כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לבי, הגיגיי.

    ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
    את המטען - פרקתי כאן.
    וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.

    פוסטים אחרונים

    0

    ח"ח

    27 תגובות   יום שישי , 19/9/08, 19:09


    החלטתי להתקשר לחלק מהורי התלמידים שלמדו איתי ביום חמישי, ולספר להם שילדיהם עבדו ברצינות ושאני גאה בהם מאוד.

    שיחה ראשונה:

    "שלום, מדברת תמר, המורה לאנגלית של תומר".

    "כן, שלום לך, תראי, הוא פשוט לא הרגיש טוב אתמול".

    "אה, באמת? רציתי רק לספר לך שהוא עבד נפלא היום".

    "תומר"?

    "כן, תומר".

    "לא, כי יש לי עוד בן". 

    "דיברתי על תומר. הוא עבד יפה ואני גאה בו מאוד".

    שתיקה. ואחריה:

    "באמת, תודה רבה לך, תודה, שנה טובה לך, באמת תודה".

    "בבקשה, תמסרי לו דרישת שלום ממני".

    שיחה שניה:

    "שלום, מדברת תמר, המורה לאנגלית, אמא בבית"?

    (מסתבר שענה התלמיד עצמו).

    "לא".

    "אפשר בבקשה את הטלפון הסלולארי שלה"?

    "אה...."

    "רציתי פשוט לספר לה איזה יופי עבדת היום בשיעור אנגלית".

    "מה, באמת? תספרי לה שאני תלמיד טוב? 054..."

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/10/08 20:13:

      צטט: lynxhfr 2008-10-04 22:30:17


      הייי

      1 - הכוכב הוא על המעשה

      2 - תזהרי!!!  המערכת לא אוהבת חריגים קריצה

       

      שבוע טוב

      אניתמים

       

      1 תודה

      2 My second name is...

      3 שיקפצו.

       

        5/10/08 20:12:

      צטט: קפוצ'ינו-גרנדה-גרנדה 2008-10-04 20:02:14

      מחמם את הלב. כל הכבוד לך.

      תדעי שיכול להיות שהטלפון הזה

      שינה משהו אצל התלמידים האלו לכל החיים.

       

       

      אני מקווה שכך.

      שיעור אח"כ, התלמיד המדובר אץ אלי צוהל ושאל: "גם היום תתקשרי לאמא שלי"?
        4/10/08 22:30:


      הייי

      1 - הכוכב הוא על המעשה

      2 - תזהרי!!!  המערכת לא אוהבת חריגים קריצה

       

      שבוע טוב

      אניתמים

       

      מחמם את הלב. כל הכבוד לך.

      תדעי שיכול להיות שהטלפון הזה

      שינה משהו אצל התלמידים האלו לכל החיים.

       

        22/9/08 07:22:

      צטט: flyart 2008-09-21 23:27:17

      אחח.. איזה מורות יש היום. חבל"ז.

      I would'nt know, i'm not a teacher...

      נשיקה

        21/9/08 23:27:
      אחח.. איזה מורות יש היום. חבל"ז.
        21/9/08 12:24:

      צטט: ורד א. 2008-09-21 11:09:44


      איזו מורה נהדרת את!

       

      יכולה להיות המורה של ילדיי בעוד כמה שנים?... קריצה

       

      המורים בד"כ מטלפנים כשיש משהו לא טוב להגיד, אז זה שינוי מרענן...

      נראה לי עדיף "לסגור" דברים רעים עם התלמיד עצמו, וטובים לדווח להורים.

      כמובן, כל עוד אפשרי.

       

        21/9/08 11:53:

      צטט: *תמר* 2008-09-20 21:56:23

      צטט: מילים 2008-09-20 13:05:48


      תתקשרי גם אלי ותגידי לי איזה בן תלמיד נפלא יש לי, בבקשה...

      אז מה אם הוא לא תלמיד שלך...

       

       

      צוחק

      אתה יודע, זה כמו ההוא שמבקש מאלוהים לזכות בלוטו אבל לא ממלא...

      גם אתה לא נתת ת'טלפון.

      :-))

       

       המורים הם כמו הבנקים...הם מתקשרים רק כשרע

        21/9/08 11:09:


      איזו מורה נהדרת את!

       

      יכולה להיות המורה של ילדיי בעוד כמה שנים?... קריצה

       

      המורים בד"כ מטלפנים כשיש משהו לא טוב להגיד, אז זה שינוי מרענן...

        20/9/08 21:58:

      צטט: ...blue 2008-09-20 16:07:33

      דבר כזה "קטן" עושה את התלמיד והמשפחה הכי מאושרים שיש :)

       

       

       

      ואין תענוג גדול יותר מלהיות נושאת הבשורה.

      תודה אסף.

        20/9/08 21:57:

      כולם נפלאים ומקסימים.

      אבל, ברגע שמתחילים להוכיח אותם ולצפות מהם לציונים במקום לצפות מהם להיות בני אדם טובים עם ערכים, הם מאבדים כיוון.

      בגיל הזה הם כל כך לא מגובשים עד כדי כך שהם עצמם הולכים לאיבוד ולא מצליחים להסביר את עצמם או לא מנסים כי יודעים שפשוט לא יבינו אותם.

      ההורים חייבים שיחום הכוונה מהר כמה שיותר מהר כדי להבין שאין דבר שכזה ילד רע !

       

      צילי, אצלנו בבי"ס זה קצת יותר מורכב, לא מדובר בתלמידים שיש להם "רק" ליקויי למידה וכו', אלא גם מצב משפחתי בעייתי ועוד קישוטים.

       

        20/9/08 21:56:

      צטט: מילים 2008-09-20 13:05:48


      תתקשרי גם אלי ותגידי לי איזה בן תלמיד נפלא יש לי, בבקשה...

      אז מה אם הוא לא תלמיד שלך...

       

       

      צוחק

      אתה יודע, זה כמו ההוא שמבקש מאלוהים לזכות בלוטו אבל לא ממלא...

      גם אתה לא נתת ת'טלפון.

      :-))

        20/9/08 16:07:

      דבר כזה "קטן" עושה את התלמיד והמשפחה הכי מאושרים שיש :)

       

        20/9/08 13:10:

      צטט: מילים 2008-09-20 13:05:48


      תתקשרי גם אלי ותגידי לי איזה בן תלמיד נפלא יש לי, בבקשה...

      אז מה אם הוא לא תלמיד שלך...

      כולם נפלאים ומקסימים.

      אבל, ברגע שמתחילים להוכיח אותם ולצפות מהם לציונים במקום לצפות מהם להיות בני אדם טובים עם ערכים,.

      הם מאבדים כיוון.

      בגיל הזה הם כל כך לא מגובשים עד כדי כך שהם עצמם הולכים לאיבוד ולא מצליחים להסביר את עצמם או לא מנסים כי יודעים שפשוט לא יבינו אותם.

       

       

      ההורים חייבים שיחום הכוונה מהר כמה שיותר מהר כדי להבין שאין דבר שכזה ילד רע !

       

        20/9/08 13:05:


      תתקשרי גם אלי ותגידי לי איזה בן תלמיד נפלא יש לי, בבקשה...

      אז מה אם הוא לא תלמיד שלך...

        20/9/08 10:23:

      צטט: just_tsili 2008-09-20 10:22:48

      צטט: *תמר* 2008-09-20 10:16:27

      פשוט יש כאן את הנבואה המגשימה את עצמה.

      אומרים עליהם שהם לא שווים כלום אז הם יעשו הכל כדי לא להיות שווים כלום.

      כשבסוף מגיע מישו ומחמיא להם אפילו על כך שהילקוט מסודר הם לא ממש מאמינים ולא ממש מבינים על מה המהומה.

      והתכונה הזו שהם מיד מתכנסים בקונכיה שלהם נוראה בשבילי פשוט כואב הלב, הם מיד עוברים לעמדת מיגננה.

       

      כמו שאמרתי להורים עצמם - לאט-לאט... אחרי החגים מתיישרים קצת :-)

      רוצה לבוא לעבוד אצלנו צילי?

      וואלה בכיף הייתי באה

       

       

      כותבת לך בפרטי.

        20/9/08 10:22:

      צטט: *תמר* 2008-09-20 10:16:27

      פשוט יש כאן את הנבואה המגשימה את עצמה.

      אומרים עליהם שהם לא שווים כלום אז הם יעשו הכל כדי לא להיות שווים כלום.

      כשבסוף מגיע מישו ומחמיא להם אפילו על כך שהילקוט מסודר הם לא ממש מאמינים ולא ממש מבינים על מה המהומה.

      והתכונה הזו שהם מיד מתכנסים בקונכיה שלהם נוראה בשבילי פשוט כואב הלב, הם מיד עוברים לעמדת מיגננה.

       

      כמו שאמרתי להורים עצמם - לאט-לאט... אחרי החגים מתיישרים קצת :-)

      רוצה לבוא לעבוד אצלנו צילי?

      וואלה בכיף הייתי באה

       

        20/9/08 10:17:

      צטט: ~rachel~ 2008-09-19 22:28:42


      נראה לי שאם היית מורה של הילדים שלי

      לא הייתי מצליחה לריב איתך

      סתתתםםםםםם  לא באמת רבתי עם המורים

       

      אני באמת לא רבה בקלות, אבל גם לי יש את הג'ננות שלי...:-)))
        20/9/08 10:16:

      פשוט יש כאן את הנבואה המגשימה את עצמה.

      אומרים עליהם שהם לא שווים כלום אז הם יעשו הכל כדי לא להיות שווים כלום.

      כשבסוף מגיע מישו ומחמיא להם אפילו על כך שהילקוט מסודר הם לא ממש מאמינים ולא ממש מבינים על מה המהומה.

      והתכונה הזו שהם מיד מתכנסים בקונכיה שלהם נוראה בשבילי פשוט כואב הלב, הם מיד עוברים לעמדת מיגננה.

       

      כמו שאמרתי להורים עצמם - לאט-לאט... אחרי החגים מתיישרים קצת :-)

      רוצה לבוא לעבוד אצלנו צילי?

        19/9/08 22:32:

      צטט: *תמר* 2008-09-19 22:26:01

      צטט: just_tsili 2008-09-19 20:02:03


      מקסימה שלי,

       

      כואב לי הלב עד כמה ההערכה העצמית של הילדים האלו ירודה.

      כל הכבוד לך על החיזוק שלהם, מבטיחה לך שלעולם לא ישכחו לך את זה.

      נורא כואב הלב עליהם, זה נכון.

      את יודעת, תמיד לימדתי את הילדים שלי, שאם יש להם משהו רע להגיד, שלא ימהרו, אבל אם יש להם משהו טוב - שיגידו. שיתאמצו וירימו טלפון ויגידו. הילדים האלה כל כך לא ציפו למשהו טוב, וגם לא הוריהם, שההורים ישר הצטדקו וסיפרו סיפורים וכל כך אני שמחה שהיה לי הכבוד לשמח אותם קצת.

       

       

      פשוט יש כאן את הנבואה המגשימה את עצמה.

      אומרים עליהם שהם לא שווים כלום אז הם יעשו הכל כדי לא להיות שווים כלום.

      כשבסוף מגיע מישו ומחמיא להם אפילו על כך שהילקוט מסודר הם לא ממש מאמינים ולא ממש מבינים על מה המהומה.

      והתכונה הזו שהם מיד מתכנסים בקונכיה שלהם נוראה בשבילי פשוט כואב הלב, הם מיד עוברים לעמדת מיגננה.

        19/9/08 22:28:


      נראה לי שאם היית מורה של הילדים שלי

      לא הייתי מצליחה לריב איתך

      סתתתםםםםםם  לא באמת רבתי עם המורים

        19/9/08 22:27:

      צטט: הסמויה 2008-09-19 21:04:57


      איזה יופי, הלוואי ולילדי מורה כמוך...

       

      קטונתי, באמת, אבל תודה רבה על המחמאה!

       

        19/9/08 22:26:

      צטט: ד פ נ ה 2008-09-19 20:14:14

      זה כמו החשש האוטומטי מרופא השיניים:)))

       

      תמשיכי ככה יקירה, לחזק ללמד לתמוך. זה עושה שינוי. בטוח.

       

      שבת שלום}{

       

      אני עדיין מתה מפחד אצל רופא השיניים... :-)))

        19/9/08 22:26:

      צטט: just_tsili 2008-09-19 20:02:03


      מקסימה שלי,

       

      כואב לי הלב עד כמה ההערכה העצמית של הילדים האלו ירודה.

      כל הכבוד לך על החיזוק שלהם, מבטיחה לך שלעולם לא ישכחו לך את זה.

      נורא כואב הלב עליהם, זה נכון.

      את יודעת, תמיד לימדתי את הילדים שלי, שאם יש להם משהו רע להגיד, שלא ימהרו, אבל אם יש להם משהו טוב - שיגידו. שיתאמצו וירימו טלפון ויגידו. הילדים האלה כל כך לא ציפו למשהו טוב, וגם לא הוריהם, שההורים ישר הצטדקו וסיפרו סיפורים וכל כך אני שמחה שהיה לי הכבוד לשמח אותם קצת.

       

        19/9/08 21:04:


      איזה יופי, הלוואי ולילדי מורה כמוך...

       

        19/9/08 20:14:

      זה כמו החשש האוטומטי מרופא השיניים:)))

       

      תמשיכי ככה יקירה, לחזק ללמד לתמוך. זה עושה שינוי. בטוח.

       

      שבת שלום}{

        19/9/08 20:02:


      מקסימה שלי,

       

      כואב לי הלב עד כמה ההערכה העצמית של הילדים האלו ירודה.

      כל הכבוד לך על החיזוק שלהם, מבטיחה לך שלעולם לא ישכחו לך את זה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      *תמר*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין