כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: ארבעת המינים

    41 תגובות   יום רביעי, 24/9/08, 22:41
    מחקרים חדשים מלמדים על הקשר בין העדפה מינית לבין שינויים מבניים בהיפותלמוס.

    לפני שנה כתבתי פוסט על יופי, סקס ומוח בו תארתי מחקרי fMRI חדשים שנעשו באירופה בהם נמצא כי נשים הטרוסקסואליות וגברים הומוסקסואלים מגיבים יותר לפרומונים, פרצופים, ותמונות של איברי מין גבריים, ואילו נשים הומוסקסואליות וגברים הטרוסקסואלים מגיבים יותר לפרומונים, פרצופים, ואיברי מין נשיים.  במחקרים אלה, כזכור, הושוו דגמי הפעילות במוחם של נבדקים בריאים וההבדלים שנמצאו אינם עונים על השאלה "תורשה או סביבה", דהיינו, מהן ההשפעות הגנטיות והסביבתיות המעצבות את הזהות המינית שלנו.

    בשנים האחרונות, למרות שנושא הזהות המינית אינו נושא תקין פוליטית למחקר מדעי, מצטברות עדויות חשובות שתהליך הדיפרנציאציה המיני שמתחיל ברחם, מלווה בשינויים אנטומיים ותפקודיים רבים במוח.  ממצאים חדשים מלמדים כי  מרבית השינויים הם בהיפותלמוס, אזור קטן המורכב מצבירי עצבים המצויים בקידמת המוח (ראו תמונה), שמהווה מרכז בקרה הורמונלי ומווסת תהליכים מטבוליים (רעב, צמא) ופיזיולוגיים (טמפרטורת גוף, שינה ועירות, תפקוד מיני) חיוניים.

    בשנת 1990 גילה  Dick Swaab ההולנדי כי במוחם של גברים הומוסקסואלים הגרעין הסופרכיאזמטי ("השעון הביולוגי"), המצוי בקידמת ההיפותלמוס ומווסת את מחזורי העירות והשינה, גדול פי שניים מזה של גברים הטרוסקסואלים.  הממצאים, שהתקבלו בזמנו בחשדות, פחדים ודעות קדומות, יוחסו ל"התנהגות המינית החופשית" של הגייז.  בסידרת מחקרים אלגנטית הראו Swaab ועמיתיו כי ניתן לשנות את גודל הגרעין הסופרכיאזמטי בחולדות על-ידי שינוי רמות הטסטוסטרון בעובר המתפתח.  ממצאים אלה הוכיחו שהזהות המינית נקבעת כתוצאה ממאזן הורמונלי בתקופה קריטית בהתפתחות העוברית ברחם ואינה תלויה בהתנהגות המינית בבגרות.

    בשנת 1991 מצא LeVay  כי אזור קטן בקידמת ההיפותלאמוס של נשים הטרוסקסואליות וגברים הומוסקסואלים קטן יותר מזה של גברים הטרוסקסואלים.

    בשנת 1992 מצאו Allen & Gorski  ה-anterior commissure, המחבר בין קליפת המוח הטמפורלית הימנית לזו שבהמיספרה השמאלית, גדול יותר במוחם של גברים הומוסקסואלים מזה של גברים הטרוסקסואלים.  בנשים, אגב, אזור זה גדול יותר מאשר בגברים, והבדל שה כנראה קשור לשוני ביכולות הקוגנטיביות והשימוש בשפה בין שני המינים.

    בשנת 2004 הראו Kinnunen ועמיתיו כי ההיפותלמוס של גברים הומוסקסואלים אינו מגיב לתרופות נגד דיכאון כמו ההיפותלמוס של גברים הטרוסקסואלים, ממצא חשוב המעיד על שינויים בפעילות המערכת הסרוטונרגית במוח ההומוסקסואלי.

    במחקר שפורסם לפני שלושה חודשים מצאו Savic ועמיתיה כי נפח שתי ההמיספרות במוחם של נשים הטרוסקסואליות וגברים הומוסקסואלים דומה, אך בגברים הטרוסקסואלים ונשים הומוסקסואליות ההמיספרה הימנית גדולה יותר.  כמו כן נמצאו הבדלים מבחינת הקשרים בין האמיגדלה למבנים בקליפת המוח הקדמית: בנשים הטרוסקסואליות וגברים הומוסקסואלים נמצא דגם חיבוריות שונה מהדגם במוחם של  גברים הטרוסקסואלים ונשים הומוסקסואליות.

    ממצאים אנטומיים אלה מלמדים שבמוח האדם קיימים הבדלים מבניים שאינם רק פונקציה של המין (גבר/אשה) אלא גם של ההעדפה המינית (הטרו/הומוסקסואל). 

    נקווה שבעידן בו גייז מתחתנים והתקשורת מדווחת בהרחבה על הבדלים פיזיולוגיים בין הטרו- והומוסקסואלים, קרנות המחקר הממשלתיות יתחילו לממן מחקרים שכאלה והקהילה המדעית תקבל את חקר הזהות המינית כלגיטימי...


    קריאה נוספת:
    על העדפה מינית
    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/08 11:59:

      תודה רבה שחזרת

      תבקרי הרבה 

      אני לומדת ממך המון

      הפעם לקחתי

      את הענין שאי אפשר לדעת אם זו הסיבה או התוצאה

      זו היתה לי לשאלה קבועה בתוכי

      ומעניין לאן ניתן עוד ללכת איתה

       

      המון תודה לך

       

        1/10/08 12:02:

      מאלף, שנה טובה

      בואי אני אחסוך לך שנה מחקר - יש גם דו מיניים, בואי אני אחסוך לך עוד שנתיים - תאמיני או לא קיים כזה דבר הומו חברתי, גם לסביות.
        27/9/08 01:07:

      אלומית

       

      תודה על עוד מאמר ממש מעניין!

       

      ואת צודקת שהגיע הזמן ללגיטימיות...

       

      יפה השם שבחרת, ארבעת המינים...

       

      שירלי

        26/9/08 14:59:


      תודה על מילותייך. החכמתי

      וכוכב

        26/9/08 03:09:

      צטט: עדנושה 2008-09-25 22:56:12

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2008-09-25 15:58:33


      יש מחקר על הקשר בין חוקר בשם Dick Swaab

      לנושא המחקר שהוא בוחר להתעמק בו?

       

      וואלה....גם לי זה עבר בראש....מצחיק אותי הקטע

       

      זה ברור. הנה גם סגן נשיא ארה"ב בחר לעצמו נשיא תואם את שמו (וכשחושבים על זה, גם הסגנית של המועמד התואם דיק בוש עונה לשם זה, בלטינית).

       

       

        26/9/08 02:51:

      צטט: אלומית ישי 2008-09-25 00:16:04

      אילן יקירי -- כפי שציינתי בפוסט על תאים וגעגועים המוח מהווה 2% ממשקל הגוף. 

      במחקר שערך Pakkenberg בקופנהגן נמצא כי במוח הנשי 19 ביליון תאים בניאוקורטקס ואילו במוח הגברי 23 ביליון תאים, כלומר נמצא הבדל של 16%.  אלה העובדות -- את הפרשנות אשאיר לסוציולוגים...

       

       

       נו אז מה? מנוע של משאית גדול פי שמונה ממנוע של אופנוע. אבל אופנוע מגיע ליעדו הרבה יותר מהר ובגמישות רבה לאין שיעור.

       

      מחקרים מדעיים המתבססים על סטטיסטיקה מלמדים שהמדען איננו מבין גם בסטטיסטיקה (אחרת לא היה עושה בה שימוש) וגם לא במדע.

       

      לספור כמה גרגרים יש על חוף הים זה יופי של ריפוי בעיסוק. אבל בכל הכבוד הראוי, זה לא מדע.

       

      מדע הוא לקבוע מה הם התאים החסרים (או העודפים), מה הם תפקידם ותכונותיהם, והאם הם בכלל מהווים ייתרון או חסרון על תפקוד כזה או אחר.

       

      אין לך דבר מטעה יותר משימוש לא נכון בסטטיסטיקה: כל ילד רביעי בארה"ב הוא כושי, ולכן אמהות פוחדות ללדת ילד רביעי...

        25/9/08 22:56:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2008-09-25 15:58:33


      יש מחקר על הקשר בין חוקר בשם Dick Swaab

      לנושא המחקר שהוא בוחר להתעמק בו?

       

       


      וואלה....גם לי זה עבר בראש....מצחיק אותי הקטע
        25/9/08 20:56:

      אלומית תודה

      אני אוהבת מאד את הפוסטים שלך

      ככל שידוע לי המדע הוכיח חד משמעית שהעדפה מינית היא תכונה גנטית

      שנה טובה ומתוקה עם התגשמות כל מה שאת מבקשת לעצמך

      באהבה

       

        25/9/08 20:45:


      היופי בפוסטים שלך הוא שאת מאפשרת לקורא להתעדכן בידע הנצבר בנושאים שונים שחקר המוח עוסק בו.

      מצחיק בעיני שאנשים רוצים תשובות תכליתיות על שאלות כה מורכבות, בזמן קצר מאד.

       

      חבל שיש קוראים שהידע, כידע- לא ממש מעניין אותם.

      יש לי תחושה של "מה יוצא לי מזה?" או "אז כמה זה עולה לנו"? היא השלטת.

       

      אני נהנה מהעובדה שאת פורשת בפנינו, כאן בקפה, ידע עצום שנאסף מכל העולם, ע"י טובי חוקרי המוח.

      אני מודע לעובדה שזה תחום צעיר במחקר, ממש כתינוק בחיתוליו, ואני בטוח שככל שיצבר הידע ויאסף, נבין לא רק את ה"איך", אלא גם את ה"למה" המדעי.

       

      תודה על המאמץ שאת משקיעה עבורנו, קוראיך הנאמנים.

       

      שנה טובה לך, שנת מחקר פורה ומעמיק.

        25/9/08 20:14:

      צטט: yaronct 2008-09-25 17:24:09


      אלומית, אני קורא את מרבית הפוסטים שלך מהיום הראשון שלך ומהראשון שבהם, וככל שעובר הזמן אני מגלה שאוסף נתוני קורלוציות לא באמת הופך לידע ממשי על הסיבות לתופעות האנושית - ככל שיש יותר נתונים על מבנה המוח לבין אופי כזה או אחר (ואל תתפסי אותי במושגים) אני מגלה שהנטורליזם הקיצוני הזה מוביל אל חידות גדולות יותר שאין הוא ידוע לפתור, ואפילו גם מתחמק מלפתור (לא פעם נמנעת מתגובה לתגובותי אצלך בנושא).
      האם זו רק קורלוציה? מה משמעות ההיבטוי  "מהן ההשפעות הגנטיות והסביבתיות המעצבות את הזהות המינית שלנו"? מה אומרת הכותרת שניתנה לפוסט שלך: "המוח משפיע גם על הנטייה המינית"?  -או שאלו אמירות טריווויאליות שכל הנותר הוא לתבל אותן בכמה נתונים, או שהן אמירות כוללניות מדי שאינן מלמדות כלום, מעבר לעובדה שאין באדם דבר מעבר לחומר שמרכיב אותו. 


      אני בטוח שאת כבר "שועלת וויכוחים" בנושא גוף-תודעה, ואני גם די בטוח שיש לך עמדה בנושא, ואולי פה ושם גם הבעת אותה בפוסטים שלך. אך כשאני קורא את הפוסטים הללו, כל מה שנותר בי זה תחושה מתמדת, שכל התחושות שלי הן בסך הכל אותות ותוצר של מבנה מוחי שנקבעו בעקבות סיבות שאינם תלויות ברצוני, ושלרצון שלי אין שום משמעות, שכל הדיבורים על "להבין" את הפוסטים שלך די הם מגוחכים, ושדינו של כל אדם הוא בסך הכל כמו של הארד דיסק, שיבוא גם יומו להיזרק אל פח אשפה.

      ותוך כדי כך אני גם שואל את עצמי - מרצוני החופשי (שאני די בטוח שאינו נובע מאיזה זיק חשמלי שעבר לי סתם ככה או מתוך סיבה טבעית אחרת, שניתן לשקפה במכשרי הדמייה של מוחי) כמה מן המגיבים אצלך באמת מבינים את המשמעות של הרדוקציה הזו של תודעתם.





       

      ירון, יקירי, מאחר ואתה קורא מתמיד ששואל שאלות נוקבות, אחרוג ממנהגי להתעלם משאלות פרובוקטיביות ואנסה להבהיר כמה נקודות:

       

      ראשית, את הכותרת בעמוד הראשון של "הארץ" בוחר ליאור קודנר שמעוניין ברייטינג גבוה ולא פעם אני מעירה לו כשהבחירה לא ממש מוצלחת או לא הולמת את תוכן הפוסט.

       

      השאלה "מהן ההשפעות הגנטיות והסביבתיות המעצבות את הזהות המינית שלנו?" היא שאלת מיליון הדולר: באיזו מידה תכונה מסויימת נקבעת גנטית (ומהו הגן או צבר הגנים שמקודדים תכונה זו), ומהי ההשפעה הסביבתית על ביטוי התכונה.  בעניין הזהות המינית: האם יש גן להומוסקסואליות, ואם כן, באיזה כרומוזום הוא נמצא? והאם בן לאמא דומיננטית יהפוך בהכרח להומוסקסואל?  מאחר והזהות המינית היא תופעה מורכבת ומסובכת, סביר להניח שאין גן אחד או גורם סביבתי אחד פשוט שיסביר את התהוותה.

       

      ובנושא הרדוקציה של "נפלאות התבונה" לפעילות חשמלית וממסר כימי במוח אין לי מה לומר אלא: זה מה שיש וזה מה שאפשר למדוד חיוך
        25/9/08 19:21:

      צטט: צב מעבדה 2008-09-25 14:55:26


      אלומית, ראית שכבר ענית לדניאלה ורציתי להוסיף נקודה שנשמטה מתשובתך, אפילו שאני לא מהתחום. אם את רואה שכתבתי איזה שטות, אשמח אם תתקני אותי.

      דניאלה, את מחפשת מחקר שמראה סיבתיות (עונה לשאלה 'למה'). השאלות שהמדע המודרני מנסה לענות עליהן הן לרוב שאלות תיאוריות ולא הסברתיות (מה, מי, מתי, איך, איפה וכו'). אפילו במקרים של סיבתיות הניסוח יהיה יותר קרוב לצורה של  'מה המנגנון שגורם לכובע לעוף לגובה.' ולא  'למה כובע עף לגובה?'.

      מבלי להיכנס לפילוסופיה של המדע, קשה מאוד להראות סיבתיות, כי נדרשת הצגה מפורטת של מנגון שמסביר הרבה (רצוי את כל) מהמקרים של סיבה ותוצאה. לכן, מאמרים סיבתיים מגיעים לרוב כאשר תחום המחקר מתבגר ונאסף בו גוף ידע גדול ומקיף. יכול להיות שהתחום המדובר עדיין לא הגיע לשלב הזה.

       

      תודה, צחי, על ההערה החשובה.  כפי שציינתי בעבר בתגובה לשאלות דומות, מדענים חוקרים מנגנונים, כלומר מבקשים לענות על השאלה "כיצד" ולא על השאלה "מדוע".

       

      תודה אלומית, על הפוסט, אבל אני חוזרת על השאלה של דניאלה, כי לא לגמרי הבנתי את התשובה שלך: האם יש עדויות ברורות  לכך שהשינויים במוח בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים הם הסיבה, ולא התוצאה? לאילו קורלציות התכוונת שיענו על השאלה הזו?

      תודה תודה,

      רחל

        25/9/08 17:24:

      אלומית, אני קורא את מרבית הפוסטים שלך מהיום הראשון שלך ומהראשון שבהם, וככל שעובר הזמן אני מגלה שאוסף נתוני קורלוציות לא באמת הופך לידע ממשי על הסיבות לתופעות האנושית - ככל שיש יותר נתונים על מבנה המוח לבין אופי כזה או אחר (ואל תתפסי אותי במושגים) אני מגלה שהנטורליזם הקיצוני הזה מוביל אל חידות גדולות יותר שאין הוא ידוע לפתור, ואפילו גם מתחמק מלפתור (לא פעם נמנעת מתגובה לתגובותי אצלך בנושא).
      האם זו רק קורלוציה? מה משמעות ההיבטוי  "מהן ההשפעות הגנטיות והסביבתיות המעצבות את הזהות המינית שלנו"? מה אומרת הכותרת שניתנה לפוסט שלך: "המוח משפיע גם על הנטייה המינית"?  -או שאלו אמירות טריווויאליות שכל הנותר הוא לתבל אותן בכמה נתונים, או שהן אמירות כוללניות מדי שאינן מלמדות כלום, מעבר לעובדה שאין באדם דבר מעבר לחומר שמרכיב אותו. 


      אני בטוח שאת כבר "שועלת וויכוחים" בנושא גוף-תודעה, ואני גם די בטוח שיש לך עמדה בנושא, ואולי פה ושם גם הבעת אותה בפוסטים שלך. אך כשאני קורא את הפוסטים הללו, כל מה שנותר בי זה תחושה מתמדת, שכל התחושות שלי הן בסך הכל אותות ותוצר של מבנה מוחי שנקבעו בעקבות סיבות שאינם תלויות ברצוני, ושלרצון שלי אין שום משמעות, שכל הדיבורים על "להבין" את הפוסטים שלך די הם מגוחכים, ושדינו של כל אדם הוא בסך הכל כמו של הארד דיסק, שיבוא גם יומו להיזרק אל פח אשפה.

      ותוך כדי כך אני גם שואל את עצמי - מרצוני החופשי (שאני די בטוח שאינו נובע מאיזה זיק חשמלי שעבר לי סתם ככה או מתוך סיבה טבעית אחרת, שניתן לשקפה במכשרי הדמייה של מוחי) כמה מן המגיבים אצלך באמת מבינים את המשמעות של הרדוקציה הזו של תודעתם.





        25/9/08 16:43:

      כהרגלך   תורמת  לתובנות

       

       שנת צמיחה

        אור ואהבה

          נשיקהרגוע

       

       

      אהבתי את  עניין  צופי סדרות הזבל  של  דניאלה...

        25/9/08 16:36:

      צטט: אלומית ישי 2008-09-24 23:34:20

      דניאלה -- תודה על השאלה המצויינת.  כפי שצייינתי בפוסטים קודמים, כאשר סורקים את מוחם של נבדקים בריאים בשנות העשרים והשלושים לחייהם ומגלים הבדלים אנטומיים או פונקציונליים כלשהם, לא ניתן לדעת האם הבדלים אלה הם הסיבה או התוצאה, אבל אפשר וחשוב לכמת את הקורלציות ולחשב את המובהקות הסטטיסטית.

      תודה על התשובה. אבל האם שינויים במבנה המוח שאינם נובעים מזקנה או מחלה בכלל אפשריים? האם ישנם שינויים שבמובהק ניתן לומר עליהם שהם תוצאה ולא הסיבה והמחולל?  (נדמה לי שבפוסט על הטראומה היה עניין כזה. אבל טראומה זה יותר כמו מחלה). הייתי שמחה למשל לראות שינויים במבנה המוח אצל צופים סדרתיים של טלויזיית זבל.

        25/9/08 16:24:


      וואו,

      מאד מעניין.

      המשיכו לכתוב על זה

       

      תודה על הפוסט

      אורלינג


      יש מחקר על הקשר בין חוקר בשם Dick Swaab

      לנושא המחקר שהוא בוחר להתעמק בו?

        25/9/08 15:35:

      צטט: אוףףףףףףףףףףףף2 2008-09-25 15:18:18

      צטט: צב מעבדה 2008-09-25 14:55:26

      צטט: דניאלה לונ 2008-09-24 23:22:36

      כמו בשאלת הביצה והתרנגולת, האם לא ייתכן שהשינויים הפיזיים נובעים מהנטייה?

       

      אלומית, ראית שכבר ענית לדניאלה ורציתי להוסיף נקודה שנשמטה מתשובתך, אפילו שאני לא מהתחום. אם את רואה שכתבתי איזה שטות, אשמח אם תתקני אותי.

      דניאלה, את מחפשת מחקר שמראה סיבתיות (עונה לשאלה 'למה'). השאלות שהמדע המודרני מנסה לענות עליהן הן לרוב שאלות תיאוריות ולא הסברתיות (מה, מי, מתי, איך, איפה וכו'). אפילו במקרים של סיבתיות הניסוח יהיה יותר קרוב לצורה של  'מה המנגנון שגורם לכובע לעוף לגובה.' ולא  'למה כובע עף לגובה?'.

      מבלי להיכנס לפילוסופיה של המדע, קשה מאוד להראות סיבתיות, כי נדרשת הצגה מפורטת של מנגון שמסביר הרבה (רצוי את כל) מהמקרים של סיבה ותוצאה. לכן, מאמרים סיבתיים מגיעים לרוב כאשר תחום המחקר מתבגר ונאסף בו גוף ידע גדול ומקיף. יכול להיות שהתחום המדובר עדיין לא הגיע לשלב הזה.

       

      השאלה של הביצה והתרנגולת היא אחת השאלות היותר דביליות שנישאלו איי פעם,

      ברור שהביצה, מכל בחינה מדעית, ביצים היו קיימות מיליוני שנים לפני התרנגולות...הדינוזאורים באו מבצים.

      וכל בן אדם שצריך לחשוב על כך פעמיים משהו אצלו לא מתפקד, איך בן אדם יכול לשרוך נעליים ולשאול שאלה כ"כ דבילית ועוד לחשוב עליה ?

       

       

      it is funny question

      as the answer is clear

      chicken of course

      eggs don't come

      צטט: צב מעבדה 2008-09-25 14:55:26

      צטט: דניאלה לונ 2008-09-24 23:22:36

      כמו בשאלת הביצה והתרנגולת, האם לא ייתכן שהשינויים הפיזיים נובעים מהנטייה?

       

      אלומית, ראית שכבר ענית לדניאלה ורציתי להוסיף נקודה שנשמטה מתשובתך, אפילו שאני לא מהתחום. אם את רואה שכתבתי איזה שטות, אשמח אם תתקני אותי.

      דניאלה, את מחפשת מחקר שמראה סיבתיות (עונה לשאלה 'למה'). השאלות שהמדע המודרני מנסה לענות עליהן הן לרוב שאלות תיאוריות ולא הסברתיות (מה, מי, מתי, איך, איפה וכו'). אפילו במקרים של סיבתיות הניסוח יהיה יותר קרוב לצורה של  'מה המנגנון שגורם לכובע לעוף לגובה.' ולא  'למה כובע עף לגובה?'.

      מבלי להיכנס לפילוסופיה של המדע, קשה מאוד להראות סיבתיות, כי נדרשת הצגה מפורטת של מנגון שמסביר הרבה (רצוי את כל) מהמקרים של סיבה ותוצאה. לכן, מאמרים סיבתיים מגיעים לרוב כאשר תחום המחקר מתבגר ונאסף בו גוף ידע גדול ומקיף. יכול להיות שהתחום המדובר עדיין לא הגיע לשלב הזה.

       

      השאלה של הביצה והתרנגולת היא אחת השאלות היותר דביליות שנישאלו איי פעם,

      ברור שהביצה, מכל בחינה מדעית, ביצים היו קיימות מיליוני שנים לפני התרנגולות...הדינוזאורים באו מבצים.

      וכל בן אדם שצריך לחשוב על כך פעמיים משהו אצלו לא מתפקד, איך בן אדם יכול לשרוך נעליים ולשאול שאלה כ"כ דבילית ועוד לחשוב עליה ?

       

        25/9/08 14:55:


      WOW

       

      ָ|*

      שנה טובה לך אלומית

        25/9/08 14:55:

      צטט: דניאלה לונ 2008-09-24 23:22:36

      כמו בשאלת הביצה והתרנגולת, האם לא ייתכן שהשינויים הפיזיים נובעים מהנטייה?

       

      אלומית, ראית שכבר ענית לדניאלה ורציתי להוסיף נקודה שנשמטה מתשובתך, אפילו שאני לא מהתחום. אם את רואה שכתבתי איזה שטות, אשמח אם תתקני אותי.

      דניאלה, את מחפשת מחקר שמראה סיבתיות (עונה לשאלה 'למה'). השאלות שהמדע המודרני מנסה לענות עליהן הן לרוב שאלות תיאוריות ולא הסברתיות (מה, מי, מתי, איך, איפה וכו'). אפילו במקרים של סיבתיות הניסוח יהיה יותר קרוב לצורה של  'מה המנגנון שגורם לכובע לעוף לגובה.' ולא  'למה כובע עף לגובה?'.

      מבלי להיכנס לפילוסופיה של המדע, קשה מאוד להראות סיבתיות, כי נדרשת הצגה מפורטת של מנגון שמסביר הרבה (רצוי את כל) מהמקרים של סיבה ותוצאה. לכן, מאמרים סיבתיים מגיעים לרוב כאשר תחום המחקר מתבגר ונאסף בו גוף ידע גדול ומקיף. יכול להיות שהתחום המדובר עדיין לא הגיע לשלב הזה.


      נו , מחקרים...אם הם היו רוצים לדעת רק שישאלו :)

      הומסקסאליות אצל גברים זה הצפה של אסטרוגן בזמן הלידה, אצל נשים זה בכלל משהו אחר - נשים הומוסקסאליות נולדות מראש בזוגות.

      יש גם גם תסמינים חיצוניים :

      באצבע הרביעית (זאת שליד הזרת) אצל נשים הטרוסקסאליות ואצל גברים הומוסקסאלים העצם קצרה יותר

      מאשר באצבע השניה (זאת שילד האגודל), ככה זה בכל חיה בטבע, ככה אגב גם מבחינים אצל אפרוחים מראש מי זכר ומי נקבה לפני שאר התסמינים, עזבי מחקרים תסתכלי לבד...תשאלי כל חקלאי איך הוא יודע כבר אצל אפרוח אם זה הולך להיות זכר או נקבה הוא יענה לך : אני ממשש את האורך של העצמות בכנפיים :)

        25/9/08 13:28:

      יקרה, את מביאה בכתיבתך אינפורמציה

      מחקרית שמסבירה היטב את הנטיות.

      אני בהחלט מקווה שיתנו לגטימציה למחקר

      הזה.

      את תמיד מבורכת ,כתיבתך מאלפת,

      שנה טובה יקרה,

      שנה של אור ואהבה, ופריצת דרך במחקר.

      תודה כל הזכות!

        25/9/08 07:56:

      מענין לראות באיזה אחוז של האוכלוסיה מדובר, ואם התופעה לינארית. שכן כ4% מהאוכלוסיה היא הומו-סקסואלית לחלוטין, אולם קיים אחוז נוסף, גדול הרבה יותר, של ביו-סקסואלים במידה זו או אחרת.
        25/9/08 04:46:

      את מביאה כאן, אלומית, כל כך הרבה נושאים והקשרים,

      עד שכמעט מאליהן נשאלות השאלות:

      האם חקר המוח נמצא רק בראשיתו?

      האם ככל שמגלים ממצאים חדשים - נפרשת רשת חדשה של שאלות לגבי הנעשה בתוך המוח?

      האם יסתיים, אי פעם, חקר המוח?

       

      שנה טובה ומתוקה!

        25/9/08 00:38:

      תודה

      ושנה טובה

        25/9/08 00:21:

      צטט: אלומית ישי 2008-09-25 00:16:04

      אילן יקירי -- כפי שציינתי בפוסט על תאים וגעגועים המוח מהווה 2% ממשקל הגוף.

      במחקר שערך Pakkenberg בקופנהגן נמצא כי במוח הנשי 19 ביליון תאים בניאוקורטקס ואילו במוח הגברי 23 ביליון תאים, כלומר נמצא הבדל של 16%. אלה העובדות -- את הפרשנות אשאיר לסוציולוגים...

       

       

       

       זה אומר שהגברים מנצלים עוד פחות מהמוח שלהם מאשר נשים?

        25/9/08 00:07:


      תודה  רבה  אלומית,

      כעת  אני  מבקש  טקסט  מיוחד  עבור

        ההומופוביים  שתגובתם  הראשונית  היא

      "אני  לא,  אבל  רבים  מחבריי  הטובים  הם  הומואים..."

        24/9/08 23:52:

      כשהייתי מתרגל בסוציולוגיה, הייתי פותח את השעור על מיגדר בקביעה הפרובוקטיבית והשגוייה כי לגברים יתרון חברתי על נשים בגלל שמשקל מוחם גדול בממוצע ב220 גר' מזה של הנשים.  

      את רוצה להגיד לh שצדקתי ?  ממש scerandipity 

        24/9/08 23:44:

      * תודה שאת משתפת אותנו

      מאוד מעניינים הפוסטים שלך

       

      שנה טובה לך, אלומית

       

      נטע גנור - אומנית הציור בפה

        24/9/08 23:41:

      תודה על פוסט מאיר..

      שנה טובה וברוכה

        24/9/08 23:34:
      דניאלה -- תודה על השאלה המצויינת.  כפי שצייינתי בפוסטים קודמים, כאשר סורקים את מוחם של נבדקים בריאים בשנות העשרים והשלושים לחייהם ומגלים הבדלים אנטומיים או פונקציונליים כלשהם, לא ניתן לדעת האם הבדלים אלה הם הסיבה או התוצאה, אבל אפשר וחשוב לכמת את הקורלציות ולחשב את המובהקות הסטטיסטית.
        24/9/08 23:28:

      אלומית, תמיד כייף לקרוא את הפוסטים שלך אם כי

      נראה (לדעתי) שאי אפשר לחקור באמת מוח, בעזרת טכנולוגיה שמיוצרת מהמוח.

      אני שם לב שבכלל במדע מתעסקים יותר במה קורה ואך אולם לאף אחד אין מושג למה התהליכים קורים.

      בכל מקרה תמיד שמח לקבל ממך עדכונים.

        24/9/08 23:22:
      כמו בשאלת הביצה והתרנגולת, האם לא ייתכן שהשינויים הפיזיים נובעים מהנטייה?
        24/9/08 23:11:

      אלומית היקרה

      את מתחזקת לנו את המוח שבהיפוך זה חום כמובן

      אז תודה ושנה טובה

        24/9/08 23:06:

         ריפרפתי על הפוסטים שלך,ומצאתי ים מרתק.נראה לי שאשוב לקרוא את חלקם בעיון.ממש ממש מרתק.תודה על שאת משתפת אותנו. --ו שנה טובה.

        24/9/08 23:00:
      אני ראשונה! תודה אלומית. כיף שחזרת אלינו.

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין