אתמול התקיים סיור מתוקשר (?) של ילדים משבט צופים זה או אחר במתקני עמותת "צער בעלי חיים ת"א".

לכאורה, יוזמה מבורכת וחשובה אך בעיני לפחות ההפסד יכול להיות גדול מהשכר.

למי שאינו בקיא בפרטים אוכל לומר ש"צער בעלי חיים ת"א" הינה עמותה אשר ממיתה (המתת חסד לדבריהם) 9 מכל 10 בעלי חיים המגיעים אליה.

שום עמותה בארץ לא מתקרבת אפילו למימדים המפלצתיים של התופעה הזאת, ובעוד עמותות רבות קורסות תחת הנטל הכספי צפיפות אוכלוסין ועול גיוס התרומות, יושבים להם קברניטי צער בעלי חיים ת"א ונהנים ממימון אמריקאי נדיב אשר מאפשר להם את הלוקסוס של יחצנות ודברור כאילו היו לפחות מריצים מועמד לראשות הממשלה.

אז נכון, ישנם מקרים שבהם טוב מותו של יצור חי מחיי סבל (וגם על זה ניתן להתווכח). אולם הקלות שבה לוחצים שם על הדק מזרק הרעל היא בלתי ניתנת להבנה.

באותה כתבה יחצנית גם ניתנת זכות הדיבור למנהל האגודה אשר מתייחס לסוגיה וגורס שהם ממיתים רק בעלי חיים זקנים חולים או יונקים שאין אפשרות לטפל בהם. ובכן, תרשו לי לפקוח את עיניכם, ולראיה רק לפני מספר שבועות פורסם סיפור על כלב אבוד אשר נמצא ע"י בחורה שלא יכלה להחזיקו בביתה ומסרה אותו לצער בעלי חיים כאשר הובטח לה שינסו למצוא לו בית חדש. אותה בחורה לא הסתפקה בהבטחות ופירסמה את תמונת הכלב באינטרנט מתוך תקווה לאיתור בעליו. ואכן, תוך יום אותרו הבעלים הנרגשים והלכו לאגודה לאסוף את כלבם.

מה רבה היתה הפתעתם כאשר נאמר להם שהכלב הורדם עוד באותו היום. עוד טענו שם שהכלב היה חולה (דבר אשר נשלל גם ע"י הווטרינר המטפל של הכלב וגם ע"י בעליו).

אז כן, פעילות חברתית והסברתית בעיקר בקרב ילדים ונוער היא מבורכת ורצויה אולם כדאי לעצור ולחשוב בידי מי למסור את אותה הסברה.

אגב, לא נראה לכם מוזר שצער בעלי חיים ת"א היא העמותה אשר קולטת הכי הרבה בעלי חיים בשנה ובכל זאת מיד יש בה מקום לעוד?

http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/601/127.html