אני מרבה לחשוב ולהעמיק ולעיתים גם לשאול את עצמי שאלות...

כעת אני תוהה כמה פעולות אנו פועלים בחיינו כדי לרצות, למצוא חן, ולהרשים

על מנת שיאהבו ויקבלו אותנו..

אני מסופקת אם אכן הפעולות הללו מרחיקות אותנו מהמיצוי האישי פוטנציאלי שגלום בנו?!

כן זה הריצוי הזה שעולה בהדחקה ולעיתים בשקר עצמי...

זה שגורם לנו לתיסכול רב בשל העובדה שלא ריצינו אף אחד

גם לא את עצמינו!!!

אז מההההה???

אני החלטתי שזה מאחורי... זה עוצר לי את המעוף.. את הזרימה .. את  העוצמה...

עכשיו "אני" ו"המיצוי" לפני הריצוי.

על פי יישק דבר.. על פי מחשבותיי ריגשותיי שאיפותיי והחלטותיי הצרופות....

ומה איתך???