הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני רוצה להאמין שהאור האמיתי
יפציע כשאני אחליף את המנורה שנשרפה
(זו התקדמות לדעתי כשאפשר כבר לוותר על הסולם)
תהני, אשה.
אני אזכור אותו.
אולי באמת צריך לחפש את האור בתוכי
ולא אי שם במנהרות חשוכות
אני מנסה ללמוד להבחין בין המזוייף לאמיתי ..
אולי אתה צודק!!
האור.. מונע ממנה לזוז
היא מנסה להחליט
אמיתי או מזוייף
תודה..
נסי להביט לכיוון אחר
והואר,
הוא בוקע ממנה.
אוי..היא נורא מתוחמת...
לא יכולה לזוז שם.
יפהה!
וגם ת'תחת ...
(אבל אל תספר לאף אחד.. )
הלו גברת.
רואים לך ת'גב.
אכו צבעים שונים מבדרך כלל
אבל
ת'אמת.. זה לא אומר כלום
(חוץ מזה שקניתי צבעים חדשים?? :-) )
פאריס בשבוע הבא!!! :-)לשניה הסתנוורתי..
אחכ גיליתי שזה היה מזוייף
אני מזהה שינויים בצבעי הציור... (אם אני זוכרת נכון)
זה פשוט אור שלא מכוון אלייך. קורה.
החיים מזוייפים מה לא ידעת...
?
איך פאריס?!והגבר ...
אולי קצת מסנוור.