אין בעיה לטבוע כאן, בבית הפתוח של האמנית אורית גפני ברמת השרון. יש פה כל כך הרבה תמונות של ים, שממש בא לך לטבוע בתוך כל הכחול-ירקרק הזה. הים מציץ אליך כמעט מכל מקום – הוא הטביע אופניים ("Going on), הוא משיט סירות לאור הלבנה המלאה ("רבדים"), הוא קורץ לך "מבעד לדלת הכחולה" - כשפטריות ענק נעוצות בו, וקוראות לך לשבת עליהן בעולם של אגדה. הוא אפילו מכפיל ומשליש את עצמו בסדרת התמונות "בין הזמנים", שמזמינה אותך לרבוץ לחופו רגע לפני השקיעה – או הזריחה. הכול בעין המתבונן.

 89 תמונות מוצעות למכירה במסגרת "הבית הפתוח" של האמנית גפני:  על הספות, הכורסאות, השולחנות, הקירות, ו.....גם בחדר המדרגות, להנאת השכנים... אורית מצלמת בעצמה כל דבר שמוצא חן בעיניה , ואחר עושה לו עיבוד מיוחד בפוטושופ עד שמתקבלת תמונה מיוחדת במינה, שגבולות המציאות והדמיון הולכים ונפרצים בה ללא הרף, בייחוד כשלאבנר, איש חיקה של האמנית, מתחשק לכתוב שיר בהשראת התמונה, ולוקח אותה למחוזות נוספים. 

לא, אי אפשר להישאר אדישים. הנה, למשל, התמונה המרהיבה של ים ענק בחושך ומעליו – וילון!"תראה איזה ים מטריף!", אני אומרת לאבנר, אבל הוא מסתכל עלי כעל מטורפת בעצמי – "ים? איפה את רואה כאן ים? זאת עיר!", הוא מסביר לי לאט, כדי שאבין (אני בלונדינית...).אבל לי ממש לא איכפת "למה התכוונה המשוררת", גם כשאני מתקרבת ומגלה שה"ים" הוא בעצם עיר ענקית נמה בשלווה בלילה. "אז בשבילי זה ים אורבני!" אני מתעקשת. אתם לא תבלבלו אותי עם העובדות, או קיי? 

גם המנעול הענק, החלוד, הנועל את הסורגים צעד לפני הים בתמונה אחרת, מעורר בי מוזה פראית."זה לא כל כך נעים לראות ים סגור!" אני פוצחת בשיר, ומסבירה לכל מי שרוצה לשמוע (לא כולם רוצים, מסתבר...) שסגרו את הים, ותיכף יש לי סיפור רומנטי על זה, הנה זה בא....ולא עוזר לאורית שהיא התכוונה למשהו אחר, ושם התמונה הוא "איפה המפתח?". לא מעניין אותי! אולי גם תגידו לי מה לראות בעיניים שלי? הגזמתם... 

בינתיים כבר 50 איש באים והולכים, קונים ומשלמים. "הצצה בכחול", תמונה שפגשתי בתערוכה הקודמת – כבר נמכרה שלוש פעמים. כן, זה היתרון של צילום...גם אני מתכננת לקנות את התמונה הזאת ששמתי עליה עין מזמן. מתי אקנה? ברגע שיעלו למורים את המשכורות. זה תיכף יקרה, ביום-יומיים הבאים... 

ובינתיים אבנר מכין לי את הקפה ההפוך הכי טוב במזרח התיכון, אורית משעשעת אותי בסיפורי נסיעותיה מעבר לים, החברים מהקפה מגלים לי המון רכילות  על זאת וזה, ואיך הם הכירו דרך ההיא...זהו. אני עוברת לגור פה . רק צריכה להחליט באיזו תמונה בדיוק להתמקם – בין קני הסוף או בצמרת עץ הדובדבן הפורח. בואו לבקר! 

 התמונה המצורפת – "בפנים ובחוץ" – של אורית גפני : אמנות דיגיטלית ציורית

הזמנה לתאריכים נוספים של "בית פתוח" אצל האמנית – בלינק לעמוד שלה

–http://cafe.themarker.com/view.php?t=631969 

כל הזכויות לפוסט שמורות לאלומה עברון (c)