כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    על חיסונים, ניחוסים ורולטה רוסית

    29 תגובות   יום שלישי, 23/9/08, 19:26



    מה חושב לעצמו הורה המחסן את ילדיו?

     המחשבות החולפות בראשם של רוב ההורים המחסנים הן בדרך כלל מהסוג הזה: 

     

      מה אני מבין בחיסונים, מה אני רופא?

     הרופאים, בעלי המקצוע והמומחים אומרים שזה חשוב.

     מחקרים מראים שהחיסון, ברוב המקרים, מונע מחלות קשות ואפילו מוות.

     עובדה היא שהחיסונים חיסלו מחלות ומגיפות שבעבר הרגו הרבה מאוד אנשים.

     והרי אם לא נחסן, לא נסכן רק את ילדינו, אלא אף את שאר האוכלוסייה.  

     

    בקיצור, חושבים המחסנים, מי שלא מחסן את ילדיו הוא חסר אחריות!

    בניגוד לחשיבה המקובלת הזאת, אני סבור דווקא שרוב ההורים המחסנים את ילדיהם הם אלה שחסרי אחריות כלפיהם.  

    מתוך אותו בלבול וחוסר ידע על חיסונים, בוחרים ההורים להטיל את האחריות על הרופאים המומחים, המלומדים, אלו שלמדו ואחראים לבריאותנו. בשביל זה יש בעלי מקצוע, לא?

    כך, גם אם ייגרם נזק לילד כתוצאה מהחיסון, ההורה יוכל להימלט מלחוש ייסורי מצפון ורגשות אשמה. הרי הוא שמע בקול המומחים. הם האשמים!

    ואם הם אשמים, הם צריכים להיענש. ולשלם.

    בכל זאת גם נגרם נזק לילד, וגם הוצאות הטיפול גדולות.  

    האם ידעתם שאותם מומחים שממליצים לכם ואף לוחצים עליכם מאוד להתחסן, לא נותנים אחריות על תוצאות החיסון?

    הידעתם שאם ילדכם נפגע כתוצאה מהחיסון, אין לכם את מי להאשים?

    גם במקרים שבהם אפשר להוכיח את הקשר בין החיסון לבין הנזקים, הפיצוי הכספי הוא בדיחה.

    את רוב הנזקים ה"מומחים" אפילו לא יודעים לשייך לחיסון, וגם לא משתלם לאף אחד לשייך.

     פעם שאלתי את הגברת הנחמדה בטיפת חלב על החיסונים, וחוץ מלדקלם לי את מה שאמרו לה להגיד, אין לה מושג. היא יושבת לה שם על תקן "מומחית" מטעם עצמה, ובטון סמכותי מדברת על מה שהיא לא מבינה. 

    הרופאים לא מתפרנסים מאנשים בריאים, רק מחולים. אם לא יהיו חולים, לרופאים לא תהיה עבודה. יצר ההישרדות מונע מהמערכת הרפואית לחפש פתרונות "קבע", כאלו שירפאו באמת ולמעשה "יחסלו" את הלקוחות.

    חברות התרופות מממנות את רוב המחקרים הרפואיים, כלומר מפרנסות את המערכת הרפואית. המערכת הרפואית, בתמורה, ממליצה על שימוש בתרופות שמפרנסות את חברות התרופות. התרופות, שמטפלות בסימפטום ולא בבעיה, גורמות למחלות אחרות, שהטיפול בהן מצריך תרופות אחרות נוספות, וחוזר חלילה.    

    האם הייתם, כתובעים, סומכים על שופט בבית משפט, שיש לו קשרים עסקיים עם הנתבע?

    אני לא סומך על רפואה הממומנת ע"י בעלי אינטרסים כלכליים. 

     החיסונים מבטיחים למערכת הנ"ל עבודה לדורי דורות. מדובר בכלכלה פשוטה מאוד: לאף יצרן לא משתלם לייצר מכונה שכמעט אינה מתקלקלת.

    וכך גם מיגור המחלות או מציאת פתרון טבעי ולא מזיק, בהחלט לא משתלם ליצרני התרופות.

       

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/11 13:39:

      צטט: פס רחב 2011-09-18 08:46:35

      כאמא שלא מחסנת אני נחשדת לא אחת בהזנחה מכוונת, ניסחת יפה את מה שאני חושבת על העניין, תודה.

      כן, גם אני מתמודד עם אישומים של מזניחים שאפילו לא מבינים שהם המזניחים :))

       

      תודה.

        18/9/11 08:46:
      כאמא שלא מחסנת אני נחשדת לא אחת בהזנחה מכוונת, ניסחת יפה את מה שאני חושבת על העניין, תודה.
        26/3/09 17:50:

      צטט: that's me 2009-03-26 17:34:25


      אפרופו חיסונים

       

      במערכת הביוב של גוש דן נמצאו לפני כמה שנים חיידקי פוליו שעברומוטציה ובעצם היוו סכנה מחודשת לבריאות הציבור

      ויש רופאים הומאופטים שנותנים חיסונים הומאופטים שהם מצד אחד הרבה פחות מרוכזים במיטב השיטה ההומאופטית ומאידך עושים את העבודה

       

       

       

      היי דניאל :)

       

      חח נראה שהחידקים הם היחידים שמחוסנים באמת.

       

      צריך שיותר ויותר ישקיעו מאמץ בכיוון של להבין את הרבדים הלא פיזיים, הנפשי והמנטאלי ואת הקשר שלהם

      למציאות הפיזית בכלל, ולגוף הפיזי בפרט.

      רק אז תתקבל תמונה יותר ברורה על היווצרות המחלה, סיבותיה, והטיפול הנכון בה.

      עד אז, אני מקווה שישקיעו יותר בהומאופטיה כאלטרנטיבה לחיסונים הקיימים, אני בטוח שעוד אפשר לחקור, לגלות, ולפתח

      יותר את התחום.

       

      הכל תלוי בפוליטיקה וכסף. 

        26/3/09 17:34:


      אפרופו חיסונים

       

      במערכת הביוב של גוש דן נמצאו לפני כמה שנים חיידקי פוליו שעברומוטציה ובעצם היוו סכנה מחודשת לבריאות הציבור

      ויש רופאים הומאופטים שנותנים חיסונים הומאופטים שהם מצד אחד הרבה פחות מרוכזים במיטב השיטה ההומאופטית ומאידך עושים את העבודה

       

        26/3/09 16:20:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-03-26 15:38:49

      אמרתי לאישתי רק שום.

      אז אכלתי טונות של שום ומרחתי דאודורנט שום וקרם גוף שום ובאמת הייתי בריא, כל השכונה שלי הייתה בריאה לא היה חיידק ברדיוס של קילומטרים. בוקר אחד התעוררתי עם צביטה בתחת קפצתי וראיתי מזרק תקוע לי בישבן ואת אישתי עם מסכת אב"כ מנסה להזריק לי חיסון. יש החלטות שנלקחות בשבילנו..

       

      את הילדים שלי חיסנתי, כל פגע שנוגע בהם אני מאשים את החיסון אבל הייתי מחסן שוב. רב הניסתר על הגלוי אבל רציונל קר וניהול סיכונים נכון יוביל לחיסון בסופו של דבר.  במקביל צריך לדרוש לפתוח את הנושא לביקורת בלתי תלויה ולמחקרים ממומנימשרדי ממשלה חסרי פניות (קודם צריך להקים את אלה)

       

       

      היי המלך :)

       

      חכה חכה, אולי אחרי וועדת החקירה שהקימו עכשיו לבדוק את ניסוי האנטרקס על חיילי צה"ל?

      סתאאאם, נראה לך?

      אני בטוח שהזוועה הזו, היא רק קצה הקרחון של מחדלים ופשעים כאלו ולא רק בצה"ל.

       

      למרות שאני לא חיסנתי את בני, אני לא יוצא בקריאה להורים לא לחסן את הילדים.

      מה שאני אומר זה, שצריך להרים את המסך על עבודת האלילים החיסונית, להגיד לציבור את האמת, ובעיקר אני קורא

      להורים ללמוד יותר על החיסונים, לקחת אחריות, ולא לסמוך בעיניים סגורות על הרופאים.

       

      הסיבות שלי לא לחסן קשורות לאותו חלק שקראת לו, "רב הנסתר על הגלוי".

      בשבילי, הנסתר לא כל כך רב.

       

       

      לגבי אשתך,

      היא עדיין אשתך? :)

      אמרתי לאישתי רק שום.

      אז אכלתי טונות של שום ומרחתי דאודורנט שום וקרם גוף שום ובאמת הייתי בריא, כל השכונה שלי הייתה בריאה לא היה חיידק ברדיוס של קילומטרים. בוקר אחד התעוררתי עם צביטה בתחת קפצתי וראיתי מזרק תקוע לי בישבן ואת אישתי עם מסכת אב"כ מנסה להזריק לי חיסון. יש החלטות שנלקחות בשבילנו..

       

      את הילדים שלי חיסנתי, כל פגע שנוגע בהם אני מאשים את החיסון אבל הייתי מחסן שוב. רב הניסתר על הגלוי אבל רציונל קר וניהול סיכונים נכון יוביל לחיסון בסופו של דבר.  במקביל צריך לדרוש לפתוח את הנושא לביקורת בלתי תלויה ולמחקרים ממומנימשרדי ממשלה חסרי פניות (קודם צריך להקים את אלה)

       

        28/9/08 12:24:


      לשפויה בחלומה, ולסנה הבוער:

      המון תודה.

      קראתי בשקיקה את הדיון,

      ונתתם לי המון הבטים נוספים להתבונן בנושא.

      אני עדיין לא החלטתי מה לעשות עם החיסונים של הבן שלי,

      הנטיה שלי לחסן רק נגד המחלות הקשות ביותר...

      בנתיים אני מושכת את הזמן כל הזמן...:-)

      בכל אופן, זהו פוסט חשוב מאד בעיניי, ומעורר מחשבה. .

        27/9/08 12:33:

      צטט: שפויה בחלומה 2008-09-27 11:57:55

      ידידי, בעניין השבויה או מהופנטת הגעת ממש למקום הלא נכון...

      אני האחרונה ללכת באופן עיוור אחר הרפואה הקונבנציונלית , בעיקר בכל מה שנוגע לילדים..

      בנותיי, ובעיקר הבכורה, גודלו וטופלו  על טהרת כל מה שהוא לא קונבנציונלי עד לרמה של ספיגת קיטונות של ביקורת על חוסר אחריותי כאמא שלא לדבר על גיחוכים ובדיחות על חשבוני....ורק בחלוף השנים קיבלתי חיזוקים על כך שהצלחתי,משום שהחברה נחשפה יותר ויותר לתחום וכבר לא ראו בי משוגעת..(תאר לעצמך שבטיפת חלב החתימו אותי על מכתב שבו אני מצהירה שאני אחראית על כך שאינני מקשיבה לכל הוראותיהם בנושא תזונה ותרופות)...

      בתי הבכורה מאודה לא קיבלה ולו כדור אחד של אנטיביוטיקה (ולא שלא היו לה מחלות כמו לילדים אחרים) וכל הכדורים שהיא לקחה במשך 17.5 שנותיה יכולים להסתכם באדוויל  להקלה על כאבי ראש חזקים ובלתי נסבלים שמלווים מחלות חום או סטרפסילס להקלה על כאב הגרון הנוסף לטיפול אלטרנטיבי ייעודי....עד היום בזמן  מחלה זיהומית היא יודעת בדיוק מה עושים..היא קשובה לגוף שלה....נכנסת למיטה לשלושה ימים...לא אוכלת..רק שותה ונעזרת בטיפול תומך והפלא ופלא לא שבוע..תוך שלושה ימים היא חדשה...

      אבל , וכאן אני מתחברת לטענה שלך ..עשינו הכל על מנת לאפשר למערכת החיסון שלה להיות כמה שיותר חזקה  על מנת להדבק כמה שפחות ולהיות מסוגלת להתמודד ולהתגבר על מחלות - החל מתזונה וכלה בטיפולים תומכים נכונים בזמן מחלה..אני ראשונת המאמינים שלגוף יש את כל היכולת לרפא את עצמו אבל מצד שני צריך לתת לו את התנאים המתאימים לעשות זאת ולצערי אורח החיים , הרגלי התזונה , התנאים הסביבתיים ועוד סיבות לא ממש מאפשרים לגוף להגיע לרוב לאופטימום היכולת הזו .

      (אגב, אם אני לא טועה ,גם לואי פסטר הגדול ,הודה בסוף ימיו שהמצאות חיידקים לבד אינה מספיקה על מנת לגרום למחלה אלא יש צורך בתנאים מסויימים בגוף על מנת שתתפרץ המחלה). 

      וכאן אני מגיעה לטענה שלך נגד הרפואה המערבית  בהקשר הזה...זה בהחלט נכון , כמו שאמר נמרוד, שהמערכת הזו עדיין רואה בגוף מכונה וההתיחסות להקשר גוף ונפש עדיין בחיתוליה, אם בכלל, ונדרש פה מהפך עצום של מודעות המערכת ובעיקר של הציבור ..מהפך , שגם אם יקרה,אין ספק שלא יקרה ברמות כאלה שיזעזע את אמות הסיפים של הרפואה  הקונבנציונלית כך שהחשש לכריתת הענף אינה רלוונטית...ועדיין אין לקחת מהרפואה המודרנית את ההשגים שלה  שהם עצומים ולואי שלא נזדקק להם ..אם כי אני בטוחה שכולנו נעזרים בה...

      ואני מסכימה איתך שיש מקום לאחריות אישית של כל אחד בעיקר לגבי ילדיו , אך צא וראה מה קורה בתחום הטיפול האנטיביוטי...כיצד זה הגענו למצב שבו אנחנו על סף (יש מקרים שגם עברו את הסף) שימוש בקו האחרון של האנטיביוטיקה ? נכון ...הרופאים רושמים ולא פעם בצורה לא אחראית אבל תשאל רופאים כמה לחץ מופעל עליהם לתת אנטיביוטיקה...כדי להיפטר מהר מהמחלה...כדי לצמצם את ימי ה"סבל" ..כדי לצמצם את ימי ההעדרות מהעבודה...בדוק כמה אנשים לוקחים על דעת עצמם אנטיביוטיקה עם כל עיקצוץ בגרון...כמה אנשים מחזיקים מלאי לכל מקרה שלא יהיה?

      בדוק כמה מהר אמהות דוחפות לילד אקמולי כשיש רק סימנים של חום למרות שהילד מתפקד שמח ועליז...

      מה שבטוח הוא שקיצוניות לכל כיוון היא מעשה שגוי...והדרך הנכונה שלנו כהורים היא לשלב בין הדברים , אם כי לא כולם מסוגלים לזה.

      בודאי שאין ללכת באופן עיוור אחר כל שירבוט של מרשם של רופא אך גם אין ללכת לכיוון הקיצוני השני תוך התעלמות מוחלטת .

      עם רופא הילדים של בנותיי הגעתי להסכם שאומר שאני נעזרת באבחנה שלו אך הוא מאפשר לי להמתין עם הטיפול התרופתי בזמן שאני פועלת בכיוון אחר בטיפול במחלה אבל, תחת מעקב שלו ומהמקום שבו הוא רואה שנשקפת סכנה של החמרה או סיבוכים הוא לוקח את המושכות ומטפל..וכך צלחנו את כל המחלות של הבכורה ללא טיפולים תרופתיים קונבנציונלים . לצערי עם הקטנה זה קצת פחות עבד, גם  בשלב בעיה רפואית שבעטיה לא יכולנו לקחת סיכון גדול מדי איתה אבל , ואני מודה בצער ובפה מלא כי  זה נבע גם מהעובדה שהגישה בה נקטנו עם הבכורה היא הרבה יותר קשה לביצוע .

      מכל זה אני מסכימה איתך שיש לשקול כל דבר לגופו ואני אישית בחרתי כן לחסן אותן כמעט נגד כל המחלות (כן גם אני לא חיסנתי נגד צהבת למשל מהשיקול שהחיכוך שלהן עם אנשים שעשויים לשאת את המחלה קטן מספיק על מנת להימנע ממנו) על מנת למנוע מהן ומהסביבה מחלות קשות ולעיתים בלתי הפיכות....

      מניעת חיסון מאסיבית ולא מבוקרת של ילדים עדיין מפקירה אותנו לסכנה של התפרצויות מחודשות של מגיפות וכל זמן שאין דרך אחרת למנוע זו הברירה היחידה שאני רואה נכון לעכשיו.

      ברפואה אין 100% והשאלה מה יקרה אם אני אפול על האחוז האחד אינה נכונה כלל...תמיד ישנו הסיכון שמשהו לא יצליח אבל יש לשאוף לעשות את המקסימום על מנת שזה כן...

      דילמה לא קלה...מודה , אבל מכיוון שאין כרגע פתרונות מערכתיים אחרים החיסון הוא האופציה הטובה ביותר על מנת למנוע מגיפות קטלניות.

      יצאה לי תשובה ארוכה כאורך הגלות ואולי קצת לא עיקבית אבל כתבתי בשוונג אז סורי(-:

      מקווה שהפעם הפונט והעריכה יצליחו(-:

       

       

      ראשית, אני מתנצל ש"האשמתי" אותך אישית. התכוונתי להאשים גישה מסויימת וטעיתי שלא דייקתי בדברי. סליחה.

      בתגובה הראשונה אלייך כתבתי :"מי ששאל, בדק ולמד ומרגיש שבכל זאת הוא רוצה לחסן, אין בעיה. הוא בחר ולקח אחריות, לטוב ולרע."

       

      וזאת מתוך ההבנה שלא כל אחד יכול להתמודד עם מכלול השיקולים, הידע והמאמץ וכן, לפעמים גם אין פתרון יותר טוב.

      התהליך שעברת עם שתי בנותיך, מדהים. אני מאוד מעריך את המחשבה, הבדיקה, החקירה, הלמידה וגם הבחירה שעשית.

      ככל שיותר אנשים ייתיחסו לנושא הזה כמוך, נדע יותר, נפקפק ולא נאמין בצורה עיוורת ברפואה ובסופו של דבר, התהליך הזה יוביל לפתרונות הרבה הרבה יותר טובים מאלו שיש היום.

       

      מה שחשוב בעיניי זו הבחירה החופשית.

      הידע המצוי והמפורסם, ההפחדות, יחד עם שיטות השיווק וההיפנוט, מונעים מרוב האנשים בחירה חופשית. 

      לא לחסן מתוך חוסר הבנה חמור בעיניי בדיוק כמו לחסן מחוסר הבנה.

       

      עוד הערה, אין 100% ברפואה אבל יש 100% אי וודאות אם הפרט יפול לטווח הטעות הסטטיטית. לכן מנקודת המבט של הפרט אין משמעות לאחוזי ההצלחה של החיסון. מבחינת הפרט, יש לו רק  100% אי וודאות.

        27/9/08 11:57:

      ידידי, בעניין השבויה או מהופנטת הגעת ממש למקום הלא נכון...

      אני האחרונה ללכת באופן עיוור אחר הרפואה הקונבנציונלית , בעיקר בכל מה שנוגע לילדים..

      בנותיי, ובעיקר הבכורה, גודלו וטופלו  על טהרת כל מה שהוא לא קונבנציונלי עד לרמה של ספיגת קיטונות של ביקורת על חוסר אחריותי כאמא שלא לדבר על גיחוכים ובדיחות על חשבוני....ורק בחלוף השנים קיבלתי חיזוקים על כך שהצלחתי,משום שהחברה נחשפה יותר ויותר לתחום וכבר לא ראו בי משוגעת..(תאר לעצמך שבטיפת חלב החתימו אותי על מכתב שבו אני מצהירה שאני אחראית על כך שאינני מקשיבה לכל הוראותיהם בנושא תזונה ותרופות)...

      בתי הבכורה מאודה לא קיבלה ולו כדור אחד של אנטיביוטיקה (ולא שלא היו לה מחלות כמו לילדים אחרים) וכל הכדורים שהיא לקחה במשך 17.5 שנותיה יכולים להסתכם באדוויל  להקלה על כאבי ראש חזקים ובלתי נסבלים שמלווים מחלות חום או סטרפסילס להקלה על כאב הגרון הנוסף לטיפול אלטרנטיבי ייעודי....עד היום בזמן  מחלה זיהומית היא יודעת בדיוק מה עושים..היא קשובה לגוף שלה....נכנסת למיטה לשלושה ימים...לא אוכלת..רק שותה ונעזרת בטיפול תומך והפלא ופלא לא שבוע..תוך שלושה ימים היא חדשה...

      אבל , וכאן אני מתחברת לטענה שלך ..עשינו הכל על מנת לאפשר למערכת החיסון שלה להיות כמה שיותר חזקה  על מנת להדבק כמה שפחות ולהיות מסוגלת להתמודד ולהתגבר על מחלות - החל מתזונה וכלה בטיפולים תומכים נכונים בזמן מחלה..אני ראשונת המאמינים שלגוף יש את כל היכולת לרפא את עצמו אבל מצד שני צריך לתת לו את התנאים המתאימים לעשות זאת ולצערי אורח החיים , הרגלי התזונה , התנאים הסביבתיים ועוד סיבות לא ממש מאפשרים לגוף להגיע לרוב לאופטימום היכולת הזו .

      (אגב, אם אני לא טועה ,גם לואי פסטר הגדול ,הודה בסוף ימיו שהמצאות חיידקים לבד אינה מספיקה על מנת לגרום למחלה אלא יש צורך בתנאים מסויימים בגוף על מנת שתתפרץ המחלה). 

      וכאן אני מגיעה לטענה שלך נגד הרפואה המערבית  בהקשר הזה...זה בהחלט נכון , כמו שאמר נמרוד, שהמערכת הזו עדיין רואה בגוף מכונה וההתיחסות להקשר גוף ונפש עדיין בחיתוליה, אם בכלל, ונדרש פה מהפך עצום של מודעות המערכת ובעיקר של הציבור ..מהפך , שגם אם יקרה,אין ספק שלא יקרה ברמות כאלה שיזעזע את אמות הסיפים של הרפואה  הקונבנציונלית כך שהחשש לכריתת הענף אינה רלוונטית...ועדיין אין לקחת מהרפואה המודרנית את ההשגים שלה  שהם עצומים ולואי שלא נזדקק להם ..אם כי אני בטוחה שכולנו נעזרים בה...

      ואני מסכימה איתך שיש מקום לאחריות אישית של כל אחד בעיקר לגבי ילדיו , אך צא וראה מה קורה בתחום הטיפול האנטיביוטי...כיצד זה הגענו למצב שבו אנחנו על סף (יש מקרים שגם עברו את הסף) שימוש בקו האחרון של האנטיביוטיקה ? נכון ...הרופאים רושמים ולא פעם בצורה לא אחראית אבל תשאל רופאים כמה לחץ מופעל עליהם לתת אנטיביוטיקה...כדי להיפטר מהר מהמחלה...כדי לצמצם את ימי ה"סבל" ..כדי לצמצם את ימי ההעדרות מהעבודה...בדוק כמה אנשים לוקחים על דעת עצמם אנטיביוטיקה עם כל עיקצוץ בגרון...כמה אנשים מחזיקים מלאי לכל מקרה שלא יהיה?

      בדוק כמה מהר אמהות דוחפות לילד אקמולי כשיש רק סימנים של חום למרות שהילד מתפקד שמח ועליז...

      מה שבטוח הוא שקיצוניות לכל כיוון היא מעשה שגוי...והדרך הנכונה שלנו כהורים היא לשלב בין הדברים , אם כי לא כולם מסוגלים לזה.

      בודאי שאין ללכת באופן עיוור אחר כל שירבוט של מרשם של רופא אך גם אין ללכת לכיוון הקיצוני השני תוך התעלמות מוחלטת .

      עם רופא הילדים של בנותיי הגעתי להסכם שאומר שאני נעזרת באבחנה שלו אך הוא מאפשר לי להמתין עם הטיפול התרופתי בזמן שאני פועלת בכיוון אחר בטיפול במחלה אבל, תחת מעקב שלו ומהמקום שבו הוא רואה שנשקפת סכנה של החמרה או סיבוכים הוא לוקח את המושכות ומטפל..וכך צלחנו את כל המחלות של הבכורה ללא טיפולים תרופתיים קונבנציונלים . לצערי עם הקטנה זה קצת פחות עבד, גם  בשלב בעיה רפואית שבעטיה לא יכולנו לקחת סיכון גדול מדי איתה אבל , ואני מודה בצער ובפה מלא כי  זה נבע גם מהעובדה שהגישה בה נקטנו עם הבכורה היא הרבה יותר קשה לביצוע .

      מכל זה אני מסכימה איתך שיש לשקול כל דבר לגופו ואני אישית בחרתי כן לחסן אותן כמעט נגד כל המחלות (כן גם אני לא חיסנתי נגד צהבת למשל מהשיקול שהחיכוך שלהן עם אנשים שעשויים לשאת את המחלה קטן מספיק על מנת להימנע ממנו) על מנת למנוע מהן ומהסביבה מחלות קשות ולעיתים בלתי הפיכות....

      מניעת חיסון מאסיבית ולא מבוקרת של ילדים עדיין מפקירה אותנו לסכנה של התפרצויות מחודשות של מגיפות וכל זמן שאין דרך אחרת למנוע זו הברירה היחידה שאני רואה נכון לעכשיו.

      ברפואה אין 100% והשאלה מה יקרה אם אני אפול על האחוז האחד אינה נכונה כלל...תמיד ישנו הסיכון שמשהו לא יצליח אבל יש לשאוף לעשות את המקסימום על מנת שזה כן...

      דילמה לא קלה...מודה , אבל מכיוון שאין כרגע פתרונות מערכתיים אחרים החיסון הוא האופציה הטובה ביותר על מנת למנוע מגיפות קטלניות.

      יצאה לי תשובה ארוכה כאורך הגלות ואולי קצת לא עיקבית אבל כתבתי בשוונג אז סורי(-:

      מקווה שהפעם הפונט והעריכה יצליחו(-:

       

        27/9/08 09:02:

      צטט: שפויה בחלומה 2008-09-26 22:21:03

      צטט: ד"ר נמרוד 2008-09-26 21:26:31

      אני לא רואה את הקשר בין חיסון לבין גדיעת רגל, אבל אני מסכים שלחיסונים עלולים להיות סיבוכים ותופעות לוואי. אתה צודק שלא נעשו מחקרים על אלטרנטיבות לחיסונים המקובלים. יש צורך במחקרים כאלה, כמובן, ואתה צודק שלא עושים אותם בעיקר משיקולים מסחריים. בכל מקרה התוצאה היא שאין אלטרנטיבות מוכחות, ובהיעדרן אני חושב באופן אישי שחיסונים כנגד מחלות מסכנות-חיים הם הרע במיעוטו. האם זה טוב למנוע תמותת ילדים? אולי אנחנו מתערבים בטבע יותר מדי? אלה שאלות פילוסופיות. בוא נסכים לא להסכים בעניין החיסונים. אנחנו מסכימים על העובדות, וזכותו של כל אחד להגיע למסקנות שלו.

       

      סורי..גם אני לא רואה שום נקודת השקה בין החיסונים לגדיעת הרגל.....יותר מכך ההשוואה עושה עוול לויכוח על החיסונים ...

      רוב המחלות נגדן מחסנים  מסכנות חיים או במקרה ה"פחות גרוע"  גורמות לסבל רב, נכות או סוגים אחרים של סיבוכים ... ואם ילד יחלה, במקרה הטוב, או במקרה הרע תפרוץ שוב מגפה לא ישתמשו בתרופות לרפא אותם ? והאם להן אין תופעות לואי וסיכונים?וכמה ימותו?

       

      אל תשכחו שמתן החיסונים העלים מהעולם כמעט לגמרי מחלות כמו פוליו ואבעבועות שחורות ועוד כמה מחלות זיהומיות  שזרעו מוות וסבל בעולם  ואם נחדל להתחסן הן תחזורנה ובגדול. ולדוגמא ..ירידה בכמות המתחסנים נגד חצבת בשנים האחרונות הביאה להתפרצות של חצבת באירלנד עם מקרי מוות לא מעטים ובמידה פחותה קצת גם בישראל (זוכרים ...את הדיווחים על חולה שהתגלה באוטובוס, חולה שהתגלה פה ושם...מעל 1000 מקרים בחודשים האחרונים)...

       

       

      אל תשכחו שאין תרופה או חיסון שאין בהם תופעות לוואי אלו או אחרות והשיקול באם להשתמש בהם או לא חייב להיות תועלת מול נזק...וכן לזכור שרפואה אינה מדע מדוייק ולא ניתן לצפות לעולם כיצד יגיב כל אחד לחיסון או תרופה .

       

      וכמו שאמר נמרוד..כל זמן שמעטים הילדים שלא מחוסנים הם עדיין מוגנים בחסינות העדר אולם ככל שיגדל מספר הילדים הלא מחוסנים יילך ויגדל הסיכוי להתפרצות מגפות .

       

       

      הקשר הוא, שכשם שגדיעת כף הרגל, היא פתרון מוגזם וקיצוני לטיפול בציפורן חודרנית, למרות 100% הצלחה במיגור בעית הציפורן, כך גם החיסונים הם טיפול מוגזם וקיצוני. למרות ההגזמה שבדוגמה הזו, העיקרון הוא אותו עיקרון.

      זה שאתם לא יודעים ומכירים פתרון יותר אלגנטי למניעת המחלות, מאשר החיסונים, זה כמו לא לדעת איך לטפל בציפורן חודרנית. הרי אם לא היו חושבים ומוצאים פתרון לבעית הציפורן, ע"י גזירתה למשל, גדיעת כף הרגל הייתה מאוד הגיונית.

      גם אז, היו מראים לך במחקרים שגדיעת כף הרגל לא רק פותרת את בעיית הציפורן, היא אף הייתה מונעת אותה בעתיד!

       

      הסיבה שאת לא רואה קשר היא, שאת שבויה, שלא להגיד מהופנטת, מהידע, הסמכותיות ושטיפת המוח של מערכת הרפואה.

      ואני מזכיר לך, שכוונת הפוסט הייתה לעורר ללקיחת אחריות ולא אמונה עיוורת.

      זה שלא מכירים דרכי טיפול יותר טובים מאשר חיסונים, לא אומר שהן לא קיימות. פשוט הן לא כלכליות ולא משתלמות לחברות התרופות ולמערכת הרפואית.

       

      לכן העובדה שמוגרו מחלות בעבר ע"י חיסונים, לא רלוונטית. כבר כתבתי שברור שהסטטיסטיקה תוכיח את "יעילות" החיסון, כמו גם גדיעת כף הרגל. זה אופייני לתקופה, להרוג את השליח. לטפל, להילחם בחיידק במקום בסיבות האמיתיות להידבקות בו.

      מעניין, שלא את ולא נמרוד התייחסתם לשאלות ששאלתי בתגובתי לרוניאלי, חוסר ההתייחסות הוא בבחינת הטמנת הראש בחול.

      כנראה שההתייחסות של רוב האנשים ל"טעות הסטטיסטית" היא כמו "לי זה לא יקרה". יש 90% הצלחה לחיסון, למה לי להיתייחס ל10%? לי זה לא יקרה.

      אנשים שלא רוצים לקחת אחריות, נתפסים בסטטיטיקה כגלולת שינה או כמקום מסתור.

      אם יש לחיסון מסויים 90 או 99 אחוז הצלחה, מה הסיכוי שלך ליפול לאחוז הכישלון? יש לך תשובה סטטיסטית לזה?

       

       

       

       

        26/9/08 22:21:

      צטט: ד"ר נמרוד 2008-09-26 21:26:31

      אני לא רואה את הקשר בין חיסון לבין גדיעת רגל, אבל אני מסכים שלחיסונים עלולים להיות סיבוכים ותופעות לוואי. אתה צודק שלא נעשו מחקרים על אלטרנטיבות לחיסונים המקובלים. יש צורך במחקרים כאלה, כמובן, ואתה צודק שלא עושים אותם בעיקר משיקולים מסחריים. בכל מקרה התוצאה היא שאין אלטרנטיבות מוכחות, ובהיעדרן אני חושב באופן אישי שחיסונים כנגד מחלות מסכנות-חיים הם הרע במיעוטו. האם זה טוב למנוע תמותת ילדים? אולי אנחנו מתערבים בטבע יותר מדי? אלה שאלות פילוסופיות. בוא נסכים לא להסכים בעניין החיסונים. אנחנו מסכימים על העובדות, וזכותו של כל אחד להגיע למסקנות שלו.

       

      סורי..גם אני לא רואה שום נקודת השקה בין החיסונים לגדיעת הרגל.....יותר מכך ההשוואה עושה עוול לויכוח על החיסונים ...

      רוב המחלות נגדן מחסנים  מסכנות חיים או במקרה ה"פחות גרוע"  גורמות לסבל רב, נכות או סוגים אחרים של סיבוכים ... ואם ילד יחלה, במקרה הטוב, או במקרה הרע תפרוץ שוב מגפה לא ישתמשו בתרופות לרפא אותם ? והאם להן אין תופעות לואי וסיכונים?וכמה ימותו?

       

      אל תשכחו שמתן החיסונים העלים מהעולם כמעט לגמרי מחלות כמו פוליו ואבעבועות שחורות ועוד כמה מחלות זיהומיות  שזרעו מוות וסבל בעולם  ואם נחדל להתחסן הן תחזורנה ובגדול. ולדוגמא ..ירידה בכמות המתחסנים נגד חצבת בשנים האחרונות הביאה להתפרצות של חצבת באירלנד עם מקרי מוות לא מעטים ובמידה פחותה קצת גם בישראל (זוכרים ...את הדיווחים על חולה שהתגלה באוטובוס, חולה שהתגלה פה ושם...מעל 1000 מקרים בחודשים האחרונים)...

       

       

      אל תשכחו שאין תרופה או חיסון שאין בהם תופעות לוואי אלו או אחרות והשיקול באם להשתמש בהם או לא חייב להיות תועלת מול נזק...וכן לזכור שרפואה אינה מדע מדוייק ולא ניתן לצפות לעולם כיצד יגיב כל אחד לחיסון או תרופה .

       

      וכמו שאמר נמרוד..כל זמן שמעטים הילדים שלא מחוסנים הם עדיין מוגנים בחסינות העדר אולם ככל שיגדל מספר הילדים הלא מחוסנים יילך ויגדל הסיכוי להתפרצות מגפות .

       

        26/9/08 21:33:

      צטט: ד"ר נמרוד 2008-09-26 21:26:31

      אני לא רואה את הקשר בין חיסון לבין גדיעת רגל, אבל אני מסכים שלחיסונים עלולים להיות סיבוכים ותופעות לוואי. אתה צודק שלא נעשו מחקרים על אלטרנטיבות לחיסונים המקובלים. יש צורך במחקרים כאלה, כמובן, ואתה צודק שלא עושים אותם בעיקר משיקולים מסחריים. בכל מקרה התוצאה היא שאין אלטרנטיבות מוכחות, ובהיעדרן אני חושב באופן אישי שחיסונים כנגד מחלות מסכנות-חיים הם הרע במיעוטו. האם זה טוב למנוע תמותת ילדים? אולי אנחנו מתערבים בטבע יותר מדי? אלה שאלות פילוסופיות. בוא נסכים לא להסכים בעניין החיסונים. אנחנו מסכימים על העובדות, וזכותו של כל אחד להגיע למסקנות שלו.

       

      מסכים :)

      ותודה.

        26/9/08 21:26:
      אני לא רואה את הקשר בין חיסון לבין גדיעת רגל, אבל אני מסכים שלחיסונים עלולים להיות סיבוכים ותופעות לוואי. אתה צודק שלא נעשו מחקרים על אלטרנטיבות לחיסונים המקובלים. יש צורך במחקרים כאלה, כמובן, ואתה צודק שלא עושים אותם בעיקר משיקולים מסחריים. בכל מקרה התוצאה היא שאין אלטרנטיבות מוכחות, ובהיעדרן אני חושב באופן אישי שחיסונים כנגד מחלות מסכנות-חיים הם הרע במיעוטו. האם זה טוב למנוע תמותת ילדים? אולי אנחנו מתערבים בטבע יותר מדי? אלה שאלות פילוסופיות. בוא נסכים לא להסכים בעניין החיסונים. אנחנו מסכימים על העובדות, וזכותו של כל אחד להגיע למסקנות שלו.
        26/9/08 19:20:

      צטט: ד"ר נמרוד 2008-09-26 18:03:11

      צטט: סנה בוער 2008-09-26 14:50:46

      היי נימרוד,

      מעניינת אותי נקודת המבט שלך, של רופא "חושב" ולא "שבוי" של המערכת. ורציתי לשאול, איך אתה מגשר על הפער שבין אותם שיתופי פעולה לא אתיים לבין אפקטיביות החיסון? כי משתמע שבכל זאת אתה חושב, אם הבנתי נכון, שהחיסונים טובים, במיוחד גם לאור העובדה, כפי שכתבת, שלא מרבים להתייחס בתוך המערכת הבריאותית לסיכונים. 

      באופן אישי, גם אם לא הייתה את בעיית האתיות לא הייתי מחסן את בני ולא בגלל שהייתי נסמך על החיסונים של כלל הילדים. מבחינתי הם לא באמת מחוסנים. המחקרים שבודקים את "הצלחת" החיסונים שווים כמו הסקרים הפוליטיים בערך.

      גם אם אין פגם במערך הניסוי (ואני בטוח שיש), הנחת הייסוד או השערת המחקר שגוייה.

      כמו גם הנחת הייסוד של הרפואה בכלל, לכן מבחינתי הדיון צריך להיות על הנחות הייסוד.

      כל עוד הנחת הייסוד של הרפואה לא מתייחסת לקיום הרוח אלא רק לחומר ושבן האדם הוא מכונה משוכללת בעלת איברים ברי החלפה ושלא קשורים אחד לשני, החיסונים הם בבחינת רפואת אליל.

      וכל זאת למרות שיש היום מספיק ידע וראיות שיש משהו שמעבר לחומר. רק כאמור, שהמשמעות המעשית היא קריתת הענף שעליו יושבת מערכת הבריאות, כך שזה לא יקרה כל כך מהר. 

      בתגובה לרוניאלי העלתי כמה שאלות שהתשובות אליהן הובילו אותי לא לחסן את בני.

       

      "החל בחיסונים, שהשפיעו בצורה מוכחת על שיעורי תמותת ילדים בעולם המערבי (הדבר הוכח עוד לפני שנהוג היה שחברות תרופות מבצעות את המחקרים וישנם מחקרים שאינם מבוצעים ע"י חברות התרופות, ועל כן אני יכול לומר לך שהילדים כן מחוסנים)"

       

      באחת התגובות למעלה, שאלתי, האם ההגדרה "חיסון" מתארת באמת את מה שה"חיסון" אמור לעשות, כלומר ללהפוך את התינוק לעמיד בפני מחלות שונות?

      נגיד שהחיסון מונע מחלות מסוימות, האם זה בהכרח אומר שזה טוב?

      אולי זה כמו לגדוע את כף הרגל, למי שיש ציפורן חודרנית?

      100% הצלחה!

      אני בטוח שנעשו הרבה מחקרים כדי להוכיח שהחיסון מונע מחלה, עובדה שהם מוכרים.

      כמה ניסויים, אם בכלל, נעשו כדי להוכיח שהחיסון הוא כמו גדיעת הרגל וכדי להוכיח שיש פתרונות יותר אלגנטיים?

      ולמה שיעשו? זה לא משתלם.

       

       

       

        26/9/08 18:03:

      צטט: סנה בוער 2008-09-26 14:50:46

      היי נימרוד,

      מעניינת אותי נקודת המבט שלך, של רופא "חושב" ולא "שבוי" של המערכת. ורציתי לשאול, איך אתה מגשר על הפער שבין אותם שיתופי פעולה לא אתיים לבין אפקטיביות החיסון? כי משתמע שבכל זאת אתה חושב, אם הבנתי נכון, שהחיסונים טובים, במיוחד גם לאור העובדה, כפי שכתבת, שלא מרבים להתייחס בתוך המערכת הבריאותית לסיכונים. 

       

      באופן אישי, גם אם לא הייתה את בעיית האתיות לא הייתי מחסן את בני ולא בגלל שהייתי נסמך על החיסונים של כלל הילדים. מבחינתי הם לא באמת מחוסנים. המחקרים שבודקים את "הצלחת" החיסונים שווים כמו הסקרים הפוליטיים בערך.

      גם אם אין פגם במערך הניסוי (ואני בטוח שיש), הנחת הייסוד או השערת המחקר שגוייה.

      כמו גם הנחת הייסוד של הרפואה בכלל, לכן מבחינתי הדיון צריך להיות על הנחות הייסוד.

      כל עוד הנחת הייסוד של הרפואה לא מתייחסת לקיום הרוח אלא רק לחומר ושבן האדם הוא מכונה משוכללת בעלת איברים ברי החלפה ושלא קשורים אחד לשני, החיסונים הם בבחינת רפואת אליל.

      וכל זאת למרות שיש היום מספיק ידע וראיות שיש משהו שמעבר לחומר. רק כאמור, שהמשמעות המעשית היא קריתת הענף שעליו יושבת מערכת הבריאות, כך שזה לא יקרה כל כך מהר. 

       

      בתגובה לרוניאלי העלתי כמה שאלות שהתשובות אליהן הובילו אותי לא לחסן את בני.

       

       הרפואה המערבית מבוססת על ראיית האדם כמכונה משוכללת. מתוך ראיה זו, צרה וחלקית ככל שתהיה (שהרי האדם הוא גם מכונה משוכללת) התפתחה הבנה טכנית מצויינת של התהליכים הפיזיקליים-כימיים-ביולוגיים בגוף האדם, ובמקרים רבים גם יכולת לטפל בהם. בתחומים רבים, ראיה צרה זו היא בעייתית בעליל, ודי אם ניקח לדוגמה את מחלות הלב, מחלות הפרקים, מחלת הסרטן, או מחלות ריאה כרוניות. במחלות אלה, החולה מגיע לרופא כאשר יש החמרה במצבו, עובר "שיפוץ" טכני כזה או אחר (מתרופות ועד ניתוח מעקפים שמפחיתים את הסיכון שלו למות מהתקף לב בשנים הקרובות) אך בסופו של דבר כמעט תמיד חוזר שוב כעבור זמן מה אל המרפאה או בית החולים בלי שהבעיה תיפתר באופן יסודי. חלק מהסיבה לכישלון במקרים אלה הוא אכן הזנחה כמעט טוטאלית של הקשר גוף-נפש. אולם לא בכל תחום ברפואה המצב זהה, ולעתים הטיפול הטכני של "הרופא המוסכניק" נחוץ ויעיל לפתרון בעיה קונקרטית מסכנת-חיים. במחלות הזיהומיות למשל, נחלה הרפואה המערבית הצלחות. החל בחיסונים, שהשפיעו בצורה מוכחת על שיעורי תמותת ילדים בעולם המערבי (הדבר הוכח עוד לפני שנהוג היה שחברות תרופות מבצעות את המחקרים וישנם מחקרים שאינם מבוצעים ע"י חברות התרופות, ועל כן אני יכול לומר לך שהילדים כן מחוסנים), וכלה באנטיביוטיקה לסוגיה, שיכולה להציל את חייו של אדם פצוע שחיידקים חדרו דרך הפצע לתוך דמו, ולהביא לריפוי מהיר ומוחלט של בעיה חד פעמית מסכנת-חיים. לכן, כאשר יש לי כאב ראש אני לא לוקח אקמול, אבל כשיש לי זיהום בעין אני כן מורח סינטומיצין, כדי לא לחטוף זיהום בקרנית שיסכן את הראיה שלי. ובנוגע לחיסונים, שמע: אני לא מתייחס ברצינות למחקרים שמבוצעים ע"י חברות תרופות - מחקרים אלה מהווים בשנים האחרונות חלק גדול מהמחקרים המתפרסמים גם בעיתונות הרפואית - אולם למרבה המזל עדיין לא כל המחקרים מבוצעים ע"י מי שמרוויח את הכסף, ומהם ניתן ללמוד פעמים רבות משהו על האמת. 

       

        26/9/08 15:00:

      צטט: צמח- בר 2008-09-25 18:03:42

      צטט: איריס009 2008-09-24 15:36:02

      יחסי הגומלין הכלכליים בין חברות תרופות לבתי חולים ולרופאים- מחרידה! 

      אני עובדת במוזיאון אילנה גור, מתקיימים שם כנסיים עיסקיים, אחד מהם היה: חברת תרופות (לא זוכרת איך קראו לה אפילו)  שהזמינה רופאים בכירים לשיווק תרופה חדשה. הם ערכו להם ארוחה מפוארת עם מופע בידורי, עשו פרזנטציה קצרה, נתנו מתנה אישית לכל רופא.

      שמעתי על מקרים שבהם רופאים מקבלים הזמנות לחופשות בחו"ל לכאורה כדי לבוא ולהתרשם משיווק תרופה חדשה...

      מאד אתי כל העסק.

       

      לפני כמה שנים עבדתי בחברת תרופות גדולה, ונחשפתי מקרוב למנגנוני שיתוף הפעולה המשומנים בין הרופאים לבין חברות התרופות. ארוחות מפוארות וחופשות בחו"ל במסווה של השתלמות מקצועית- הן רק קצה הקרחון. תועמלניות של חברות התרופות אוספות מהרופאים את העתקי המרשמים שרשמו לתרופה מסויימת, והם צוברים מתנות כמו נקודות של ויזה. ככל שרשמת יותר- תקבל מתנה גדולה יותר. במו עיניי ראיתי רופא שקיבל שובר לרכישת מקרר! 

      רופאים מוזמנים באופן קבוע ל"כנסים מקצועיים" במלונות מפוארים, אוכלים ארוחות שחיתות, מקבלים מתנות, ועוברים שטיפות מוח של מנהלי שיווק בחברות תרופות.

      אין גבול לציניות, לתאוות הבצע, ולהפקרות.

       

       

      אופס, עכשיו ראיתי בראש העמוד פרסומת של הדסה דנט, מעניין אם זה קשור לנושא הפוסט :)

       

      צמח בר, תודה על השיתוף.

      הייתי מוסיף למשפט האחרון שלך גם, טיפשות, רוע, אטימות ועוד כמה קללות עסיסיות.

      אני מאחל לכולנו שלא ניזדקק לשרותי מערכת הבריאות.

       

      שנה טובה לכולם.

        26/9/08 14:50:

      צטט: ד"ר נמרוד 2008-09-25 21:10:48

      אני מסכים עם הביקורת על שיתוף הפעולה הלא-אתיים בעליל בין רופאים לבין חברות התרופות. הדברים מתועדים וידועים, והמצב רק הולך ומחמיר. בנוגע לחיסונים, בבתי הספר לרפואה בישראל הידע שמוקנה בנושא סיכוני החיסון איננו רב. גם בהתמחות ברפואת ילדים, זה לא בדיוק הנושא שעליו שמים את הדגש הרב ביותר. בתוך המערכת, זה לא ממש מעניין אף אחד, וזה עצוב ומטריד מאוד. עם זאת ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שילדים לא-מחוסנים בחברה שבה רוב הילדים כן מחוסנים, בעצם "מרוויחים" מהחיסונים של הילדים האחרים: מכיוון שרוב הילדים מחוסנים, אין כמעט ממי להידבק! אולם מרגע שאחוז קריטי מסויים באוכלוסיה איננו מחוסן, האפקט המגן הזה נעלם, והסיכון להתפרצות מחודשת של מחלות מסוכנות עולה בצורה תלולה. כל זמן שמעטים יחסית הם ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם - המצב הוא בטוח יחסית. אבל אם הורים רבים יתחילו ב"מרד חיסונים" הדבר יתחיל לעלות בחיי אדם, ואנו נחזור לתקופות קצת יותר חשוכות בהיסטוריה של הרפואה. אמנם, יש צורך דחוף לבדוק לעומק את כל הנתונים על נזקים פוטנציאליים של החיסונים השונים, אולם בואו לא נשכח גם את הצד השני: לו היינו מפסיקים עם החיסונים, יותר ילדים בישראל היו מתים.

      היי נימרוד,

      מעניינת אותי נקודת המבט שלך, של רופא "חושב" ולא "שבוי" של המערכת. ורציתי לשאול, איך אתה מגשר על הפער שבין אותם שיתופי פעולה לא אתיים לבין אפקטיביות החיסון? כי משתמע שבכל זאת אתה חושב, אם הבנתי נכון, שהחיסונים טובים, במיוחד גם לאור העובדה, כפי שכתבת, שלא מרבים להתייחס בתוך המערכת הבריאותית לסיכונים. 

       

      באופן אישי, גם אם לא הייתה את בעיית האתיות לא הייתי מחסן את בני ולא בגלל שהייתי נסמך על החיסונים של כלל הילדים. מבחינתי הם לא באמת מחוסנים. המחקרים שבודקים את "הצלחת" החיסונים שווים כמו הסקרים הפוליטיים בערך.

      גם אם אין פגם במערך הניסוי (ואני בטוח שיש), הנחת הייסוד או השערת המחקר שגוייה.

      כמו גם הנחת הייסוד של הרפואה בכלל, לכן מבחינתי הדיון צריך להיות על הנחות הייסוד.

      כל עוד הנחת הייסוד של הרפואה לא מתייחסת לקיום הרוח אלא רק לחומר ושבן האדם הוא מכונה משוכללת בעלת איברים ברי החלפה ושלא קשורים אחד לשני, החיסונים הם בבחינת רפואת אליל.

      וכל זאת למרות שיש היום מספיק ידע וראיות שיש משהו שמעבר לחומר. רק כאמור, שהמשמעות המעשית היא קריתת הענף שעליו יושבת מערכת הבריאות, כך שזה לא יקרה כל כך מהר. 

       

      בתגובה לרוניאלי העלתי כמה שאלות שהתשובות אליהן הובילו אותי לא לחסן את בני.

       

        25/9/08 21:10:
      אני מסכים עם הביקורת על שיתוף הפעולה הלא-אתיים בעליל בין רופאים לבין חברות התרופות. הדברים מתועדים וידועים, והמצב רק הולך ומחמיר. בנוגע לחיסונים, בבתי הספר לרפואה בישראל הידע שמוקנה בנושא סיכוני החיסון איננו רב. גם בהתמחות ברפואת ילדים, זה לא בדיוק הנושא שעליו שמים את הדגש הרב ביותר. בתוך המערכת, זה לא ממש מעניין אף אחד, וזה עצוב ומטריד מאוד. עם זאת ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שילדים לא-מחוסנים בחברה שבה רוב הילדים כן מחוסנים, בעצם "מרוויחים" מהחיסונים של הילדים האחרים: מכיוון שרוב הילדים מחוסנים, אין כמעט ממי להידבק! אולם מרגע שאחוז קריטי מסויים באוכלוסיה איננו מחוסן, האפקט המגן הזה נעלם, והסיכון להתפרצות מחודשת של מחלות מסוכנות עולה בצורה תלולה. כל זמן שמעטים יחסית הם ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם - המצב הוא בטוח יחסית. אבל אם הורים רבים יתחילו ב"מרד חיסונים" הדבר יתחיל לעלות בחיי אדם, ואנו נחזור לתקופות קצת יותר חשוכות בהיסטוריה של הרפואה. אמנם, יש צורך דחוף לבדוק לעומק את כל הנתונים על נזקים פוטנציאליים של החיסונים השונים, אולם בואו לא נשכח גם את הצד השני: לו היינו מפסיקים עם החיסונים, יותר ילדים בישראל היו מתים.
        25/9/08 18:06:

      צטט: רוניאלי 2008-09-24 09:08:24

       

      עם בני הקטן זה היה מוזר. כל פעם שהיה לו תור לחיסונים, הוא חלה... זה היה ממש הזוי, כי זה

      היה כך לאורך יותר משנה, עד שהבנתי שכנראה שאני לא צריכה לחסן אותו , ונכנסתי לחרדות מכל העניין.

      כיום הוא בן שלוש, ולא מחוסן, ואני ממש לא יודעת מה נכון לי לעשות.

       

      נשמע לי שגם את וגם הוא יודעים טוב מאוד מה נכון לעשות (או בעצם לא לעשות).

      תסמכי על התחושות שלך.

       

        25/9/08 18:03:

      צטט: איריס009 2008-09-24 15:36:02

      יחסי הגומלין הכלכליים בין חברות תרופות לבתי חולים ולרופאים- מחרידה! 

      אני עובדת במוזיאון אילנה גור, מתקיימים שם כנסיים עיסקיים, אחד מהם היה: חברת תרופות (לא זוכרת איך קראו לה אפילו)  שהזמינה רופאים בכירים לשיווק תרופה חדשה. הם ערכו להם ארוחה מפוארת עם מופע בידורי, עשו פרזנטציה קצרה, נתנו מתנה אישית לכל רופא.

      שמעתי על מקרים שבהם רופאים מקבלים הזמנות לחופשות בחו"ל לכאורה כדי לבוא ולהתרשם משיווק תרופה חדשה...

      מאד אתי כל העסק.

       

      לפני כמה שנים עבדתי בחברת תרופות גדולה, ונחשפתי מקרוב למנגנוני שיתוף הפעולה המשומנים בין הרופאים לבין חברות התרופות. ארוחות מפוארות וחופשות בחו"ל במסווה של השתלמות מקצועית- הן רק קצה הקרחון. תועמלניות של חברות התרופות אוספות מהרופאים את העתקי המרשמים שרשמו לתרופה מסויימת, והם צוברים מתנות כמו נקודות של ויזה. ככל שרשמת יותר- תקבל מתנה גדולה יותר. במו עיניי ראיתי רופא שקיבל שובר לרכישת מקרר! 

      רופאים מוזמנים באופן קבוע ל"כנסים מקצועיים" במלונות מפוארים, אוכלים ארוחות שחיתות, מקבלים מתנות, ועוברים שטיפות מוח של מנהלי שיווק בחברות תרופות.

      אין גבול לציניות, לתאוות הבצע, ולהפקרות.

       

        24/9/08 17:03:

      צטט: איריס009 2008-09-24 15:36:02

      סנה בוער יקר, פוסט כל כך חשוב ומעורר שאלות.

      השנה עברתי פרוצדרה רפואית, בהרדמה מלאה. היו צריכים לבדוק אם בוושט שלי אין תאים סרטניים, (ברזל נמוך, היסטורייה משפחתית, טפו טפו הכל בסדר....) . לא ברור למה, אבל באמצע הבדיקה הפולשנית- מצלמה עמוק בגרון- התעוררתי. מטושטשת כולי- עם צינור תקוע בגרון, איסטינקט הקאה, תחושה של חוסר אונים, וחוויה פולשנית מחרידה... התחלתי להוציא קולות מבוהלים. האחות (שלא הצליחה אפילו למצוא את הוריד שלי כשהייתי ערה) מיד דחפה לי עוד מהחומר המרדים, ונרדמתי. 

       

      לאירוע כזה בוודאי שיש השלכות רגשיות, מודה ומתוודה שההשלכות הרפואיות לא ידועות לי....

       

      יחסי הגומלין הכלכליים בין חברות תרופות לבתי חולים ולרופאים- מחרידה! 

      אני עובדת במוזיאון אילנה גור, מתקיימים שם כנסיים עיסקיים, אחד מהם היה: חברת תרופות (לא זוכרת איך קראו לה אפילו)  שהזמינה רופאים בכירים לשיווק תרופה חדשה. הם ערכו להם ארוחה מפוארת עם מופע בידורי, עשו פרזנטציה קצרה, נתנו מתנה אישית לכל רופא.

      שמעתי על מקרים שבהם רופאים מקבלים הזמנות לחופשות בחו"ל לכאורה כדי לבוא ולהתרשם משיווק תרופה חדשה...

      מאד אתי כל העסק.

       

       

      המצב כל כך הרבה יותר חמור, שהייתי מוותר על האתיקה הזו, אם לכל הפחות החיסונים היו טובים!

      מבחינתי, השימוש שעושים בחיסונים ובתרופות, הוא בבחינת פשע נגד האנושות. הבעיה היא שאם היו משתמשים בתרופות רק כשצריך, כמה שצריך ובמה שצריך, חברות התרופות והמערכת הרפואית לא היו מרוויחות מספיק כסף.

       

      מה שמעניין את חברות התרופות, זה לא החולה, מטרת התרופה היא לא להבריא את החולים, אלא להעלים את המחלה.

      בישיבת ההנהלה, מראים גרפים של מידת ההצלחה בהעלמת המחלה, לא מראים גרפים של מצבו הבריאותי של החולה.

      בחטיבת התרופות נגד דיכאון למשל, מודדים את אחוז ההצלחה בהפחתת דיכאון ולא את מצב הכבד של החולים שלקחו את התרופה. בחטיבת התרופות של בעיות בכבד, מודדים את אחוז ההצלחה בהפחתת הבעיות בכבד אבל לא את מצב הלב למשל, של המדוכאים שהפכו לחולי כבד שהפכו לחולי לב. חד גדיא! 

       

        24/9/08 15:36:

      סנה בוער יקר, פוסט כל כך חשוב ומעורר שאלות.

      השנה עברתי פרוצדרה רפואית, בהרדמה מלאה. היו צריכים לבדוק אם בוושט שלי אין תאים סרטניים, (ברזל נמוך, היסטורייה משפחתית, טפו טפו הכל בסדר....) . לא ברור למה, אבל באמצע הבדיקה הפולשנית- מצלמה עמוק בגרון- התעוררתי. מטושטשת כולי- עם צינור תקוע בגרון, איסטינקט הקאה, תחושה של חוסר אונים, וחוויה פולשנית מחרידה... התחלתי להוציא קולות מבוהלים. האחות (שלא הצליחה אפילו למצוא את הוריד שלי כשהייתי ערה) מיד דחפה לי עוד מהחומר המרדים, ונרדמתי. 

       

      לאירוע כזה בוודאי שיש השלכות רגשיות, מודה ומתוודה שההשלכות הרפואיות לא ידועות לי....

       

      יחסי הגומלין הכלכליים בין חברות תרופות לבתי חולים ולרופאים- מחרידה! 

      אני עובדת במוזיאון אילנה גור, מתקיימים שם כנסיים עיסקיים, אחד מהם היה: חברת תרופות (לא זוכרת איך קראו לה אפילו)  שהזמינה רופאים בכירים לשיווק תרופה חדשה. הם ערכו להם ארוחה מפוארת עם מופע בידורי, עשו פרזנטציה קצרה, נתנו מתנה אישית לכל רופא.

      שמעתי על מקרים שבהם רופאים מקבלים הזמנות לחופשות בחו"ל לכאורה כדי לבוא ולהתרשם משיווק תרופה חדשה...

      מאד אתי כל העסק.

       

        24/9/08 15:15:

      צטט: רוניאלי 2008-09-24 09:08:24


      אספר לך סיפור אישי- אמיתי!

      לפני כ-תשע שנים, בתי השניה נולדה. באותה התקופה, שמעתי מאמהות בגינה,

      שהחיסון המחומש- שבו יש גם חיסון נגד שעלת, נמצא מסוכן, ותוצאותיו, אמנם באופן

      נדיר- היו הרות אסון. ואז יצא חיסון חדש לשעלת - ובו 100% חיידקים מומתים.

      החיסון היה יקר, ואם רצית לקבל את החיסון החדש, שהפחית באופן משמעותי את הסכנות,

      היית אמור לרכוש אותו באופן פרטי, ולקבל אותו מרופא המשפחה.

      בטיפת חלב לעומת זאת, התבשרתי, שהחיסון שבתי תקבל, יהיה החיסון הישן... כששאלתי

      למה טיפת חלב לא מכניסה את החיסונים החדשים, נמסר לי בלי כחל וסרק- " החיסון החדש

      יכנס לטיפת חלב, רק לאחר שיגמר המלאי של החיסון הישן"! ....זאת אומרת, שמבחינתם, מקסימום,

      יהיו עוד כמה אחוזים בודדים של מקרי אסונות ... העיקר שלא ישארו עם מלאי של חיסונים ויפסידו

      כסף.... חיכיתי שנתיים, עד אשר החיסון החדש נכנס לטיפת חלב, ורק אז חיסנתי את בתי.

      עם בני הקטן זה היה מוזר. כל פעם שהיה לו תור לחיסונים, הוא חלה... זה היה ממש הזוי, כי זה

      היה כך לאורך יותר משנה, עד שהבנתי שכנראה שאני לא צריכה לחסן אותו , ונכנסתי לחרדות מכל העניין.

      כיום הוא בן שלוש, ולא מחוסן, ואני ממש לא יודעת מה נכון לי לעשות. מקסימום, אני אנסה לתת לו חיסונים

      רק למחלות כמו דלקת קרום המח, ופוליו, ואבחן כל חיסון וכל מחלה בנפרד... נושא מאד חשוב הבאת! תודה, והייתי

      מאד שמחה לקרוא עוד היבטים לעניין.

      מזעזע! אבל לא מפתיע :(

      עכשיו, איך תאמיני להם גם בדברים אחרים?

      והדוגמה שהבאת היא רק קצה הקרחון.

       

      טוב עשית עם הבן שלך, הספיק לו הברית מילה.

      הבן שלי בן 9 ולא חוסן בכלל.

      השאלות ששאלתי את עצמי:

      איך נוצרת המציאות שלנו, מי יוצר אותה? 

      האם הכול מקרי? או, האם "אלוהים מטיל קוביות"?

      איך זה שיש ילדים שנדבקים במחלה וילדים אחרים לא? למרות שהילדים היו באותו בית או גן וכו'.

      אם החיסונים לא מונעים ב100% את המחלה, מה קובע אילו ילדים יחלו ואילו לא?

       

      מספרים לנו שהחיידקים/ווירוסים מפתחים חיסון משלהם לחיסון שלנו וכל שנה משפרים את החיסונים שלנו כדי לנצח את החיסונים של החיידקים, מה זה אומר? מה מהות השינויים שהמדענים עושים בחיסונים? ועד מתי נרדוף אחרי התחסנות החיידקים מפני החיסון שלנו?

      ואם זה כך, האם המילה "חיסון" מדוייקת למצב?

       אין פה שום חיסון! בסך הכול אנחנו משתמשים בנשק שהחיידקים לומדים לנטרל מהר מאוד ותוך כדי כך הם מתחזקים. עכשיו, המחוסנים שכן יחלו, כלומר שהחיסון לא מגן עליהם, יצתרכו להתמודד עם "סופר חיידקים".

       

      הרעיון של החיסון הוא, ללמד את המערכת החיסונית שלנו לפתח נוגדנים.

      ההנחה היא, שהמערכת החיסונית שלנו לא מספיק טובה, שיש פגם בייצור שהרופאים חושבים שהם יכולים לתקן.

      הנחה יומרנית אם נתייחס למידת ההבנה של המדע את גוף האדם.

      אם נאכיל את המערכת החיסונית עם כפית, היא אולי תהייה שבעה אבל לא תדע לאכול בעצמה.

       

       

       

      המשך יבוא

        24/9/08 13:52:

      צטט: שפויה בחלומה 2008-09-23 21:53:00


      יכולה רק לאחל לך שלעולם לא תזדקק לאלו שאינך סומך עליהם בצורה כזו גורפת...

       

       

      רק בריאות

       

      תודה רבה ובריאות גם לך :)

      הנקודה המרכזית שרציתי להדגיש היא עיניין האחריות האישית.

      רוב האנשים מחסנים את ילדיהם באופן אוטומטי וללא הטלת ספק וללא למידה, בדיקה וחקירה, פשוט נותנים אמון עיוור ברפואה.

      מי ששאל, בדק ולמד ומרגיש שבכל זאת הוא רוצה לחסן, אין בעיה. הוא בחר ולקח אחריות, לטוב ולרע.

      בהחלט יש דברים שהרפואה טובה בהם ויש גם מצבים של אין ברירה, אני לא הולך עם הראש בקיר נגד הרפואה באופן גורף, אבל גם לא נותן בה אמון עיוור.

        24/9/08 12:46:

      סאמי עיוני...

       

      אכן, מעצ'בן!ומרתיח... לא התכוונתי לעצ'בן אותך על הבוקר נשמה....:)

      לצערי, "חארות" לא חסר...

        24/9/08 09:32:

      צטט: רוניאלי 2008-09-24 09:08:24

       

      בטיפת חלב לעומת זאת, התבשרתי, שהחיסון שבתי תקבל, יהיה החיסון הישן... כששאלתי

      למה טיפת חלב לא מכניסה את החיסונים החדשים, נמסר לי בלי כחל וסרק- " החיסון החדש

      יכנס לטיפת חלב, רק לאחר שיגמר המלאי של החיסון הישן"! ....זאת אומרת, שמבחינתם, מקסימום,

      יהיו עוד כמה אחוזים בודדים של מקרי אסונות ... העיקר שלא ישארו עם מלאי של חיסונים ויפסידו

      כסף....

       

       

      מופתע אנה אוליך את זעמי?

       

      הולכת לחפש קורבן שמגיע לו, לכסח אותו. אוף.צעקה

        24/9/08 09:08:


      אספר לך סיפור אישי- אמיתי!

      לפני כ-תשע שנים, בתי השניה נולדה. באותה התקופה, שמעתי מאמהות בגינה,

      שהחיסון המחומש- שבו יש גם חיסון נגד שעלת, נמצא מסוכן, ותוצאותיו, אמנם באופן

      נדיר- היו הרות אסון. ואז יצא חיסון חדש לשעלת - ובו 100% חיידקים מומתים.

      החיסון היה יקר, ואם רצית לקבל את החיסון החדש, שהפחית באופן משמעותי את הסכנות,

      היית אמור לרכוש אותו באופן פרטי, ולקבל אותו מרופא המשפחה.

      בטיפת חלב לעומת זאת, התבשרתי, שהחיסון שבתי תקבל, יהיה החיסון הישן... כששאלתי

      למה טיפת חלב לא מכניסה את החיסונים החדשים, נמסר לי בלי כחל וסרק- " החיסון החדש

      יכנס לטיפת חלב, רק לאחר שיגמר המלאי של החיסון הישן"! ....זאת אומרת, שמבחינתם, מקסימום,

      יהיו עוד כמה אחוזים בודדים של מקרי אסונות ... העיקר שלא ישארו עם מלאי של חיסונים ויפסידו

      כסף.... חיכיתי שנתיים, עד אשר החיסון החדש נכנס לטיפת חלב, ורק אז חיסנתי את בתי.

      עם בני הקטן זה היה מוזר. כל פעם שהיה לו תור לחיסונים, הוא חלה... זה היה ממש הזוי, כי זה

      היה כך לאורך יותר משנה, עד שהבנתי שכנראה שאני לא צריכה לחסן אותו , ונכנסתי לחרדות מכל העניין.

      כיום הוא בן שלוש, ולא מחוסן, ואני ממש לא יודעת מה נכון לי לעשות. מקסימום, אני אנסה לתת לו חיסונים

      רק למחלות כמו דלקת קרום המח, ופוליו, ואבחן כל חיסון וכל מחלה בנפרד... נושא מאד חשוב הבאת! תודה, והייתי

      מאד שמחה לקרוא עוד היבטים לעניין.

        23/9/08 21:53:


      יכולה רק לאחל לך שלעולם לא תזדקק לאלו שאינך סומך עליהם בצורה כזו גורפת...

       

       

      רק בריאות

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין