כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    Is Anyone Here a Marine Biologist?

    הגיגים, ציטוטים, מחשבות ושאר ירקות של אלעד שרף. מישהו שמקווה להיות יום אחד מישהו...

    ללמוד מההיסטוריה הקרובה

    5 תגובות   יום רביעי, 27/6/07, 22:04
    היום, במסגרת שיטוטי הבוקר ב- Ynet נתקלתי בכתבה הזאת שמספרת שנאומו של הנשיא לשעבר הרצוג באו"ם ב- 1975, נאום נגד החלטת או"ם לפיה הציונות שווה לגזענות, נכנס לספר היסטוריה רציני בתור אחד הנאומים הגדולים של ההיסטוריה האנושית.

     

    הנאום נכנס לספר ליד נאומים גדולים כמו של: לוחם זכויות האדם מרטין לותר קינג ("יש לי חלום"); וינסטון צ'רצ'יל ("דם, יזע ודמעות"); נלסון מנדלה ("חופשי סוף סוף"); ונשיאי ארה"ב ג'ון קנדי ("אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור המדינה"), ורונלד רייגן ("מר גורבצ'וב, רסק את החומה הזו") הנשיא ג'ורג' בוש הבן אחרי מתקפת 11 בספטמבר ("עם גדול החל לנוע כדי להגן על אומה גדולה").

     

    הסתכלתי בקטע הוידאו שצירפו, שהוא קיטוע קצר של הנאום, והצטערתי שאני לא יכול לראות ו/או לקרוא את כולו.

     

    אבל יותר הצטערתי שאת רוב הנאומים האחרים הכרתי, אבל דווקא את הנאום הזה, שהוא כל כך מהותי לתרבות שלנו, לתפיסה שלנו ולהיסטוריה שלנו - לא הכרתי. לא ידעתי על קיומו. בקושי ידעתי שהרצוג היה נציג ישראל באו"ם.

    זה ממש מבייש אותי שנאומים של מנהיגים ממדינות אחרות, שהקשר שלהם אליי הוא הרבה פחות חזק מאשר הקשר לנאום הזה מוכרים לי אבל על הנאום הזה, עד היום - אף אחד לא סיפר לי!!!

     

    יתרה מזו, עד היום, אני, שמחשיב את עצמי בסך הכול לאדם מחונך ואינטליגנט (בגבולות סבירים כמובן J) לא ידע שב-10 בנובמבר 1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379, אשר קבעה כי הציונות היא סוג של גזענות.

     

    אני מתבייש על כך עד עמקי נשמתי.

     

    כמובן, כמו כל ישראלי טוב, בדקתי את הטוקבקים.

     

    שם ראיתי את תגובה מספר 31:

     

    "בושה למדינת ישראל

    בתור בחור שסיים ביה"ס תיכון במדינת ישראל, איך יתכן מצב שבו מעולם לא שמעתי על נאום כזה. מדינת ישראל ניצבת יום יום מול אחת המלחמות הקשות והמתישות שידעה מעולם - מלחמת ההסברה. בתור אחד שטייל הרבה בעולם,התווכח עם אנשים מעמים שונים, אחד הטיעונים שעולה בכל ויכוח הוא נושא הציונות=גזענות. כמובן שלכל אדם דיעה שונה,אבל לנו אין אפילו רקע מינימלי כדי "להגן על העמדה" (תרתי משמה). נאום כזה והרחבת הנושא בבתי הספר יעניקו למדינה שגרירים שיוכלו להתמודד עם הנושאים הקשים והחשובים האלו.

     

    אפשר לקבל את התמליל של כל הנאום?"

     

    כל כך פשוט, כל כך נכון.

     

    בצורה מפתיעה ובניגוד לתפיסה המקובלת, אני, אישית, זוכר לא מעט דברים שלמדנו בשיעורי ההיסטוריה בתיכון. התקופה הרומאית, ימי הביניים, העליות, מלחמת העולם הראשונה והשנייה. לא בידיוק מוחלט, אבל אני זוכר מספיק פרטים בגדול.

     

    אך ככל שמתקרבים להקמת מדינת ישראל, הידע הולך ואוזל. פשוט למדנו פחות על התקופה הזאת או לחילופין, זה היה בסוף של הספרים אז לא הגענו. על היסטוריה הקרובה, קרי, אחרי הקמת מדינת ישראל - אין מה לדבר בכלל.

    זה תמיד הכעיס אותי. אני זוכר שעוד בתור תלמיד חיכיתי ללמוד על הקמת המדינה ומה שקרה לאחר מכן. תקופת הצנע, החלטות חשובות שהיו בתחילת המדינה, המשבר של שנות ה- 80. ובמקום זה לומדים על יהודים בימי הביניים בגלות (לא שאני מזלזל בנושא, אבל צריך לעשות קצת איזון).

     

    אנחנו מרבים לדבר על מורשת והיסטוריה. המדינה שלנו לא כל כך זקנה. אם עכשיו אנחנו לא מצליחים ללמד את הילדים שלנו את ההיסטוריה שלה, אנחנו לא יכולים לצפות לשרוד עוד הרבה זמן.

    שבוע טוב

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/07 22:41:

      אמנם זו היסטוריה טיפה יותר קרובה, אבל ודאי תשמח לדעת שהחלטת "ציונות=גזענות" כפי שהיא מוכרת, בוטלה בשנת 1991.

      היה ניסיון לחזור אליה בועידה נגד הגזענות בדרבן, דרא"פ ב-2001 (אותה ועידה שהפכה להיות ועידה אנטישמית-אנטי-ישראלית), אבל בלחץ הנשיא בוש, העיפו את זה מסדר היום.

        28/6/07 19:48:

       

      צטט: אריה עמיחי 2007-06-27 22:17:13

      אני דווקא זוכר את הנאום. וזוכר שבבית-הספר היסודי היה תלוי על הקיר במסדרון תמונה של הרצוג קורע את ההחלטה. ככה שמגיל צעיר חינכו אותי לאו"ם שמו"ם.

       

      ועוד פרט שאולי לא ידוע - שפעם היו בישראל רחובות על-שם האו"ם. האו"ם החליט שאנחנו גזענים, אז ישראל החליטה להחליף את כל שמות הרחובות. שידעו.

      ובכלל לאו"ם לא אכפת אם ישראל היא גזענית או לא, העיקר שאפשר יהיה להמשיך את המלחמות ואת ההצדקה לקיומו.

       

      אבל לא בזה העניין. בבית-הספר שלי לימדו ואצלך לא. מישהו זוכר פרט כזה, ומישהו זוכר פרט אחר. הדבר העיקרי שצריך ללמד בבית-ספר, זה איך לומדים. להרגיל ילדים למצוא מידע ממקורות שונים, לחקור, לבחון, לקרוא שלא לצורך מבחן, ללכת לספרייה אחרי שעות בית-הספר. אחרת, אם נסמכים רק על מה שלומדים בבית-ספר, מצבנו רע מאוד, כי ממילא אין מספיק זמן ללמד שם הכל. 

      כל מה שאתה אומר נכון ובכל זאת.

       

      אין לי ספק שההכשרה להרגלי לימוד היא חשובה. אבל בתוך זה, בעיקר במקצועות כמו היסטוריה, יש שאלה מהם התכנים אליהם אתה מכוון. אני חושב, שבגדול, העובדה שההיסטוריה הקרובה לא מופיעה בתוכנית הלימודים היא טעם לפגם.

       

      בנוסף, אני האחרון שיתמוך בשיטות של שינון כלמידה, יחד עם זאת, במקרים מסויימים, עם זה מיושם בצורה נכונה, זה יכול לתרום.

       

      אני יכול להגיד שבמסגרת הלימודים האקדמאיים שלי של משפטים, דווקא קורסים שבהם המבחן היה עם חומר סגור, אני זוכר עד היום חלקים ניכרים הרבה יותר טוב. אבל זה בגלל שהשינון שולב עם שיטות למידה נכונות. אני לא מאמין שיש שיטה אחת נכונה ולכן צריך לשלב בין גישות ושיטות שונות על מנת "לפגוע" בכמה שיותר סגנונות של ילדים.

       

      ואחרי הכל, אתה יכול לראות משתי התגובות שלפניך - כנראה שקיימת בעיה בזה שאנשים בוגרים ואינטליגנטים לא מכירים את הנאום והסוגייה הזאת.

       

      אלעד

       

        27/6/07 22:17:

      אני דווקא זוכר את הנאום. וזוכר שבבית-הספר היסודי היה תלוי על הקיר במסדרון תמונה של הרצוג קורע את ההחלטה. ככה שמגיל צעיר חינכו אותי לאו"ם שמו"ם.

       

      ועוד פרט שאולי לא ידוע - שפעם היו בישראל רחובות על-שם האו"ם. האו"ם החליט שאנחנו גזענים, אז ישראל החליטה להחליף את כל שמות הרחובות. שידעו.

      ובכלל לאו"ם לא אכפת אם ישראל היא גזענית או לא, העיקר שאפשר יהיה להמשיך את המלחמות ואת ההצדקה לקיומו.

       

      אבל לא בזה העניין. בבית-הספר שלי לימדו ואצלך לא. מישהו זוכר פרט כזה, ומישהו זוכר פרט אחר. הדבר העיקרי שצריך ללמד בבית-ספר, זה איך לומדים. להרגיל ילדים למצוא מידע ממקורות שונים, לחקור, לבחון, לקרוא שלא לצורך מבחן, ללכת לספרייה אחרי שעות בית-הספר. אחרת, אם נסמכים רק על מה שלומדים בבית-ספר, מצבנו רע מאוד, כי ממילא אין מספיק זמן ללמד שם הכל. 

        27/6/07 22:16:

      איש יקר, זו התוצאה של מערך לימודי ארכאי ושל תפיסת לימוד שנדמה ומעולם לא עובדה להווה בו אנו חיים. גם לי המידע הזה חדש.

       

      כאבסורד, עלינו ללמוד מעמים זרים כיצד הם מאדירים את ההסטוריה העכשווית שלהם, את הארועים המכוננים בחיי האומה שלהם, ומפעפעים את זה לאזרחיהם. לאחר מספר שנות שהות באנגליה, התפעמתי כיצד ההסטוריה שלהם שלובה בתודעה הקיומית-אזרחית שלהם, למרות העבר הקולוניאלי והמעמדי. גאוות-האומה חצתה ימין ושמאל.

       

       

        27/6/07 22:08:

      ואם לא היית כותב, לא הייתי יודעת את זה עד היום...

      תודה על האינפורמציה החשובה...

      ובאמת מי מחליט מה ילמדו אותנו בבית הספר...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      thesman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין