זוגיות מאלמת אותי, כאילו אין מקום למילים לצאת. מרגיעה אותי, עד כמעט נמנום חושים חברתי.

בתוך השקט שנוצר יש מקום לדברים אחרים.

זה כבר כמה ימים כל מחשבותי בנדנדת עץ, תוכניות לבניית נדנדת עץ

מדידות, חיתוכים, ריח נשורת עץ תכנוני נדנדה.

אתמול הרמתי ראש לפתע, על בטן לבנה התנוססה בכתב דם חתימת יד

רעד צרחת החיה חלף לו בגו, רצון לטעום דם מבעד נשיכה בקע.

תאווה מסוכנת.

בחיי אני סאקר לגמרי, הולך שבי אחרי תאוותי ושלוותי.

תוכנית הנדנדה קורמת עור וגידים, יישות חיה של יצירה ועבודת כפיים

ובתוך עבודת המחשבה והתכנון, בלטו לרגע נמשי פניך בזוהר התשוקה.

אז יצא לי פוסט בלגן