אני שונא מתנות.אינני יודע מי המציא את המנהג הזה, הבאת מתנות, אבל אני מוכן לתת לו מתנה-פטיש בראש, או לקנות לו חבל ועמוד, ובתור שרות, לתלות אותו עליו. קבלתי המון מתנות בחיי מכל מיני אנשים. רובן ככולן היו בחירה גרועה והיוו עוד זבל שהוכנס לאיזה ארון צדדי, עד שהושלכו לפח הזבל או ניתנו לאחרים. תמיד קנו לי בחיבה ובאהבה רבה כל מה שאני לא צריך או כל שאני שונא. היו מתנות מתחום הלבוש. מה לעשות ואני די י שלומפר ומתלבש פשוט. אבל נותני המתנות רצו לחנך אותי וקנו לי חולצות בצבעי תכלת או אפור, צבעים השנואים עלי, מעוצבות כך שלא היה להן כל סיכוי למלא את יעודן. ואכן הן נותרו מקופלות בארון במשך שנים רבות במצב של הבטלה, עד שנגאלו מיסורים אלה, אך את גופי הן לא פגשו. היו גם המון חפצי נוי לבית שתאמו את טעמם האישי של נותנייהם, אבל לא את טעמי שלי. אני שונא קישקושים בבית, שמלבד היותם מיותרים, הם גם מהווים מיטרד שדורש מידי פעם הסרת האבק ממנו, והרי אני שונא לנקות. לא אפרט את יתר המתנות המטופשות והמטרידות שקבלתי, שהרי זה יקח שעות כתיבה רבות.
הבעיה הנוספת בנושא היא שיש לזכור מי קנה מה, מתי ולמה. הרי על מקבל המתנות מוטלת החובה גם להחזיר. הכללים מאד ברורים בנושא זה. ראשית צריכים לזכור מי קנה לי מתנות, שחס וחלילה לא אשכח להחזיר מתנה כשיהיה לו ארוע דומה.יש לזכור מה הוא קנה לי לארוע המסויים הזה, שחס וחלילה לא אקנה לו מתנה שערכה נמוך מערך המתנה שקנה לי.בנקודה זאת ישנם פולנים למהדרין שיקפידו לקנות מתנה יקרה יותר מזאת שהם קיבלו, ואז כשיגיע תורם לקבל מתנה, צד ב' יעלה אף הוא את ערך מתנתו. כל זאת למען הראוותנות ולעשיית הרושם שאנו מאד אוהבים את הצד המקבל. כאילו מתנה יקרה יותר תהווה הוכחה שאנו אוהבים אותו יותר. לדברים האלה אין סוף.
ישנן סיבות רבות למתן מתנות. ארועים מקובלים ומיותרים כמו חתונה, בר מצווה, בת מצווה, יום הולדת, גיוס לצה"ל, שיחרור מצה"ל, קבלת תואר או דרגה, קידום במקום עבודה ועוד ועוד.המהדרין יקנו מתנות גם ללא סיבה מיוחדת. סתם כך כדי להביע חיבה או חברות הם ישלפו מארנקם אי אלו שקלים ויקנו לי איזה סמרטוט או קישקוש מיותר, ובכך יאלצו אותי לנהוג כנ"ל בפעם אחרת.
המנהג המטריד הזה מהווה הוצאה כספית לא קטנה בכלל. בתקציב השנתי זה סעיף לא זול. הרבה כסף נישפך וניגרע מחשבון הבנק לצורך קיום המנהג הדבילי הזה. מעבר לזאת, הרבה אנרגיה מתבזבזת על המחשבות מה לקנות. לפעמים זה מאד קשה להחליט מה לקנות לאחר שישמח אותו.
ויום אחד קרה הנס, נפל לי האסימון למקום הנכון, והתגבשה אצלי החלטה חשובה בנושא: NO MORE החלטתי לעשות סוף למנהג המייסר הזה. באחד המיפגשים עם חברי הטובים הודעתי להם שמנהג המתנות מפסיק באופן מוחלט. הסברתי להם שהם המתנה הכי טובה שקבלתי בחיי ואין צורך להוסיף לה דבר. בנוסף, התקשרתי לחברים אחרים שלא היו במפגש זה והודעתי להם על החלטתי. ברגע הראשון היה הלם מסויים, אבל האמת שכולם הסכימו עם הרעיון (בתחושת הקלה, יש לאמר), וכך פסה מעולמנו גזירה קשה שמיררה את חיינו.
נכון, ישנם ארועים חריגים ונדירים לשמחתי, בהם מוסכם שקונים מתנה, או יותר טוב, נותנים צ'ק עם כיסוי. חתונה למשל, כל אחד נותן צ'ק, כשסכום הצ'ק מוסכם מראש בין כולם, כך שכולם נותנים סכום זהה. אבל חתונה הינה ארוע שלא מתרחש כל יום. נכון, היו במהלך השנים האחרונות מספר חברים שהתחתנו. במקרה אחד היו אלה נישואים ראשונים, ובמקרים אחרים היו אלה נישואים של כאלה שלא למדו מהניסיון הקודם וחזרו על הטעות. במקרה של הזוג הראשון פרצו שני ילדים כתוצאה מהארוע. מילא גם כאן הלכו צ'קים, ואנו מקווים שלא יפרצו נוספים.אבל מלבד זאת, כלום. סיוט המתנות הסתיים. החיים הפכו ליותר שמחים ורגועים כתוצאה מכך. איזה כף.
|