כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נפתלי מספר סיפור (על הספר "ימים ספורים"

    0 תגובות   יום רביעי, 24/9/08, 18:51

    בחצות וחצי הגעתי לעמוד 474. אם נפתלי היה עומד לידי הייתי מחבק אותו כמו שמחבקים כל חבר קרוב שעבר חוויה מסעירה. אבל נפתלי לא היה לידי. מה שהיה בידי הוא ספרו "ימים ספורים" (נפתלי ברזניאק, "ימים ספורים", בהוצאת כנרת זמורה ביתן) שאותו קראתי תוך 24 שעות.

     

    נפתלי ברזניאק הוא חבר קרוב. היכרנו מרחוק עוד בשנות בית הספר העממי. ההכרות הקרובה בינינו התחילה לפני כעשרים שנה. היא ידעה תקופות של קירבה ומפגשים תכופים ותקופות של התרחקות לא מכוונת. כל פגישה בינינו נמשכת במקום בו הסתיימה הפגישה הקודמת, גם אם חלפו חודשים רבים. כל פגישה היא חוויה של פתיחות ושיתוף. אנחנו עוסקים בעיקר בהווה, מעט מאד בעבר.

     

    מעולם לא דיברנו בפרטים על הנישואים של נפתלי לניצה בחצי השני של שנות ה- 70. קווי המתאר היו ידועים לי, ממנו ומאחרים – כשנפתלי הכיר את ניצה היא כבר הייתה חולה ולמרות זאת הם התחתנו, חיו באילת ולאחר שנים ספורות ניצה נפטרה. בעקבות זאת נפתלי המיר את העיסוק ברפואה פנימית בעיסוק ברפואת שיניים.

     

    בימים אלו יצא לאור ספרו של נפתלי על פרק חייו זה. כפי שניתן לתאר גם תהליך הכתיבה וההוצאה לאור היווה חוויה ייחודית, אבל לא אעסוק בו עכשיו. כאן אני רוצה לספר על חווית הקריאה בספר.

     

    מבחינתי זה היה כמו עוד פגישה עם נפתלי. כאילו ששמעתי אותו מספר לי סוף סוף את הסיפור הבלתי יאומן על מה שעבר עליו באותם שנים.

     

    לא קראתי ספר. שמעתי סיפור.

     

    אבל מה על הקורא שאיננו מכיר את נפתלי. והרי זו הסיבה שאני כותב כאן על הספר הזה (את מה שחשתי כלפי הסיפור הרי אמרתי לנפתלי ישירות). האם גם הוא יישמע סיפור?

     

    כי אלה הם כוחו וחולשתו של הספר.

     

    מי שייקח אותו ליד בתור ספר קריאה רגיל ייתקל בקושי גדול בעמודים הראשונים. השפה שבו איננה השפה המקובלת בספרי הקריאה המשובחים. זו השפה של מישהו שיושב לידך ומספר לך את סיפורו. כל פרט חשוב לו. הוא מספר על עצמו ובעת ובעונה אחת רוצה שנדע מי זו ניצה ואיזו אבדה היא לעולם האמנות. אם מחברים את זה לסיפור שמופיע על העטיפה אנו עלולים לחשוב שלפנינו ניסיון לעוד "סיפור אהבה" סוחט דמעות.

     

    ולא כך הוא. זה סיפור אמיתי. נטוע עמוק בהוויה הישראלית של השנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים. ככל שמתקדמים בקריאת הספר כך נסחפים לתוכו. השפה הופכת כבר למובנת מאליה. הפרטים הרבים מתחילים להיארג לתוך מסכת אחת שיש בה הגיון. העניין הולך וגובר גם אם הסוף ברור.

     אז גם אם אינכם מכירים את נפתלי, אני ממליץ לכם לקרוא את הסיפור שלו. קחו את "ימים ספורים" ליד ותבקשו מנפתלי שיספר לכם מה קרה לו יום אחד כשהגיע כסטאז'ר לבית חולים "בילינסון". הוא יספר לכם סיפור מדהים.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון