0

מחר הכאב יהיה לבן יותר

0 תגובות   יום חמישי, 25/9/08, 16:43

הכאב מקרר את כנפיי המנוע

מבעד לאבק הלילה הנסוג

הרעד מנשב מיתרים לצורה

הקשיבי למוזיקה כעת.

 

דפנות מתכת כסופות לייצר החיים הזה

הילת האש עוטפת בקדושה

את מרכבות ההשמדה העצמית

הרעש אוחז בנפשי צורות של חשכה.

 

מטענים חורגים לאלוהי המטר

משאיות לבנות של בצר הרים

על פני שעת היום הגדולה

הזמן מיטשטש בגבולותיו.

 

מרקמי האשליה נושמים באור

חללים כבדים של חוסר הכרה

הצירים מתפתלים בעצמם

לתשתית הדברים לבוא.

דרג את התוכן: