות"(גם כן דנה -אינטרנשיונל)

      "אז, איפה,איפה הן,

      הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן?!"

      גם כן דנה ........מה ?! לא דנה?! אהה!!! ......היורם הגאון!

      כוכב לפוסט חמוד מזכרונות המורה.


       

        19/9/08 17:03:

      הסיבה שהצלחתי, נעמה יקירתי, היא שהילדה לא הזויה. היא אמיתית חוץ מהשם...

      ו-כן, הוריה באו לקחת אותה, יחד עם עוד כמה "דנות"...

      חן חן על הפרגון!

      אלומה

       

      צטט: נעמה ארז 2008-09-19 16:54:01


      אין עלייך,

      הצלחת להביא לנו ילדה כל כך הזויה באופן כל כך אמיתי.

      עליה בטח נכתב:
      "דנה נמה

      דנה קמה"

      כנראה שזה מה שהיא עשתה כל הזמן במחנה שלכם.

      באמת אמא שלה באה לקחת אותה באמצע?

      כמובן *יחד עם נשיקה,

       נעמה

       

       

        19/9/08 17:01:

      תודה, איריס נשמה!

      בשישבת אסיים כניסותיי לפוסטים של חבריי, ואת ביניהם בעדיפות גבוהה!

      שבת נפלאה!

      אלומה

       

       

      צטט: קשתית 8 2008-09-19 16:53:16


      אלומה ואני כל כך דאגתי

      ברוך שובך חסרת

      את מפיחה רוח חיים באתר

      והחוש ההומור שלך בטוב טעם ...אוהבת .

      שמחה לשמוע שנהנת .

      * איריס חיוך שבת שלום

       

       

        19/9/08 17:00:

      דסיקה היקרה והחכמה עד מאוד!!

      אכן, המכתב בעצם מופנה לאימא של דנה והחינוך שלה...

      תודה!

      אלומה

       

       

      צטט: דסיקה 2008-09-19 16:53:09

      אותי שכנעת שהסיפור נכון.

      חוץ מזה אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

      בטח יש עד  דנות מסוגה פזורות במרחב.

      זה לא היא זה החינוך הדפוק שקיבלה מהבית

      ולך*

       

       

        19/9/08 16:58:

      חן חן, עלמתי, על שנהנית להיזכר בטירונות שלך....

      אבקרך בקרוב, אחרי שאסיים לענות על 400 ההודעות שמחכות לי כאן מחברי קפה מודאגים...

      אלומה

       

       

      צטט: עלמה אוהבת 2008-09-19 16:49:48


      אם למקלחות היא נכנסת? נראה לך? זה מגעיל אותה. בטח שיש מים חמים , אבל מגעיל אותה להתקלח עם עוד בנות באותו חדר. אוי, באמת, אל תתחילי להגיד שבמכון כושר היא עושה אותו דבר, כי הבנות במכון כושר לא מגעילות כמו פה!

       

       

      "דנה" שלך מזכירה לי את הטירונות שלי קריצה

       

       

        19/9/08 16:56:
      יפה שבת שלום
        19/9/08 16:56:


      נו שוין, היה אחלה בגדנע, היה מעולה עם הבנות....אבל איך היו הבנים ?

       

      אנחנו לפני בערך מאה שנה בבית ליד חגגנו כמו לא יהייה מחר.

      בנים במגורי בנות היה חובה קריצה

        19/9/08 16:56:


      כרגיל...

      נפלא....

      צריך לפרסם ובענק...

      הדס

        19/9/08 16:56:

      כוזרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!

      התגעגעתי!!!!

      החזירו לי את הנעורים? חשבתי שמעולם לא איבדתי אותם. את הנעורים, אני מתכוונת...

      מאשרת בתודה קבלת 1 כוכב ספוג הילה של ארון הקודש...

      אלומה

       

       

      צטט: הכוזרי 2008-09-19 16:49:20


      אלומההההה. ואוו לא הכרתי אותך עם בגדים

      הבנות החזירו לך את הנעורים

      ואני אחזיר לך כוכב

      יאללה שבת שלום

      אני הולך לתפוס מקום ליד ארון הקודש

       

       

        19/9/08 16:55:


      ג ד ו ל ה!!!  *

      וחוצמזה מרקיז הכל בסדר....רגוע

        19/9/08 16:54:

      תודה, מיקי היקר, על תגובתך המחבקת!

      כיף לחזור עם חברים כמוך!

      ובבקשה קבל בהבנה את איטיותי בהגעה לפוסטים שלך...הלם השיבה לתרבות...

      שבת נפלאה!

      אלומה

       

       

      צטט: mikiasi 2008-09-19 16:45:52

      * ברוך שובך מהחופש

      כרגיל עשיר בהומור וכייפי.

      שבת שלום מבורכת בשפע אור ואהבה.


       

       

       

        19/9/08 16:54:


      אין עלייך,

      הצלחת להביא לנו ילדה כל כך הזויה באופן כל כך אמיתי.

      עליה בטח נכתב:
      "דנה נמה

      דנה קמה"

      כנראה שזה מה שהיא עשתה כל הזמן במחנה שלכם.

      באמת אמא שלה באה לקחת אותה באמצע?

      כמובן *יחד עם נשיקה,

       נעמה

        19/9/08 16:53:


      אלומה ואני כל כך דאגתי

      ברוך שובך חסרת

      את מפיחה רוח חיים באתר

      והחוש ההומור שלך בטוב טעם ...אוהבת .

      שמחה לשמוע שנהנת .

      * איריס חיוך שבת שלום

        19/9/08 16:53:

      אותי שכנעת שהסיפור נכון.

      חוץ מזה אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

      בטח יש עד  דנות מסוגה פזורות במרחב.

      זה לא היא זה החינוך הדפוק שקיבלה מהבית

      ולך*

        19/9/08 16:52:

      הי שושי!

      חן חן!

      צרת רבים...הה? ככה זה אצלנו במגזר...חחח

      אגב, אם את חושבת שהמרחק בין 3 השעות עצר 10 הורים מלהגיע , אינך אלא טועה...

      אבל את יודעת שבעצם נהניתי, נכון?

      אלומה 

       

      צטט: שושי פולטין 2008-09-19 16:40:16

      הי אלומה,

      כרגיל את "קורעת" אותי מצחוק,

      אפשר לחשוב שהיית עם 'דנה' שלי..חיוך, לא, לא זו מהבית אלא מכיתת החינוך.

      זה מזכיר לי את שבוע הגדנ"ע של הכיתה הקודמת שלי . היינו בבסיס הגדנ"ע שדה בוקר.

      בלילה הראשון כולם רצו לחזור הביתה. אמרנו להם שרק אם ההורים באים בעצמם לקחת אותם,

      בגלל המרחק נאלצו להשאר וחזרו עם חיוך על השפתיים  בתחושה ש'עשינו זאת'.

       *

      שבת שלום,

      מגיעה לך מנוחה.

       

       

        19/9/08 16:49:


      אם למקלחות היא נכנסת? נראה לך? זה מגעיל אותה. בטח שיש מים חמים , אבל מגעיל אותה להתקלח עם עוד בנות באותו חדר. אוי, באמת, אל תתחילי להגיד שבמכון כושר היא עושה אותו דבר, כי הבנות במכון כושר לא מגעילות כמו פה!

       

       

      "דנה" שלך מזכירה לי את הטירונות שלי קריצה


      אלומההההה. ואוו לא הכרתי אותך עם בגדים

      הבנות החזירו לך את הנעורים

      ואני אחזיר לך כוכב

      יאללה שבת שלום

      אני הולך לתפוס מקום ליד ארון הקודש

        19/9/08 16:45:

      * ברוך שובך מהחופש

      כרגיל עשיר בהומור וכייפי.

      שבת שלום מבורכת בשפע אור ואהבה.


       

        19/9/08 16:40:

      הי אלומה,

      כרגיל את "קורעת" אותי מצחוק,

      אפשר לחשוב שהיית עם 'דנה' שלי..חיוך, לא, לא זו מהבית אלא מכיתת החינוך.

      זה מזכיר לי את שבוע הגדנ"ע של הכיתה הקודמת שלי . היינו בבסיס הגדנ"ע שדה בוקר.

      בלילה הראשון כולם רצו לחזור הביתה. אמרנו להם שרק אם ההורים באים בעצמם לקחת אותם,

      בגלל המרחק נאלצו להשאר וחזרו עם חיוך על השפתיים  בתחושה ש'עשינו זאת'.

       *

      שבת שלום,

      מגיעה לך מנוחה.