רק היום, רק היום, שני פוסטים במחיר אחד: נצחון סוחף בגזרת האנימציה ומנגד - עתיד הקולנוע הישראלי בסכנה
1. מעולם, עד השנה, לא חלמתי שבטקס פרסי האקדמיה אפגוש כל כך הרבה אנימטורים. והנה זה קורה. ישראל מוכנה לשינוי. שישה פסלי אופיר יעטרו את מדפי היוצרים של סרט האנימציה הישראלי הראשון מאז הונהג פרס האקדמיה.
פולמן המצוייר (שמאל) וחבר. מתוך הסרט.
ארי פולמן בטקס פרסי אופיר.
"בסרט כזה", חולק פולמן מנסיונו, "על כל משפט מיותר משלמים ביוקר, כי זה חודש עבודה של אנימטור". זה נכון, שכן תהליך האנימציה הוא תהליך מאוד איטי. אין פקודה שאומרת לדמות: "לכי", כפי שניתן לומר לשחקן. כדי שדמות תניע את גופה, צריך להזיז בנפרד כל חלק וחלק, בוודאי כאשר מדובר בטכניקה שבה עבדו על הסרט הזה, אשר בה כל דמות מפורקת לכמה עשרות חלקים. כאנימטור, עליך לפרק בראשך את התנועה לחלקים הקטנים ביותר, להתחקות אחרי פעולת השרירים. התנועות הקטנות של כל חלק בנפרד תצורנה את המכלול.
ארי פולמן בטקס פרסי אופיר. ברקע אנימטורי ומאיירי הסרט. זווית מצלמה, ורק אז מבקשים מהאנימטורים להתחיל לעבוד. ולא נרחיב מעבר לכך.
כשנילי פלר זכתה בפרס העריכה על תפקידה כעורכת בסרט, היא פנתה אל יוני גודמן, במאי האנימציה, שישב בקהל, ואמרה לו: "אנחנו נשבור את הפרס ונתחלק בו".
גודמן, במאי האנימציה, שהיה אחראי על צוות האנימטורים, צייר בעצמו את הסטוריבורד. מידיו הסטוריבורד עבר אל דוד פולנסקי, אשר עיצב את הדמויות, אייר אותן, והכין אותן לאנימטורים, כדי שיוכלו להזיז את הדמויות. העיצוב האמנותי שלו לסרט זיכה גם אותו בפרס.
כיוצרת אנימציה, אני גאה שסרט אנימציה זכה בכל כך הרבה פרסים וזוכה לכל כך הרבה אהבה. "ואלס עם באשיר" הוא סרט טוב בכל קנה מידה. ביצוע הסרט דווקא באנימציה, הוא מה שמאפשר לפולמן לחקור זכרונות ולהעביר אותן לצופה בצורה ויזואלית, במקום ליצור סרט שמורכב מראיונות - מעין פאזל של ראשים מדברים.
"ואלס עם באשיר" יסלול את הדרך, כך אני מקווה, לעוד הרבה הפקות אנימציה ישראליות בקנה מידה דומה.
====
2.
השנה הקולנוע הישראלי עומד בסימן 60 שנות מדינה. אבל הטקס עמד בסימן מאבק היוצרים כנגד משרד האוצר, שרוצה לקצץ את תקציב הקולנוע. זה לא פשוט לעשות סרטים. העובדה שיש לנו לאחרונה גל של סרטים טובים, סרטים מצוינים, סרטים שעושים חיל בעולם, היא דווקא בגלל הכמות הגדולה יחסית של הסרטים. הלא לא ניתן לצפות שאם יתנו תקציב ל-5 סרטים, אלה בדיוק יהיו החמישה המעולים. יש סרטים שמפתיעים, יש סרטים שמאכזבים. אי אפשר לדעת מראש מה תהיה יצירת המופת הבאה,לפני שקרמה עור וגידים. לתת תקציב לפחות סרטים אומר לשים את כל הביצים בסל אחד. ומה עם אנימציה? איך ניתן יהיה להפיק את ה"ואלס עם באשיר" הבא עם תקציב זעום? והלא אנימציה, למרות מה שלעיתים חושבים, היא ז'אנר יקר יותר לעשיה, המצריך כוח עבודה גדול. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה.
אני שמחה גם בשביל האנשים הטובים שעמלו שעות על על פריים, ועל תחושת התקווה הכללית שאופפת את התחום.
נורא משמחת הבחירה בבאשיר. פוסט מצויין!