מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
מינון יתר
חשדתי ששתי הצגות של חנוך לווין בחודש אחד תהיינה יותר מדיי, ועדיין הלכתי. אמש, בתיאטרון ירושלים, למחזה הנפלא 'הרטיטי את לבי', בביצוע התיאטרון הקאמרי: רמי ברוך, מירב גרובר, גדי יגיל, ואחרים. הליווי המוסיקלי (פסנתר וחליל צד) הופק על ידי קרן פלס, והיה מאופק, נכון וחכם. השחקנים שחקו נפלא. למה, אם כך, מלווה אותי תחושת מועקה? נראה שלאמיתות קיומיות על החיים, גם בביצועו רב הכשרון של חנוך לוין, ניתן להיחשף בכמויות מדודות בלבד, אחרת העניין נעשה מעיק. אפסות החיים היא נושא רב משקל, ודאי מתאים להרהר בה בתקופת הסליחות, אך כדאי להיזהר ממנת יתר. אני מניחה שלו נהגתי בחכמה ו'פיזרתי' את החשיפה לעתים נדירות יותר, היה טוב.
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהוד,
תודה על הכוכב.
תתחדש על התמונה.
ושנה טובה.
כן, לוין נשאר תקוע על אותו רעיון כל חייו, בווריאציות: אפסות הקיום, עליבות נסיונותינו להתחמק מכך.
מה שמציל אותי זה הומור.
שלי, של אחרים, מה שלא יהיה.
אני מקוה לצאת מהקטע הלויני שלי יום אחד.
טוב שלנו יש......
אורי, תודה על הכוכב.
נוטה להסכים עם הערתך בעניין חנוך לוין והמיתר האחד - גם עם הזכרת הוירטואוזיות, וגם עם הזכרת המיתר היחיד.
התוספת המוסיקלית להצגה הייתה מינימלית, משובחת ומתאימה.
אכן, כל הכבוד לפלס.
המינון תלוי בגיל ובמשקל הגוף
וה נ פ ש
אפסיות החיים = אינסוף המוות
כמו הכל בחיים (האפסיים או שלאו) זה עניין של מידה
*
אורי
שתי הערות:
1. אני לא מכיר מספיק את יצירתו של חנוך לוין, אך יש דעה, שהוא, כמו פגניני, ניגן בוירטואוזיות, אך על מיתר יחיד.
2. אני לא מכיר הרבה מוסיקה של קרן פלס - אך ממה ששמעתי היא עושה רושם של מוסיקאית מוכשרת מאוד וגם מבצעת נהדרת.
דני ל., חלילה לי מלמחוק קישור לכתבבה מצוינת.
אהבתי את ההצגה, מהסיבות שפורטו בה.
אני שמחה שניתנת לקוראי ה'קפה' הזדמנות להתוודע גם לפן הזה.
שרי,
מסכימה איתך.
לוואי עליי החכמה שלך.
תודה על הכוכב.
דני, תודה על הקישור.
והכוכב.
למרות אהבתי גם לתיאטרון וגם לקולנוע- הרי שסרט אני יכולה לראות כל יום והצגה פעם ב....
ולא כי אני אוהבת פחות הצגה טובה .
הצגה היא מפגש מאד קרוב ואינטימי עם עצמי (מדובר בסרט טוב ובהצגה טובה), ועם השחקנים.
מפגש שונה מהמפגש של שחקנים על מסך....
תודה על השיתוף ,
וכן המידה הנכונה היא אמנות בפני עצמה((:
*שלך שרי
כל כך מרגשת ההצגה
http://www.e-mago.co.il/Editor/calt-2099.htm
( את יכולה למחוק את ההפניה אם היא נראית לך חצופה)
כיכבתי
אני יודעת שכמו תהאנרגיה שלי מוגבלת,
אני יודעת שכמות הזמן מוגבל
ויש לי המון יחס להעניק לילדי האהובים
לכן נוקטת לפי מידה. . .
באהבה חג שמח באהבה ורד נוטמן
כנראה שההצגה הראשונה עדיין העסיקה אותך במחשבות כי לקחת ממנה המון.
אני הייתי מתענג על התובנות ולא ממהר להצגה הבאה עד שאסיים לעבד את הראשונהושנה מתוקה ופוריה
הירקון:
אקוורל .מתוך אוסף תל אביב 100,שאול נמרי.
תודה..
ושנה טובה גם לך!
כן... אצל לוין, אין הרבה אפשרויות.
אין כמו חנוך לוין ,
בעיניין הכמות ,
כל אחד לפי הרגשתו.....
יפה מאוד :)
שנה טובה
אפסות החיים ............................
הכל בעיני המתבונן...תלוי איך אנחנו לוקחים אותם