כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    אצבעות שחורות 19.9.8

    78 תגובות   יום שבת, 20/9/08, 13:02

    7 ימים

    פרויקט החג (המוקדם): כל הכותבים התבקשו לכתוב על השינוי שהם רוצים לעשות בחייהם. המעניין בטקסטים שלהם הוא שכולם נשמעו כמו בני נוער - לא, זה לא עלבון - הם רוצים להתחיל לחיות, הם רוצים למצוא את עצמם, הם רוצים לכתוב ספר, הם רוצים טו גו ווילד. זה מרגש ומעניין: אתם רואים, לא משנה מה אנשים עושים, כלומר מה המקצוע שלהם ובני כמה הם, כולם רוצים אותו דבר. כולנו נשארנו אותם ילדים מסביב למדורה בקומזיץ האחרון של החיים שלנו לפני הגיוס, חושבים שהחיים עוד שנייה יתחילו, ומשוכנעים שנדע לחיות אותם נכון. וזה כל כך כל כך לא קרה. לאף אחד.

    יס סר, איי קן בוגי

    מוזמנים הקוראים החרוצים למצוא את ההבדלים בין בוגי יעלון של 2006 לזה של 2008. אני התקשיתי.

    חוצ מזה שהוא השיל ממשקלו (כעת שדפדף הוא), אך לא החליף סנדליים.
    אה, סליחה, יש הבדל: הוא הוציא ספר (בהוצאת ידיעות, נו) "דרך ארוכה קצרה".
    ותגובת מש' ראש הממשלה:

    "אחריתו הפוליטית של יעלון נדמית כעצובה ומביכה אף יותר מבחרותו כחייל משוחרר ממורמר. אין לנו כל עניין להתייחס לדבריו הנבובים ואנחנו מאחלים לו הצלחה בפריימריס של הליכוד".

    מחיתי דמעות בהתרגשות. העיתונאי ששונא בלוגים/בלוגרים (כלומר אותי) פתח את לבו בפני בלוגר אמריקאי חובב הסמויה, שכותב על "דברים שלבנים אוהבים" ואף צירף לינק.

    הבלוגוספירה מודה לך ומאמצת אותך לחיקה. סלחנו.

     

    אז אמנון דנקנר ויאיר לפיד חברים. אז הייתה כתבה באולפן שישי בשבוע שעבר על הספר. ודנקנר חגג בבר המצווה הרפורמית של ליאור לפיד. אבל הסיפור לא נגמר: ביקורת מתייפחת על הספר מופיעה גם בגיליון זה בראש המדור של לפיד.

    האח הידד ותמשיכו כך.


    7 לילות

    לא סתם מקטרים: אחרי הפרויקט בו התברר שחמישה שחקנים עושים אותם שמונים תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים, מציע העיתון את הדור הבא של השחקנים הצעירים, ואף הצילום שלהם (רמי זרנגר) במקלחת משותפת, ייחודי.

    רק ההגשה בעייתית.

    במקום לידד אותנו עם החמישה, מופיע איזה כיתוב תמונה נידח ומטושטש בצד ימין של הכפולה, עם שמות המשפחה שלהם בלבד.

    ובקיצור: רעיון טוב ונכון, טעות קשה בהגשה. שימו מעל כל אחד שלט נאון צועק (אוקיי, רק בכאילו?) עם השם המלא שלהם. שנדע בוודאות מי זה מעין בלום או מי זו רינת מטטוב. תודה.


    זמן תל אביב

    מתברר שמערכת המקומון היא זו שעמדה מאחורי הקמפיין שהריץ את אורלי וילנאי וגיא מרוז לראשות עת"א: "כי גם בועה צריך לנקות!"

    החשיפה היא במסגרת ראיון עם השניים.


    גלובסופ"ש

    כמו שכתבתי שלשום, באמת הגיע בחמישי בערב (מאוחר יחסית) הגלובס המשודרג, ואני לא מבינה את מהותו.

    ראשית, בשביל מה הברודשיט? למה, נדמה לכם שאנחנו, הקוראים, נהנים מסדינים? כלומר שלא למטרות שכיבה עליהם? ובכן, לא. ממש לא. אז עכשיו עוד סדין נקלע לחיינו? ועוד ורדרד סלמוני?

    והשם! אלוהים, השם! גלובסופ"ש? מי הקריאייטיב מי?

    בכוורת של ציפי לבני, המופיעה בהמשך הגיליון חסרה אותה מירלה גל, שהוגדרה כחברתה הטובה מכיתה א' אך לפני יומיים. כבר סולקה מהכוורת?


    מוחות גדולים
    סלקום יצאה לאחרונה בקמפיין רחב היקף תחת הסלוגן: זמן is money.
    ארז ריינמן פרסם בדיוק לפני שנה - ממש כאן בקפה - את אותו הסלוגן רק בצורת הגשה טיפה שונה:
    משרד הפרסום האחראי על הקמפיין הוא גיתם bbdo . מוחות גדולים, או רעיון שנלקח? ברור כמובן מה תהיה התשובה של משרד הפרסום, לא?

    הצייר צלם אורי גרשט התראיין במארקרוויק ובהעיר. החלק האחר של הכתבה מתעסק בעסקים ואמנות שחברו להם יחדיו. גם בפירמה יש כתבה דומה.


    מוספשבת

    ד"ר אורית גלילי (כך במקור) נוזפת בתקשורת, שלא יצאה נגד פורום החווה.

    אבל הנה, הכותרת למדור של בן כספית היא "לבני התלכלכה" וזה למה? על שום שנעזרה בפורום החווה המושמץ, כך מפורט בטקסט.


    Mynet

    רציתי להביא את הראיון המסנג'רי (אחלה טרנד, נכון? אני רואה עצמי אחת המייסדות) של מיה סלע בידיעות תל אביב עם אודי שרבני, שחוזר לארץ מאוסטרליה, אחרי שנישא לכל נשותיה, לתערוכה שלו בגלריה דרובל.

    אבל לא, זה לא מופיע ברשת.


    לחם, עבודה ונשק

     

    אלימות נגד עיתונאים ערביים בישראל (מתוך פירמה האחרון).


    מיילבק

    1. כותבת לני ריפנשטל

    "אני מקווה שאת לא הולכת להתעלם ממה שעשתה נורית גרץ לבעלה (האהוב, עלק) עמוס קינן.

    עוד רגע והייתה מצטלמת איתו כשהיא מחליפה לו חיתול או מנקה לו את הקאקי.

    תארי לך שעמרי שרון  היה מצטלם ליחסי ציבור של איזה פרויקט ביחד עם אבא שלו השוכב כצמח באיזה בית חולים, מה היינו אומרים אז?

    תוקא נורית גרץ ממשפחת האדם התרבותי".

    רק אחרי שקראתי את לני הגעתי ליגאל סרנה מדבר עם גרץ ועם קינן ב-7 לילות, ואני לא מסכימה איתה. כן, יש צילום של השניים, גרץ וקינן, והוא נראה בו מבוגר, כחוש וחולה. אבל אני לא רואה בתצלום הזה משהו מבזה. וכבר ראיתי תצלומים מבזים בעיתונים בימי חיי. כך גם באשר לטקטס, המדבר על הביוגרפיה שכתבה עליו.
    אז מי צודקת (במירכאות)?

    2. כותב ד"ב:
    "הסדרה הבריטית סקינס ממש לא חדשה (באנגליה מזמן כבר הסתיימה העונה השנייה והסדרה ירדה). בנוסף, ג'אל שמוזכר בכתבה היא בכלל בחורה.

    במעריב עסקים מופיע ראיון של צח יוקד עם היוצר של גירלס גו ווליד, ג'ו פרנסיס, אבל מדובר במחזור של כתבה שנעשתה בסופשבוע של מעריב ושתורגמה מלוס אנג'לס טיימס (הכתבה בסופשבוע הרבה יותר טובה).

    ב-7 ימים החל להופיע שמו של המעצב הגרפי, אביב קלר, לצד העורך, ניר חפץ, בעמוד הפתיחה. המקום היחיד בידיעות שעורך גרפי מקבל קרדיט?


    מוסף הארץ

    רגע לפני שהמהדורה המודפסת נעלמת (תכף מתייחסת)

    המלצות קריאה:

    קטסטרוף! מתברר שגם לתקשורת חלק לא מבוטל בכך שחיפושיות הקצב לא הגיעו אלינו בזמן אמת.

    חובה לקרוא.
    ^

    סוכנת מוסד ותיקה שכבר איננה.
    ^

    מוקדש למיא עשת ולג'רונימו:

    אנה פנתה האהבה (אינטרנטה).


    תרבות מעריב

    זוכרים את הדיון בטוקבקים של אצבעות שחורות בשבוע שעבר על מוניטין? רון מיברג - במקרה או שלא, בכ"ז הוא חוגג 30 לצאת הגיליון הראשון - מספר עליו, ובעיקר על קללת מוניטין, טפו טפו.

    אביב לביא קורא לשתות רק מים, אבל מה, אחרי התוכנית של אורנה בן-דור, מתברר שגם מים, בשום פורמט - אי אפשר לשתות.


    צרורות לכותרות

    "שתו לה, אכלו לה, אייתוללה" (לביקורת של שניצר על פרספוליס, תרבות מעריב).


    מח' מינויים שלום

    מהדורת הדפוס של הארץ תרד מהאתר (כפי שנכתב לראשונה באייס) בשבוע הבא. המטרה ברורה: קנו יותר עיתונים. בכנות, לא יודעת אם זה יעזור וקשה לי לראות עלייה עתידי בתפוצה.

    זו נראית לי נסיגה ביחסי רשת/פרינט.

    מהדורת האון ליין, כך נמסר מהארץ, תחוזק במדורים חדשים.

    עדכון: בהארץ מכחישים הכל.


    אמיתי סנדי תהה בטוקבק בפוסט הקודם, למה לא לגבות דמי מנוי (זול יותר ממנוי על הפרינט) על המהדורה המודפסת באינטרנט. רעיון נחמד, אבל אני תוהה אם הוא אפשרי: ישראלים לא רגילים לשלם על תוכן באינטרנט. אולי "לא רגילים" זו לא הניסוח הנכון, וצריך לומר "לא רוצים".

    ^^

    ביום שישי התעוררתי ברבע לשמונה - עימכם הסליחה - וגררתי עצמי לדלת לקחת העיתונים. אללי! אין מעריב!

    אני מתקשרת למח' מנויים, וממתינה בתור כעשר דקות (נו, יש ודאי רק מוקדנית אחת בשישי בבוקר, חוסכים, לא? ולמה המתנתי כה הרבה? מאחר שהאיחור היה כללי: כל המעריבים הגיעו הבוקר למנויים ברבע לשמונה - חוץ מאשר אלי, מתברר, ולכן התקשרתי להתלונן). המוקדנית הייתה חביבה, והבטיחה שהעיתון יגיע. זה חלק א' של הסיפור.

    החלק היותר מעניין היה ההודעה המוקלטת המושמעת לממתינים:

    בהודעה נאמר שגיליון רייטינג של 1 באוקטובר, דהיינו של ראש השנה, לא יצא לאור, והמנויים יזוכו על הגיליון.

    ברורה המשמעות? מערכות עיתונים קורעות את הנשמה על גיליון חג: כולם משקיעים בטירוף, עושים מאמצים יצירתיים (כך גם ברייטינג בימיי שם), אבל השנה, אני מתארת לעצמי שמטעמי חיסכון (ובגלל שאין עורך?) פשוט דילגו על גיליון. כן, מה ששמעתם.

    רבותיי, דורותי, מח' שיווק, הפצה, מכירות ומי יודע מה עוד, זוהי טעות חמורה המעידה על זלזול בקוראיכם.

    צעד מוטעה, כושל ותבוסתני. עוד תצטערו עליו.

     

    עדכון: גיליון חגיגי יצא ביום רביעי, 24.9, כלומר הוקדם בכמה ימים. הדילוג על גיליון רביעי הבא בעינו עומד. 


    איפה? בחיפו

    זוכרים את חבר שלי, י' המסכן, השוהה בחיפה ומחפש אינטרנט?
    רצ"ב דיווחו בנושא:

    "לאחר שאיתרה אותי שמועה שיש מחלקה או שתיים ולהן אינטרנט אלחוטי בבית החולים רוטשילד, כיתתי רגליי ואיתרתי את האיש האחראי על הקִדמה. זה האחרון, בפטריוטיות  חיפאית, פרס בפני את תוכנית החומש: הם בתהליך של הכנסת Wi Fi ברחבי בני ציון - השם האלטרנטיבי של בית חולים רוטשילד.
    מיד שלחתי ידי לכיסי, שילמתי 20 ₪ ל-24 שעות ומצויד ביוזר, ססמה ותחושת גאולה מיהרתי אל שתי המחלקות שם נערך הניסוי החדשני.
    באורולוגיה הסתופפתי באחד מחדרי החולים, מסתפח לחולה לא לי ומתחזה לקרוב משפחה. לאחר שנכנעתי למטלות וגחמות המתלוות לחולה המאומץ, מצאתי פרקי זמן סוכרתיים עם מחשבי. ברם, נאלצתי למרוד אל מול הסחטנות המתעצמת של שלושת החולים הנוספים בחדר. אלו איימו שיסגירוני לרופא המתמחה אם לא אפנק אותם בקפה ושאר מתוקים מהקפיטריה.
    הצפנתי לאף אוזן גרון לאחר מידע מודיעיני מאחות המחלקה שחשה הזדהות עמי על תובענותם של חולייה. באחוות אנשים בריאים לחשה לאוזני ששם יהיה לי הרבה יותר נוח ולא אאלץ לבצע cpr בין הקלדה להקשה.
    ואכן, במחלקת אפאוזגרון עמוק, מחלקה נטולת הפרשות באופן יחסי, התרווחתי בחדר האוכל הפצפון כשמחשבי מונח בין פירה וקומפוט גורמה. לאחר שעזרתי בהגשה, פינוי וניקוי חשתי שהרווחתי ביושר כמה דקות של לפטופ.
    התבדיתי.
    חילוף משמרות במחלקה מחק באחת את הרזומה שעליו עמלתי בזיעת אפי והושלכתי למסדרון כחולה הזקנה ממסע בחירות.
    מוסר השכל:
    אם זה המצב האלחוטי בבית חולים אל תשלחוני לבתי קפה חיפאיים המשווקים גלישה על אספרסו, שמא כוונתם תרתי משמע היא ושמא החוויה תאפיל על האמור למעלה.
    חסכו ממני את עליותיה ומורדותיה של העיר האדומה משום שמעדיף אני לאחר סיעוד אמי, להדרים שעה וחצי תל אביבה, גולש על כיסופי גלי אלחוט יציב .
    ד"ש לכל הטרולים ותודה לחיפאים".


    בלוגלנד

    הידעתם שהבלוגוספירה התגייסה למען דב חנין? אם הוא ייבחר לראשות העיר (בעוד 55 ימים), אפשר יהיה לומר שהוא איש הציבור הראשון שנבחר בזכות בלוגרים שתומכים בו.


    תימורה מציינת את היום בו צריך היה לאונרד כהן להופיע בישראל בעזרת ניתוח של שורה מ"הללויה".


    קורעים בקפה

    סמי פרץ על הדרך אל העושר.


    פר-סו-מות

    עוד לא התאוששתי מהאקזיט של ערן גפן.

    שניים וחצי מיליון דולר? קרייסט.


    לפני פיזור

    שיחת הסלון אמש הובילה את הנוכחים ל: שיר ערש (היכל ועיר נדמו פתע) - מתי כספי שר את נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

    הסכיתו ויבבו.
    ^

    ואקנח בממשפט הסיום המעולה של גפי אמיר (מתוך אותו פרויקט איתו פתחתי):
    "זה מאוד מעודד להתייחס לחיים כטיוטה ולהאמין שיום אחד יפרצו מעבר לפינה החיים האמיתיים שנועדו לי. למעשה, הייתי מתחילה כבר ברגע זה. הדבר היחידי שעדיין בולם אותי הוא שאין לי מושג מה צריך לקרנות תחת הכותרת 'חיים'".

    ^

    רגע, עוד משהו קטן:
    מה נהיה השנה עם המנהג הזה, להתחיל לברך בשנה טובה חודש לפני ראש השנה? כל כך מזעזעת הייתה השנה החולפת, עד שרוצים לזרז את לכתה ולהיפרד ממנה בטרם עת?

    (כן).

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/08 07:45:

      צטט: עופר מאיר 2008-09-21 13:57:09


      פרויקט החג המוקדם: היה קצת בהמי ופרחי בעיניי הטור של ברגמן, שבו הוא כתב, בצורה די מפורשת, שהוא אוהב שמוצצים לו שעות ורוצה לזיין אשה בהריון. כאילו: לא שיש לי בעיה עם הדברים הללו או עם איזושהי פרקטיקה מינית כלשהי (טוב, בעצם חוץ מפדופיליה ונקרופיליה....) - אבל, כאילו: מה אכפת לי מה בדיוק הוא אוהב בסקס? קצת על סף ה-TMI לדעתי.

       

      תמ"י וחצי, אם תשאל אותי.

      וכמובן, בין השורות (מה שנקרא: מהסאב-טקסט) עולה בנאדם שהוא אמנם משעמם להפליא, אבל יש לו אגו ענק. אחד שבטוח שהוא מתת האל לאנושות או משהו. מאוד ישראלי

        21/9/08 22:24:

      לדעתי הקונספט הפסיכולוגי ,המצדד בהסתכלות רומנטית על גרושים, ומאפשר אופטימיות זהירה ואימוץ הדעה שהכל למען האהבה, הולך מצוין עם מדורת השבט של 7 ימים. לא נתבגר לנצח. עובדה. וכן שנה טובה שתלך לה כבר השנה הנוכחית...
        21/9/08 22:16:

      צטט: rikyc 2008-09-21 20:49:29


      אוי, ראיתם את הפרסומות החדשות לMAKO?  בטלוויזיה? אומרים שם כמה ימים.

       

      מבייץ מהתרגשות.

      כך אני נראה - צעקה 

        21/9/08 22:07:

      צטט: rikyc 2008-09-20 20:50:02


      האם יש פה קורא ערבית רהוט שידע להסביר מי מכל התקשורת צודק? YNET שטוען שתשרין הסורי הרעיף מחמאות על ציפי ליבני, או הארץ שמתרגם ומפרשן כי העיתון תוקף את ליבני במילים, הרקע שלך טרוריסטי?

       

      איפה הסתירה? "הרקע שלך טרוריסטי" זו הרעפת מחמאות בסוריה.

        21/9/08 20:49:

      אוי, ראיתם את הפרסומות החדשות לMAKO?  בטלוויזיה? אומרים שם כמה ימים.
        21/9/08 20:22:
      קוראים לנ"ל משהו כמו בית הלחמי
        21/9/08 20:20:


      "בתקופתו תקעו חיילים גופות מחבלים על בזנ"טים לקשט את דרך העפר "

       

      את זה כותבת "יהודיה" בישראל על חיילי צה"ל!!

      לא חנן אשרווי, ולא לילה חאלד, ולא סוהה ערפאת!!! (היא אומנם במקור מבית לחם)

      V תמחקי גם את זה במסגרת ההגנה על חברתך הטובה שונאת היהודים וצה"ל(ובעיקר את עצמה) 

        21/9/08 17:30:

      צג - לא התאפקת מספיק.
        21/9/08 15:59:

      כמובן "הייתה" כתבה..
        21/9/08 15:58:

      צטט: יהל א.ק 2008-09-21 12:36:48


      ובמעריב סופשבוע מהדורה מוצלחת במיוחד.

      1) כתבה על "דלת לתקווה" של דייב. כתבה על מקום באמת ייחודי בישראל, אבל לא בעולם. טעות מעניינת אחת - בכתבה דייב הוא נוצרי אמרקאי, אז זהו שלא, לפני כמה חודשים בידיעות טענו (וצדקו!) שהוא יהודי משיחי... לא שזה משנה הוא עדיין היחיד שיצר מרחב אלטרנטיבי לנשים בזנות בת"א.

       

      כן, רק שמספר חודשים לפני התחקיר על היהודים המשיחיים היה בידיעות בדיוק אותה כתבה על דייב ועל מה שהוא עושה ואז מבחינתם הוא היה נוצרי אמריקאי..

        21/9/08 13:57:

      פרויקט החג המוקדם: היה קצת בהמי ופרחי בעיניי הטור של ברגמן, שבו הוא כתב, בצורה די מפורשת, שהוא אוהב שמוצצים לו שעות ורוצה לזיין אשה בהריון. כאילו: לא שיש לי בעיה עם הדברים הללו או עם איזושהי פרקטיקה מינית כלשהי (טוב, בעצם חוץ מפדופיליה ונקרופיליה....) - אבל, כאילו: מה אכפת לי מה בדיוק הוא אוהב בסקס? קצת על סף ה-TMI לדעתי.
        21/9/08 13:43:

      צטט: rikyc 2008-09-21 08:16:15

      צטט: ארול 2008-09-21 00:48:19

      צטט: rikyc 2008-09-20 20:50:02

       

       

       

      אני לא מצאתי כאן משהו חיובי במיוחד.

       

       

       

      תודה רבה ארול, אליך רמזתי. ציפי השתתפה בחיסול טרוריסט? פששש. שנצביע לה?

       

      שנצדיע לה!

       

        21/9/08 12:36:


      ובמעריב סופשבוע מהדורה מוצלחת במיוחד.

      1) כתבה על "דלת לתקווה" של דייב. כתבה על מקום באמת ייחודי בישראל, אבל לא בעולם. טעות מעניינת אחת - בכתבה דייב הוא נוצרי אמרקאי, אז זהו שלא, לפני כמה חודשים בידיעות טענו (וצדקו!) שהוא יהודי משיחי... לא שזה משנה הוא עדיין היחיד שיצר מרחב אלטרנטיבי לנשים בזנות בת"א.

      2) כתבה על בנותיו ואשתו (העיתון לא לידי ואני לא זוכרת את השמות - סליחה!!) של לוטפי משעור ז"ל. כתבה נהדרת על נשים חזקות וחכמות.

        21/9/08 12:11:

      רק רציתי להגיד סה לה וי למי שגונזים ככי ככה את הפורמט האינטרטטי שלהם בשביל לסמן לנו לקנות יותר עיתונים ממרכולתם (או אחותם אולי?) הצולעת. וגם שעולה מזה ממש קולות של פלום פלום פלום פלום כאילו, יו, וואי, כאילו שמישהו טובע פה...  

        21/9/08 10:44:

      צטט: dror99 2008-09-20 13:34:10

      לגבי הארץ, אני חייב לומר שאחת הסיבות שהעברתי אליהם מאמרים ואייטים בלעדיים היא שהכתבות יהיו באינטרנט.

       

      לגביי זה יתרון משמעותי, כי אני יכול להכניס את הכתבות האלו לאתר שלנו, והתומכים שלנו יכולים להתרשם מן העשייה שלנו גם שנים לאחר מכן.

       

      לדעתי בסוף של דבר, אולי הם ירווחו כמה גרושים אבל התוכן שלהם יהיה פחות אטרקטיבי ובסופו של דבר שכרם יצא בהפסדם...

       

      תודה,

      דרור

       

      יש לי הצעה לעיתון הארץ.

      אני מציע להארץ להעלות את הגריסה המודפסת במלוא לאינטרנט יום לאחר פרסומה על נייר...

       

      תודה,

      דרור

        21/9/08 09:38:

      צטט: velvet 2008-09-21 07:46:58

      צטט: מיא 2008-09-21 01:32:36

      דבורית? את לא מתייחסת לחבישת המשקפיים?

      מי חובש משקפיים ואיפה.

       

       

       זהו, שאין לי סימוכין. אשתדל לברר ואחזור אלייך.

        21/9/08 08:37:

      צטט: ארול 2008-09-21 08:32:23

      צטט: rikyc 2008-09-21 08:16:15

      צטט: ארול 2008-09-21 00:48:19

      צטט: rikyc 2008-09-20 20:50:02

       

         

      אני לא מצאתי כאן משהו חיובי במיוחד.

         

       

      תודה רבה ארול, אליך רמזתי. ציפי השתתפה בחיסול טרוריסט? פששש. שנצביע לה?

       

       

       שאבין, מעכשיו אני ערבי המחמד הרשמי של הוולווטיה?

       

      לגבי החיסול-

       היא לא השתתפה באופן פעיל, אבל היתה מעורבת מאד - כך לפי הטיימז.

      לעומת זאת, איילה חסון דיווחה פעם שהתפקיד שלה במוסד היה זניח, בסך הכל לאייש דירה בפאריס כדי לא לעורר חשד.

      אחלה ג'וב, יש באסטנבול אולי? 

      דגן, שומע?

       

       

      עד שנמצא אחר, ידידי.

       

      הייתי שמחה לכתוב עבורם ספר על המשפחה, נשמע שהיה להם הרבה אקשן.

      ואתה צודק, מסכימה לאייש דירה משופצת עם מזגן בברצלונה.

        21/9/08 08:32:

      צטט: rikyc 2008-09-21 08:16:15

      צטט: ארול 2008-09-21 00:48:19

      צטט: rikyc 2008-09-20 20:50:02

       

         

      אני לא מצאתי כאן משהו חיובי במיוחד.

         

       

      תודה רבה ארול, אליך רמזתי. ציפי השתתפה בחיסול טרוריסט? פששש. שנצביע לה?

       

       

       שאבין, מעכשיו אני ערבי המחמד הרשמי של הוולווטיה?

       

      לגבי החיסול-

       היא לא השתתפה באופן פעיל, אבל היתה מעורבת מאד - כך לפי הטיימז.

      לעומת זאת, איילה חסון דיווחה פעם שהתפקיד שלה במוסד היה זניח, בסך הכל לאייש דירה בפאריס כדי לא לעורר חשד.

      אחלה ג'וב, יש באסטנבול אולי? 

      דגן, שומע?
        21/9/08 08:16:

      צטט: ארול 2008-09-21 00:48:19

      צטט: rikyc 2008-09-20 20:50:02

       

       

       

      אני לא מצאתי כאן משהו חיובי במיוחד.

       

       

       

      תודה רבה ארול, אליך רמזתי. ציפי השתתפה בחיסול טרוריסט? פששש. שנצביע לה?

       

        21/9/08 07:46:

      צטט: מיא 2008-09-21 01:32:36

      דבורית? את לא מתייחסת לחבישת המשקפיים?

      מי חובש משקפיים ואיפה.

       

        21/9/08 01:32:
      דבורית? את לא מתייחסת לחבישת המשקפיים?
        21/9/08 00:48:

      צטט: rikyc 2008-09-20 20:50:02


      האם יש פה קורא ערבית רהוט שידע להסביר מי מכל התקשורת צודק? YNET שטוען שתשרין הסורי הרעיף מחמאות על ציפי ליבני, או הארץ שמתרגם ומפרשן כי העיתון תוקף את ליבני במילים, הרקע שלך טרוריסטי?

       

       

      מי קרא לי?

      קודם כל הנה הלינק למאמר בתשרין - http://www.tishreen.info/_ech.asp?FileName=51313111520080919225325 

       

       המונח "יפהפיית המוסד" אכן כתוב, במרכאות.

      לאחר מכן הוא מכנה אותה שאפתנית אשר עשויה להתמנות כגברת הברזל החדשה במעמד הרם של ראשות ממשלת ישראל.

      הוא סוקר את עברה הבטחוני במוסד, את השתתפותה בהתנקשויות בפעילי טרור פלסטינים ומצטט את הסאנדי טיימז שכותב כי בתחילת שנות השמונים היא השתתפה בחיסולו של אחד ממנהיגי הארגון לשחרור פלסטין, מאמון שכרי, ביוון.

      עובר לדבר על אביה, איתן לבני, על חברותו "בארגון" הטרוריסטי אשר הנהיג מנחם בגין.

      עוד כמה משפטים שמדגישים את העבר הטרוריסטי של המשפחה ועל השתתפות אמה שרה בארגון ובפעילותה בשדידת ופיצוץ רכבות.

       דחכה על כך שמכנים אותה יונה בין ניצים, וציפי פרושה בעברית ציפור...

       עוד ציטוט מהסנדיי טיימז, בו קובעים ישראלים כי במידה ותתמנה לראשות הממשלה, לא תחזיר את הגולן ותנחית מכה צבאית על איראן.

       

      למרות כל זאת, אנחנו לא שופטים מראש, אם לציפי "יונת המוסד" כוונות רציניות לשלום ורצון לכפר על ההסטוריה המשפחתית, פנינו לשלום.

       הוא מקווה שהיא לא תלך בדרכי כל ראשי הממשלה האחרים שהיו חברים בארגוני הטרור.

      לבסוף הוא מזהיר אותה כי מי שגר בבית זכוכית אל לו לזרוק אבנים, כלומר היא לא יכולה לדבר על ארגוני טרור לנוכח עברה המפואר.

       

      אני לא מצאתי כאן משהו חיובי במיוחד.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        20/9/08 22:32:

      צטט: velvet 2008-09-20 21:42:28

      (הרגשונים לא פועלים: פרצוף תמה)

       

      תמה על מה - על זה שקניתי עיתון, או שקניתי בגלל בוגי יעלון?

        20/9/08 22:28:

      צטט: dror99 2008-09-20 19:57:55

      הדברים האלו לא חדשים ואני אומר אותם לא פעם, אבל האימרה של אדם שהיה בכיר במערכת וידוע דברים שאני לא ידוע היא חשובה ביותר ויש לקחת את הדברים שלו בתשומת לב מיוחדת. לא יודע מה הכעס שלך על יעלון, בכל מקרה הוא הביא לציבור ולך מידע חשוב וכדאי שנתייחס אליו ולא נתעלם כמו שאנו עושים בד"כ מדברים ודוברים פסימיים. (זוכרים את בני בגין?)

      דרור, לא רק שהוא לא חידש דבר, אלא אף לא הביא שום "מידע חשוב". הוא לא הביא שום "מידע" - הוא עשה copy - paste לרסיסים אקלקטיים של ביקורת ציבורית טריוויאלית, דיעות פלקטיות, סיסמאות. בעיני זו בינוניות צורבת, עניין חמור כשמדובר בנושאי תפקידים. אין לי כעס על יעלון, אלא על מדינה שנותנת לכל אפס לנהל אותה, את הצבא שלה, את הכלכלה. כלומר עלינו.

        20/9/08 22:22:


      למרות שכבר הייתי עמוק בשמיכת החורף שנשלפה הלילה לראשונה מהנפטלין, שבתי להגיב לביקורת הזחוחה על נורית גרץ והכתבה על עמוס קינן. V, תגובתך נכונה. אבי נפטר לפני 3 שנים מאלצהיימר, אחרי 9 שנים של מחיקה הדרגתית עד מוחלטת של הזיכרון, וככל שאבד זכרונו גם אבד משקל גופו והוא נסוג למן דמות אלצהיימרית טיפוסית שתמונתו של קינן משקפת נאמנה. כולל המבט בעיניים. הכתבה רגישה, מאנישה את החולה והמחלה, משקפת נאמנה את מרקם המציאות המעשית, החזותית, הרגשית בין החולה למטפליו.

      אני מציעה ללני ר. לטפס על עץ שהיא מבינה בו ולפתוח באותה הזדמנות את חיישני הרגש, הרגישות ותבונת הלב.

        20/9/08 22:17:

      צטט: ampm 2008-09-20 22:12:30

      בוגי איילון?  מי זה?

      אופס, זהו, בדיוק הוא החליף תשם.

      (תודה)

       

        20/9/08 22:14:

      צטט: velvet 2008-09-20 21:51:03

      צטט: העם 2008-09-20 17:13:25

      ולווט מקוננת על מעריב, אל תבזבזי את זמנך, חבל אל האנרגיה,

      מעריב הוא מקרה אבוד, עניין של שנה, שנתיים, וקאפוט.

      סליחה סליחה - קדמשפט בדצמבר, יש לי אינטרס אישי.

       

       

       

      בפעמים שקראתי, דווקא מעריב נראה לי בסדר. כלומר לא פחות מידיעות ודאי שטוב יותר מישראל היום.

       

        20/9/08 22:12:

      "מוזמנים הקוראים החרוצים למצוא את ההבדלים בין בוגי איילון של 2006 לזה של 2008."

      .

      בוגי איילון?  מי זה?

       

        20/9/08 22:04:

      צטט: סקווידוויד 2008-09-20 21:54:06

      הלכתי רגע לבדוק, ואני חוזר עם תוצאות הבדיקה: משפט הסיום של גפי עמיר שכולכם כאן מתפייטים עליו הוא : "אין לי מושג מה צריך לקנות תחת הכותרת חיים". ולא לקרות. שזה הרבה פחות פיוטי....

      מעניין, שכתבתי תוך כדי העתקה.

      ובכ"ז, למרות שלקרות זו מילה טובה יותר, עדיין זה יפה מאוד. לא פחות פיוטי.

       

       

        20/9/08 22:01:

      צטט: בשורת הדקונסטרוקציה 2008-09-20 21:58:06

      הסיבה לאי-רייטינג, זה כי פנאי פלוס מוציאים את גליון היפים והנכונים, ובו, כמובטח באיזה וואלה ברנז'ה או וואלה סלבס, רן דנקר בעירום. נגד זה אין לאף אחד סיכוי.

      פחחחחח

       

      העיתונאי ששונא בלוגים, אבל כותב בכל מקום אפשרי בעיתון, כתב טקסט מבריק על 'האח הגדול' ב7 לילות.

      -  -

      באותו עיתון. גם בעיניי היה הראיון עם נורית גרץ (כולל התמונה וכולל השיחה המבולבלת עם עמוס קינן שנלוותה לו), מכובד, נעים וממש לא צהוב. היו לסרנה את כל התנאים כדי להוציא תחת ידו טקסט נמוך ומגעיל, והוא לא נפל באף מלכודת. בימינו, זה ממש הישג.

      -  -

      הסיבה לאי-רייטינג, זה כי פנאי פלוס מוציאים את גליון היפים והנכונים, ובו, כמובטח באיזה וואלה ברנז'ה או וואלה סלבס, רן דנקר בעירום. נגד זה אין לאף אחד סיכוי.

        20/9/08 21:54:

      צטט: ransom stark 2008-09-20 19:38:25

      לא הבנתי. אפשר לינק יותר ספציפי?

      מזתומרת לינק יותר ספציפי? הרי נתתי קישור לבלוג המדובר. אז מה לא ספציפי בזה????

       

       

        20/9/08 21:54:

      הלכתי רגע לבדוק, ואני חוזר עם תוצאות הבדיקה: משפט הסיום של גפי עמיר שכולכם כאן מתפייטים עליו הוא : "אין לי מושג מה צריך לקנות תחת הכותרת חיים". ולא לקרות. שזה הרבה פחות פיוטי, והרבה יותר דחקה, כמו שגפי תמיד עושה שמבקשים ממנה לכתוב משהו כן על עצמה. ופתאום נופלת לי ההארה למה התעצבנתי על הפרוייקט הזה. כי הוא היה מזוייף, כי הוא היה צפוי מראש, כי ידענו בדיוק מה כל אחד מהאנשים האלה יאחל לעצמו, כי בניגוד למשאלות שלהם (למצוא את עצמי, לרגש את עצמי, להיות נאמן לעצמי, לעשות מה שאני באמת רוצה) הם לא התאמצו, אפילו לא קצת להגיש לנו הקוראים הנאמנים שלהם, אלו שבכל שבוע סובלים בשקט את כל הקיטורים שלהם על מר גורלם - טקסטים, אמיתיים, מרגשים, נאמנים לעצמם, שיתנו לנו איזה עידוד לקראת השנה הזאת שבאה והולכת וכרגע נראית לא משהו.  

       

        20/9/08 21:52:

      צטט: shulamit 2008-09-20 17:39:48

      נ.ב שלום V , ממש נהניתי כאן למרות שיצא לי לעלעל בידיעות ובמעריב. זה לא אותו דבר.

      תודהתודה

       

       

        20/9/08 21:51:

      צטט: העם 2008-09-20 17:13:25

      ולווט מקוננת על מעריב, אל תבזבזי את זמנך, חבל אל האנרגיה,

      מעריב הוא מקרה אבוד, עניין של שנה, שנתיים, וקאפוט.

      סליחה סליחה - קדמשפט בדצמבר, יש לי אינטרס אישי.

       

       

        20/9/08 21:49:

      צטט: kerenshemesh 2008-09-20 15:47:44

      4. אני לא מאמינה שחזרתי לקרוא את עיתוני סוף השבוע. שכחתי איזה גוזל זמן זה. 

      (אייקון בוכה)

       

        20/9/08 21:46:

      צטט: יונתן אמיר 2008-09-20 15:29:29
      תיקון קטן: ה"צייר אורי גרשט" הוא צלם.

      תוקן תודה

       

       

        20/9/08 21:44:

      צטט: ShifraJ 2008-09-20 14:01:05

      איפה בחיפה? 

      ...

      הלוואי שנתנתק מהרשת הזו ברמב"ם במהרה.

      אמן, גם י' ואני מקווים בגזרתנו.

       

        20/9/08 21:43:

      צטט: eliram 2008-09-20 13:53:31

      אני זורק לאנשים zman is money כבר שנים. זה גם מופיע בבלוג שלי (לא בקפה, שם) בטח איזו פעם או פעמיים. בדיוק בגלל זה לא רושמים פטנט על ביטוי.

      חבל רק שעכשיו סלקום הופכים את זה למאוס. 

      נו, אתה מחונן.

       

        20/9/08 21:42:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-09-20 13:37:39


      עבור הראיון עם בוגי יעלון, רכשתי לראשונה מזה שנים עיתון...

      (הרגשונים לא פועלים: פרצוף תמה)

       

       

        20/9/08 21:41:

      צטט: dror99 2008-09-20 13:34:10

      לדעתי בסוף של דבר, אולי הם ירווחו כמה גרושים אבל התוכן שלהם יהיה פחות אטרקטיבי ובסופו של דבר שכרם יצא בהפסדם...

      אני בספק אפילו בעניין הגרושים.

       

       

        20/9/08 21:40:

      צטט: jero-nimo 2008-09-20 13:31:5

      הטענה שלי כלפיך (וכלפי שכמותך) היא בעיקר שאת נוהגת להסתכל על נושא כ"כ גדול, מסובך ומלא ניואנסים בצורה צרה, שטחית וחד מימדית, שאולי נכונה לאופייך האישי ולחייך, אבל רחוקה מלהכיל את כל מורכבותו בגלובלי.

      אבל ג'רו, מן המפורסמות הוא שאני בנאדם שטחי, קל וחומר כשזה נוגע למערכות יחסים.

       

       

        20/9/08 21:38:

      צטט: twister 2008-09-20 13:27:51

      "שיר ערש" הוא באמת אחד השירים היפים שנכתבו בעברית,

      אבל היית צריכה לציין את אלתרמן שכתב אותו. ארגוב הלחין, כספי הוא רק אחד מהמבצעים

      (אישית אני מעדיפה את הביצוע של חוה אלברשטיין).

      תודה, הוספתי

      והכתבה על חלקה של התקשורת באי-הגעתם של הביטלס פשוט מגוחכת. חאלאס, עברו

      כ- 40 שנה (טיפה יותר) ועוד שבוע מגיע הפול בעצמו כדי לפצות אותנו על טמטומנו אנו,

      כמה עוד נתבכיין?

      לא מסכימה איתך. זה מרתק, ובעיקר מה שהעיתונאים המ..... כתבו על חיפושיות הקצב.

       

       

        20/9/08 21:22:

      כתבת השער בסוף שבוע של מעריב לא זוכה כאן לשום איזכור. אבל היא מצויינת. תיאור מצמרר ועצוב של אירועי אסון השייטת מפי הקשר ששרד. לשם שינוי לא השתמש המראיין (עופר שלח) בארסנל שאלות הקלישאה ע"ש רפי רשף: מה הרגשת? מה עבר לך בראש? וכו'. לשם שינוי לא השתמש המרואיין בשלל תשובות הקלישאה ע"ש חדשות 2: אין מילים לתאר, זוועה, תופת, היה קשה וכו'. ראיון מופתי.

       

      ובמעבר חד: יסמין לוי. הבחורה מסתובבת עם רשימת שאלות אותן היא מפנה בכל שבוע לאחד ממפורסתמי ארצנו, וזוכה בכל שבוע לקבל את אותן תשובות. למה שלא יעשו קופי פייסט משבוע לשבוע ורק יחליפו את שם הסלב ותמונותיו, ויפנו את יסמין לוי למשימות אחרות? נאמר לראיין דמויות קרטון אמיתיות?

        20/9/08 20:57:

      בלדה לחובש משקפיים

       

      אחרי שבציבור השתרש הפועל לשים (מכנס, תחתון, מגף אלגנט ואף 'טופ') במקום ללבוש ולנעול, תפס הפועל לחבוש את מקומו של הפועל להרכיב בכל הקשור למשקפיים ('משקף' למהדרין). חברותיי הפנו את תשומת לבי לכך ששמעו את התפלץ הלשוני פעמיים ברדיו ופעם בטלוויזיה. לא זכרו באילו תוכניות. לטיפולך, דבורית, אודה. 

        20/9/08 20:50:


      האם יש פה קורא ערבית רהוט שידע להסביר מי מכל התקשורת צודק? YNET שטוען שתשרין הסורי הרעיף מחמאות על ציפי ליבני, או הארץ שמתרגם ומפרשן כי העיתון תוקף את ליבני במילים, הרקע שלך טרוריסטי?

      ושמתם לב לכתבה של עמנואל רוזן על קדימה וליבני? האם זה מהפך ביחס התקשורתי אליה מיד אחרי שזכתה, ועכשיו נשמע עליה זמירות חדשות לגמרי?

       

      וקצת לא קשור, ראיתי אתמול את התוכנית הראשונה של "שבוע סוף", הסאטירה המולטי טאלנטית החדשה. שמישהו יגיד לגוטליב לא לצעוק כל כך הרבה, זה לא מצחיק. ומי בשם האלוהים החליט שהוולגריות הרותם אבוהבית מצחיקה? אני מחבבת את עופר שכטר ועידן אלתרמן.

        20/9/08 19:57:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-09-20 19:27:55

      יעלון מסיר אחריות מהמציאות העגומה שהוא יצר. לא ברור לי איך אמינות ויושר יכולים להיקשר לכך. במקרה זה אני מסכימה לחלוטין עם תגובת דובר משרד רוה"מ:"אחריותו הפוליטית של יעלון נדמית כעצובה ומביכה אף יותר מבחרותו כחייל משוחרר ממורמר. אין לנו כל עניין להתייחס לדבריו הנבובים ואנו מאחלים לו הצלחה בפריימריס של הליכוד".

      אגב, ביומו הראשון בתפקיד היה נדמה לרגע שהוא נבחר להיות רמטכ"ל צבא שוויץ וסדר העדיפויות יכול להיות מיזוגני, אופורטוניסטי ואזרחי: אחד מהצעדיחם הראשונים שהוא ניסה לעשות היה לקדם את תא"ל גלילי.

      בתקופתו תקעו חיילים גופות מחבלים על בזנ"טים לקשט את דרך העפר שסיירו בה - ולא ממש נענשו. כתבתי על כך בזמנו, בזמן אמיתי. ההידרדרות הגדולה ביותר של מוסר החיילים בכל הקשור למילוי בשקיקה של פקודות לא חוקיות הסותרות את כבוד האדם בכלל ואת טוהר מידות וטוהר הנשק של צה"ל בפרט - היתה בימיו. אחרי יעלון אנחנו הרבה יותר גרועים משהיינו - וגם קודם לא היינו משהו.

       

       

       

      חנה,

      נגיד שאת צודקת ויעלון הוא שורש הרע בצה"ל, אבל האם בגלל שיעלון אמר את הדברים האלו אנחנו צריכים להתעלם מהם?

      הוא אמר כמה אמירות קירטיות, ובגלל שהיו לו גישה למידע רגיש אני מיחס לדברים שלו חשיבות גדולה.

      1. הוא אמר שהמניהגות היום מלעיטה אותנו באשליות שהסכסך הלאומי עם הערבים הוא פתיר, והוא רחוק להיות פתיר וכל הסכמים שנחתמו היו כושלים בעיקר בגלל שהצד השני הפר אותו בצורה בוטה למן הרגע הראשון.

      2. הוא אמר שיש חונטה פוליטית מסיומת ששלחה זרועות תמנון לתוך צה"ל ומקומות אחרים והתערבה באופן בוטה במינויים בצה"ל למען מקורביהם.

      3. הוא אמר שהתקשורת בישראל היא חסרת עמוד שידרה ורדודה, ונשלטת על בעלי עניין שרוצים לסמם את הציבור באשליות שווא.

       

      הדברים האלו לא חדשים ואני אומר אותם לא פעם, אבל האימרה של אדם שהיה בכיר במערכת וידוע דברים שאני לא ידוע היא חשובה ביותר ויש לקחת את הדברים שלו בתשומת לב מיוחדת.

       

      לא יודע מה הכעס שלך על יעלון, בכל מקרה הוא הביא לציבור ולך מידע חשוב וכדאי שנתייחס אליו ולא נתעלם כמו שאנו עושים בד"כ מדברים ודוברים פסימיים. (זוכרים את בני בגין?)

       

      תודה,

      דרור

        20/9/08 19:57:

      צטט: שמעון 2008-09-20 19:07:43

      צטט: shulamit 2008-09-20 18:49:42

       שלום קרן

       

      יגאל סרנה קרע את ליבי בשיחה עם נורית גרץ ועל עמוס קינן. חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן) שיש לו אותה. אני מאוד רגישה לניצול לצורך יחסי ציבור ולא חשתי את זה בכלל בכתבה הזו

       

      גם אותי זה ציער, גם הפחיד ( אני קרובה בגיל) .  ראיתי את הכתבה, היום, כהתארחתי וביקשתי לקחת אותה כדי לקרוא, בבית. הינה היא מחכה לי על שולחן הכתיבה מאחורי גבי. כצלמת , אני חושבת שהתצלום ממש טוב. כאדם , אני תוהה אם אינו מיותר. כפולניה , אני חושדת בעצמי שאני מתחסדת

      כל טוב

      שולמית

       

      היי שולמית

       

      ע"פ בקשתך מצורך קישור לתערוכת הציורים של דורית קרסו

       

               http://cafe.themarker.com/view.php?t=619034

       

      בילוי נעים

       

       

      תודה

       

      כל טוב

      שולמית

        20/9/08 19:38:
      "מחיתי דמעות בהתרגשות. העיתונאי ששונא בלוגים/בלוגרים (כלומר אותי) פתח את לבו בפני בלוגר אמריקאי חובב הסמויה, שכותב על "דברים שלבנים אוהבים" ואף צירף לינק.

       

      הבלוגוספירה מודה לך ומאמצת אותך לחיקה. סלחנו."

       

      לא הבנתי. אפשר לינק יותר ספציפי?

       

       

        20/9/08 19:27:

      צטט: dror99 2008-09-20 13:47:25

       

      אני לחלוטין לא מסכים, יש לנו נטיה להתעלם מן המציאות.

      יעלון בניגוד להרבה אחרים שם לנו את המציאות בפנים. וזה בכלל לא נעים, אף אחד לא אוהב לשמוע דברים פיסימיים, הרי כולנו רוצים לשמוע שיהיה כאן "כיף" כל הזמן.

       

      יעילון בניגוד לראיונות טלביזיונים עובר בראיון הזה מציון ומבהיר את העמדות שלו בצורה נהירה. לדעתי מדובר באיש ישר ואמין, ולכן זה לא פלא ששרון סילק אותו..

       

      תודה,

      דרור

      יעלון מסיר אחריות מהמציאות העגומה שהוא יצר. לא ברור לי איך אמינות ויושר יכולים להיקשר לכך. במקרה זה אני מסכימה לחלוטין עם תגובת דובר משרד רוה"מ:"אחריותו הפוליטית של יעלון נדמית כעצובה ומביכה אף יותר מבחרותו כחייל משוחרר ממורמר. אין לנו כל עניין להתייחס לדבריו הנבובים ואנו מאחלים לו הצלחה בפריימריס של הליכוד".

      אגב, ביומו הראשון בתפקיד היה נדמה לרגע שהוא נבחר להיות רמטכ"ל צבא שוויץ וסדר העדיפויות יכול להיות מיזוגני, אופורטוניסטי ואזרחי: אחד מהצעדיחם הראשונים שהוא ניסה לעשות היה לקדם את תא"ל גלילי.

      בתקופתו תקעו חיילים גופות מחבלים על בזנ"טים לקשט את דרך העפר שסיירו בה - ולא ממש נענשו. כתבתי על כך בזמנו, בזמן אמיתי. ההידרדרות הגדולה ביותר של מוסר החיילים בכל הקשור למילוי בשקיקה של פקודות לא חוקיות הסותרות את כבוד האדם בכלל ואת טוהר מידות וטוהר הנשק של צה"ל בפרט - היתה בימיו. אחרי יעלון אנחנו הרבה יותר גרועים משהיינו - וגם קודם לא היינו משהו.

       

       

        20/9/08 19:07:

      צטט: shulamit 2008-09-20 18:49:42

       שלום קרן

       

      יגאל סרנה קרע את ליבי בשיחה עם נורית גרץ ועל עמוס קינן. חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן) שיש לו אותה. אני מאוד רגישה לניצול לצורך יחסי ציבור ולא חשתי את זה בכלל בכתבה הזו

       

      גם אותי זה ציער, גם הפחיד ( אני קרובה בגיל) .  ראיתי את הכתבה, היום, כהתארחתי וביקשתי לקחת אותה כדי לקרוא, בבית. הינה היא מחכה לי על שולחן הכתיבה מאחורי גבי. כצלמת , אני חושבת שהתצלום ממש טוב. כאדם , אני תוהה אם אינו מיותר. כפולניה , אני חושדת בעצמי שאני מתחסדת

      כל טוב

      שולמית

       

      היי שולמית

       

      ע"פ בקשתך מצורך קישור לתערוכת הציורים של דורית קרסו

       

               http://cafe.themarker.com/view.php?t=619034

       

      בילוי נעים

        20/9/08 19:03:

      החמישיה הפותחת בערוץ נענע 10 לא נפתחת( לא פועלת). כבר בצהריים נסיתי ולא הצלחתי. אנימשוכנעת שבתקציר היה כתוב שאורלי וילנאי טוענת שלגידמק נעשה סיקול ממקוד ( או משהו דומה) . כעת זה לא מופיע ועדיין לא נתח . כל השאר פועלים , נשמעים ונראים.

      מעניין , האם חלמתי חלום או שמשהו מסתתר שם.

        20/9/08 18:49:

       שלום קרן

       

      יגאל סרנה קרע את ליבי בשיחה עם נורית גרץ ועל עמוס קינן. חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן) שיש לו אותה. אני מאוד רגישה לניצול לצורך יחסי ציבור ולא חשתי את זה בכלל בכתבה הזו

       

      גם אותי זה ציער, גם הפחיד ( אני קרובה בגיל) .  ראיתי את הכתבה, היום, כהתארחתי וביקשתי לקחת אותה כדי לקרוא, בבית. הינה היא מחכה לי על שולחן הכתיבה מאחורי גבי. כצלמת , אני חושבת שהתצלום ממש טוב. כאדם , אני תוהה אם אינו מיותר. כפולניה , אני חושדת בעצמי שאני מתחסדת

      כל טוב

      שולמית

        20/9/08 18:38:

      צטט: שמעון 2008-09-20 18:25:24

      צטט: kerenshemesh 2008-09-20 15:47:44


      1.פרויקט החג של ידיעות חמוד להפליא. חשתי בדיוק כמוך לגבי הטקסטים.

      2. יגאל סרנה קרע את ליבי בשיחה עם נורית גרץ ועל עמוס קינן. חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן) שיש לו אותה. אני מאוד רגישה לניצול לצורך יחסי ציבור ולא חשתי את זה בכלל בכתבה הזו.

      3.  הטסט של יעלון מרתק בעיני ועצוב. לצערי אני מאמינה לכל מילה שלו.

      4. אני לא מאמינה שחזרתי לקרוא את עיתוני סוף השבוע. שכחתי איזה גוזל זמן זה. 

       

      נו באמת קרן דווקא את מופתע (מזל שזה לא שידור חי) קריצה

       

      אם את כבר מתקנת.....

       

      "חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן)" מה עושה שם ה-"י" ??

       

      ולגבי סעיף 4 כרגע חזרתי מתערוכת הציורים של דורית קרסו (חברה בקפה -מומלץ בחום),

       

       וזו היתה חוויה הרבה הרבה יותר מהנה

       

      שבת שלום

       

       

       

       

      שלום שמעון

       

      בבקשה, קישור לבלוג של דורית קרסו או הפניה לאתר שבו אפשר לראות את יצירותהי.

       כל טוב

      שולמית

        20/9/08 18:25:

      צטט: kerenshemesh 2008-09-20 15:47:44


      1.פרויקט החג של ידיעות חמוד להפליא. חשתי בדיוק כמוך לגבי הטקסטים.

      2. יגאל סרנה קרע את ליבי בשיחה עם נורית גרץ ועל עמוס קינן. חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן) שיש לו אותה. אני מאוד רגישה לניצול לצורך יחסי ציבור ולא חשתי את זה בכלל בכתבה הזו.

      3.  הטסט של יעלון מרתק בעיני ועצוב. לצערי אני מאמינה לכל מילה שלו.

      4. אני לא מאמינה שחזרתי לקרוא את עיתוני סוף השבוע. שכחתי איזה גוזל זמן זה. 

       

      נו באמת קרן דווקא את מופתע (מזל שזה לא שידור חי) קריצה

       

      אם את כבר מתקנת.....

       

      "חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן)" מה עושה שם ה-"י" ??

       

      ולגבי סעיף 4 כרגע חזרתי מתערוכת הציורים של דורית קרסו (חברה בקפה -מומלץ בחום),

       

       וזו היתה חוויה הרבה הרבה יותר מהנה

       

      שבת שלום

       

       

        20/9/08 17:39:


      "זה מאוד מעודד להתייחס לחיים כטיוטה ולהאמין שיום אחד יפרצו מעבר לפינה החיים האמיתיים שנועדו לי. למעשה, הייתי מתחילה כבר ברגע זה. הדבר היחידי שעדיין בולם אותי הוא שאין לי מושג מה צריך לקרות תחת הכותרת 'חיים'".

       

      מקסים, פשוט מקסים. אמירה זאת קצת אותי מנחמת.

      פעם הכרתי מישהי שהתיחסה לחייה  כאל יצירה. כשיום אחד גילתה שהטיוטה לא מדויקת והתיקון כרוך בטירחה רבה,  היא קמטה אותם וזרקה לפח. יהי זכרה ברוך. 

      ספטמבר - אוקטובר ( גם מרץ אפריל) הם חודשים מסוכנים לאנשים המאמינים בעצמם. נראה לי שהבחירה הצנועה לחיות בהרגשה מהוססת הולמת את הסתיו.

       

      אפשר לסווג את קביעתי האחרונה ( אני מקווה שכאן אך לא בחיים) כקלישאה. אין לי כל התנגדות לכך.

       

      כל טוב

       שולמית   

       

      נ.ב שלום V , ממש נהניתי כאן למרות שיצא לי לעלעל בידיעות ובמעריב. זה לא אותו דבר.

       

      ולעניין הארץ המורידה את החלק המודפס אומר ש" יש הרבה דגים בים"

        20/9/08 17:13:

      כוכב חדש זורח בשמי הבלוג של ולווט, בוגי,

      לחתולי האהוב שנפטר זה מזמן נקרא בוגי,

      הוא היה כל כך יפה,חכם, וחזק, הרבה יותר מ........

       

      יאיר לפיד בדרן, או עיתונאי, או שמא יחצן ?

      צפיתי אתמול באולפן שישי בהנחיית עודד בן עמי,

      נהניתי יותר, יושאר לאלתר באופן קבוע.

       

      ולווט מקוננת על מעריב, אל תבזבזי את זמנך, חבל אל האנרגיה,

      מעריב הוא מקרה אבוד, עניין של שנה, שנתיים, וקאפוט.

        20/9/08 15:48:

      טסט=טקסט
        20/9/08 15:47:


      1.פרויקט החג של ידיעות חמוד להפליא. חשתי בדיוק כמוך לגבי הטקסטים.

      2. יגאל סרנה קרע את ליבי בשיחה עם נורית גרץ ועל עמוס קינן. חשתי חמלה ועצב וגם שימחה בשבילו (קינן) שיש לו אותה. אני מאוד רגישה לניצול לצורך יחסי ציבור ולא חשתי את זה בכלל בכתבה הזו.

      3.  הטסט של יעלון מרתק בעיני ועצוב. לצערי אני מאמינה לכל מילה שלו.

      4. אני לא מאמינה שחזרתי לקרוא את עיתוני סוף השבוע. שכחתי איזה גוזל זמן זה. 

        20/9/08 15:29:

      תיקון קטן: ה"צייר אורי גרשט" הוא צלם.
        20/9/08 15:16:

      תודה.
      למען הגילוי הנאות, זוהי לא תערוכה שלי והעבודה שלי תלווה רק את הפתיחות, היום במוצאי שבת ואת הפתיחה המורחבת. בתאריכים שכתובים בלינק שנתת.

       עבודת קול שתבקע מרמקולים ותגרום לשכנים לזרוק ביצים על נחלת בינימין. ובכך לבטח זה כבר יהיה מייצג, לא5?

      קרדיט לאמנים ולאוצרת ענבל דרובל כאן.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=622063#d3870245

       

      שבוע טוב שיהיה לנו.

       


      והנה הביצוע החביב עליי - חוה. אייללולי.
        20/9/08 14:25:

      "הצייר אורי גרשט התראיין במארקרוויק ובהעיר. החלק האחר של הכתבה מתעסק בעסקים ואמנות שחברו להם יחדיו. גם בפירמה יש כתבה דומה."

       

      התערוכה של גרשט בגלריה 'נגה' באחד העם בת"א פשוט מעיפה את המוח. אין תיאור אחר לזה. הצילומים שלו (כן, צילומים, לא ציורים) מציגים זרי פרחים בעיצומו של פיצוץ עז (נראה כאילו גרשט שתל בתוכם חומר נפץ ולחץ על כפתור הצילום ברגע ההתפוצצות לאלפי רסיסים צבעוניים, המקבלים משמעות מאיימת משהו על רקע שחור).

      לכו לראות. (ואם כבר, לכו למיכל חלבין במוזיאון תל אביב. צילומי מופת טורדי מנוחה).

       

      אבל חלאס ללקק ישבנים, הגיע הזמן לכסח כמה:

      תמר קרוון, המומחית בז'אנר "אני ואפסי עוד", פותחת את ה'ראיון' שלה עם גרשט בהעיר בעוד תיאור קרווני טיפוסי,

      משהו כמו: "קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, פתאום התקשרה חברה ואמרה לי בואי לתערוכה של גרשט. הייתה לי ימבה כביסה לקפל ובכלל גם קיבלתי מחזור הבוקר ומה זה לא בזין שלי עכשיו להסתובב בגלריות. אבל החלטתי ללבוש את הג'ינס המהמם שקניתי ביד שנייה ולשלב אותם עם נעלי הסירה שרכשתי בהשראת איימי ויינהאוס. לא ישנתי בלילה הקודם וגם שכבר נרדמתי באו לי חלומות על התקופה שאני ונילי לנדסמן היינו מסתובבות עם אילנה ברקוביץ' בשינקין ומשחקות אותה נערות רוק. אחר כך נזכרתי שבעצם גנבו לי את האופניים, ובכלל, הו דה פאק איז אורי גרשט?". 

       

       איפשהוא, בתוך זרם התודעה המרשים הזה, קבורה מילה או שתיים על גרשט, על הצילומים שלו, וכמה שאלות מאוד נוקבות ועיתונאיות כמו "אתה אמביציוזי?", שלאחריהן מספרת קרוון לגרשט על תפיסת עולמה בנושא האמביציה, ועוד הרבה על עצמה באופן כללי.

      רחמיי נכמרים על אלו שניסו ללקט פיסת אינפורמציה רלוונטית מתוך הערימה. 

       

       

        20/9/08 14:05:

      צטט: dror99 2008-09-20 13:47:25


      אני לחלוטין לא מסכים, יש לנו נטיה להתעלם מן המציאות.

      יעלון בניגוד להרבה אחרים שם לנו את המציאות בפנים. וזה בכלל לא נעים, אף אחד לא אוהב לשמוע דברים פיסימיים, הרי כולנו רוצים לשמוע שיהיה כאן "כיף" כל הזמן.

       

      יעילון בניגוד לראיונות טלביזיונים עובר בראיון הזה מציון ומבהיר את העמדות שלו בצורה נהירה. לדעתי מדובר באיש ישר ואמין, ולכן זה לא פלא ששרון סילק אותו..

       

       

      כך גם אני הרגשתי כשקראתי את דבריו. הוא נתן שם הרבה דוגמאות לעיוורון שהפגנו (כולל אני) בימי אוסלו מכורח ה-wishful thinking שאחז בנו - האמינות ששכנענו את עצמנו שיש לערפאת, ההתעלמות מהעובדה שלא מדובר בסכסוך מדיני על שטחים, אלא קודם כל בסכסוך דתי עם סימן שאלה על עצם ההכרה של הצד השני בזכותנו למדינה משלנו.

       

        20/9/08 14:01:

      איפה בחיפה? 

      אני כותבת  את התגובה מבית החולים רמב"ם, בו אני שוהה לעיתים די קרובות. ושלא כמו ברוטשילד , כאן כולם יושבים עם  המחשבים ויכולים מיד לדעת מיהי הרופאה המטפלת , איזה מאמרים פרסמה  ועוד  ועוד  בזכות הרשת האלחוטית המהירה, RAMABAM FREE.

      גם  ברוב בתי  הקפה יש חיבור אלחוטי, לשם אנחנו הולכים כדי  להיפרד קצת מהמחשב.  וגם... בחוף הים - שם, בכלל, מי רוצה לגלוש  כשיש גלים על אמת.

      וגם ברחבי האוניברסיטה והטכניון אפשר לשבת בכל מקום ולהתחבר.

      הלוואי שנתנתק מהרשת הזו ברמב"ם במהרה.

        20/9/08 13:53:

      אני זורק לאנשים zman is money כבר שנים. זה גם מופיע בבלוג שלי (לא בקפה, שם) בטח איזו פעם או פעמיים. בדיוק בגלל זה לא רושמים פטנט על ביטוי.

      חבל רק שעכשיו סלקום הופכים את זה למאוס. 

        20/9/08 13:47:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-09-20 13:37:39


      עבור הראיון עם בוגי יעלון, רכשתי לראשונה מזה שנים עיתון (לא רק - גם כדי שלא ישעמם לי בשישי בצהריים כשאני יושבת וממתינה לסיום שיעור השחיה של הבת שלי).

      לא התאכזבתי.

      הרמטכ"ל הגרוע ביותר שהיה לנו בשני העשורים האחרונים, זה שבישל את כשלי האספקה והציוד של מלחמת לבנון השניה, זה שדירדר את הצבא בלתהומות שאפילו הצבא לא ידע כמותם בכלך הקשור לתרבות בכלל ו"תרבות ארגונית" הקשורה למה שקראו לו פעם "טוהר הנשק" ולכבוד האדם באשר הוא אדם, חתיכת אפס בתקשורת בינאישית שלא הצליח לקיים מערכות יחסים סבירות עם שולחיו, נטול כבוד להיררכיה (עניין אלמנטארי לחייל - אם הוא לא למד את זה כ"כ הרבה שנים, כנראה שהיתה שם בעייה), ימני פנאט, דוגמתי, בלתי גמיש ושוביניסט - מאשים את כל העולם על כך שהוא צריך לשלם מחיר על שהוא כזה.

      ההידן-אג'נדה שלי היתה לקרוא כדי לכתוב על זה פוסט. בסוף החלטתי שהוא עשה עבודה מספיק טובה בעצמו. כל מילה נוספת מיותרת.

      בעעעע.

       

      אני לחלוטין לא מסכים, יש לנו נטיה להתעלם מן המציאות.

      יעלון בניגוד להרבה אחרים שם לנו את המציאות בפנים. וזה בכלל לא נעים, אף אחד לא אוהב לשמוע דברים פיסימיים, הרי כולנו רוצים לשמוע שיהיה כאן "כיף" כל הזמן.

       

      יעילון בניגוד לראיונות טלביזיונים עובר בראיון הזה מציון ומבהיר את העמדות שלו בצורה נהירה. לדעתי מדובר באיש ישר ואמין, ולכן זה לא פלא ששרון סילק אותו..

       

      תודה,

      דרור
        20/9/08 13:37:


      עבור הראיון עם בוגי יעלון, רכשתי לראשונה מזה שנים עיתון (לא רק - גם כדי שלא ישעמם לי בשישי בצהריים כשאני יושבת וממתינה לסיום שיעור השחיה של הבת שלי).

      לא התאכזבתי.

      הרמטכ"ל הגרוע ביותר שהיה לנו בשני העשורים האחרונים, זה שבישל את כשלי האספקה והציוד של מלחמת לבנון השניה, זה שדירדר את הצבא בלתהומות שאפילו הצבא לא ידע כמותם בכלך הקשור לתרבות בכלל ו"תרבות ארגונית" הקשורה למה שקראו לו פעם "טוהר הנשק" ולכבוד האדם באשר הוא אדם, חתיכת אפס בתקשורת בינאישית שלא הצליח לקיים מערכות יחסים סבירות עם שולחיו, נטול כבוד להיררכיה (עניין אלמנטארי לחייל - אם הוא לא למד את זה כ"כ הרבה שנים, כנראה שהיתה שם בעייה), ימני פנאט, דוגמתי, בלתי גמיש ושוביניסט - מאשים את כל העולם על כך שהוא צריך לשלם מחיר על שהוא כזה.

      ההידן-אג'נדה שלי היתה לקרוא כדי לכתוב על זה פוסט. בסוף החלטתי שהוא עשה עבודה מספיק טובה בעצמו. כל מילה נוספת מיותרת.

      בעעעע.

        20/9/08 13:37:

      אה, והפוסט של תימורה מצוין!

      (ובפינת השוויץ: בדיוק עוד שבוע אני אראה את לאונרד כהן בפראג. YEY! צוחק דיווחים, מן הסתם, יגיעו בבלוגי כמה ימים לאחר מכן).

        20/9/08 13:34:

      לגבי הארץ, אני חייב לומר שאחת הסיבות שהעברתי אליהם מאמרים ואייטים בלעדיים היא שהכתבות יהיו באינטרנט.

       

      לגביי זה יתרון משמעותי, כי אני יכול להכניס את הכתבות האלו לאתר שלנו, והתומכים שלנו יכולים להתרשם מן העשייה שלנו גם שנים לאחר מכן.

       

      לדעתי בסוף של דבר, אולי הם ירווחו כמה גרושים אבל התוכן שלהם יהיה פחות אטרקטיבי ובסופו של דבר שכרם יצא בהפסדם...

       

      תודה,

      דרור

        20/9/08 13:31:

      הו, תודה על ההקדשה!

      האמת שקראתי את זה עוד לפני ההפניה, ואני נוטה להסכים עם רבים מהדברים שנאמרים שם.

       

      הטענה שלי כלפיך (וכלפי שכמותך) היא בעיקר שאת נוהגת להסתכל על נושא כ"כ גדול, מסובך ומלא ניואנסים בצורה צרה, שטחית וחד מימדית, שאולי נכונה לאופייך האישי ולחייך, אבל רחוקה מלהכיל את כל מורכבותו בגלובלי.

       

      דווקא הכתבה הזו מציגה דברים, לדעתי, יותר מהכיוון ממנו אני מסתכל מאשר את. משפט כמו "השורה התחתונה היא שיש קאמבק לאהבה" נשמע לי אופטימי למדי. ואני לא רואה אסון גדול בכמה מערכות יחסים ארוכות במהלך החיים, במקום אחת שנמשכת כל החיים. המסגרת בה שמים את האהבה לא ממש חשובה. כל אחד איך שמתאים לו. העיקר שתהיה.

        20/9/08 13:27:

       

      "שיר ערש" הוא באמת אחד השירים היפים שנכתבו בעברית,

      אבל היית צריכה לציין את אלתרמן שכתב אותו. ארגוב הלחין, כספי הוא רק אחד מהמבצעים

      (אישית אני מעדיפה את הביצוע של חוה אלברשטיין).

      והכתבה על חלקה של התקשורת באי-הגעתם של הביטלס פשוט מגוחכת. חאלאס, עברו

      כ- 40 שנה (טיפה יותר) ועוד שבוע מגיע הפול בעצמו כדי לפצות אותנו על טמטומנו אנו,

      כמה עוד נתבכיין?