כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    אולאמפ דה גוז' - הצהרת זכויות האשה והאזרחית - 1791

    7 תגובות   יום חמישי, 25/9/08, 01:47

    Olympe de Gouges או בכינויה אולאמפ נולדה ב- 1745 או 1748 (תלוי במקור) להורים עניים נבערים או לאב קצב ואם כובסת בני הבורגנות הזעירה (שוב תלוי במקור), אך האמינה כי היא ביתו הלא חוקית של המרקיז ז'אן-ז'אק לה-פרנק שלא הכיר בה - מה שתרם ללהיטות בה כתבה על זכויות ילדים מחוץ לנישואין.

    היא נישאה בגיל מאד צעיר לגבר מבוגר מאד ועשיר לפי מקור אחד, או חסר אמצעים לפי מקור אחר. לדבריה, לא היתה שם אהבה.

     "I was married to a man I did not love and who was neither rich nor well-born. I was sacrificed for no reason that could make up for the repugnance I felt for this man."

    .

    כשהתאלמנה לאחר תקופה קצרה יחסית, עברה עם בנה לפריז. רכושה איפשר לה לכתוב בלי דאגות קיום, אולם היא נכשלה כסופרת. עם זאת, כתביה הפוליטיים נגד העבדות ובעד שוויון זכויות לנשים זכו להכרה לאחר שנים.

     

    לפי מקור אחד היתה אולאמפ חסרת השכלה ולפי מקור אחר השכלתה היתה טובה יחסית לאשה באותה תקופה, שזה כמובן עלוב. היא קראה היטב אך כתיבתה משקפת את חינוכה הדל - סגנונה מסורבל ולקוי, מכביר מילים, מלא שגיאות כתיב והטיעונים לא מאורגנים.

    .

    בשנות אלמנותה פיתחה את משנתה, אך זכתה ללעג על ניסיונותיה לארגן נשים לפעולה פוליטית.

    סגנונה הלוחמני ודעותיה החריגות, כולל שאלות לגבי החירויות המיניות של גברים והתנגדותה לרצחנות שאיפיינה את המהפכה, היו יותר ממה שחבריה המהפכנים יכלו לקבל. היא נעצרה ב- 1793 (4 שנים אחרי המהפכה). במשפט הוכרזה כמלוכנית, ריאקציונרית ואנטי-רפובליקנית הלוקה בהזיות ומעונינת לפלג את העם. העונש ניתן לה גם על חריגה ממקומה הנאות ומתפקידה הראוי כאשה וגם צווארה פגש בגיליוטינה. 

    .

    בעקבות המסמך המכונן של המהפכה הצרפתית - ההצהרה על זכויות האדם והאזרח (אדם מופיע כ- homme שפירושו גבר) - חיברה אולאמפ הצהרה על זכויות האשה והאזרחית המעמידה את האשה כשווה מול הגבר וכשותפה מלאה בהקמת מדינת הלאום וחזון המהפכה.

    .

    .

    תקציר

    המסמך נפתח בשאלה לגברים, מדוע הם חושבים שמותר להם לדכא מין שלם, ולנהוג בחוסר שוויון בניגוד לכל היגיון ולטבע.

    ההצהרה כתובה בבלבול וכוללת סעיפים פמינסטיים מובהקים, לצד סעיפים המתייחסים למשטר ליברלי ודמוקרטי שדה-גוז' שואפת אליו. רוב הסעיפים מעורבבים.

    .

    נושאי הסעיפים:

    • האישה בת חורין ושוות זכויות לגבר
    • מטרת כל התאגדות פוליטית לשמור על זכויות האדם: חירות, רכוש, בטחון והתנגדות לדיכוי.
    • רק לאומה, שביסודה היא איחוד בין גבר לאישה, יש רשות להפעיל סמכות.
    • חירות וצדק = להעניק לזולת (כולל האשה) את כל הזכויות.
    • על החוק לבטא את רצון הכלל - אזרחים ואזרחיות כאחד, כאשר כולם שווים בפני החוק.
    • נשים מחויבות בעונש כמו הגברים.
    • החוק יקבע עונשים הכרחיים ויעניש רק אם החוק היה ידוע ברבים ונחקק לפני ביצוע העבירה.
    • מותר להביע כל דעה, ולנשים מותר לנאום.
    • מותר לאישה להודיע ברבים מי אבי ילדיה גם כשאינם חוקיים (סעיף שעורר עליה זעם).
    • דרישה להקמת רשות שתדאג לזכויות הנשים ולזכויות האדם בכלל.
    • על הנשים לשאת בעול המטלות של מנהל ותחזוקת הכוחות הצבאיים.
    • נשים יהיו שותפות בקביעת שיעורי המס, אופן גביתו ותשלומו, ולכן רשאיות לדרוש מפקידים ממשלתיים דין וחשבון.
    • ערובת זכויות והפרדת רשויות הם תנאים לקיום חוקת יסוד של חברה. רוב העם צריך להיות שותף בכינון החוקה.
    • לכל אחד ואחת יש זכות רכוש.
    • שוויון בחלוקת הרכוש - הדרך היחידה שאשה יכולה להשיג כסף היא דרך גברים שהיא קשורה אליהם. אולם גם מעמדה של מי שנולדה למשפחה עשירה וגם מי שהתחתנה עם גבר עם כסף לא מובטח, שכן בגירושין או אן יש לה אחים, לא יישאר ההון אצלה. נדרשת חקיקה הוגנת בעניין חלוקת הרכוש וההון. נדרשת אפשרות פרנסה נשים שלא קשורות לגבר עשיר כדי לכלכל את עצמן.
    • נישואין - ההבדל בין אשה נשואה למי שאינה נשואה הוא שהנשואה יכולה להעניק ממזרים לבעלה. היא דורשת זכויות שוות לילדים מחוץ לנישואין והסדרת ענייני רכוש בין בני זוג כך שהאשה לא תישאר חסרת כל במקרה של גירושין.
    • .

    לטענתה, המהפכה לא רק שלא שיפרה את מעמד הנשים, להיפך, השתמשו בכוחן כדי לממש את המהפכה שלאחריה החזירו אותן למצבן הנחות. היא קוראת לנשים להתקומם ולהציג את כוחן, תבונתן ואומץ ליבן, תוך גינוי חוסר הצדק ואי השוויון. לטענתה, גם הנשים אשמות במצב, כשהן גאות בחולשתן לאחר שנים בהן השתמשו בעורמה ובפיתוי כדי לנהל את העולם מאחורי הקלעים. הן לא רוצות לשנות את המצב הנוח בו דואגים להם, מגינים עליהן ואין הן מחויבות לעסוק בעניינים שברומו של עולם. היא קוראת לנשים לנתק את כבלי הצייתנות העיוורת ולהפוך לשותפות רציונליות.

    .

    .

    הצהרת זכויות האשה והאזרחית - תרגום מקוצר

    אתה הגבר, כלום יש לאל ידך לנהוג מנהג צדק? אשה היא השואלת: הן לא תשלול ממנה את זכות השאלה. אמור לי מי שמך עליון לדכא את מיני? עוצמתך? כישוריך? תן עיניך בבורא בתבונתו, תור את הטבע במלוא גדולתו.. והבא לי אם אך תעז, דוגמא אחת לסמכות רודנית זו.

    שוב אל בעלי החיים, חקור את איתתני הטבע...עמוד על הדברים כהוויתם.. דרוש, חטט ואבחן, אם תוכל, בין המינים במערכת הטבע. בכל אשר תלך תמצא אותם מעורבים זה בזה, בכל מקום שותפים הם למכלול הרמוני ביצירת המופת הנצחית הזו.

    האדם לבדו הפך את החריגה לעקרון, בעידן זה של נאורות ושל תבונה, בהיותו ביזארי, עיוור, מנופח מרוב מדע ומנוון, הוא מתאווה בבורותו המאוסה מכל, לשלוט כרודן על המין שניחן בכל הכישורים האינטלקטואליים, מין המבקש ליהנות מן המהפכה, תותבע, לכל הפחות, את זכותו לשוויון.

    האמהות, הבנות והאחיות, המייצגות את האומה, מבקשות להיכלל באסיפה הלאומית. לפי שלדעתן הגורמים היחידים לסבל הציבורי ולשחיתות השלטונית הם הבורות, ההתעלמות מזכויותיהן של נשים או הזלזול בהן.. לפיכך המין הנעלה, הן ביופיו והן בעמידתו בסבלות האמהות, מקבל על עצמו, בנוכחות הישות העליונה ובחסותה, את זכויותיה של האשה ושל האזרחית ומצהיר עליהן בזאת (הפירוט חלקי):

    • האשה נולדת בת חורין ונותרת שוות זכויות לגבר. לא ישרר הבדלים חברתיים אלא על יסוד תועלת הכלל.
    • מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא שמירת הזכויות הטבעיות הסופיות, שאין לבטלן, של האשה ושל הגבר. זכויות אלו הן: חירות, רכוש, בטחון, ובעיקר הזכות להתנגד לדיכוי.
    • החירות והצדק משמעם להעניק לזולת את כל המגיע לו..
    • החוק צריך לבטא את רצון הכלל, על האזרחיות ועל האזרחים מוטל להשתתף בחקיקתו, באופן אישי או באמצעות נציגיהם. שומה כי חוק אחד ישרור למען הכל. כל האזרחיות וכל האזרחים, בהיותם שווים בעיני החוק, יהיו איפוא זכאים לשאת בכל הכהונות, לתפוס את כל העמדות ולכהן בכל המשרות הציבוריות, על פי כישוריהם וללא כל הבדל, למעל ההבדלים הנובעים ממעלותיהם ומסגולותיהם האישיות.
    • כל אשה שנמצאה אשמה בדיון יוחל עליה החוק בכל חומרתו.
    • איש לא יהיה חרד לגורלו בשל דעותיו הבסיסיות. האשה קבלה כבר את הזכות לעלות על הגרדום, צריכה איפוא להיות לה הזכות לעלות גם על דוכן הנואמים...
    • החירות להביע ברבים מחשבות ודעות היא אחת מזכויותיה היקרות ביותר של האשה, מפני שחירות זו מבטיחה את ההכרה החוקית באבהות של אבות ביחס לילדיהם. כל אזרחית רשאית לומר באופן חופשי "אני אמו של ילדך".. היא תישא באחריות לניצול לרעה של החירות הזו..
    • הערובה לזכויותיהן של האשה ושל האזרחית מחייבת הקמת רשות ציבורית. יש לכונן ערובת זכויות זו לטובת הכלל ולא רק לתועלתן הפרטית של מעטות.
    • לצורך תחזוקת הכוחות הצבאיים ומימון הוצאות הממסד המנהלי, האשה והגבר ישאו תרומה שווה. האשה נוטלת חלק בכל המעמסות, בכל המשימות הקשות, עליה לקבל איפוא חלק שווה בהקצאה של עמדות השררה.. ומשלחי היד.
    • .. הסכמה על חלוקה שווה, לא רק בהון, אלא גם בממסד המנהלי והציבורי, ובזכות לקבוע את שיעורי המס..
    • כל חברה שאין בה ערובת זכויות מובטחת בה ואין הפרדת הסמכויות מוגדרת בה - אין לה חוקת יסוד. החוקה בטלה אם הרוב המכריע של היחידים המרכיבים את האומה לא השתתף בניסוחה.
    • זכות הרכוש מקודשת לשני המינים, ביחד או לחוד, ואין להפירה. אין להפקיע מאיש את נכסיו.. אלא בשעה שהכרח ציבורי שהוכח כדין יחייב זאת.. ובתנאי שפיצוי צודק תמורתו ישולם מראש.

    .

    קומי אשה, עורי... הכירי בזכויותיך... לפיד האמת פיזר את ענני הסכלות כולם ואת ערפילי הגזל. האדם העבד הכפיל את כוחותיו, וכדי לנתץ את כבליו היה עליו להיעזר בכוחותיך שלך. משיצא לחופשי נהג באי צדק כלפי בת בריתו. הו, נשים! נשים! אימתי תחדלו מעיוורונכן? אלו יתרונות העניקה לכן המהפכה? בוז מובהק יותר, זלזול בוטה יותר.. מה נותר איפוא בידכן? ההכרה הפנימית במעשי העוולה של הגבר. התביעה לנכסיכן... העמידו אתן באומץ לב את עוצמת התבונה אל מול טענות השווא של העליונות.. יש לאל ידכן לגבור, אם אך תרצו כן יהיה.

     

    ...הנשים הזיקו יותר משהיטיבו, הכורח והעמדת הפנים היו מנת חלקן. את אשר נטל מהן הכוח השיבה להן העורמה. הן נעזרו בכל המשאבים של קסמיהן.. מאות בשנים היה השלטון הצרפתי משועבד לניהולן הלילי של הנשים. שום סודות ממשלה לא נשמרו מפניהן...היינו כל שסכלותם של הגברים ניכרת בו, בין כופר ובין קדוש, כל אלה משועבדים היו לחמדנותו של המין הנשי היומרני ולשאפתנותו, אותו מים שבעבר היה ראוי לבוז וכיבדוהות, ומאז המהפכה הוא ראוי להערכה ובזים לו....

     

    ... תחת השלטון הישן פשתה השחיתות בכל, הכל היו אשמים. .. בעבר לא נזקקה האשה אלא ליופי ולנועם. מי שניחנה בשני יתרונות אלה ראתה למרגלותיה מאה עשירי ארץ. מי שלא ניצלה זאת ניחנה באופי תמוה או בחוכמת חיים יוצאת דופן שגרמה לה לבוז לעושר ואז כבר לא ייחסו לה אלא עקשות אופי. .. המסחר בנשים היה מעין אומנות מקובלת על המעמד העליון, החל מעתה שוב לא תהיה לו יוקרה. .. וכלום קצרה יד התבונה מראות כי כל דרך אחרת לעושר חסומה בפני האשה, שהגבר קונה אותה כפי שהוא קונה שפחה על חופי אפריקה? .. השפחה נתונה למרות אדונה, אך אם אדונה משלח אותה לחופשי, בלי פיצוי, בגיל שבו אבדו לה זה כבר כל קסמיה כולם, כי אז מה יהא עליה, על דלת נפש זו? מטרה לבוז תהיה. שעריה של נדיבות הלב ננעלים בפניה. אומרים עליה זקנה וענייה, כיצד זה לא השכילה לעשות הון לעצמה? .. אשה צעיר, חסרת ניסיון, הנענית לשידוליו של אהוב ליבה, תנטוש את הוריה ותתלווה אליו. כפוי הטובה יזנח אותה מקץ שנים אחדות,, וככל שתזדקן איתו כן אכזרית תהיה בוגדנותו. הוא הדין אם ילדים לה, גם אז ינטשה לאנחות. אם עשיר הוא כי אזיראה עצמו פטור מלחלוק את הונו עם קורבנותיו. אם קיים הסכם הכובל אותו להתחייבות מוסרית כלפי הוא יפר אותו, סמוך ובטוח כי החוק לצידו. אם נשוי הוא כי אז מבחינת החוק בטל כל הסכם אחר. מהם החוקים שעלינו לחוקק כדי לעקור את הנגע מן השורש? החוק של חלוקת ההון בין הגברים לנשים וחוק המנהל הציבורי. נקל להבין כי מי שנולדה למשפחה עשירה מפיקה תועלת רבה מן השוויון בחלוקת ההון והירושה. ואולם מי שנולדה למשפחה ענייה וניחנה בכשון ומעלות מה היא מנת חלקה? עוני וחרפה. אם אין היא מצטיינת לא במוזיקה ולא בציור, כי הרי לא תימצא ראויה לכהונה ציבורית, אפילו ניחנה במלוא הכישורים.  .. הנישואין הם מקום קבורתם של האמון ושל האהבה. האשה הנשואה יכולה להעניק ממזרים לבעלה ולממזרים את ההון שלא שייך להם. מי שאיננה נשואה אין לה אלא זכות מפוקפקת. החוקים הישנים והלא אנושיים מונעים מילדיה את הזכות לשאת את שמו של אביהם וליהנות מרכושו. .. אם הניסיון להקנות לבנות מיני קיום מכובד וצודק נחשב בימים אלה כפרדוקס מצידי וכניסיון לעשות את הבלתי אפשרי, אני מניחה לגברים של המחר את הטיפול בנושא זה ואת התהילה שבצידו. ..

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/10/08 16:25:

      צטט: דניאל זיסקינד 2008-10-01 16:58:08


      .., כאשר מנתחים את סוד הצלחתה של החברה המערבית בהשוואה לחברות אחרות משייכים זאת לשוויון הזכויות המוקדם יחסית של הנשים שהכפיל את הפוטנציאל האנושי בחברה.

       

      אכן

       

       

      יש הטוענים כי שורשי הנצרות, שם יש לצלע הנשית בשילוש המקודש תפקיד חשוב, הם הקרקע שהיקלה על יישום שוויון הזכויות בחברה זו.

       

       

       

      מומלץ לקרוא את הנאום הנפלא של סוג'ורנר טרות' מ- 1851 לגבי מעמד האשה והשילוש הקדוש, הוא בכלל מומלץ ומאד מהנה

        2/10/08 11:37:
      תודה.
        1/10/08 16:58:

      תיאור מעניין של אישה שחיה בתקופה אכזרית של המהפכה. תודה. נדמה לי שבתקופה זו החלו הנשים בכל העולם לתאר ולתבוע את המגיע להן. המצאת הדפוס הקילה על הפצת כל רעיונות ההומניזם כולל אלה. בצד השני של התעלה חיה ג'ין אוסטין שכן הצליחה מאוד כסופרת. גם היא תיארה את חיהן הבלתי סבירים של נשים., בעיקר אלה הלא נשואות שהיו אומללות בשל אי יכולת או קושי עצום לחיות בגפן. אגב, כאשר מנתחים את סוד הצלחתה של החברה המערבית בהשוואה לחברות אחרות משייכים זאת לשוויון הזכויות המוקדם יחסית של הנשים שהכפיל את הפוטנציאל האנושי בחברה. יש הטוענים כי שורשי הנצרות, שם יש לצלע הנשית בשילוש המקודש תפקיד חשוב, הם הקרקע שהיקלה על יישום שוויון הזכויות בחברה זו.
        29/9/08 01:27:


      תודה ! כיף שאת מביאה את הטקסטים הנפלאים האלה.

       

      ובאותו עניין, ממליצה מאוד לקרוא את הניתוח המבריק לטקסט הזה בספרה של אריאלה אזולאי על האמנה האזרחית של הצילום.

        29/9/08 00:01:

      אני בוחרת בך בטוח.
        25/9/08 10:08:

      גל דה גוז',

      לכי לפוליטיקה,

      כי שינוי מתחיל מבפנים.