מיוזעת.חם.לח.ובמטבח שלי האוויר הביל.המחבת על הכיריים רוחשת,התנור דולק.וחם.העור דביק,השיער נדבק.יהונתן משחק לי עם המאוורר.מדליק מכבה ושוכח הדליק שוב.בא לי לצרוח.מעניין אם בארצות חמות יש יותר משוגעים. 

הבית פתוח.

אין אויר. 

אתמול בשעה הזו הייתי בדרכי אל הים.

לתפוס שקיעה.

ולקחתי את המצלמה כי הובטח לי שיעור צילום ראשון.

הראיה כאילו משתנה כשחושבים על צילום.

פתאום מחפשים רגע.

לא רצף. 

כשחזרתי הביתה הייתה לי שיחה אחת שהשאירה אותי במצב רוח תוהה ועל סף מחורבן ושיחה אחת שהצחיקה אותי מאד.

מעניין שמה שנשאר בגוף זה ה"על סף מחורבן". 

בבוקר טסתי לשיעור פילאטיס, פקקים בכניסה להרצלייה פיתוח, מגיעה על הדקה רק כדי לגלות שהתבלבלתי והשיעור נגמר כבר לפני שעה...טוב, שעה על הקרוס ובטן.  

נדמה שהבוקר היה לפני יובלות.

הנה, פתחו את הממטרות. 

בואי רוח.