עוד מעט, והנה בא הרגע,

ילד בן שלושים - וליבי רוטט.

אעמוד, וריח הליל יפרוץ לקרבי

ועיפות מעורבבת בבלילי רגשות תמלא את כולי.

'אולי יחוס עם עני ואביון',

אולי..

ועמי אהובי כמוני

מבולבל, אבוד בים של תחושות ורצונות,

ו'מוצאי המנוחה', באה..

פועמת היא בקרבי

ושנה חדשה מתקרבת ותסחוף את כולי

ותקוותי לפנות אליך כך פשוט

כך הלילה, לא רק שתשמע

אלא יותר שאצעק,

שאעמוד ואדבר וגם אני אהיה שם

כריגשותי עתה.

שנזכה ככה שנינו

לשמוע אל הרינה ואל התפילה...