איש יקר שלי,

אל תכעס עלי, אבל לא הייתה לי ברירה

אתמול בלילה אחרי שהלכת ישבתי ובכיתי, כאב לי לראות אותך ככה. זה לא מגיע לך

אתה אדם מקסים, חכם, נפלא, חם, אוהב, חבר טוב ועוד הרבה תכונות נפלאות.

אמרתי לך שאני זוכרת אותך כשהיית מאושר (אני מקווה שהיית אז מאושר). אותי תמיד עשית מאושרת. תמיד עזרת, תמכת, היית שם בלי עוררין.

אני לא רוצה לאבד אותך יקירי, אני באמת אוהבת אותך אבל המצב בלתי נסבל.

הייתי חייבת להוציא את עצמי מהמשוואה. גם בשבילך וגם בשבילי. אני לא יודעת מה עוד אני יכולה לומר לך. אתה חייב לקבל את ההחלטות הנכונות. הלב שלי נשבר כשאני רואה אותך ככה. בכיתי כל הלילה, כבר אמרתי? . אני יודעת שהחיים מורכבים והדברים הם לא שחור או לבן, אבל אתה חייב לקבל את ההחלטה הנכונה! מגיע לך לשמוח, להיות נאהב ומוקף באהבה, לאהוב ולחיות חיים נפלאים..... אומנם הבטחנו זה לזו....אבל הלא יכול להפוך לכן בנסיבות מסוימות, תלוי בנסיבות.

אולי אני קצת חצופה וזה בכלל לא המקום שלי לבוא ולומר שאתה חייב לקבל את ההחלטות הנכונות, אבל הלב שלי באמת נשבר.

למרות מה שכתבתי לך אתמול, אני תמיד אהיה חברה שלך ותמיד אהיה כאן בשבילך.

אל תכעס עלי יקירי.