מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
אפשר לצאת מהמקלט
המטפלת הקבועה שלי חזרה אתמול, והחיים 'חזרו למסלולם', או מה שנהוג לומר במקרים אלה. כעת, אין לי כל סיבה - או תירוץ - להתלונן או להרגיש שלא בנוח. איזו בעסה, כעת נותרתי מול חיי, ללא כל תירוצים שהם. רק אני מול עצמי. מה יהיה? רובנו, הלא, מבלים את מרבית חיינו בציפייה לאיזו התרחשות שתתרחש ואז, הו אז.... מין דאוס-אקס-מכינה שכזו, שתגיע ותשנה את הכל. זה יכול להיות כל דבר שהוא - 'כשאתעשר', 'כשאמצא את אהבת חיי', והקלאסי - 'כשאתחיל דיאטה'. כל דבר היכול לשמש תירוף לדחות את התחלת 'החיים האמיתיים'. ובכן, נעלם לי התירוץ. וגיליתי שאני אנושית ככל האדם. במלים אחרות, דחיינית. |
תגובות (42)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
'חתולה', תודה על העידוד.
גם זה נשמע סבבה.
הרי זה טוב, כשאין על מה להתלונן. :)))
רנרט, תודה על הכוכב ועל הבעת ההזדהות.
ותתחדש על התמונה.סוזנה, מסכימה איתך.
החיים האמיתיים הן כאן ועכשיו. יכול להיות שאת לא מסונכרנת איתם/לא מבסוטית מהם/מתכננת להלחם בטחנות רוח, אבל הם פשוט קורים. עם העליות והירידות והפלאטו הממושך. רק צריך לכוון תדרים, לפתוח את הלב ולזמן טוב.
החיים הם כמו שיר ארוך- תמיד אפשר להצטרף בפזמון.
ולהנות ולחוות ולהבין וללמוד ולהיות בהווה.
בברכת שנה טובה
סוזנה
אני בעד אהבת חינם
שנאת חינם יש לנו בשפע
האיש משם,
'דחיינות' זה מושג ששאלתי מתחום הפסיכולוגיה.
ככזה, הוא מתאר ולא נוזף.
יופי שאנחנו עושים 'החלפות' עם מלים וביטויים.
ואל תלך (לאן-שלא-יהיה. גם מדחי אל דחי.-) רחוק מדיי...
דחיינית.
דחיין.
אוהב את המושג שנשמע לי קליל ולא תובעני ונזפני מדי.
אאמץ אותו.
אני דחיין.
(וגם הולך מדחי אל דחי).
*
ויש גם את "מיום ראשון מפסיקים לעשן".
<לא אני. הוא>
וכאמור, את עצמנו אנחנו לוקחים לאן שאנחנו הולכים.
אין לאן לברוח.
:)
לפעמים נדמה, שהשגרה חונקת. שהיא תחליף זול למשהו אחר. וכשאנחנו מסתכלים על עצמנו מתוך השגרה, אנחנו מאוד לא אוהבים את המראה. זה מצב, שיכול להארך מספר שעות או תקופה ממושכת הרבה יותר.
ואז קורה משהו, איזה ניצוץ של התגלות. זה יכול להיות משהו משמעותי אובייקטיבית, או סתם איזה מקרה שולי, שפתאום צובע את הקיום שלנו באור חם, ואז זה לא כבר לא קיום, אלא דרגה גבוהה של ח י י ם. ויש בהם טעם.
ציטוט של המשוררת לאה נאור:
אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק
אהה... הנרגנות בחודש האחרון היתה רק בשל המטפלת..... אני מבין או שלא?! עכשיו מחפשת תרוץ חדש..
מ.... אולי...אהההההמממממממ
לא, לא מספיק טוב...
אולי....... לא, לא מספיק טוב
ואלי ........אההמממ לא גם זה לא מספיק טוב....
שיט!!! אין לי סיבה לרגוז!!! איזה מבאס, למה אין לי סיבה לדחות את הדיאטה!
למה אין לי סיבה להתרגז!
זהו, אכעס שאין לי סיבה אמיתית לכעוס ובגלל זה אני כועסת\
נרגנת\
נרגזת\
אנטיפתית\
אמוציונאלית\
אדיפלית\
אבוליציונית\
רלגיזונית\
ולסיכום
חמודה אמיתית.
Viva la Baasa
אהד בלי וו'
אין בעיה.
ותודה.
מה הבעיה לארגן תירוץ אחר?
...בדיוק.
ותודה.
תודה, אסנת.
גם לך.
אורי, אכן.
תודה.
'איש', תודה.
תודה!
כן, אה?
מאחלת לך שנה נפלאה
כל סופרוומן סופה לנחות....*
אורי
אכל נגמרו התירוצים
לכן שנסי מותניים,
קחי אצת חייך בידייך
וחזרי לנהל את חייך.
מתוקה
שנה טובה ללא תירוצים
שנה של עשייה והתעצמות
בהצלחה
ורד נוטמן
נ.ב. כיכבתי לכבוד ההתחלה החדשה, אין יותר תירוצים. . .
תודה.
גם לך!
מוליק, תודה על דבריך.
זה מחמם את הלב.
אכן
.
תודה רבה!...כמו כולנו.
תודה.
תודה על הכוכב.
והתירוץ האקטואלי התורן.
שרי, תודה - על הכוכב, העידוד והגישה.
המטפלת הקבועה שלי חזרה אתמול, והחיים 'חזרו למסלולם',
גם שיגרה בחיים זה חשוב
צריך קצת הפתעות אבל ללא סדר הגיוני קשה לתפקד
שתהיה לך שנה נפלאה יקירה
שלום מיושבת
אני שמח מאוד בשמחתך,
אך אני מתגעגע לפוסטים שלך. שלך, שבאים ממך פנימה.
פנויים מצרות היום יום, הלוואי שיהיו פחות ופחות.
אני אשמח לקרוא על טיולייך ושירייך ועל ההצגות שאת הולכת אליהן
ועל ספרים שאת מספרת עליהם ומנתחת.
תודה לך מיושבת.
שתהיה לך שנה טובה מאוד, פורייה ומהנה.
רוב האנשים לא מודעים לכך שהם מתרצים לעצמך.
ברוך שובך לחיים
היי יקירתי...אם את חושבת על הדברים הללו שציינת את סופר אנושית
ברור , אנושית וכמו כולם((:
קצת יותר כנה , אמיצה ומודעת מהכלל -אבל בהחלט בנורמה..
*שלך שרי