כבר כמה ימים אני בדילמות מול הנעשה בשווקים, בתור משקיעה יחידה ( ולא עשירה במיוחד) שדיי אוהבת סיכונים ומאמינה בכוח האינרצייה של הכלכלה , השקעתי את רוב כספי במניות וראיתי אותו קטן והולך . אולם אני ממשיכה לשנן לעצמי שמדובר בהשקעה לטווח ארוך ונמנעת (דיי בקושי ) להיסתכל במינוסים בתיק . בשבילי מחיר המנייה משקף את חוכמת ההמון ( זה שמשקיע ) ולכן אני מחזיקה את עצמי ( ואת בעלי בעיקר) כדי שנהיה נגד הזרם של המשקיעים הפודים את הכסף.
אמנם זה כסף וחשוב והכל , אבל גם ניסוי מעניין בקבלת החלטות  בתנאי לחץ ואי וודאות . ואני ממשיכה לתהות עד כמה ההחלטה שלי לא לעשות כלום היא מושכלת או פשוט נובעת מאי ידיעה ואי הבנה ואולי הרוב יודע ואני לא.
ואולי ימים יגידו , ובכלל ככל שאני מסתכלת על שוק ההון זה נראה לי כמו קבלת החלטות שמתקבלת על סמך מידע חלקי  כשאחוז המידע הלא ידוע יכול לעלות על 50% , אני תוהה כמה "חכמה" יש בהחלטה להשקיע או שהרוב מבוסס על תיזמון ומזל שתלוי כמה אנשים יחליטו כמונו באותה נקודת זמן. טוב , בנתיים אני נשארת בפוזיציה של לא לעשות כלום כי אני שונאת את המחשבה שיהיה לי הפסד בטוח ומעדיפה לחכות עד שיהיה רווח אפשרי, חכם? מושכל? לא יודעת. ימים יגידו