מאשרת חברים, קוראת קצת מקטעים, מנסה להבין את הצורך לכתוב לחברים ובכלל - לכתוב – ומשום מה דווקא עכשיו ורק עכשיו – בא לי – כן בא לי לכתוב!תמונת מצב נוכחית:יושבת כרגע מול המסך, בראשי מרצדות, צוללת בינהם - ובא לי לשתף במחשבות. למה דווקא היום? אולי זה בגלל שהחברה הטלפונית שלי כרגע ישנה ולא ממש פנוייה למחשבותי, אולי?– אם כן מראש אודה לעייפות ואשתף אתכם בהגיגיי הנושא: מצרך מבוקש הם חבריי אמת. – השבוע נשאלתי על כמה אנשים בעולם אני סומכת? תשובה עלובה עלתה בעייני – פחות מחמש אצבעות. וכי למה נשאלת השאלה – הכיצד משנה לשנה אתה מוותר על עוד חברים בחיים ומסתגף אל השקט וזאת ביודעין שאתה מתבגר? ואוסיף מנגד – ומה הופך את הפחות מחמש לכל כך טובים שאתה מסוגל להעז ולסמוך עליהם? וברור לי שאותם פחות מחמש נמדדו וכומתו ברמת התכונות שעליהם אין פשרות בעיניי, ודווקא גם פה יש פחות מחמש תשובות – יושר לויאליות כבוד חיות ושימו לב – כמה כאלו אתם מכירים שניחנו בגם וגם וגם וגם?אם הרבה - אשרייכם, הרווחתם (מתקנאה בכם ), שהרי אני מודה ומתוודה שלצערי התוודעתי בחיי לאנשים שהם פחות מאשר יותר וחבל! במחשבה שנייה – גם התברכתי – התברכתי בפחות מחמש שהם הנכס צאן וברזל שלי – שעליהם אני סומכת – והם חברים שלי.!!!!
בחיים מסתבר לא צריך המון צריך מעט ואמיתי! אז ..............לאחר שהלאתי אתכם בהגיגיי – אני חולקת עמכם את המוטו לתכלית חיי – בחיים האלו יש המון פיכס וגם המון יופי – אני בחרתי להסתכל על החצי המלא – אולי קצת פתאטי ונאיבי, אך כדי לשרוד בג'ונגל הזה של החיים, שההבדל בין הטוב לרע הטשטש – אין דרך אחרת! שנה קסומה לכולם |