כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    אם אין אני לי מי לי? (או: איך יצאתי בחיים אחרי אתמול)

    46 תגובות   יום רביעי, 27/6/07, 20:50

    כשאשה חיה בבית לבד היא צריכה לעשות הכל בעצמה. אמנם אפשר לבקש טובות פה ושם, אבל מה שאפשר לעשות לבד זה תמיד הכי טוב. אז בזמן האחרון גיליתי שבעצם כמעט הכל אפשר לעשות לבד. ואני לא מדברת על הדברים שאנחנו יודעות לעשות גם ככה כמו בישול, כביסה, שואב אבק, טאטוא, שטיפה. אלא גם על דברים שדורשים בד"כ גבר, דברים שדורשים כוח פיסי יותר רציני או סתם אומץ.

     

    בחודשים האחרונים גיליתי שאני יכולה לצבוע את הבית בעצמי, להבריג עם מברג ואפילו עם מברגה, להתקין מדפים, לדפוק מסמרים, לבנות רהיטים מאיקאה, להזיז רהיטים די כבדים, להרים את כל ה-18.9 ליטר של המי-עדן לגמרי בעצמי בהנפה עד למתקן, לעשות קניות ענקיות בסופר ואפילו עם 3 מארזים של מי עדן כשבקושי אפשר להזיז את העגלה, וגם לאזור אומץ ולהרוג חרקים קטנים. דברים שאף פעם לא עשיתי לפני כן ואף פעם לא הייתי מאמינה שאני אעשה אי פעם. ומתברר שהכוח הזה רק הולך ומתעצם - לפני חודש לא יכולתי להזיז את המיטה הזוגית שלי בעצמי והנה לפני שבוע הצלחתי לגמרי לבד. הצלחתי גם להזיז את המדיח הסופר-כבד ממקומו ולהרים אותו כלפי מעלה ולפני חודשיים לא הצלחתי להזיז אותו אפילו סנטימטר. והצלחתי גם לתקן אותו פעם אחת (בפעם השנייה כשלתי בזה עצוב).  כשצריך אז מצליחים כנראה. מדהים כמה אין גבול ליכולת השיפור הזו.

     

    חודשים התגאיתי ששני הדברים היחידים שאני עדיין לא יודעת לעשות זה להרוג ג'וקים ולקדוח. ולהרוג ג'וקים אני לא צריכה , כי אין לי כאלה בבית. לקדוח דווקא אני מאוד רוצה - אבל עדיין אין לי אומץ. אני צריכה מישהו שייתן לי שיעור מעשי בנושא.

     

    כל זה היה נכון עד אתמול, ולא - לא אזרתי אומץ אתמול להתחיל לקדוח. אתמול הגיע לביתי ג'וק. ג'וק כזה חום ומגעיל. בפעם הראשונה מאז שאני גרה לבד.

     

    כשבנות רואות ג'וק האינסטינקט אומר להן לצרוח: "אמאל'ה ג'וק". או לפחות "בוא תהרוג אותו" לבחור שנמצא הכי קרוב בסביבה, או סתם לפלוט צווחה חסרת פשר. הדבר השני שהן בדרך כלל יצעקו זה: "לא עם הנעל שלי". הצעקה השנייה בדרך כלל מלווה בריצה בכל הבית כדי למצוא נעל של מישהו אחר כדי להרוג איתה את הג'וק, שחס וחלילה ושלום לא ייגע בנעל שלי הדבר הדוחה הזה. שאר המאבק בין הבחור לג'וק מלווה בקריאות פחד/עידוד מצד הבחורה, היא גם צריכה לראות שבאמת המאבק יסתיים בנצחון והג'וק ימות בסוף. אין פחד גדול יותר מפחד מג'וק שמסתובב חופשי בבית. הוא מסתובב לו ואת לא יודעת איפה הוא. סרט אימה של ממש.

     

    כשגרתי במעונות של הטכניון, היו מבקרים אותנו ג'וקים באופן תדיר מהביוב הלא-מתוחזק. הייתי שומעת את הג'וקים הולכים בלילה. כן כן, אתם קוראים נכון, לג'וקים יש מין רעש מיוחד כשהם הולכים ואפשר לשמוע אותם, בעיקר בשלוש בלילה. כמעט כל יום בדיוק בשלוש היה מגיע ג'וק אחד ויחיד לביקור. האקס שלי היה הורג אותם עם עיתון, לפעמים הייתי מתעוררת רק מרעש העיתון המונחת על הרצפה. הוא הגיע לדרגה של רב-אמן בהריגה שלהם.

     

    ערב אחד הגיע לו ג'וק כשהייתי לבד בבית. הזעקתי חבר טלפוני מיד, אבל הוא לא יכל להגיע. בלית ברירה לקחתי את ה-300K ורדפתי אחריו, ריססתי  טון  מהחומר הזה, וההוא עדיין חי, רץ בשגעון, אני ממשיכה לרסס, והוא חי ורץ ומנסה לברוח לי למקומות משונים, ריססתי וריססתי עוד ועוד, עד שנחנקתי בעצמי, אין לי ספק שהחומר הזה השפיע עליי קשות באותו ערב, נשמתי כל כך הרבה ממנו והרי זה בעצם גז עצבים. והג'וק מסרב למות, רץ במעגלים מטופשים. עד שהבין שזה לא חכם, ואז הוא רץ ונכנס לו אל מתחת למיטה שלנו.

    אין גרוע יותר מג'וק שחומק מעינייך ונכנס למקום שבו לא ניתן לראות מה קורה איתו. בעיקר שרוב הסיכויים שהוא ימות שם ותהיה לי גוויה מתחת למיטה שלי.  אוווווווווווווווף. מה עושים עכשיו?

     

    כשהאקס שלי חזר הביתה אמרתי לו שהג'וק נכנס אל מתחת למיטה, ושאני רוצה להוציא אותו כאן ועכשיו. הוא אמר שהוא עייף ואין לו כוח. לא ויתרתי, אני לא מתכוונת לישון מעל ג'וק מת. המיטה הוזזה אחר-כבוד והגוויה הושלכה ורק אז הלכתי לישון.

     

    אבל אתמול, הג'וק שהגיע, הגיע ללא התראה מוקדמת. וה-300K לא נמצא בהישג יד, כי הרי לא נראו ג'וקים בכל החודשים שאני גרה בבית הזה, עד עכשיו אני לא מבינה איך עם כל הרשתות בבית הוא הצליח לחדור לי לטריטוריה. ומה לעשות שבבית שלי יש רק נעליים שלי? אני לא מחזיקה פה נעליים של אנשים אחרים, ואפילו ליולי עוד אין נעליים כי היא קטנה מדי בשביל זה.

    ברגע שראיתי אותו, מיד הבנתי שאין לי ברירה אלא להרוג אותו מיד בעצמי, אחרת הוא עוד ימשיך להסתובב לי פה חי וזה הרבה הרבה יותר גרוע מאשר להרוג אותו. אפילו צרחה לא החנקתי, ידעתי שאין בזה כל טעם, אין אחר מלבדי שיהרוג את היצור. עם כאב לב לקחתי את נעל העקב היקרה לליבי שהיתה לידי באותו הרגע (כאב לב על הנעל לא על החלאה שחדרה לביתי), והורדתי עליו בחבטה, מכה ראשונה פספסתי, מכה שנייה פגעה בול. הסתכלתי במבט שבין זעזוע לבין סיפוק. לקח לי כמה דקות עד שהנשימה חזרה להיות סדירה, עד שחזרה לקצב הרגיל שלה. עשיתי זאת בקור רוח ובאומץ כמו שבחיים לא הייתי מאמינה שיקרה.

     

    אחרי שישבתי כמה דקות טובות ובהיתי במסך שמולי, תוך קבלת עידוד מ-l_oren שבדק שאני הולכת לפי השלבים המקובלים בהשמדת מזיקים, הבנתי שאני צריכה להרים אותו ולזרוק אותו לאיפשהו. לשמחתי קראתי השבוע את המדריך של היווני, שאמר לאסוף אותו באמצעות נייר טואלט ולזרוק לאסלה (מי אמר שהקפה הזה לא שימושי, הא?).  באומץ מהול בגועל הלכתי לשירותים גלגלתי המון נייר טואלט על היד. הרמתי את האיכס הזה וזרקתי לאסלה, והורדתי את המים באנחת רווחה.

    הצלחתי אפילו להשכיח מעצמי את המחשבות המפחידות שאולי הוא עוד יעלה משם חזרה. וכן, אני יודעת שהוא מת ושהוא כבר טבע, ובכל זאת ההגיון וג'וקים לא קשורים אחד לשני, כדאי שזה יהיה ברור.

     

    עכשיו רק נשאר לי למצוא את האומץ לקדוח. זהו.

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/07 00:24:

       

      צטט: yodanp 2007-07-02 11:50:43

      בנות או שתלכו למצוא לכם בעל שיוציא אותכם מהמצוקות שלכם:

      • הריגת ג'וק
      • החלפת נורה
      • הורדת הזבל
      • תלית תמונה בבית
      • תיקון צינור שהתפוצץ
      • תיקון שקע שנשלף החוצה מהקיר
      • חיבור מכשיר חשמל (בפעם הראשונה לחשמל)
      • בדיקת הרכב שלא מניע
      • החלפת מצבר
      • ..... את כל אלה ועוד יודע לעשות "גבר",
      • אז למה לכן להמשיך להשתכשך במי הנשיות כאשר התשובה להכל זה פשוט גבר בבית.
      • יאללה די לתרוצים ומשחקים הרבה גברים פנוים מחכים לנשים נאושות כמוכן.

      בהצלחה...

      לא כל הגברים יודעים לעשות את כל מה שכתבת. אני מוכנה לצאת גם עם מישהו שלא יודע לעשות את כל אלה. ונואשות זה לא אנחנו, נראה לי שהתבלבלת טיפה.

      צטט: fullframe 2007-07-02 20:07:16

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-29 00:56:36

       

       

      מצטערת, אני לא מתחתנת בחורף. אני רוצה ללבוש שמלה עם כתפיות דקות. אם לא אז לא.

      את גדולה, נקרעתי מצחוק מהתגובה הזאת, אני מחפש כוכב

      הייתי קרועה באותו ערב, אז כתבתי הרבה שטויות בתגובות צוחק

      ותודה. גם על הכוכב.

        2/7/07 20:07:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-29 00:56:36

       

       

      מצטערת, אני לא מתחתנת בחורף. אני רוצה ללבוש שמלה עם כתפיות דקות. אם לא אז לא.

      את גדולה, נקרעתי מצחוק מהתגובה הזאת, אני מחפש כוכב
        2/7/07 11:50:

      בנות או שתלכו למצוא לכם בעל שיוציא אותכם מהמצוקות שלכם:

      • הריגת ג'וק
      • החלפת נורה
      • הורדת הזבל
      • תלית תמונה בבית
      • תיקון צינור שהתפוצץ
      • תיקון שקע שנשלף החוצה מהקיר
      • חיבור מכשיר חשמל (בפעם הראשונה לחשמל)
      • בדיקת הרכב שלא מניע
      • החלפת מצבר
      • ..... את כל אלה ועוד יודע לעשות "גבר",
      • אז למה לכן להמשיך להשתכשך במי הנשיות כאשר התשובה להכל זה פשוט גבר בבית.
      • יאללה די לתרוצים ומשחקים הרבה גברים פנוים מחכים לנשים נאושות כמוכן.

      בהצלחה...

       

        1/7/07 13:14:

       

      צטט: שרית ד 2007-06-30 15:14:27

      ליזה,

      כל כך מזדהה עם הפוסט

      מכירה כל כך מקרוב, כי גם אני בדיוק בקטע של להסתדר לבד, להרכיב, לתקן, לתלות, לפרק (לפעמים לפעמים גם להרכיב),

      אבל כשמגיע הדבר הקטן והמגעיל הזה (ולצערי הרב הוא כן מגיע גם לקומה חמישית - למרות כל מה שאומרים כולם) זה סיפור אחר

      וזה מתחיל בקטע של "כיוון שהוא בא לאור, אם אני אסגור את כל האורות הוא ילך"
      טוב, אז זה לא עובד

      זה רק גורם לי לשבת ולעבוד על המחשב בחושך

      וגם כל הזמן להסתכל לכל הצדדים כדי לראות אם הוא במקרה מגיע

      ובסופו של דבר

      אני הורגת אותו בשיטת הנעל הידועה (שגם הרבה יותר ידידותית לסביבה מאשר לרוקן עליו K300 שלם...)

      ואחר כך הבעיה הרגילה של להיפטר ממנו...

      בקיצור, יקירתי, את כל כך לא לבד

      רק שכתבת את זה בכישרון רב כל כך

      סחתיין

      אחותי את, מהמסתדרות לבד. אתמול נשרפה לי נורה, בלית ברירה ישבתי לי גם אני בחושך. היום אקנה חדשה וארכיב אותה, עוד וי לסמן ברשימת הדברים שעשיתי.

      אנחנו ננצח. באמת סחתיין לנו.

      ותודה מחייך

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-30 15:28:00

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-29 00:56:36

       

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-28 00:02:03

      ג'וקים הם מגעילים..

      אם יוצא, אני פשוט שואב אותם (בתקווה שהם לא ייצאו חזרה

      והטיול יעשה להם בחילה).

      אני זוכר רק פעם אחת שניסיתי להרוג ג'וק עם K300

      והוא סירב למות.. בסוף הוא טבע.

      אני שואבת נמלים, כדי להביא את השואב זו חתיכת פרוצדורה, הוא ייעלם לי עד אז.

      ולגבי ה-K300, איך אתה יצאת מהאירוע?


       

      פתחנו את החלון (זה היה מבצע מורכב, לא הייתי לבד) כדי שהאדים ייצאו

      והשארנו אותו להתבוסס (הוא טבע.. למרות שיכול להיות שגם הצפנו אותו במים בשלב כלשהו).

       יכול להיות שגם שמנו כיסוי מנתחים מאולתר על הפנים.

      (ד"א, הם יכולים לחיות קצת יותר משבוע בלי ראש ! ואז הם מתים כי אין להם איך לאכול.. - אולי ננסה את זה בפעם הבאה) 

      אם תנסה תספר לי. איזה משונה שהוא ימות רק כי הוא לא יצליח לאכול. למרות שזו אפילו יותר התעללות מאשר מכת מוות מוחצת עם נעל.
        30/6/07 15:28:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-29 00:56:36

       

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-28 00:02:03

      ג'וקים הם מגעילים..

      אם יוצא, אני פשוט שואב אותם (בתקווה שהם לא ייצאו חזרה

      והטיול יעשה להם בחילה).

      אני זוכר רק פעם אחת שניסיתי להרוג ג'וק עם K300

      והוא סירב למות.. בסוף הוא טבע.

      אני שואבת נמלים, כדי להביא את השואב זו חתיכת פרוצדורה, הוא ייעלם לי עד אז.

      ולגבי ה-K300, איך אתה יצאת מהאירוע?


       

      פתחנו את החלון (זה היה מבצע מורכב, לא הייתי לבד) כדי שהאדים ייצאו

      והשארנו אותו להתבוסס (הוא טבע.. למרות שיכול להיות שגם הצפנו אותו במים בשלב כלשהו).

       יכול להיות שגם שמנו כיסוי מנתחים מאולתר על הפנים.

      (ד"א, הם יכולים לחיות קצת יותר משבוע בלי ראש ! ואז הם מתים כי אין להם איך לאכול.. - אולי ננסה את זה בפעם הבאה) 

        30/6/07 15:14:

      ליזה,

      כל כך מזדהה עם הפוסט

      מכירה כל כך מקרוב, כי גם אני בדיוק בקטע של להסתדר לבד, להרכיב, לתקן, לתלות, לפרק (לפעמים לפעמים גם להרכיב),

      אבל כשמגיע הדבר הקטן והמגעיל הזה (ולצערי הרב הוא כן מגיע גם לקומה חמישית - למרות כל מה שאומרים כולם) זה סיפור אחר

      וזה מתחיל בקטע של "כיוון שהוא בא לאור, אם אני אסגור את כל האורות הוא ילך"
      טוב, אז זה לא עובד

      זה רק גורם לי לשבת ולעבוד על המחשב בחושך

      וגם כל הזמן להסתכל לכל הצדדים כדי לראות אם הוא במקרה מגיע

      ובסופו של דבר

      אני הורגת אותו בשיטת הנעל הידועה (שגם הרבה יותר ידידותית לסביבה מאשר לרוקן עליו K300 שלם...)

      ואחר כך הבעיה הרגילה של להיפטר ממנו...

      בקיצור, יקירתי, את כל כך לא לבד

      רק שכתבת את זה בכישרון רב כל כך

      סחתיין

        29/6/07 21:09:

       

      צטט: alon_gur 2007-06-29 01:00:17

      את משהו, ממש אשת חיל מי ימצא!!!

      תודה נבוך

        29/6/07 01:00:
      את משהו, ממש אשת חיל מי ימצא!!!
        29/6/07 00:56:

       

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-28 00:02:03

      ג'וקים הם מגעילים..

      אם יוצא, אני פשוט שואב אותם (בתקווה שהם לא ייצאו חזרה

      והטיול יעשה להם בחילה).

      אני זוכר רק פעם אחת שניסיתי להרוג ג'וק עם K300

      והוא סירב למות.. בסוף הוא טבע. 

      אני שואבת נמלים, כדי להביא את השואב זו חתיכת פרוצדורה, הוא ייעלם לי עד אז.

      ולגבי ה-K300, איך אתה יצאת מהאירוע?

      צטט: manobela 2007-06-28 09:57:18

       

      צטט: manobela 2007-06-27 21:12:29

      את מטפלת בג'וקים שלך בעצמך!

      התינשאי לי?

      הצעת נישואין ראשונה שלי מעל דפי הרשת.

      והתשובה: ברור שכן!!!!

      (הרי כל גרושה + ילדה צריכה לחטוף הצעת נישואין שמגיעה אליה, אז מה אם אני לא מכירה אותך).

      [ובמחשבה שניה - אולי כדאי שאחליף איתך מילה או שתיים קודם]

      [ובמחשבה שלישית - אולי כדאי לי לחכות לראות עוד כמה הצעות נישואין אני יכולה לקבל בעקבות הפוסט הזה לפני שאני ישר מסכימה קורץ]

       

      רגע, שניה, אמרת כן?

      תשמעי, אני לא יודע, זה קצת מהר לי מידי

      אולי נחכה עם זה קצת לחורף, נראה אם עדיין יש לי ג'וקים בראש...

      מצטערת, אני לא מתחתנת בחורף. אני רוצה ללבוש שמלה עם כתפיות דקות. אם לא אז לא.

      צטט: ארז פרץ 2007-06-28 10:41:33

      זה מאוד פשוט הקטע של החוטי חשמל בקידוח, ליזה.

       

      את קודחת, ואם את מתחשמלת או שנופל החשמל - כנראה שקדחת במקום הלא נכון.

       

       

      סתם סתם.קווי החשמל בדירה ולא סתם - מונחים בזוויות 90 מעלות. זה אומר שמעל כל שקע או מתג, בקו ישר - יש חוט חשמל. אז שם לא קודחים.

      צנרת מים - מגיעה מלמטה, שוב בקווים ישרים. סביר להניח שהיא מסתתרת טוב ולא בכדי. מאוד קשה להגיע למקום בו קודחים ויש מאחוריו צנרת מים.

      חוץ מזה, קירות ממ"ד קשה מאוד לקדוח, לפעמים אפילו אי אפשרי גם עם אופציית הרטט של המקדחה (ה"מכות", "פטיש האוויר" או ה"באגר", איך שתקראי לזה). 

       

      נראה לי שזו כל התיאוריה. 

      וואלה? נשמע לא קשה במיוחד. ויש לי אחלה מקדחה של בוש, כזו נורא יקרה שהקירות חמאה בשבילה (ככה אומרים הקודחים, אני לא באמת ניסיתי). אז הגיע הזמן לשיעור מעשי.

      צטט: yodanp 2007-06-28 14:18:05

      חברה כבר אין על מה לדבר חוץ מעל ג'וקים?

      עם כל החיבה שלי לליזה, ואולי להרגשת ההזדהות איתה..

      אולי נתחיל להתעסק בדברים רציניים ולא אם אישה הצליחה להרוג ג,וק בכוחות עצמה או לא...

       

      בכל מקרה שאהיה לכם בהצלחה עם הג'וקים או בלי הג'וקים....

      אני חייבת לומר לך - אשה שהורגת ג'וק זה אירוע ענק ודרמטי, זה דבר סופר-רציני בגלל זה מתעסקים בזה.

      צטט: אלונה_א 2007-06-28 15:59:20

      בונה, אני גרה לבד וכבר חודש שיש לי דברים שצריך

      לתלות וכל מיני מכשירים לסדר. נתת לי השראה! היום

      אני מוציאה את הפטיש והמסמרים (אם אני
      אמצא אותם...) ולעבודה!

      למזלי אין לי ג'וקים (בינתיים טפו טפו חמסה ), אני מקווה

      שרוקי, כלבי הנאמן והחסון, ידע לטפל בכאלה, אם הם יתקפו. בעעעע 

      יאללה לעבודה. תשמרי על השם הטוב של המין הנשי.

      ורוקי - חנכי אותו מעכשיו שיתפוס את מי שצריך.

        28/6/07 15:59:

      בונה, אני גרה לבד וכבר חודש שיש לי דברים שצריך

      לתלות וכל מיני מכשירים לסדר. נתת לי השראה! היום

      אני מוציאה את הפטיש והמסמרים (אם אני
      אמצא אותם...) ולעבודה!

      למזלי אין לי ג'וקים (בינתיים טפו טפו חמסה ), אני מקווה

      שרוקי, כלבי הנאמן והחסון, ידע לטפל בכאלה, אם הם יתקפו. בעעעע 

        28/6/07 14:18:

      חברה כבר אין על מה לדבר חוץ מעל ג'וקים?

      עם כל החיבה שלי לליזה, ואולי להרגשת ההזדהות איתה..

      אולי נתחיל להתעסק בדברים רציניים ולא אם אישה הצליחה להרוג ג,וק בכוחות עצמה או לא...

       

      בכל מקרה שאהיה לכם בהצלחה עם הג'וקים או בלי הג'וקים....

        28/6/07 13:28:

       

      צטט: סנונית 2007-06-28 07:40:24

      לפני כמה שנים גרתי לבד בדירה כל כך מג'ויפת, עד שהתרגלתי להרוג ג'וקים בלי להניד עפעף. רייד מאקס עזר מאוד :)

      אבל האדישות לא שורדת בשטח- היום כשאני רואה תיקן אני עושה צורחת ויוצא לי כזה יודליי שאת לא מאמינה

      וואלה? חשבתי שמתחסנים וזהו. טוב, עוד נראה.

      העיקר שכשצריך אז מצליחים גם לבד.

      צטט: מאן_דהוא 2007-06-28 07:56:51

      מספיק מנה קטנה של ספריי, זה לא הורג אותם בשניה, הוא צריך ל"עכל" את הגזים, התנועות המעגליות זה חלק מהתחלת האפקט. ובינתיים את סתם מרעילה את האויר שאת עצמך נושמת. ולזרוק בשירותים זה לא רעיון טוב, הם בד"כ צפים. עדיף לפח אשפה. 

       

      הדירות פה בת"א הם "ג'וקים פריינדלי" בגלל יושנם, אין ברירה אלא ללמוד לחיות עם הגזירה כי תמיד יבואו חדשים, לא מצליח להבין מה הבעיה זה אפילו סוג של ספורט נחמד להרוג איזה ג'וק ככה מפעם לפעם. 

      בחורות רוצות לראות אותו מת עכשיו ומיד, שלא יסתובב לנו בבית. אנחנו זקוקות לזה במיידי, אחר-כך זה לא מספיק טוב. שאר הספריי זה בשביל ההרגשה שלנו, לא בשביל להרוג אותו כבר. אנחנו לא מאמינות שהוא ימות בלי שנרסס כל כך הרבה.

      לזרוק בפח זה הרבה יותר מפחיד. הפחד שיעלה מן המתים ויטפס לי החוצה מן הפח.

       

      יותר מדי ג'וקים יש סביבנו. ואני מעדיפה אישית קיקבוקסינג בתור ספורט.

      צטט: liran denesh 2007-06-28 07:58:43

      אני לא מסוגלת להרוג ג'וקים. באמת שלא. משהו בכך מרתיע אותי.

       

      מה שאני כן עושה במקרה שג'וק מפציע למול עיני הוא פשוט להביט לעבר השני ולקוות שיילך.

       

      איכס!

      הוא באמת יילך. רק שלא יהיה לך מושג לאן. והוא ימשיך להסתובב לך בבית. הרבה יותר מפחיד!!!

      צטט: לימור ה 2007-06-28 09:27:05

      יש לי המלצה מעולה שבילך: אמצי כלכלב.
      הכלבים שלנו הורגים ג'וקים ובולעים יתושים על בסיס יומיומי. עכשיו אנחנו מנסים ללמד אותם להרים את הגוויות לאסלה... בינתיים עוד אין התקדמות, אבל אני אדווח.

      כל הכבוד על האומץ! אולי תעשי לי שיעור קצר בהרכבת רהיטים מאיקאה?קורץ

      הרבה חברים שלי משכנעים אותי לקחת כלב, בינתיים אני עוד לא יודעת. כתבתי פוסט פעם על חיות בית והבית שלי.

       

      ולגבי השיעור - בטח, מתי שרק תרצי.

        28/6/07 10:41:

      זה מאוד פשוט הקטע של החוטי חשמל בקידוח, ליזה.

       

      את קודחת, ואם את מתחשמלת או שנופל החשמל - כנראה שקדחת במקום הלא נכון.

       

       

      סתם סתם.קווי החשמל בדירה ולא סתם - מונחים בזוויות 90 מעלות. זה אומר שמעל כל שקע או מתג, בקו ישר - יש חוט חשמל. אז שם לא קודחים.

      צנרת מים - מגיעה מלמטה, שוב בקווים ישרים. סביר להניח שהיא מסתתרת טוב ולא בכדי. מאוד קשה להגיע למקום בו קודחים ויש מאחוריו צנרת מים.

      חוץ מזה, קירות ממ"ד קשה מאוד לקדוח, לפעמים אפילו אי אפשרי גם עם אופציית הרטט של המקדחה (ה"מכות", "פטיש האוויר" או ה"באגר", איך שתקראי לזה). 

       

      נראה לי שזו כל התיאוריה. 

        28/6/07 10:30:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-28 00:42:57

      אני מנסה להבין - יש לך חשש מלקדוח ומג'וקים, ואתמול היה ג'וק?

      היית יכולה להיפטר גם מהפחד השני ככה על הדרך. תקדחי את הג'וק!

       

      הדבר הבא יותר גרוע מג'וקים, האמת, זה ג'וקים עצמם.

      הראשונים זה השחורים (אלו שעושים פחחחחחחחקט כשהורגים אותם עם הנעל), השניים זה החומים המעופפים (אלו שעושים רעש של זפצ'יקיוווווו...).

       

      העיקר שהתגברת. מישהי לא מזמן אמרה לי שכדי להתגבר על הפחד מג'וקים, היא ריססה אחד ושמה אותו על שולחן העבודה שלה, כדי שתתרגל לראות אותו מולה.

      מבין שתיכן, את נראית לי היותר רציונלית :) 

      החשש שלי הוא מלקדוח בקירות ולא בג'וקים. כי בקירות יש חוטי חשמל, צנרות מים וכאלה, ואין לי מושג איפה הם. לא רואים את זה מאחורי הצבע הלבן של הקיר.

      כל הסוגים של הג'וקים מגעילים. למה יצרו אותם? מי צריך אותם בכלל? סתם כדי לעצבן? סתם כדי להגיד שהם הזן ששורד הכי טוב? סתם כדי להגעיל?

       

      ההיא ששמה על שולחן העבודה שלה לא נורמלית. אין מצב שהייתי עושה דבר כזה.

      צטט: לאה ל 2007-06-28 01:14:04

      עם ג'וקים לא יצא לי להתעסק, עם שממיות כן (4 במספר).

      אומנם מאז ומתמיד גרה איתי שותפה, אך - איכשהו תמיד נתקלתי בה (הן הגיעו בודדות, כל אחת בפעם אחרת) כש-הייתי לבד בדירה/השנייה ישנה.

      זו חווייה לא פשוטה (להטביע שממית במקלחת, במים רותחים - מרגישה רוצחת/לצוד אותה עם קרטונים ולשלוח לחירייה, שהם יתעסקו איתה וכן הלאה). דווקא קדיחה הייתה חוייה חביבה.

      אין ספק, חיים (בסוג של -) לבד - גורמים לגדילה ותפיסת עצמאות.

       

      [נוכל לחתום על הסכם. אני אקדח בשבילך, את תעזרי לי עם מעוררי/ות הקבס הללו. יש מסכימה?:)]

      ראיתי שממית אחת, עזבתי אותה לנפשה והיא הלכה לה. אומרים שלא טוב להרוג אותן, לא הבנתי בדיוק למה, אבל אין מצב שאני אהרוג שממית אחרי שהכניסו לי לראש שזה עושה נאחס איכשהו.

       

      אין לי בעייה שנעשה הסכם חליפין. אבל רק שתדעי שיהיה לי קשה להגיע בזמן עד ירושלים כל פעם שתראי ג'וק.

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-28 01:29:44

      חחח!

      אני מחסלת ג'וקים סדרתית מגיל 4.

      נדירה שכמוך!

      צטט: יואב עינהר 2007-06-28 01:32:46

      ינעל הג'וק

      באמת ינעל וגם חטף נעל.

      צטט: גנאדי 2007-06-28 01:46:15

      אתמול גם נכנס אליי ג'וק, חום גדול ומעופף. בהתחלה הרבצתי לו בעדינות עם מטאטא כדי לנסות להוציא אותו מהבית דרך החלון (אפילו כיביתי את האורות). הוא סירב. אז הרבצתי לו קצת יותר חזק והעפתי אותו מהדלת לחדר המדרגות. הוא זחל מתחת לדלת וחזר. ניסיתי שוב והוא שוב חזר והתחבא. בסוף הרבצתי לא ממש חזק, אבל הוא עוד לא מת כאשר הגיע לאסלה...

       

      אבל כל זה עוד כלום לעומת מה שקרה כאשר היה אצלי עכבר (כן, בקומה 2, ולא, לא של מיקרוסופט).

      תאמין לי גנאדי, הם מבינים רק בכוח. ישר להרביץ שימות, ואז לאסלה. שייחנק.

       

      אתה חייב לספר על העכבר. (האמת יש לי סיפור גדול על עכבר עוד מתקופת הצבא)

      צטט: el_greco 2007-06-28 02:27:15

      לגבי קידוחים, מתישהו אני מבטיח לכתוב גם מדריך לזה.

      לגבי ג'וקים, רק נדמה לך שהתגברת על הפחד.

      א. בדרך כלל אם תבחני טוב את הרשתות, יש מרווח כזה בין המסגרת של הרשת לחלון. בדרך כלל יש כאלה שערות על המרווח, שעם הזמן מצ'תקמקות... אז הנבלות האלה יודעים בדיוק לסרוק את כל הרשתות מבחוץ, עד שהם מוצאים את החרך היחיד בבית כולו שפתוח, ואז הם משאירים הודעה בג'וקנט שמפרטת לגבי נתיב החדירה המומלץ.

      ב. יש דבר יותר גרוע מג'וקון פולשני, וזאת נקבת גו'וקונים מעוברת שמוצאת פינה בבית ומחליטה להטביע בה את חותמה על העולם... סממנים לזיהוי- גללים מיניאטוריים, ואם מזהים את זה בזמן- כמות גדולה של ג'וקונים בגדלים שונים שיוצאים מתוך מגירה נשכחת או ארון ישן שלא נוקה זמן רב. עונג צרוף.

      ג. יש לזה שם- ארכנופוביה. מיוונית כמובן :)

      את כל תאוריית הקידוח אני יודעת. החלק שחסר לי זה להבין איפה מותר ואיך בטוחים שמותר. וחוץ מזה אני צריכה שיעור מעשי. הדגמה + לימוד + בחינה.

       

      לגבי הג'וקים - נראה לי דווקא שמכאן אני אסתדר.

        28/6/07 09:57:

       

      צטט: manobela 2007-06-27 21:12:29

      את מטפלת בג'וקים שלך בעצמך!

      התינשאי לי?

      הצעת נישואין ראשונה שלי מעל דפי הרשת.

      והתשובה: ברור שכן!!!!

      (הרי כל גרושה + ילדה צריכה לחטוף הצעת נישואין שמגיעה אליה, אז מה אם אני לא מכירה אותך).

      [ובמחשבה שניה - אולי כדאי שאחליף איתך מילה או שתיים קודם]

      [ובמחשבה שלישית - אולי כדאי לי לחכות לראות עוד כמה הצעות נישואין אני יכולה לקבל בעקבות הפוסט הזה לפני שאני ישר מסכימה קורץ]

       

      רגע, שניה, אמרת כן?

      תשמעי, אני לא יודע, זה קצת מהר לי מידי

      אולי נחכה עם זה קצת לחורף, נראה אם עדיין יש לי ג'וקים בראש...

        28/6/07 09:27:
      יש לי המלצה מעולה שבילך: אמצי כלכלב.
      הכלבים שלנו הורגים ג'וקים ובולעים יתושים על בסיס יומיומי. עכשיו אנחנו מנסים ללמד אותם להרים את הגוויות לאסלה... בינתיים עוד אין התקדמות, אבל אני אדווח.

      כל הכבוד על האומץ! אולי תעשי לי שיעור קצר בהרכבת רהיטים מאיקאה?קורץ
        28/6/07 07:58:

      אני לא מסוגלת להרוג ג'וקים. באמת שלא. משהו בכך מרתיע אותי.

       

      מה שאני כן עושה במקרה שג'וק מפציע למול עיני הוא פשוט להביט לעבר השני ולקוות שיילך.

       

      איכס!

        28/6/07 07:56:

      מספיק מנה קטנה של ספריי, זה לא הורג אותם בשניה, הוא צריך ל"עכל" את הגזים, התנועות המעגליות זה חלק מהתחלת האפקט. ובינתיים את סתם מרעילה את האויר שאת עצמך נושמת. ולזרוק בשירותים זה לא רעיון טוב, הם בד"כ צפים. עדיף לפח אשפה. 

       

      הדירות פה בת"א הם "ג'וקים פריינדלי" בגלל יושנם, אין ברירה אלא ללמוד לחיות עם הגזירה כי תמיד יבואו חדשים, לא מצליח להבין מה הבעיה זה אפילו סוג של ספורט נחמד להרוג איזה ג'וק ככה מפעם לפעם. 

        28/6/07 07:40:

      לפני כמה שנים גרתי לבד בדירה כל כך מג'ויפת, עד שהתרגלתי להרוג ג'וקים בלי להניד עפעף. רייד מאקס עזר מאוד :)

      אבל האדישות לא שורדת בשטח- היום כשאני רואה תיקן אני עושה צורחת ויוצא לי כזה יודליי שאת לא מאמינה

        28/6/07 02:27:

      לגבי קידוחים, מתישהו אני מבטיח לכתוב גם מדריך לזה.

      לגבי ג'וקים, רק נדמה לך שהתגברת על הפחד.

      א. בדרך כלל אם תבחני טוב את הרשתות, יש מרווח כזה בין המסגרת של הרשת לחלון. בדרך כלל יש כאלה שערות על המרווח, שעם הזמן מצ'תקמקות... אז הנבלות האלה יודעים בדיוק לסרוק את כל הרשתות מבחוץ, עד שהם מוצאים את החרך היחיד בבית כולו שפתוח, ואז הם משאירים הודעה בג'וקנט שמפרטת לגבי נתיב החדירה המומלץ.

      ב. יש דבר יותר גרוע מג'וקון פולשני, וזאת נקבת גו'וקונים מעוברת שמוצאת פינה בבית ומחליטה להטביע בה את חותמה על העולם... סממנים לזיהוי- גללים מיניאטוריים, ואם מזהים את זה בזמן- כמות גדולה של ג'וקונים בגדלים שונים שיוצאים מתוך מגירה נשכחת או ארון ישן שלא נוקה זמן רב. עונג צרוף.

      ג. יש לזה שם- ארכנופוביה. מיוונית כמובן :)

        28/6/07 01:46:

      אתמול גם נכנס אליי ג'וק, חום גדול ומעופף. בהתחלה הרבצתי לו בעדינות עם מטאטא כדי לנסות להוציא אותו מהבית דרך החלון (אפילו כיביתי את האורות). הוא סירב. אז הרבצתי לו קצת יותר חזק והעפתי אותו מהדלת לחדר המדרגות. הוא זחל מתחת לדלת וחזר. ניסיתי שוב והוא שוב חזר והתחבא. בסוף הרבצתי לא ממש חזק, אבל הוא עוד לא מת כאשר הגיע לאסלה...

       

      אבל כל זה עוד כלום לעומת מה שקרה כאשר היה אצלי עכבר (כן, בקומה 2, ולא, לא של מיקרוסופט).

        28/6/07 01:32:

      ינעל הג'וק

        28/6/07 01:29:

      חחח!

      אני מחסלת ג'וקים סדרתית מגיל 4.

        28/6/07 01:14:

      עם ג'וקים לא יצא לי להתעסק, עם שממיות כן (4 במספר).

      אומנם מאז ומתמיד גרה איתי שותפה, אך - איכשהו תמיד נתקלתי בה (הן הגיעו בודדות, כל אחת בפעם אחרת) כש-הייתי לבד בדירה/השנייה ישנה.

      זו חווייה לא פשוטה (להטביע שממית במקלחת, במים רותחים - מרגישה רוצחת/לצוד אותה עם קרטונים ולשלוח לחירייה, שהם יתעסקו איתה וכן הלאה). דווקא קדיחה הייתה חוייה חביבה.

      אין ספק, חיים (בסוג של -) לבד - גורמים לגדילה ותפיסת עצמאות.

       

      [נוכל לחתום על הסכם. אני אקדח בשבילך, את תעזרי לי עם מעוררי/ות הקבס הללו. יש מסכימה?:)]

        28/6/07 00:42:

      אני מנסה להבין - יש לך חשש מלקדוח ומג'וקים, ואתמול היה ג'וק?

      היית יכולה להיפטר גם מהפחד השני ככה על הדרך. תקדחי את הג'וק!

       

      הדבר הבא יותר גרוע מג'וקים, האמת, זה ג'וקים עצמם.

      הראשונים זה השחורים (אלו שעושים פחחחחחחחקט כשהורגים אותם עם הנעל), השניים זה החומים המעופפים (אלו שעושים רעש של זפצ'יקיוווווו...).

       

      העיקר שהתגברת. מישהי לא מזמן אמרה לי שכדי להתגבר על הפחד מג'וקים, היא ריססה אחד ושמה אותו על שולחן העבודה שלה, כדי שתתרגל לראות אותו מולה.

      מבין שתיכן, את נראית לי היותר רציונלית :) 

        28/6/07 00:16:

       

      צטט: מביטה 2007-06-27 22:03:12

      אני זוכרת שלפני שהבת שלי נולדה הייתי בורחת מהבית אם איזה ג'וק עבר באיזור.

       

      מאז שהיא נולדה, אני הורגת אותם בלי לחשוב פעמיים, רק מהמחשבה שהם יתקרבו אליה אני צוברת כוחות, נועלת את המוח ומתפקדת על אוטומט. (למזלי עברתי את ה"חוויה" הזאת פעמיים בלבד).

       

      אבל לקדוח אני קודחת. רק תזכרי, אם כבר את מתנסה בלקדוח, לא להתקרב יותר מדי לחוטי החשמל בתוך הקיר. זה יכול להיות מסוכן מחייך

      איך יודעים איפה חוטי החשמל בתוך הקיר? זו התעלומה בעיניי, ומזה בעיקר נובע החשש שלי. הרימי את הכפפה ותני לי הסבר בנושא. את תיאורית הקידוח עצמה אני יודעת פרט לנושא הזה.

      צטט: s.v. 2007-06-27 22:41:02

       

      יקירתי,

       

      ישנם זמנים מסויימים שאנו שרויים במצב רוח מעט קודר ואז הכל נראה קשה, קשה, קשה. מה שצריך לעשות הוא להחליט שהכל קל, קל, קל ואז הפלה ופלא הדברים מסתדרים מעצמם, פשוט וקל.

       

      אני מדברת מנסיון אישי, אצלי הכל קל, הכל ניתן לפתרון.

       

      זהו המוטו בחיי.

       

       

      אז, לילה טוב,

       

      סימה

      אחלה מוטו. אבל את התגובה לא הבנתי. מוכנה להסביר?

      צטט: rom-w 2007-06-27 23:00:46

      עכשיו תתארי לך את הסצינה הבאה.

       

      אני חיילת. עדיין גרה עם ההורים.

      היה לי מן "ג'וק" כזה מהסרטים לישון עירומה כביום היוולדי.

      ההורים ישנים. 

      אמצע לילה, אני כבר במיטה אבל נזכרת שלא עשיתי מה שלימדו אותי בגנון - פיפי ולישון. אז לוקחת מן מגבונת קטנטונת שמכסה בקושי שד (שלי, חברה לא לקפוץ) ורצתי בטיפוף 'קוקטי' ובחינניות שלא תבייש את  אודרי הפבורן לשירותים. וכך...נכנסתי, נעלתי את הדלת ופתאום נחת לי ג'וק מטאור על השד החשוף  - עכשיו מה? שאני אכניס לו נעל על הגוף שלי???  :-)

       

      תראי, בתקופה הזו הייתי ממש ביישנית אבל כנראה שהייתי יותר מזה - פחדנית. פתחתי את הדלת בסערה, צרחתי ג'וק ג'וק בפניקה ואפילו לא חשבתי שזרקתי את המגבונת לריצפה. הג'וק נבהל וברח, לא ראיתי לאן - שזה, לכשלעצמו נורא לא פחות.

       

      איך נגמר את שואלת? 

      ממממ,

      לא נעים, זה היה אבא שלי שבא להציל .

      ממש לא נעים.

       

      האמת שכחתי מהסיפור עד שבאת את והפוסט שלך :-) 

      סיפור גדול!

      תעלי אותו כפוסט ומיד תקבלי כוכב ממני.

      איזה יופי שהזכרתי לך, שווה לקבל סיפור כזה ענק תמורת פוסט.

      צטט: jockerman 2007-06-27 23:34:51

      ליזה,

      את פשוט כותבת מ-ע-ו-ל-ה!

      איזו הנאה, גם מותח, גם מצחיק. מה מצחיק, שופך החיוך עדיין על פניי.צוחק

      קודם כל - כוכב לכוכבת.

      ומתי שתרצי, הדרכת מקדחה, מקדחים ושות' - עליי.

      יש לי מילה אחת כתגובה לזה: וואו!!!

      חיוך פה מרוח לי מאוזן לאוזן. עשית לי את היום!

      תודה רבה צוחק

      צטט: tamni 2007-06-27 23:52:23

      בעלת הבית שלי, בת ה-86, סיפרה לי בנון שאלאנט איך היא מצאה במיטה עקרב. פה, בבית שאני גרה בו. בשנה שעברה. במיטה. שממוקמת בדיוק איפה שאני מיקמתי את שלי.

       

      עבר לי הפחד מג'וקים לנצח.

      ניצחת. אין ספק. ניצחת. מרימה פה ידיים.

      (אצל דודים שלי היו עקרבים, הם גרים מאחורי שדה קוצים ענק. מפחיד!)

       

        28/6/07 00:08:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-27 21:14:36

      בתור רוצח ג'וקים מדופלם

      (אל תשאלי איך. זה יותר מדי מגעיל)

      אני אומר לך

      שאת פשוט

      מתבגרת.

       

      ולמרות זאת, ולמרות היכולת לקדוח

      ולעשות הכל לבד -

       

      אי שם

      מחכה לך

      עזר שכנגד.

       

      הוא גם יקל על ביצוע המטלות,

      אבל בעיקר

      יאהב!

       

      שוב מתקמצנים על הכוכבים!

      עם מי צריך לשכב

      כדי לקבל

      כמה?

      צועק

      סומכת עליך שאתה צודק. לפחות בינתיים אני מסתדרת בעצמי.

      נחכה לכוכבים, לא שווה לשכב עם אף אחד אפילו בשביל כוכב.

      צטט: אורית גפני 2007-06-27 21:21:24

      איכס... איזה גועל...

      אני לא עומדת בזה...

      בואי נחליף נושא....

      קורץ

      מגעיל אמנם, אבל זו המציאות.

      מחר נושא חדש. מבטיחה.

      צטט: netr 2007-06-27 21:29:43

      אני לא מחבבת ג'וקים במיוחד אבל במשך השנים למדתי לזרוק עליהם נעליים לבד. מה שאני לא אוהבת זה למצוא כאלה מתים אחרי ריסוס שהיה בבית ולזרוק אותם. אבל סחטיין על האומץ, עכשיו רק נשאר לקדוח! את זה אני מוכנה ללמוד איתך.

      חיים או מתים הם מגעילים. מתברר שכשאין ברירה מתמודדים איתם.

      בחורה שקודחת - איזה כיף למצוא אחת כזו. יש לאן לפנות. תודה :-)

      צטט: פיני1 2007-06-27 21:42:16

      צוחקעל פניו נראה שאת נכנסת לכושר,כשאת מצליחה להזיז/להרים משאות ורהיטים

      שמקודם היו כבדים.

      נראה לי שאת צריכה לקחת את הקורס הבסיסי איך להרוג גוק ע"י קידוח.

      בנסיעה הבאה להודו אל תספרי  כיצד רצחת את הגוק בדם קר.צוחק

      שילוב של שניהם - נשמע מעולה. אני לא בטוחה שאני נכנסת לכושר, יותר שואבת כוחות מהאין-גבר-שיזיז. אולי שניהם.

      למה לא לספר בהודו? הוא יקר להם? מה זה פה - פרה קדושה?

      ואל חשש - הנסיעה שלי להודו לא צפויה בקרוב. לא נראה לי שאני בחורה שמתאימה להודו, או אולי הודו לא ממש מתאימה לי.

      צטט: רועי ז 2007-06-27 21:46:25

      כל הכבוד על התעוזה.

      לא נעים לי להודות אבל נראה לי שרוב הגברים לא ממש מתים על הריגת ג'וקים, אנחנו פשוט לא נודה בזה בחיים (ואני כבר מתכחש למה שהרגע כתבתי! דברי הוצאו מהקשרם!).

       

      בכל מקרה, מקווה שלא תאלצי לצבור יותר מידי ניסיון בתחום החיסולים ובפעם הבאה שזה קורה, אני מציע להחזיק מקדחה בהישג יד ואולי לשלב את שני התחומים הבעיתיים ביחד :)

       

      מרשה לי לכבב אותך?

      כיכבתי גם אם לא...

      כשאין ברירה אז אין ברירה. הוא הגיע וביקש את זה לעצמו, אני פשוט לא יכולתי לסרב, הייתי חייבת להרוג אותו.

       

      תמיד קיוויתי שלגברים יש מטרות נוספות בחיים חוץ מאשר לשבת ולחכות לג'וקים סוררים שצריך להוריד עליהם איזה משהו כדי להרוג אותם. שמחה שאתה מאשש את התקוות שלי.

       

      ותודה על הכוכב. בטח מרשה, איזו שאלה.

       

        28/6/07 00:02:

      ג'וקים הם מגעילים..

      אם יוצא, אני פשוט שואב אותם (בתקווה שהם לא ייצאו חזרה

      והטיול יעשה להם בחילה).

      אני זוכר רק פעם אחת שניסיתי להרוג ג'וק עם K300

      והוא סירב למות.. בסוף הוא טבע. 

        27/6/07 23:52:

      בעלת הבית שלי, בת ה-86, סיפרה לי בנון שאלאנט איך היא מצאה במיטה עקרב. פה, בבית שאני גרה בו. בשנה שעברה. במיטה. שממוקמת בדיוק איפה שאני מיקמתי את שלי.

       

      עבר לי הפחד מג'וקים לנצח.

        27/6/07 23:40:

       

      צטט: levana feldman 2007-06-27 20:58:27

      ליזה,

      נו באמת, ג'וקים קטן עליך... אחרי כל מה שסיפרת לנו...

      ואת אומרת לי תמיד שאני חזקה....

      אז אני עם שתי הידיים השמאליות שלי, לא מעלה על דעתי

      לגעת במקדחה, מברגה, ו/או לתקן מדיח כלים...

      את הרבה יותר חזקה ממה שאת מודה לעצמך...

      חשבתי שג'וקים הם מעבר לכוחותיי. טעיתי. מסוגלת להתמודד גם איתם.

      המקדחה היא המחסום האחרון, ואני עוד אעבור אותו.

      ואת לבנה - אותך אני אוהבת המון מחייך

      צטט: l_oren 2007-06-27 21:00:28

      שמחתי לעזור מחייך

      אני וסוסי האביר lenovo תמיד לשרותך

      <רוכב אל השקיעה> 

      תמיכה נפשית בזמן אמת. אין לי אלא להודות לך אורן היקר, שהייתי איתי בשעות הקשות שלי. עזרת לי מאוד. לעולם לא אשכח מי עזר לי בפעם הראשונה שלי.

      <מחווה קידה>

      צטט: *keren* 2007-06-27 21:01:26

      אמיתי לגמרי... נתקלתי במודעה הזו באיזה לוח..

       

      בעל להשכיר לא בא לך על תיקונים בבית???
      בעלך מתחמק ממטלות שונות?
      או אולי, סתם רוצה עזרה?
      "בעל להשכיר" יעשה בשבילך הכל.
      תולה מנורות ומתקין נדנדות, מתקן דלתות ומחליף ברזים, מקבע מדף חדש שצריך,
      מרכיב רהיטים מאיקאה,
      תולה ומחבר מערכות קולנוע ופלזמות.
      ועוד ועוד ככל צרכי הבית,
      במחירים שווים לכל נפש.
      לפרטים נוספים צרו קשר: עופר ,טלפון : 050-XXXXXXXX

      במחשבה שנייה, עזבי, נלמד כבר לבד.

      הייתי אומרת: או שנמצא בעל.

      אבל הנלמד לבד עובד לא רע.

      (למרות שאני לא אתנגד גם למצוא בעל, אבל אני לא צריכה אותו בשביל להרוג לי את הג'וקים)

      צטט: process 2007-06-27 21:01:44

      מצא עם מי להסתבך, הג'וק הזה...

       

      אפשר להחליף K300 ב-300 כוכבים?

       

      אבנר

      אבנר -תודה רבה רבה  נבוךנבוךנבוךנבוך (זה בשביל הרעיון של ה-300 כוכבים צוחק)

      הראיתי לו מה זה.

      צטט: ק.ר. 2007-06-27 21:04:37

      פתאום אני כולי מתגרדת....

      איכס...

      באמת איכס. וסליחה שגרמתי לך להתגרד.

      צטט: אביב מצא 2007-06-27 21:10:13

      קבלי כוכב על האומץ וגם לאות הזדהות עם החוויות של לעשות דברים לבד.

      אני בשנה האחרונה עברתי חוויות מאד קשות כמו ללמוד להפעיל מכונת כביסה חדשה לבד ולסדר ארונות בגדים.  

       

      העיסוק בגו'ק הזכיר לי הודעה משעשעת שכתבתי לפני שבע שנים באחד הפורומים של תפוז ונבחרה בזמנו להודעת היום. אז אחותי הקטנה סחטה אותי נפשית ורגשית כדי שאהרוג גו'ק שאולי היא ראתה עובר בסלון בזמן שנמנמה שם.

      אם אמצא אותה והיא תעמוד במבחן הזמן, אולי אעלה אותה לבלוג שלי.

      מתברר שאפשר ללמוד הכל, כבר אמרתי. אני למדתי להרוג ג'וקים ואתה לסדר ארונות. כל אחד השלים מה שהיה חסר לו. (ואם הייתי ממש רעה ו/או ממורמרת הייתי יכולה להוסיף: ועכשיו אנחנו בעצם יכולים להמשיך לחיות לבד לנצח. אבל אני לא. אז תשכח שכתבתי. הציניות הכריחה אותי).

       

      מחכה שתביא לכאן את ההודעה. או לפחות תשים קישור.

      צטט: manobela 2007-06-27 21:12:29

      את מטפלת בג'וקים שלך בעצמך!

      התינשאי לי?

      הצעת נישואין ראשונה שלי מעל דפי הרשת.

      והתשובה: ברור שכן!!!!

      (הרי כל גרושה + ילדה צריכה לחטוף הצעת נישואין שמגיעה אליה, אז מה אם אני לא מכירה אותך).

      [ובמחשבה שניה - אולי כדאי שאחליף איתך מילה או שתיים קודם]

      [ובמחשבה שלישית - אולי כדאי לי לחכות לראות עוד כמה הצעות נישואין אני יכולה לקבל בעקבות הפוסט הזה לפני שאני ישר מסכימה קורץ]

        27/6/07 23:34:

      ליזה,

      את פשוט כותבת מ-ע-ו-ל-ה!

      איזו הנאה, גם מותח, גם מצחיק. מה מצחיק, שופך החיוך עדיין על פניי.צוחק

      קודם כל - כוכב לכוכבת.

      ומתי שתרצי, הדרכת מקדחה, מקדחים ושות' - עליי.

       

       

        27/6/07 23:00:

      עכשיו תתארי לך את הסצינה הבאה.

       

      אני חיילת. עדיין גרה עם ההורים.

      היה לי מן "ג'וק" כזה מהסרטים לישון עירומה כביום היוולדי.

      ההורים ישנים. 

      אמצע לילה, אני כבר במיטה אבל נזכרת שלא עשיתי מה שלימדו אותי בגנון - פיפי ולישון. אז לוקחת מן מגבונת קטנטונת שמכסה בקושי שד (שלי, חברה לא לקפוץ) ורצתי בטיפוף 'קוקטי' ובחינניות שלא תבייש את  אודרי הפבורן לשירותים. וכך...נכנסתי, נעלתי את הדלת ופתאום נחת לי ג'וק מטאור על השד החשוף  - עכשיו מה? שאני אכניס לו נעל על הגוף שלי???  :-)

       

      תראי, בתקופה הזו הייתי ממש ביישנית אבל כנראה שהייתי יותר מזה - פחדנית. פתחתי את הדלת בסערה, צרחתי ג'וק ג'וק בפניקה ואפילו לא חשבתי שזרקתי את המגבונת לריצפה. הג'וק נבהל וברח, לא ראיתי לאן - שזה, לכשלעצמו נורא לא פחות.

       

      איך נגמר את שואלת? 

      ממממ,

      לא נעים, זה היה אבא שלי שבא להציל .

      ממש לא נעים.

       

      האמת שכחתי מהסיפור עד שבאת את והפוסט שלך :-) 

        27/6/07 22:41:

       

      יקירתי,

       

      ישנם זמנים מסויימים שאנו שרויים במצב רוח מעט קודר ואז הכל נראה קשה, קשה, קשה. מה שצריך לעשות הוא להחליט שהכל קל, קל, קל ואז הפלה ופלא הדברים מסתדרים מעצמם, פשוט וקל.

       

      אני מדברת מנסיון אישי, אצלי הכל קל, הכל ניתן לפתרון.

       

      זהו המוטו בחיי.

       

       

      אז, לילה טוב,

       

      סימה

        27/6/07 22:03:

      אני זוכרת שלפני שהבת שלי נולדה הייתי בורחת מהבית אם איזה ג'וק עבר באיזור.

       

      מאז שהיא נולדה, אני הורגת אותם בלי לחשוב פעמיים, רק מהמחשבה שהם יתקרבו אליה אני צוברת כוחות, נועלת את המוח ומתפקדת על אוטומט. (למזלי עברתי את ה"חוויה" הזאת פעמיים בלבד).

       

      אבל לקדוח אני קודחת. רק תזכרי, אם כבר את מתנסה בלקדוח, לא להתקרב יותר מדי לחוטי החשמל בתוך הקיר. זה יכול להיות מסוכן מחייך

        27/6/07 21:46:

      כל הכבוד על התעוזה.

      לא נעים לי להודות אבל נראה לי שרוב הגברים לא ממש מתים על הריגת ג'וקים, אנחנו פשוט לא נודה בזה בחיים (ואני כבר מתכחש למה שהרגע כתבתי! דברי הוצאו מהקשרם!).

       

      בכל מקרה, מקווה שלא תאלצי לצבור יותר מידי ניסיון בתחום החיסולים ובפעם הבאה שזה קורה, אני מציע להחזיק מקדחה בהישג יד ואולי לשלב את שני התחומים הבעיתיים ביחד :)

       

      מרשה לי לכבב אותך?

      כיכבתי גם אם לא...

        27/6/07 21:42:

      צוחקעל פניו נראה שאת נכנסת לכושר,כשאת מצליחה להזיז/להרים משאות ורהיטים

      שמקודם היו כבדים.

      נראה לי שאת צריכה לקחת את הקורס הבסיסי איך להרוג גוק ע"י קידוח.

      בנסיעה הבאה להודו אל תספרי  כיצד רצחת את הגוק בדם קר.צוחק

        27/6/07 21:29:

      אני לא מחבבת ג'וקים במיוחד אבל במשך השנים למדתי לזרוק עליהם נעליים לבד. מה שאני לא אוהבת זה למצוא כאלה מתים אחרי ריסוס שהיה בבית ולזרוק אותם. אבל סחטיין על האומץ, עכשיו רק נשאר לקדוח! את זה אני מוכנה ללמוד איתך.

        27/6/07 21:21:

      איכס... איזה גועל...

      אני לא עומדת בזה...

      בואי נחליף נושא....

      קורץ

        27/6/07 21:14:

      בתור רוצח ג'וקים מדופלם

      (אל תשאלי איך. זה יותר מדי מגעיל)

      אני אומר לך

      שאת פשוט

      מתבגרת.

       

      ולמרות זאת, ולמרות היכולת לקדוח

      ולעשות הכל לבד -

       

      אי שם

      מחכה לך

      עזר שכנגד.

       

      הוא גם יקל על ביצוע המטלות,

      אבל בעיקר

      יאהב!

      שוב מתקמצנים על הכוכבים!

      עם מי צריך לשכב

      כדי לקבל

      כמה?

      צועק

        27/6/07 21:12:

      את מטפלת בג'וקים שלך בעצמך!

      התינשאי לי?

        27/6/07 21:10:

      קבלי כוכב על האומץ וגם לאות הזדהות עם החוויות של לעשות דברים לבד.

      אני בשנה האחרונה עברתי חוויות מאד קשות כמו ללמוד להפעיל מכונת כביסה חדשה לבד ולסדר ארונות בגדים.  

       

      העיסוק בגו'ק הזכיר לי הודעה משעשעת שכתבתי לפני שבע שנים באחד הפורומים של תפוז ונבחרה בזמנו להודעת היום. אז אחותי הקטנה סחטה אותי נפשית ורגשית כדי שאהרוג גו'ק שאולי היא ראתה עובר בסלון בזמן שנמנמה שם.

      אם אמצא אותה והיא תעמוד במבחן הזמן, אולי אעלה אותה לבלוג שלי.

        27/6/07 21:04:

      פתאום אני כולי מתגרדת....

      איכס...

       

        27/6/07 21:01:

      מצא עם מי להסתבך, הג'וק הזה...

       

      אפשר להחליף K300 ב-300 כוכבים?

       

      אבנר

        27/6/07 21:01:

      אמיתי לגמרי... נתקלתי במודעה הזו באיזה לוח..

       

      בעל להשכיר לא בא לך על תיקונים בבית???
      בעלך מתחמק ממטלות שונות?
      או אולי, סתם רוצה עזרה?
      "בעל להשכיר" יעשה בשבילך הכל.
      תולה מנורות ומתקין נדנדות, מתקן דלתות ומחליף ברזים, מקבע מדף חדש שצריך,
      מרכיב רהיטים מאיקאה,
      תולה ומחבר מערכות קולנוע ופלזמות.
      ועוד ועוד ככל צרכי הבית,
      במחירים שווים לכל נפש.
      לפרטים נוספים צרו קשר: עופר ,טלפון : 050-XXXXXXXX

      במחשבה שנייה, עזבי, נלמד כבר לבד.
        27/6/07 21:00:

      שמחתי לעזור מחייך

      אני וסוסי האביר lenovo תמיד לשרותך

      <רוכב אל השקיעה> 

        27/6/07 20:58:

      ליזה,

      נו באמת, ג'וקים קטן עליך... אחרי כל מה שסיפרת לנו...

      ואת אומרת לי תמיד שאני חזקה....

      אז אני עם שתי הידיים השמאליות שלי, לא מעלה על דעתי

      לגעת במקדחה, מברגה, ו/או לתקן מדיח כלים...

      את הרבה יותר חזקה ממה שאת מודה לעצמך...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין