ושוב מגבלות החדר,

הדהודי הבדידות

וחוסר המנוחה.

שוב שממת הרחוב,

רחשי התחדשות,

צִיפִּייָה.

שוב

חלל מעוצב,

קולות האיוולת,

וחוסר אונים.

שוב

קירבה מקרית,

מבטי זימה והחמצה.

ושוב ענני האינסוף,

רוח חופש,

פליאה.

הֶפִּי

08.08.2008