| הנושא: תדמית, מאת – יוסי קרמר. שאלה. האם התדמית, היא הזהות האמיתית שלנו? תשובה. תדמית, היא יצירה רגשית, של דמות דמיונית בתודעה שלנו, שאליה אנחנו שואפים להתחבר ולהזדהות איתה, ובכך לנסות ולממש את אותה הדמות הדמיונית שנמצאת בדמיונו, במציאות האמיתית, מצב שנובע כתוצאה מחוסר ההבנה לזהותנו האמיתית. כמה פעמים שמעתם את המשפט הבא: אני מדמיין, שאני רוצה להיות כך וכך... בחירת הדמות, ויצירת התדמית באמצעות הדמיון, נעשית באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו. הדמות הדמיונית, היא אינה זהותנו האמיתית. הדמיון, הוא אינו המציאות האמיתית. כאשר אנחנו מדמיינים להיות משהו ו/או מישהו, אנחנו נמצאים במצב של הזיה רגשית, ולכן הדמיון הופך אצלנו לאשליה. אשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן. השאיפה להיות זהה לאותה דמות דמיונית, וליצור את התדמית, גורמת לנו למצב של קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, שמנתק אותנו מזהותו האמיתית, ומהיכולת שלנו לתרגם באופן הברור את המציאות האמיתית בה אנחנו חיים. כלומר, התדמית היא אינה מי שאנחנו. לכל אחד ואחת, יש את האישיות ואת הייחודיות, וזה מה שמשקף את מי שאנחנו, כל ניסיון להתחקות אחר תדמית, ולהצמיד שם תואר כלשהו, גורם לכך, שאנחנו יוצרים לעצמנו דמות שהיא דמיונית. ההתייחסות לעצמנו, צרכה להיות עניינית, וזאת כדי לא ליצור לעצמנו תדמיות. כמה דוגמאות: 1. כאשר מישהו מגדיר את עצמו כטייס, שם התואר ממחיש את התדמית שהוא יצר לעצמו, כאשר ההתייחסות צרכה להיות עניינית, כלומר אני מבין ויודע להטיס מטוס, אבל את/ה לא טייס, את/ה מי שאת/ה. 2. כאשר מישהו מגדיר את עצמו כישראלי, שם התואר ממחיש את התדמית שהוא יצר לעצמו, כאשר ההתייחסות צרכה להיות עניינית, כלומר אני גר באזור, במקום שנקרא ישראל, אבל את/ה לא ישראלי/ת, את/ה מי שאת/ה. 3. כאשר מישהו מגדיר את עצמו כרופא, שם התואר ממחיש את התדמית שהוא יצר לעצמו, כאשר ההתייחסות צרכה להיות עניינית, כלומר אני מבין ברפואה ויודע לעזור לאנשים לרפא את עצמם בתחום כזה או אחר, אבל את/ה לא רופא/ה, את/ה מי שאת/ה. 4. כאשר מישהו מגדיר את עצמו כציוני, שם התואר ממחיש את התדמית שהוא יצר לעצמו, כאשר ההתייחסות צרכה להיות עניינית, ולא כדמות חלוצית, ששייכת לאיזושהי אידיאולוגיה שמבדילה את עצמה מהאחרים, אבל את/ה לא ציוני/ת, את/ה מי שאת/ה. 5. כאשר מישהו מגדיר את עצמו כפוליטיקאי, שם התואר ממחיש את התדמית שהוא יצר לעצמו, כאשר ההתייחסות צרכה להיות עניינית, עובד למען הציבור, אבל את/ה לא פוליטיקאי/ת, את/ה מי שאת/ה. 6. כאשר מישהו מגדיר את עצמו כיהודי או נוצרי או מוסלמי, שם התואר ממחיש את התדמית שהוא יצר לעצמו, כאשר ההתייחסות צרכה להיות עניינית, כלומר את/ה משייך את עצמך ליהדות, או לנצרות או לאסלם או לכל דת או כת, אבל את/ה לא יהודי או נוצרי או מוסלמי את/ה מי שאת/ה. שמות תואר, כמו: אימא, אבא, ספיידר מן, סופרמן, מלאך, מורה, ליצן, זמר, שחקן, שדרן, שוטר, חייל, אומן, במאי, מדען, מורה, פיזיקאי, מרצה, נהג, ראש ממשלה, עו"ד, שופט ועוד... כולם דמויות דמיוניות, והם אינן מייצגות את האני העצמי האמיתי, כלומר את הזהות האמיתית, אלא תדמית בלבד. מצבים רגשיים שגורמים לנו להתנהג בהתאם לרגשות, גורמים לכך, שכמספר האפשרויות הרגשיות שגורמות למצבים התנהגותיים, כך גם מספר הדמויות שאנחנו יוצרים לעצמו בתודעתו. כלומר, אורח חיים אמוציונאלי שמשקף את הרגשות הפנימיים, כמו למשל הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, הנאה, תשוקה ועוד, וגם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, דיכאון, ייאוש, חרדות, עצבים ועוד, גורמים לנו לשנות את ההתנהגות בהתאם לכל רגש ורגש, כאשר כל רגש יוצר דמות תודעתית שמוחשית כתדמית. כמה דוגמאות: 1. כאשר אנחנו כועסים, הדמות הרגשית, יוצרת את התדמית שאותה אפשר לראות. 2. כאשר אנחנו אוהבים, הדמות הרגשית, יוצרת את התדמית שאותה אפשר לראות. 3. כאשר אנחנו מפחדים, הדמות הרגשית, יוצרת את התדמית שאותה אפשר לראות. 4. כאשר אנחנו צוחקים, הדמות הרגשית, יוצרת את התדמית שאותה אפשר לראות. ברוב המקרים הדבר נעשה שלא במודע. רק כאשר אנחנו רגועים, כלומר כשאנחנו איננו מפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים באופן ברור יותר. לכן, בן אנוש רגוע הוא ללא הדמויות, שיוצרות את התדמיות. מסקנה: התדמית, מנתקת אותנו מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, ולכך יש השפעות בריאותיות. סיכום: בן האנוש שעדיין בחיפוש אחר זהותו האמיתית שלו, שנמצא בשלב של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, חי את חייו כאשר הוא מפעיל את גופו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבו בלבד, שבעקבותיהם באות המחשבות והדמיונות, שיוצרות את התדמיות, מצב זה יוצר אורח חיים שהוא אמוציונאלי, שאינו מתאים להפעלה ותפקוד הגוף הפיזי, ואינו תואם למהות ומטרת החיים, וללא כל רוגע פנימי, שיכול לאפשר את הרציונאליות, את השפיות, ואת ההתייחסות העניינית למהות ומטרת החיים. כתוצאה מכך, נוצרו להן התדמיות. המסר במאמר: שם תואר משקף את התדמית. הרגשות הפנימיים, משקפים את הדמויות, שיוצרות את התדמיות החיצוניות בחיינו. וכן, גם כל התייחסות שהיא אינה רגועה ועניינית, שמתאימה לזהותנו האמיתית, יוצרת את התדמית, להבנתי. יוסי קרמר - מייעץ למודעות עצמית והתפתחות אישית. לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il טלפון + פקס - 04-8224275. טלפון - 04-8224276. |